חדש אסור מן התורה: פסיקת ההלכה לא תשתנה בכל זמן שהוא / מאמר מערכת


בס"ד  יום רביעי כ"ו אייר התש"פ  (20/5/20) 

אחרי שלפני כעשור זעזע את כל עולם הרבנות בספרו 'זרע ישראל', בכך שחידש שיטה חדשה בגיור, שניתן לגייר על דעת להיות מסורתי וללא התחייבויות לקיים מצוות, יצאו כל גדולי ישראל, ספרדים ואשכנזים נגדו ונגד שיטתו, והשתמשו בביטויים קשים ביותר על עזותו, הפתיע שוב חיים אמסלם בפסח האחרון, בכך שפרסם פסק הלכה מהפכני המתיר לאשה לטבול באמבטיה, במי ברז ובפחות מארבעים סאה (וגם הסכים עם שימוש הזום ביום טוב). הרב שלמה בניזרי, שכבר קידש בעבר מלחמה נגד אמסלם בנושא הגיור, בספרו 'גרים גרורים' המפריך את כל שיטת אמסלם בגיור, כתב מאמר הלכתי ארוך ומקיף הפורך את כל שיטת אמסלם בעניין הטבילה באמבטיה. 

* 

לפני למעלה מחודש (י"ב ניסן התש"פ), התפרסם בתקשורת פסק הלכה של ח"כ לשעבר חיים אמסלם, המתיר לנשים לטבול בביתם באמבטיה, ג'קוזי ובריכה. זעקה רבה קמה ברחבי הארץ, מרבנים, ראשי קהילות ובלניות שטענו ש'פסק' כזה הורס את כל מה שבנו בעמל רב במשך שנים רבות. נשים חילוניות או מסורתיות יעדיפו טבילה באמבטיה מאשר במקוה. הרבנים הראשיים שליט"א, הוציאו מיד פסק הלכה האוסר כל טבילה בבית, והביעו שאט נפש מפסק זה.  

 

אל הרב שלמה בניזרי פנו רבים משומעי לקחו, וביקשו את חוות דעתו לראות האם יש אמת בטענותיו, כי יש האומרים שקראו את פסקו, ואכן הוא מביא ראיות רבות לטענותיו הנראות כצודקות... החליט לטפל בענין מיסודו, עבר על כל פסקו, וכתב מאמר הלכתי הפורך את כל טענותיו אחת לאחת (מאמר זה מצורף כאן בקובץ pdf והרוצה להעמיק ולהבין את הדברים לעומקן, חייב לעיין בו) 

>> לחצו להורדה / צפייה בקובץ התשובה המלא.

הרב בניזרי "לא הסתמכתי רק על דעתי בלבד, אלא התייעצתי עם גדולי תורה המומחים בנושא המקוואות, ורק לאחר שהייתי בטוח בצדקת דבריי החלטתי לפרסמם". 

למעשה, אמסלם בפסקו בא ופרץ את כל יסודות הטבילה היהודית, בכך שהתיר לטבול במי ברז רגילים, באמבטיה ביתית וללא בלנית שתפקח על הטבילה שתהיה כראוי, וכן בג'קוזי ובבריכה, וזאת מנימוק מופרך של מצב חרום כפי המצב בימינו (כפי הגדרתו שזה חרום), המחייב הקלות בהלכות טבילה. 

אמסלם, שאצה לו הדרך בלהיטותו להוציא פסק לרבים ולתקשורת 'למען הצל את בנות ישראל', לא שם לב לבעיות החמורות שיש בפסקו שמבטלות אותו לחלוטין, וכל אשה ששמעה לו ונהגה כקולותיו, הרי שרוב הסיכויים שהיא ובעלה נכשלו  בעוון כרת החמור ביותר. 

