כמות אכילת כזית מצא

כמות אכילת כזית מצא

0
הרב שמעון ללוש 1 מונ'.

שלום הרב.

מה הכמות הנכונה באכילת כזית. לפני נפח או לפי משקל. וכמה זה יוצא במשקל גרם לפי מצות דקות ועבות.

תודה

מערכת האתר ערכו שאלה
0
מערכת האתר 553 מונ'.

שלום וברכה!

יסוד השיעורים שנתנו לנו חז"ל, הוא על בסיס הנפח ולא המשקל, ובכללם שיעור כזית.

אולם למעשה מצינו בדברי רבותינו שכבר מדורות הגאונים וכך במשך הדורות בין החכמים, היו נוהגים לשער לפי משקלים שהיו ידועים באותם הדורות, ע"פ הנפח שמדדו, ולהורות לעם למעשה לפי המשקל שעלה בידם ע"פ מדידות הנפח, מפני שיותר נקל לכלל בני האדם לשער במשקל מאשר בנפח, וכמו כן התקלות שמצויות כאשר משערים במשקל, הם פחותים הרבה מהטעויות המצויות כאשר משערים בנפח.

וכך אנו רואים עוד מדורו של הרמב"ם ועד מרן הש"ע וגדולי האחרונים שלאחריו, מרן החיד"א והגאון בא"ח וכלל החכמים שביניהם, כולם נקטו בשיעורי חכמים לפי משקל הדרהם, שהיה מטבע ידוע במצרים, אחרי שמדדו את הנפח של כזית כמה משקלו, ויצא להם תשע מטבעות דרהם, וכן בשאר שיעורים מדדו את הנפח, ושיערו כמה משקלו לפי משקל מטבע הדרהם, וכך אמרו על כל שיעור כמה מטבעות זה יוצא במשקל.

ובזמנינו שאין לנו את המטבע הזה שנקרא דרהם, אולם יש ממנו במצרים בעתיקות שלהם, ויש שם כמה סוגים. והמסקנא הממוצעת והמקובלת שיש להתייחס אליה כעיקר, שמשקל דרהם אחד הוא כשלוש גרם. ולפי זה, שיעור כזית, ששיעורו תשע דרהם, משקלו כעשרים ושבע גרם, ע"פ המסורת שהנחילו לנו רבותינו מעתיקי השמועה דור אחר דור, שהכזית הוא תשע דרהם, וכן ע"ז הדרך בשאר שיעורי חכמים.

וכך גם היה מורה ובא מרן רבנו הגדול זיע"א בכל סדרת ספריו חזון עובדיה, יחוה דעת, הליכות עולם, ועוד ועוד, וכמו כן בשיעוריו, שהיה תמיד אומר את השיעורים לפי משקל וככל המבואר לעיל. וכן כתב בספרו חזון עובדיה סוכות (עמ' קיג) וזה לשונו: מה שכתבתי שהכזית הוא משקל שלשים גרם, לאו דוקא, שהוא עשרים ושבעה גרם בדיוק, ואף שהשיעור הוא בנפח, ולא במשקל, מ"מ אחר שהפוסקים מדדו הכל, המשקל הוא בקירוב מאד להמדה בנפח. וכן כתב הפתח הדביר (סי' קצ) בשם כמה אחרונים לשער במשקל, וכן הסכים לדינא. והובא בכף החיים (סי' קמו ס"ק מו), וסיים, וכן המנהג פשוט אצל בעלי הוראה לשער כל השיעורים במשקל, כגון כזית מצה, וכביצה פת לאכילת קבע בסוכה, הם לפי המשקל כזית תשעה דרהם, והביצה שמנה עשר דרהם, ואין לשנות. ע"ש. עכ"ל.

ואף שיש הרבה שמורים כיום דוקא לפי הנפח, ולא לפי המשקל, ובפרט לענין כזית מצה בליל פסח, ומהם שמפיצים אף בשם מרן זיע"א שהסכים עימם לנהוג לשער לפי נפח, ועוד כל מיני שמועות, וע"פ זה משנים ההוראה המקובלת מדורי דורות ומורים לציבור לשער את הכזית מצה לפי נפח, ושכבר בחצי מצת מכונה או שליש מצה ויש אומרים כבר ברבע מצה, יש כזית בנפח וצריך לברך ברכת המזון, וכן משערים באחד עשר גרם מצת מכונה ויש אומרים בשלוש עשרה גרם, וכדומה, ומורים שבזה כבר יוצא ידי חובה דאורייתא של כזית מצה בליל הסדר ובשופי.

