אהרן.
בחור מתמודד, שהוריו שלחו אותו אלי, להיפגש עמו.
הוא בא קצת 'בעל כרחו' בגלל ההורים…
אהרן דווקא נעים סבר. אך לא רוצה לשמוע כלל.
איך הוא אמר: 'לא דברי תורה, לא תחזיר אותי בתשובה ולא רוצה מחמאות!'.
אז בסדר, נפגש אך נדבר מענייני דעלמא…
ישבנו ואף טיילנו. ערכנו פגישה נוספת ועוד פגישה ועוד… והייתה לי הרגשה שה'עסק' אינו מתקדם דיו כמו שציפיתי.
אך דווקא השבוע, שהרגשתי שאהרן עדיין חסום,
אהרן ציטט לי דברים שאמרתי לו בפגישה הראשונה, איזו 'זריקה' של ד"ת מהספה"ק.
הרגשתי הארה שאכן הדברים פועלים את פעולתם, לאט לאט.
מים עמוקים החלו לחדור אל האבן…
וזה כתוב בפרשתנו. משה אומר לה' שעם ישראל לא ישמעו אליו, והקב"ה אומר לו שבכל אופן שילך וידבר עמם
ואכן כך הלך ודיבר עמם.
אח"כ אומר משה להשי"ת שלא שמעו אליו מקוצר רוח ומעבודה קשה.
אז לשם מה שלחו אותו? מהי המטרה? שידבר אל הקיר?!
מסבירים זאת בספה"ק: ה' שלח את משה והגם שנראה היה שלא ישמעו אותו, עדיין זה משפיע וסופם של הדיבורים שידברו אליהם להיכנס לליבותיהם. גם אם עכשיו זה נראה שלא השפיע כלום, בסוף – זה חודר.
נזכור ונדע דבר זה. לא אחת, אנו אומרים למישהו או דורשים, בפני ציבור דברי חיזוק או דברי עידוד ומחמאה. ולא מעט הדברים נאמרים למי שאינו רוצה לשמוע אותם כלל.
ובכן, מה שדברנו – השפיע, פעל משהו בליבו והגם שזה עדיין לא נראה, ואפילו שהוא טוען בפניך כי 'חבל לך על הזמן'..
טיפות המים משפיעות גם אם איננו רואים תוצאות, לבסוף (ייתכן אחרי שנים) תופיע התוצאה המבורכת בעזרת ה'.
להארות הערות הגב: N3201525@GMAIL.COM