תוך כדי קריאת פסקו, התברר לרב בניזרי ע"פ בדיקות שעשה עם יצרני ומשווקי אמבטיות, וכן בדיקות פרטיות באמבטיה שבביתו, שרוב האמבטיות הביתיות הסטנדרטיות הינן קטנות ויכולות להכיל מקסימום 309 ליטר! כאשר המינימום הנדרש הוא 332 ליטר לספרדים, לאשכנזים 573 ליטר!! ולעומתן, בגדולות יותר גם שם הכמות מוגבלת, וזאת מהסיבה, שבדופן האמבטיות יש שסתום ביטחון שמונע מהאמבטיה להתמלא מעבר לשסתום, ובהגיע המים לשסתום, המים יוצאים החוצה לבור הניקוז, ומשמעות הדבר שגם באמבטיה גדולה יותר מהסטנדרטיות, לא ניתן למלא יותר מ-300 ליטר!! בנוסף, אותו חור שמכוסה ע"י השסתום, יש לו דין של סדק במקוה הפוסל לחלוטין את המקוה כנפסק בשו"ע (חיו"ד סימן ר"אנ'): "מקוה של מי גשמים שנפרץ אחד מכותליווהמים יוצאים דרך הסדק, אם ישארו בו מסאה אחר שיצאו קצתן שעד הסדק – כשר (המקוה כולו)ואם לאו (ואם כשיצאו המים שעד הסדק לא ישארו מסאה) פסול (כל המקוה, אפילו שכעת יש בו מסאה)משום דהוה ליה זוחליןואין מקוה מטהר בזוחליןהרמ"אויש מחמירין אפילו אם ישארו מסאה עד הסדק, ויש לחוש לדבריהם לכתחלה לסתום הנקב"ובמקרה דנן את האמבטיה. יוצא שאין מצב בכלל לטבול באמבטיה בגלל שהיא אינה יכולה להכיל את כמות הנדרשת לטבילה כהלכתה, וכן בגלל שהיא בכלל פסולה מדאורייתא מדין סדק, גם אחרי שביטלנו אותה מתורת כלי. כבר בטענות פשוטות אלה יכולתי לסיים את המאמר, כי בטענות אלה נפל וקרס כל בניינו, אך בכל זאת אתייחס ברשותכם לעוד דברים, ובכלל לשיטות הפסיקה של אמסלם. 

אמסלם לא הסתפק רק בהיתר לטבול באמבטיהג'קוזי ובריכה, דבר המנוגד לכל הדעות ואף גדול בישראל לא העז להתיר זאת, למעט הרב שלום משאש זצ"ל שהתיר אך עם הגבלות רבות שלא ניתן כמעט לעמוד בהן. אמסלם הוסיף חטא על פשע, לפסוק נגד כל הראשונים ורוב ככל גדולי האחרונים (וגם נגד הרב משאש שאותו הביא כתנא דמסייע) לטעון שארבעים סאה הם דרבנן, כאשר אני מוכיח במאמרי שדעת כל הראשונים בלי יוצא מהכלל שזה מדאורייתא, וכן דעת מרן השו"ע, וכן כל גדולי האחרונים הסוברים כן (למעט הב"ח והלבוש). 

עוד הוכיח, שגם הפוסקים שהביא אמסלם להוכיח שמותר להשתמש במי ברזים, ושלשיטתם אין להם דין מים שאובים, הם דיברו על כך לפני למעלה ממאה שנים, שאז טכניקת השאיבה הייתה שונה מהיום, אך לו אותם פוסקים שהתירו אז היו נשאלים היום, היו מודים שיש למים היום דין מים שאובים, ושאסור להשתמש בהם לטבילה. הסיבה לכך, משום שבעבר המים היו נשאבים ישירות ממקורות המים אל צינורות, ומשם מובלים ישירות ע"י הצינורות לבתים ולמקוואות (וגם על זה חלקו רוב גדולי ישראל כבר אז ואסרו), אך בימינו, כבר בהיכנסם לתוך המשאבות, יש שם כלי קיבול ההופכים את המים לשאובים. כמו כן, המים עוברים בכניסה לבניינים דרך פילטר ניקוז, וכן מקטין לחץ ועוד כלים, שלמעשה המים נכנסים שם לכלי. אך יותר מכל הנ"ל, המים שמגיעים לאמבטיה נאגרים תחילה בתוך מיכל דוד השמש, וברור לכל שמים אלו הם מים שאובים בתוך כלי. בנוסף, 80% מהמים המגיעים לבתים בישראל הם מי התפלה, הנשאבים מהים אל תוך מיכל ומשם למכונות ענקיות המפרידות את המלח מהמים, ושם בוודאי הם נכנסים לכלים והופכים את המים לשאובים. 