אולם הנכון הוא שאין ראוי לסמוך על כל זה למעשה ובפרט באיסורי תורה, ומרן זיע"א גילה דעתו בבירור בענין זה כאשר הראו לו חוברת שביררה הענין שכתוב בה לשער לפי נפח ולא לפי משקל בפרט במוצרים הפריכים וכדומה, וחוברת זו מרן הראש"ל בתחילה סבר שהמסקנא שלה נכונה, אלא שאחר כך שדיבר עמו מרן אביו זיע"א בזה, ביקש ממנו לפרסם בשמו שאין לשנות מההוראה והמנהג הפשוט אצל כל בעלי הוראה לשער לפי משקל דוקא ולא לפי נפח, ושכן כתב הכף החיים שכן המנהג לשער בהכל, ושכן נהגו רבותינו חכם עזרא עטיא, רבי אפרים הכהן, ועוד כל יתר החכמים, וכי אנו יותר חכמים מהם, וכהנה דברים דיבר עמו לפרסם בשמו, ותכף לזה הגיע מרן הראש"ל שליט"א להיות הרב המקדים בלוין, עוד בחיים חיותו של מרן אביו זיע"א, וביאר בהרחבה כל הענין מיסודם בתשובות הגאונים והרב המגיד ומעוד מקורות, שלמעשה יש לשער לפי משקל ולא לפי הנפח, ואחר שנכנס מרן אביו זיע"א, סיים בפניו כפי בקשתו שלכן יש לשער בכל הדברים ובמצות בפסח דוקא לפי משקל של עשרים ושבע גרם לכל כזית ולא לפי נפח, ומרן זיע"א היה מנענע בראשו לאשר הדברים.

ועוד כאשר חתנו של מרן זיע"א נשאל בזמנו היאך לשער לפי נפח או משקל, אמר שישאל למרן זיע"א וישיב, ולאחר שבוע השיב בשמו שדוקא במשקל, ואף פירסם (במוסף עונג שבת בזמנו) ע"פ בקשת מרן זיע"א שידע הציבור לשער הכל במשקל דוקא. וסיפר לנו אותו חתן באופן אישי, שכאשר שאל למרן זיע"א האם להוסיף הערה קטנה מתחת לאותו פרסום שכל זה אינו מדובר בדברים שהם כבדים כפירות יבשים וכדומה שבהם אין לברך ברכה אחרונה כיון שעדיין אין שיעור לפי הנפח ויש חשש ברכה לבטלה, אמר לו מרן זיע"א להיפך, תכתוב למטה בהערה: גם בדברים כבדים כפירות יבשים וכדומה לשער דוקא לפי משקל. ע"כ.

וכן בחוברת כי בא מועד, הביא שאלה ששאל את מרן זיע"א האם לשער בנפח או במשקל, והביא תשובת מרן זיע"א אליו בכת"י שאפילו שעיקר שיעורי חכמים הם לפי הנפח, אולם כבר נהגו לשער לפי המשקל. ע"ש.

