"אחותנו את היי לאלפי רבבה" (כד, ס).
פירש מרן זיע"א:
הנה רבקה אמנו הייתה עקרה, והטעם לכך הוא מפני שאחיה, לבן הארמי, שהיה כומר לעבודה זרה בירך אותה ואמר: אחותנו את היי לאלפי רבבה, ואם היתה יולדת, היו כולם אומרים שזכתה ללדת מחמת ברכותיו של לבן הארמי, ועל כן עשה הקב"ה שהיא תהיה עקרה, וכך ידעו כולם שברכותיו של לבן אינן שוות מאומה, ורק לאחר שיצחק ורבקה התפללו, נענתה תפילתם וזכו בפרי בטן.
אבל לעתיד לבא, אפילו שהגויים יברכו אותנו, לא יעשה הקב"ה שנהיה עקרים חלילה, וזהו שנאמר בפסוק "ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה".
(משוש תבל-בראשית עמוד קצו-קצז).