זוהי לא הפעם הראשונה שאמסלם מפרסם פסקים המנוגדים לגדולי ישראל, ובכלל, זוהי שיטתו של אמסלם להקל ולהקל, לקיים ומצא חן בעיני אדם. ראינו זאת בנושא הגיורים שהקולות שהלך שם הן נוראיות ביותר, (הרב בניזרי כבר כתב ספר 'גרים גרורים' והפריך את שיטתו בנושא הגיורים), ואת אשר כתבו עליו גדולי ישראל ובראשם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל: "והקדיח תבשילו ברבים למצוא חן בעיני שונאי התורה. והוא כתלמיד המבעט ברבותיו, בבחינת וישמן ישורון ויבעט. עבירה גוררת עבירה, התחיל בסילוף ההלכה בענייני גיור של בתי הדין הרבניים שלנווגילה פנים בתורה שלא כהלכה…וגרם חילול ה'". וכן חתם על מכתב זה גם מורו ורבו, הנאמ"ן רבי מאיר מאזוז שליט"א, שהוסיף: "כבר גילינו דעתנו שאין לנו חלק ונחלה איתו". 

 

מכתבו של מרן רבינו זיע"א

 

 

יצירת מצג שווא  מצב של חירום 

אמסלם הזדרז להוציא את פסקו כבר בכ' אדר התש"פ (15/3/20) ויצר מצג של חירום, של דרמה המחייבת פתרון הלכתי קיצוני להצלת עם ישראל, וכך כתב בתחילתו: "..בימים אלו של מגיפת הקורונה אשר יצאו הנחיות להסתגר בבתים, וכמה מקוואות נשים נסגרו, ואלה שלא נסגרו יש חשש ודאי מפני סכנת התדבקות, ובפרט במקומות שהוטל סגר מוחלט אין יוצא ואין בא, ואנשים ונשים שואלים מה יעשו הנשים להיטהר מנידתן" (וכן כתב גם בקונטרסו 'ובחרת בחיים' עמ' 13). אז ראשית, בתאריך זה לא היה שום סגר על ישראל. עד שלשה ימים לפני פרסום מכתבו הייתה מותרת התקהלות של עד אלפיים איש, ומאז המספר ירד להתקהלות של עד מאה איש!! לא היה שום סגר על אף מקום במדינת ישראל, וכולם היו רשאים לצאת ולהיכנס באין מפריע. לא שמענו על אף מקוה שנסגר אז במדינת ישראל, אלא הייתה הוראה מפורשת ממשרד הבריאות שהמקוואות ישארו פתוחים תמיד. ויותר מזה, היום, כחודש וחצי אחרי פרסום מכתב זה לא ידוע על שום מקוה שנסגר, ולא ידוע על שום מקרה שאישה נדבקה מהנגיף כתוצאה מהטבילה. הדבר היחיד שידוע על מקרה או שניים של התדבקות במעלה אדומים, שטובלת נדבקה מהבלנית! אך לא מהמים, וזה דבר שקורה בסופר ויכול לקרות בכל מקום. מאז שהחלה בהלת הקורונה, משרד הבריאות חיטא את המקוואות במדינת ישראל. הבלניות קיבלו מבחנות חיטוי מיוחדות שאחרי כל טובלת עליהן לשופכן לתוך המקוה, וזאת בנוסף לחיטוי המים הרגיל בכלור או בברום. החיטויים הללו מונעים חד משמעית כל הידבקות במשך כל השנה מכל מחלה, מכיוון שאף חיידק או נגיף לא יכול לשרוד במים עם כלור.  