ולכן גם אם השיב מרן זיע"א בזה לאנשים מסויימים דברים אחרים, אין אחריותנו על אותם דברים, שהרי דעתו בענין ההוראה בזה בציבור ברורה ללא כל צל של ספק. ומה גם, שגם האומר שכן הסכים עמו מרן זיע"א, מספר בבירור שהוא ביאר למרן שהם למדו הענין ומדדו ויצא להם מדה מבוררת וכדומה, ושאלו אם יכולים לסמוך על הנפח ולא על המשקל, ומרן השיב לו שאם הוא יודע הוא יכול לשער בנפח, אבל לא אמר לו שיורה לאחרים כך, ועוד שלא אמר לו שהוא מסכים שבאמת הוא יודע, אלא רק אחר שהפציר במרן זיע"א מכמה פנים, אמר לו מרן שאם הוא יודע שישער בנפח. אבל אנו הקטנים רואים שאותו אחד אינו מורה כדין בזה, שהרי מורה לפי נפח כזית שעדיין יש בו חללים דקים, ומרן זיע"א בודאי שאינו סובר כן, וכמבואר בשו"ת חזו"ע (עמ' תקיד-תקטו) שהביא דברי החיד"א הפתח הדביר ועוד פוסקים, שמדבריהם מתבאר להדיא שצריך למעך הכל, וממילא מבואר שלא יתכן שמרן אישר לו את ההוראה לפי הדרך שנוהג בה, אלא השיב לו בכללות לפי דרכו שאם חושב שיודע שיעשה מה שמבין, ותו לא. אבל את דעתו הברורה ביחס להוראה הנכונה המסורה בידינו מדורי דורות, ולמנהג הפשוט שהיה עד הדור האחרון, לא שינה כלל וכלל, ואדרבא בכל הזדמנות היה מגלה דעתו דעת תורה להורות ולשער דוקא לפי המשקל ולא לפי הנפח.

ובאמת שגם אם נבא לסמוך על המורים למדוד לפי הנפח, מה נעשה עם רובי החללים שיש במצות, שגם יש מחלוקת הפוסקים איזה מהם ממעכים ואיזה לא, ומי הוא המומחה שיודע למדוד כפי צורת המדידה המדוייקת, ומה גם שהעיקר לדינא נראה בדעות גדולי הפוסקים מדורות עברו שלאורם אנו הולכים, שהם כתבו כל דבריהם במשקל, לגבי כל מיני המאפים ומאכלים שברכתם מזונות באופן כללי, הנידונים בהלכות ברכות לארכם ולרחבם, וכגון בדין ברכה אחרונה שהזכירו כולם, הגאון בית דוד (סי' פב), מרן החיד"א (בברכי יוסף סי' קסח אות ד, ובמורה באצבע אות צה), הפתח הדביר (סי' קצ דף ריא והלאה), ועוד רבים, שאין ראוי לאכול בין נ"ד דרהם לבין ע"ב דרהם שאז הוא בספק ברכת המזון, והיינו בין שלוש ביצים לארבע ביצים. הרי שנתנו שיעור של דרהם שהוא משקל, למידה של ביצים שהיא נפח, בדין שהוא כללי לכל סוגי המאפים, ובודאי היה בידם קרקרים, מצות, עוגות טורט, ועוד ועוד, כאשר עיני המעיין תחזינה מישרים בכל הנידונים בסי' קסח ועוד ועוד בהלכות ברכות עי' עליהם בסוגים מסוגים שונים. ולכן בודאי שלמעשה אין זו הוראה נכונה להורות לשער לפי הנפח, שהרי לא כל אחד יתחיל לרסק מצות עד אשר דק ללא שום חלל שצריך למעך כל סוגי החללים ואפילו הדקים ביותר, ובדרך כלל צריך אפילו לזלף מעט מים ע"מ שיתרכך וידחס יפה, וכמו שהניסיון מורה, כי בלא זה השברים יבשים ונותרים חללים. ואף שיש אומרים שאין צריך כ"כ, אולם זה אומרים כי סוברים כמיעוט פוסקים שסוברים שאין צריך למעך החללים הדקים ביותר, ובפרט שאותם פוסקים אינם באים כלל מכח מסורת שבידם, אלא מסברתם ועם תוספת ראיות במו"מ של תורה.. אבל מדברי רבותינו החיד"א וסיע' הנ"ל, שהם הם מעתיקי השמועה, וכל דבריהם בידם בזה במסורת בהירה ואיתנה מדורי דורות, והם כתבו השיעורים בכל העוגות והמאפים, מוכך להדיא שכן צריך למעך הכל לגמרי. וכן מבואר גם יסוד הדברים בטעמו ונימוקו, בדברי הגאון רבי ישמעל הכהן מסלוניקי בשו"ת זרע אמת (סי' כט, והביאו מרן החיד"א), שכאשר התורה מחייבת על כזית אינה מחייבת על האויר, וכן חכמים אינם מחייבים ברכה על אויר, אלא על הנאת מעיים של כזית בפועל, ע"ש.

