מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

הלימוד היום בספר הליכות עולם חלק ו | פרשת קדושים, הלכות צליה, הלכות א-ד

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

א. בשר שלא נמלח, שנפרם דק דק בסכין או על ידי מכונת בשר, יש להתירו בצליה, שהאש שואב את הדם. ואף על פי שאם נפל דם בעין על הצלי שעל האש, אוסר כדי נטילה, כאן הדם שעל פני החתיכות הדקות אינו נחשב לדם בעין, והאש שואבו. והמכונה שטחנה את הבשר לא נאסרה, אלא מדיחה היטב ודיו.

ב. מותר לצלות בשר או כבד על קרקע התנור שהוסק, שהוא גרוף וקטום, כי תוקף חום התנור שהוא חם מאד, שואב את הדם ושורפו. ואין לחוש שמא נפלט מהם הדם וחזר ונבלע. וכן אם היה בתנור טס של מתכת חלקה ולוהטת חום, ומניח הבשר או הכבד עליה, לצלותם, מותר. אבל להניחם בתוך מחבת חמה לצלותם, יש להחמיר לכתחלה, כיון שהוא כלי.

ג. גבינה קרה שנפלה על בשר צלי בעודו חם, הגבינה נאסרת כדי נטילה, (כדי רוחב אצבע האגודל, שהוא שני סנטימטר). והבשר נאסר כדי קליפה במקום שנגעה בו הגבינה.

ד. מותר לגלגל ולהפך השפוד שצולים בו על האש, אפילו במהירות ובאופן תמידי, ואפילו בתחלת הצליה. ואין לחוש שמא הבשר הצלי יפלוט דם ויחזור ויבלע ממנו, מפני שהאש שואבו מיד. וכן המנהג. ומותר לחתוך בסכין בשר צלי שעל האש, אף על פי שהבשר לא נמלח לפני צלייתו, ואפילו עדיין לא נצלה כל צרכו. וכן המנהג.

להקדשת הלימוד לחץ כאן. 

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!