נאמן לשיטתו/הפחדתו, הוסיף עוד אמסלם לטעון בראיון בערוץ 7 מתאריך 6/4/20: "…ואני חושב שהגענו לשעת דחק המאוד גדולה הזו… כאשר אין שום אופציה אחרת והמקוואות סגורים לגמרי", וכו'. "הרופאים כולם מסכימים שהמקוואות הם מוקד סכנה", אם כדבריו, אז מדוע משרד הבריאות לא הורה על סגירת אף מקוה מחשש למסוכנות? כל המקוואות עבדו ועובדים כסדרם ללא כל מניעה. אם זו דעת כל הרופאים, אז מדוע משרד הבריאות לא זועק ונלחם על כך? הרי כל מקום שהם ביקשו לסגור – סגרו, ולא חששו מאף אחד כולל הדתיים, והראיה, סגירת כל בתי הכנסת והישיבות!! והיכן גדולי ישראל? אם היו מודעים לכך שיש סכנה כזו נוראית, ושכל הרופאים סוברים כך, האם היו מחשים מנגד? יותר מזה, בדקתי אצל מכרים באנגליה ובארה"ב ואמרו לי שאף מקוה של נשים לא נסגר, ורק של הגברים נסגרו!! כלומר פסקו אפילו בחו"ל לא חל, ולא מציאותי לאף מקום, אז איך הלך והתיר, במקום שאין שום חירום וצורך? 

* 

ההסכמות לפסקו 

כדי לתת תוקף והכרה לפסקו, ציין אמסלם בהקדמתו: "וכבר הקדמתי בראש הפסק, שפסק זה יהיה תקף רק אם יסכימו לו שלשה גדולי תורה מוכרים, אחרי שלמדו ועיינו בדברים", ואכן זה הדבר הראוי לעשות בפרסום פסק דין מהפכני כזה, שמשנה סדרי בראשית, באחד הנושאים החמורים ביותר ביהדות.  

בעייני בהסכמות, ראיתי שחתום על הפסק דיין ידוע אחד והוא הדיין אליהו אברג'ל, (והוא ידידו של אמסלם, אשר נתן לו כבר בעבר הסכמה לספרו זרע ישראל, ובו אמסלם התיר גיור על דעת להיות מסורתי, ואף התיר את השימוש בזום בליל הסדר, בניגוד לדעתם של כל גדולי ישראל. ה' ישמור!), וכן שני רבנים נוספים מהציונות הדתית, שעד לכתיבת שורות אלה, במחילה מכבודם כמעט לא שמענו את שמם. אציין שישנם גדולי תורה רבים ומפורסמים בציונות הדתית, שמשום מה אמסלם לא פנה אליהם ופנה דווקא לשני אלו, וכבר הדבר אומר דרשני, כי אמסלם דיבר על "גדולי תורה מוכרים". ובכלל, אמסלם שלמד בישיבות חרדיות ומתפאר תמיד שרבו הוא ראש ישיבת כסא רחמים הגר"מ מאזוז שליט"א, מן הראוי שהיה ניגש אליו לפחות או לגדולי תורה מפורסמים במגזר אליו הוא משתייך לבקש את הסכמתם (איננו בטוח שכיום הוא מחשיב את עצמו חרדי, לאחר שבכל הזדמנות שיש לו הוא תוקף את החרדים, את רבותיהם והנהגותיהם).   

לגבי הדיין אליהו אברג'ל  אברך יקר בשם הרב ע. ב., התקשר לרב אברג'ל ביום שלישי כ"ז ניסן התש"פ, ושאלו מספר שאלות על פסקו של אמסלם. 1. האם הפסק של אמסלם שהוא חתום עליו, עדיין שייך לנשים מסורתיות בזמן שאין סגר? תשובת הרב הייתה שהפסק לא מדבר אצלנו בישראל, במקרה שיש עדיין מקוואות פתוחים, ובוודאי שצריך להחמיר את כל החומרות
עכשיו. 2. האם אפשר לפי הפסק הזה להקל באמבטיה רגילה שיש בבית לטבול במקרה שאין בה 40 סאה? הוא ענה בשום אופן
לא
. 3. ואם כל גופה מתכסה זה מספיק? הוא ענה שלא מספיק, ורק בבריכה או אמבטיה גדולה שמכילה 350 ליטר אפשר,
והדגיש שוב – לא בישראל. כלומר, הרב הבכיר שברבנים המסכימים, לא מסכים כמעט בכלום עם אמסלם, אז על מה כן הסכים?
האם הרב המסכים קרא את הקונטרס? בהסכמתו כתב הרב אברג'ל: "
ראיתי ועיינתי בקונטרס", ז"א שראה ועיין בכל מה שכתוב
בו, אז א"כ למה בשיחה עם האברך הנכבד אמר שלא מסכים להתיר בארץ ישראל, ולא מתיר טבילה במצב שכל גופה מתכסה,
ולא מתיר טבילה בפחות מ-350 ליטר? בואו נצא מנקודה שהאברך לא הבין את דברי הרב, א"כ נשמח להבהרות מצידו,
האם חוזר בו מהסכמתו לאמסלם, או שעדיין דבק בהסכמתו.
 