ולכן למעשה אין לנו לזוז מההוראה הפשוטה המקובלת בידינו, לשער כזית מצה בליל פסח לפי משקל, בשיעור עשרים ושבע גרם לכל כזית, בשלוש כזיתים עיקריים, שהם: כזית מצה במוציא מצה, כזית מצה בכורך, וכזית מצה באפיקומן.

ושוב ראיתי שכבר סיכם כל זה מרן הראשון לציון שליט"א בילקוט יוסף פסח חלק ג, שיצא זה עתה, (בעמ' תשפ) וזה לשונו:

בכל השיעורים נהגו לשער במשקל, אף שמעיקר הדין הולכים אחר הנפח, מכל מקום כבר כתבו הפוסקים, שמאחר ואין הכל בקיאים לשער בנפח, לכן נהגו הכל לשער במשקל, כי מן המשקל נדע בדרך כלל על הנפח. ומנהג זה היה עוד מלפני כאלף שנה, על פי תשובת רב שרירא גאון. וכן מבואר בהרב המגיד (פ"א מעירובין הי"ב) בשם הגאונים, וכן משמע מדברי האחרונים, פתח הדביר, ורבינו יוסף חיים, ועוד. ואם באנו לחוש לתקלות המצויות במקרים שונים כשמשערים במשקל, הנה הניסיון הוכיח שלעומתם רבו גם רבו הטעויות והתקלות המצויות במקרים רבים יותר כאשר משערים בנפח, ומה גם שלא יצא הדבר ממחלוקת כיצד יש לשער בנפח מצד מיעוך החללים וכדומה. ולכן העיקר לשער במשקל. (וכ"מ בשבת פא. וכי טורטני יכניס, ע"ש ברש"י.) וכמה ראויים בזה דברי הרמב"ם בפ"י מהלכות שמיטה ויובל, "שהקבלה והמעשה עמודים גדולים בהוראה, ובהם ראוי להיתלות", ולא לנטות מדרכם של מעתיקי השמועה גדולי הדורות ולהיות עושי חדשות. עכ"ל.

[והנה במקום שיש צורך להקל, וכגון זקן או חולה שקשה עליהם לאכול את השיעור הנ"ל, יש להקל להם כפי הצורך, וכמו שכתב מרן הראש"ל שליט"א בילקוט יוסף פסח ח"ג (עמ' תמט) וזה לשונו:

יש לאכול בליל פסח לכל הפחות ד' כזיתים מצה, [כל כזית 27 גרם], ומכל מקום זקן או חולה שאכילת המצה קשה להם, די שיאכל כזית מצה בתחלה, בברכת על אכילת מצה, ואחריה כזית מרור. ולכורך יקח חתיכה קטנה של מצה, וחתיכה קטנה של מרור, ולאחר מכן יאכל כזית אפיקומן. וחולה שאינו יכול לאכול מצה בליל הסדר בשיעור כזית כ-27 גרם, יש להורות לו שיאכל לכל הפחות שיעור שליש ביצה כשמונה עשר גרם, כי לדעת הרי"ף והרמב"ם הוא שיעור כזית, ולא יברך ברכת על אכילת מצה, וברכות אין מעכבות את המצוות. עכ"ל. (וע"ע שם בילקו"י עמ' תשעו.)

וכמו כן יש ליעץ להקל עליהם האכילה כמבואר בילקוט יוסף שם (עמ' תעה) וז"ל: מי שאינו בקו הבריאות, או זקן שקשה עליו לאכול כזית מצה כמות שהיא, יכול לפורר את המצה לפירורים דקים ולאוכלה. אך לא ידוך אותה כקמח. וכן יכול לטבלה ולהרטיבה במים או ביין, או בשאר מי פירות, ולאוכלה. ומותר לעשות כן אף לכתחלה. אבל לא ישרה את המצה בתוכם, רק יטבל ויאכל.]

מערכת האתר ענו

סטטיסטיקות שאלות

  • פעיל
  • צפיות194 פעמים
  • תשובותתשובה 1
  • עוקבים0 עוקבים