הרב השני הוא הרב שאול דוד בוצ'קו, ראש ישיבת ההסדר היכל אליהו בכוכב יעקב. הדבר היחיד שאני יודע עליו הוא, שהוא מרבני צוהר, ומהתומכים, והמעודדים והעולים להר הבית. 

והרב השלישי הוא הרב מיכאל אברהם. בבדיקה קלה בויקיפדיה גיליתי, שהרב מיכאל אברהם הוא בעל מספר תארים אקדמיים, ומרצה באוניברסיטאות ועוד. אומר את האמת, כשקראתי את קורות חייו ופועלו, הצטמררתי ממספר התבטאויות מזעזעות שזעזעו בעבר גם ציבור רחב, שיש בהם מינות וכפירה לענ"ד. מקוצר הזמן לא אביא את כל קורותיו ופעילויותיו בנושא גיור והתרת עגונות ועוד, המעוניין ירחיב בעצמו, אביא רק שני ציטוטים מויקיפדיה: "ב-2013 פרסם מאמר בשם "גוי שההלכה לא הכירה",ובו הוא מציע תפישה חדשה בנוגע ליחס האורתודוקסיה לגויים, ובנוגע להלכה בכלל. לדבריו, בהלכה קיימים שני סוגי היגדים: נורמטיביים ועובדתיים. לפי התפישה שהוא מציע תוקפה של ההלכה הוא רק אודות ההיגדים הנורמטיביים, ואילו היגדים עובדתיים ניתנים לבחינה מחדש בכל עת. הוא כותב: "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כל זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור". ציטוט נוסף משם: "בעניין תורה מן השמים, טוען הרב אברהם כי "לגבי התורה שבכתב יש ערעורים לא פשוטים על חלקים מסוימים (לא גדולים) שלה. איני יודע מה בדיוק ניתן בסיני ואני לא חושב שמישהו יודע. אני כן מאמין שמשהו ניתן שם, וזה מה שחשוב. התוספות הצטרפו למה שניתן וכעת התורה שהגיעה אלינו היא התורה המחייבת", רח"ל מדעות כזב כאלו. אמור לי מי הם ממליצך, ואומר לך מי אתה ומי הוא פסקך. 

אמסלם מבין את חולשת ממליציו, אז שם בהמשך דבריו הוסיף: "והאמת כי שוחחתי עם גדולי תורה והוראה אשר הסכימו בעל פה לכל הדברים, ואף אמרו לי במפורש, כי לשואלים יורו לטבול כל הגוף במה שיש בריכה, או ג'קוזי או אמבטיה (שיש בה מ' סאה), כמו שהסברתי במסקנה, אולם לבוא בדברי הסכמה לעת עתה, מטעמים שונים לא יוכלו, לא מפני שהם חולקים על הדברים, ושהדברים אינם נכונים, אלא מפני אגרופה של קנאות השוררת ברחוב הרבני, כנגד כל מי שאינו מתיישר עם הקו הקיצוני והקנאי שלהם, ולמפורסמות אין צריך ראיה". רבנים בעילום שם אין לזה שום משמעות, כוח הראיה הוא כאשר יש שם שעומד מאחריה, ולא שמסתתר אחריה. הרי טענה זו כל אחד יכול לטעון אותה להצדקת הבליו. בכלל, זו שיטתו של אמסלם, שבכל פסק או רעיון חדשני שהוא מביא ושהוא מנוגד לדעת התורה ולכל גדולי ישראל, הוא מסיט את הויכוח לכיוון אחר ומצייר את עצמו כ'הנאור' והרחום שדאגתו לטובת עם ישראל, ואילו שאר הרבנים ההולכים היפך הזיותיו, הם נהפכים לקנאים וחשוכים שאינם מוכנים להיפתח לדעות חדשניות. (סתם הערת אגב, גם אותם רבנים עלומי שם שהזכיר אמסלם, התירו לו רק במידה ויש 40 סאה, כך כתב בסוגריים, אך הוא התיר גם באין 40 סאה!! אז כעת בלי משים לב, אמסלם איבד גם את הרבנים עלומי השם). 

* 

 

נזקי אמסלם כתוצאה מפסקו 

הנזקים שנגרמו כתוצאה מפסקו של אמסלם הם נוראיים. במשך עשרות בשנים פועלים ארגונים רבים לשכנע נשים שתלכנה לטבול במקוה, ושזו הדרך היחידה להיטהר ולהינצל מעוון כרת, אך כעת, כאשר פרסם את פסקו באמצעי התקשורת החילונים, נשים רבות הבינו (כך קיבלתי עדויות ממקומות רבים בארץ) שמותר לטבול באמבטיה, והן אינן מתכוונות להמשיך לטבול במקוה, ותסתפקנה באמבטיה. ברור לנו שמי שתיסחף אחר פסקו של אמסלם לא תהיינה נשים יראות שמים, אלא נשים מסורתיות עד חילוניות שכן מקיימות את מצות הטהרה בגלל שהשתכנעו בחשיבות הדבר, או הבטחה לאימהותיהן, או בגלל לחץ בעליהן, והן אינן בקיאות בהלכה. הן מבינות כעת ממה ששמעו בתקשורת שמותר לטבול באמבטיה, זו השורה התחתונה שהתקבלה והתקבעה במוחם אחרי הפרסום התקשורתי. אמנם אמסלם בחלק מפסקו כתב שצריך לטבול באמבטיה גדולה שיש בה 40 סאה, וצריך שכל גופה יהיה במים, ובמקום אחר בפסקו כתב שגם בפחות מ-40 סאה ניתן לטבול בתנאי שכל הגוף ייטבל בתוך המים, ואני שואל, איזו אישה מבינה בכמויות המים ההלכתית (אפילו חרדים מלידה לא תמיד בקיאים). איזה אישה תלך למדוד כמה מים נכנסים באמבטיה של ביתה, ובפרט שברוב הבתים מותקנות אמבטיות סטנדרטיות (1.60 אורך, 70 רוחב, ו-40 גובה שלכולי עלמא אין בהם כמות של 40 סאה השוים ל-332 ליטר, וגם בגדולות לא ניתן למלא יותר מ-300 ליטר משום שבמצב זה שסתום הביטחון מתחיל לפלוט מים החוצה והאמבטיה לא תתמלא ואז היא פסולהתיאורטית, גם אם הטובלת תמלא את האמבטיה הגדולה עד למעלה הכמות יכולה להגיע עד לכ-370 ליטר, אך אז בכניסת הטובלת למים תצא כמות גדולה של מים מהאמבטיה ולמעשה הכמות שתישאר היא פחות מ-40 סאה וממילא לא עלתה לה טבילה. גם איזו אישה חילונית/מסורתית תסכים למלא את האמבטיה עד גדותיה בידיעה שכמות גדולה של כ-70 ליטר (7 דליי מים) יישפכו מחוץ לאמבטיה. גם יש קושי נוראי לטבול בשכיבה על הבטן או על הגב (ניסיתי בעצמי) יש חשש אפילו לחנק, והטובלת ברגע זה ראשה בחשש מחנק ולא בהקפדה שכל גופה ושערות ראשה יהיו במים. 

אמסלם נתן היתר לטבול גם בג'קוזי ובבריכה, בבריכה כתבו המתירים שההיתר הוא רק בתנאי שבשעת הטבילה יסגרו את משאבות סינון המים, שאם לא כן הבריכה שמשמשת כעת כמקוה היא פסולה. דבר זה לא קיבל ביטוי בתקשורת בכלל. אישה שתלך לבריכה ציבורית ותכווין לטבילה ביודעה שהבריכה מטהרת, האם היא מודעת שמשאבת הסינון פועלת? האם בעל הבריכה יסכים לכבות את המשאבה? (בבריכה פרטית אפשרי). כל הדברים שאני מדבר בפרקטיקה הם כמעט ואינם מציאותיים, ובוודאי שכמעט כל אחת שתנסה לטבול בצורה כזו, רוב הסיכויים שלא תעלה לה טבילה גם לשיטת אמסלם, כי זה לא מציאותי. אמסלם אמנם סייג את דבריו רק לעתות חירום (למרות שפירסם זאת בשעה שאינה שעת חירום, ונתן היתר לנהוג כך כבר עכשיו), אך האם אישה כזו תעשה חילוק כזה? כעת היא יודעת שמותר לטבול באמבטיה או בבריכה, אז ממילא היא תמשיך בהנהגה פסולה זו, אך נוחה לה כל ימי חייה. 

אמסלם סייג את פסקו 'לא לחרדיות', ושם (בעמ' 12) כתב: "… ואינו מיועד לציבור המקפיד על קלה כבחמורה או חרדים, או למי שיכולים לדחות את מועד הטבילה". הרי הוא טוען שפסקו מבוסס על פי גדולי ישראל ועפ"י יסודות ההלכה, א"כ מה חששו להתיר לכולם? האם היתר זה תקיף לקבוצה מסוימת ולשנייה הוא אסור? האם לדתיים וחרדים אין יצרים? הרי הפסק ממנו שאב את היתרו, דהיינו מהרב משאש זצ"ל, דיבר על אנשים חרדים! כוחו של היתר יפה לכולם, אך כאשר ההיתר צולע על ירכו, אז הוא ניתן לחלק החלש ביראת שמים. האם אותן נשים אינן בנות ישראל? האם הן סוג נחות מאישה חרדית? האם מותר להכניסן לספיקות כל כך חמורים, שהן מסתמכות על הפסק המתיר, ובפועל ברוב הסיכויים הן אינן יוצאות ידי חובת טבילה ואף מכשילות את בעליהן?  

מעניין לדעת, אמסלם, בכותבו את פסק ההלכה הנוראי הזה, האם הוא טרח לברר ולבדוק מבחינה טכנית היתכנות מעשית לטבול באמבטיה כזו? האם הוא חקר  לעומק את כל הבעיות הטכניות והמעשיות שקיימות בטבילה במתקנים הללו? עסקינן כאן באחד הדברים החמורים ביותר לעם ישראל, קדושת בנות ישראל והבית היהודי, שהנכשל בו לוקה בכרת, האם לא רעדו לו ידיו בבואו לכתוב פסק כזה? האם לא נחרד מלהיכשל ולהכשיל את נשות ישראל? האם לא נחרד מהתוצאות הרות האסון שעלולות  להיגרם מפסקו? כשהתחלתי ללמוד את הנושא, לא הסתפקתי באף ידע כללי שהיה לי או בשמועות, אלא כל דבר התקשרתי למומחים בתחום, ולרבנים ידועים כדי לחקור את הדברים לעומק. כמו כן, לא הסתפקתי בחישובי מים באמבטיה וכד' ע"י נוסחאות כפי שאמרו לי, אלא מילאתי כמויות גדולות של מים כדי לוודאי כמה מים אמבטיה מכילה. נכנסתי פיזית לאמבטיה ושכבתי בתנוחת טבילה על ברכיי וכן על גבי, כדי לראות את אפשרויות הטבילה וכיסוי המים. וכל זה למה? כי רציתי לקיים בעצמי את הנאמר במשנה במסכת אבות (פרק ג' משנה ט'): "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת", ולא להיפך (שם): "וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו, אין חכמתו מתקיימת". שלא נטעה, לו באמת הייתה אפשרות להקל בטבילה במצבי קיצון כאלה, הייתי הראשון לרקוד ולשמוח להיטיב לעם ישראל, אך כאן נראה לענ"ד שלאמסלם אצה הדרך להוציא פסק 'נאור' שייראה כמתקדם ומתחשב בנשות ישראל, מול דעות הרבנים החשוכים והקיצונים כדבריו, ובכך מתגדל שמו. אוי לו ואוי לנשמתו, אוי לו שלמד תורהאוי לו לאביו שלמדו תורה.

תגובות (0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *