י"ט תמוז: יום פטירת חכם בן ציון אבא שאול זיע"א היה ראש ישיבת פורת יוסף ופוסק הלכה.


בשבת י"ט בתמוז חל יום פטירתו של מורנו ראש ישיבת פורת יוסף חכם בן-ציון אבא שאול זיע"א (ה'תרפ"ד, – ה'תשנ"ח)

תולדות חייו ומורשתו

רבנו נולד בירושלים בכ"ט בתמוז תרפ"ד יום פטירת רש"י הקדוש, ונימול על ידי רבה של ירושלים הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל. אמו בניה ואביו אליהו אבא שאול  אביו עלה מהעיר שיראז שבפרס בילדותו. רבנו היה בכור במשפחה מרובת ילדים. אביו היה גבאי בית הכנסת "אוהל רחל" בשכונת בית ישראל בירושלים. רבנו גדל בשכונת שמואל הנביא בירושלים. למד בתלמוד תורה "בני-ציון". בגיל 11 החל רבנו ללמוד בישיבת פורת יוסף, שם למד מהרב יעקב עדס, וחכם צדקה חוצין וכן מראש הישיבה הרב עזרא עטייה. החברותא שלו בלימודיו היה מרן רבנו הגדול חכם עובדיה יוסף זיע"א על ספסל הלימודים הכיר את בני גילו הרב מרדכי אליהו.

לאחר שנישא להדסה מסעודה, בתם של שולמית סול והרב יוסף שהרבני (בן הרב יהושע שהרבני), התגורר ברחוב אלקנה בשכונת תל ארזה שבירושלים, בשכנות למרן רבנו הגדול חכם עובדיה יוסף. רבנו שימש גם כמוהל.

לימים התמנה רבנו לראש ישיבת פורת יוסף, עם הרב יהודה צדקה. הדגיש את חשיבות ההתעמקות בדברי רש"י על הגמרא. בשבתות מסר שיעורים בהלכה בבית הכנסת "אהל רחל" בירושלים

.

כאשר היה מוסר שיעור היה זה עד כלות הכוחות. פעל רבות שבני התורה ינצלו את זמנם ביום שישי והיה אומר שיעור כל יום שישי במשניות זרעים בעיון.

כמו כן פתח כוללים שישי לאברכים ו"מעטרם בזהובים", כלשונו ,כדי שיקנו צרכי שבת בשפע.

גם ביום שבת היה מוסר שיעור מעמיק בהלכה בבית הכנסת 'אהל רחל' ופעם אחת התבטא שלא רבים מבינים עומק כוונתו בשיעור.

הרב היה בקי עצום בפרקטיקה מעשית כגון כיצד פועל החשמל, וכן באברי בעלי החיים ותפקידם ועוד מגוון רב של נושאים שלפסיקת הלכה בהם צריך ידע מעשי.

חכם בן ציון אבא שאול, מסר שיעורים במקומות רבים, לתלמידי חכמים, לאברכים, לבחורי ישיבה, ולפשוטי העם- כל ציבור כפי כוחו. בשבתות, היה מוסר לפני תפילת מנחה שיעורים בהלכה שנים רבות בבית הכנסת 'אהל רחל' בירושלים, עד לימי חוליו. לימים התמנה, יחד עם הרב יהודה צדקה, לראש ישיבת 'פורת יוסף' והעמיד תלמידים הרבה, ומהם תלמידי חכמים בדורנו ומעיינים גדולים בעיון התלמוד. כמוהל, זכה להכניס אלפי ילדים בבריתו של אברהם אבינו, עד לשיתוק בידו שבו לקה בחמש עשרה שנותיו האחרונות.

מספר מרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, אשר היה בקשרי ידידות חזקים עם רבינו, וכן תקופה ארוכה גרו בשכנות, ובספרו 'חזון עובדיה' ארבע תעניות ע"מ תצ"ב כותב וז"ל: "אזכרה ימים מקדם כיבימי צעירותי הייתי הולך עם הגרב"צ לישיבת 'פורת יוסף' אשר בעיר העתיקה, והיינו עוברים משכונת בית ישראל לעיר העתיקה דרך שער שכם וכל הדרך היינו חוזרים ולומדים מה שלמדנו בישיבה דף אחד עם תו"ס בהליכתנו ודף אחד בחזרתינו והיה הכל שגור בפיו וקיים בזה ובלכתך בדרך ולא פסיק פומיה מגירסא וכך שקד והתמיד בתורה עד שנעשה גאון עולם כזה ראה וקדש". עכ"ל.

מספר מרן שם, שפעם אחת ביום שישי ילדיו היו משחקים עם ילדי השכונה, והנה ילד אחד זרק אבן חדה על בנו ר' אברהם יוסף ונחתכו לו השפתיים והיה צריך לעשות לו תפרים ומרן לא ידע מזה כלל, והגרב"צ ראה שזורם ממנו דם ותיכף לקח אותו על כתיפו ונסע איתו לבית החולים 'ביקור חולים', שם טיפלו בו, וכותב מרן 'ואני לא יודע מכלום והרי זה הבן שלי ואני חייב בו היה צריך לבוא ולומר לי כך אירע לבנך, אבל הוא אמר לי כלום, אלא לקח אותו בעצמו וטיפל בו עד כניסת שבת כאילו הוא בנו, והוצרך לבא אח"כ ברגלו כשהגיע עם הילד בישר לי שהילד מרגיש טוב, איפה יש ענווה כזו, הוא ידע שאני יושב ולומד ולא רצה להפריע לי בלימוד שלי,. עכ"ל

רבינו אהב כל יהודי כנפשו והיה שמח עם כל יהודי בשמחתו ומצטער בצערו. פעם ניגש לרבינו אחד מתלמידיו ואמר שיתן לו כח לברך כמותו. ענה לו רבינו שיהיה לך אהבת ישראל כמותי תוכל לברך כמותי. וידוע שרבינו ריפא חולים פקד עקרות וביטל הרבה גזירות והכל בכח אהבתו לכל אחד מישראל.

בי"ג בסיון ה'תשמ"ג מיד לאחר שסיים להספיד בלוויה של הרב יעקב מוצפי, זיע"א לקה באירוע מוחי וסבל משיתוק חלקי ומאז סבל ייסורים קשים, ואף איבד מאור עיניו

פטירתו

נפטר בי"ט בתמוז ה'תשנ"ח ספדו לו בין היתר מרן רבנו הגדול חכם עובדיה יוסף והרב מרדכי אליהו. נקבר בבית העלמין סנהדריה בירושלים.

משפחתו

לרב אבא שאול ארבעה אחים ותשע אחיות. אחיו הצעיר, הרב יצחק, חיבר את סדרת הספרים "שמחה לאיש". אח נוסף, יעקב שאול, היה מזכירו האישי של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ולימים מנהל מחלקת הישיבות במשרד הדתות.

בנו היחיד הוא הרב אליהו אבא שאול, ראש ישיבת "אור לציון" (על שמו) וחתנו של הרב יהודה מועלם.

אחותו היא אלמנתו של הדיין הרב עמנואל זרביב אב"ד לשעבר בבית הדין הרבני בתל אביב

דרך פסיקה

בספריו הוא פוסק בדרך כלל על פי החיד"א והבן איש חי. הוא מתחשב רבות בדעתו של החזון איש וכמוהו הוא סבור שתלמיד חכם שהגיע להוראה יכול להכריע בספקות מדעתו

ספריו

בתחילה לא רצה להדפיס את ספריו, אולם לאחר שהחלים ממחלה קשה, שינה את דעתו

ספרו אור לציון חלק ב יצא לאור לאחר פטירתו על ידי בניו ותלמידיו. מרן רבנו הגדול חכם עובדיה יוסף סובר שאין לסמוך על חלק זה משום שלדעתו רבות מן התשובות בספר לא נכתבו על ידו אלא על ידי תלמידיו, ובשו"ת יביע אומר הוא מונה כמאתיים השגות על הפסיקות בספר זה. עורכי הספר, הרב משה פטרובר והרב שלמה ידידיה זעפרני הכחישו את הדברים בתוקף. גם הרב אליעזר מלמד כתב שניכר כי הדברים הם של הרב אבא-שאול

שו"ת בהלכה

אור לציון תשובות א – שאלות ותשובות על ד' חלקי השולחן ערוך, תשמ"ז

אור לציון תשובות ב – בענייני אורח חיים, עד סוף הלכות שבת (מקביל לסימנים א-שדמ בשולחן ערוך אורח חיים), תשנ"ג

אור לציון תשובות ג – המשך אורח חיים, הלכות ראש חודש עד סוף הלכות תעניות (מקביל לסימנים תיז-תקסח בשולחן ערוך), תשס"ה

אור לציון תשובות ד – המשך אורח חיים, הלכות ראש השנה עד סוף הלכות פורים (מקביל לסימנים תקפא-תרצז בשולחן ערוך), שנת תשע"ד

אור לציון תשובות ה – יורה דעה, הלכות שחיטה עד הלכות יין נסך (מקביל לסימנים א-קלח), תש"פ

אור לציון – שביעית – שו"ת בענייני שמיטה, ביאורים למשניות מסכת שביעית, וחידושים על הרמב"ם, תשנ"ד

חידושים על הש"ס

אור לציון – על מסכת יבמות, תש"נ

אור לציון – על מסכת כתובות (חלק א) (חלק ב)

אור לציון – על מסכת קידושין, ב' חלקים

מוסר והשקפה

אור לציון חכמה ומוסר ("זיכרון הדסה") – דברי מוסר והשקפה לבחור ישיבה, תשנ"ה

הגדה של פסח אור לציון – לקט מדברי תורתו

תפארת ציון – הספדים עליו והספדים שנשא

בסוף ימיו ייסד עם בנו הרב אליהו אבא שאול את ישיבת אור לציון בירושלים. בישיבה מכון להוצאת ספרים מכתביו. לומדים בה, נכון ל-2018, כ-200 תלמידים.

על שם ספרו "אור לציון" יש רחובות בערים אשדוד, ביתר עילית ונתיבות.

מתלמידיו

ישיבת אור לציון (2017) בירושלים. נוסדה על ידי הרב אבא שאול לפני מותו, ובראשה עומד בנו הרב אליהו אבא שאול.

בנו יחידו הרב אליהו אבא שאול – ראש ישיבת אור לציון ירושלים

הרב ראובן אלבז – ראש ישיבת אור החיים ירושלים

הרב אליהו בן חיים – ראב"ד בית דין הספרדי בקווינס ניו יורק

הרב יצחק ברכה – ראש ישיבת עטרת יצחק, ירושלים

הרב בנימין בצרי – ראש ישיבת בית יוסף – רב שכונת קריית האבות ו' החדשה

הרב שאול גבאי – ראש ישיבת "אמרי דעת" בירושלים ומחבר ספרי "שערי דעת"

הרב שמעון גבאי – ראש ישיבת "תפארת למשה" בנתניה

הרב יעקב זכריה – ראש ישיבת לב אליהו

הרב אליהו טופיק – ראש ישיבת באר יהודה

הרב יעקב יוסף – רב שכונת "גבעת משה" וראש מוסדות חזון יעקב – בורכוב ירושלים

הרב יהודה כהן – ראש ישיבת "יקירי ירושלים"

הרב בן ציון מוצפי – ראש ישיבת "בני ציון" בירושלים

הרב יעקב חיים סופר – ראש ישיבת כף החיים בירושלים

הרב ברוך שרגא – אב"ד ירושלים ורב שכונת גבעת שפירא

הרב יעקב תופיק אביעזרי – רב העיר ביתר עילית

מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מזהיר שתלמוד תורה ללא דרך ארץ גורם לחילול ה' ואף בביתו.

ולדאבון לב, ישנם שלומדים תורה כראוי, אולם בדרך ארץ אינם נזהרים. ומלבד חסרון הדרך ארץ גופא, לפעמים נגרם מכך חילול שם שמים.

אפשר לראות זאת לעתים אף בדברים קטנים, איך יכול אדם לצעוד במקום שזה עתה עמלים בניקיונו וכיוצא בזה? ואף בתוך ביתו. אם יתפוס חלילה כמנהג הזה, יגרום לחילול ה' בתוך ביתו. וזאת מלבד אשר לדעתי אדם כזה חשוד הוא על ממונות. תכלית העניין הוא מאמרם ז"ל באבות: 'יפה תורה עם דרך ארץ', וצריך להיזהר בזה.

(אור לציון- חכמה ומוסר, שער בין אדם לחברו, מאמר ב'- כבוד הזולת, דרך ארץ קדמה לתורה, עמוד ק"ע. ירושלים, מכון אור לציון, תשנ"ה)

מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מורה שמנהג אבותיו קודם למנהג רבותיו

הרי זה פשוט שלגבי מנהגים, כגון מה שנמנעים בכמה מקומות שלא לאכול אורז בפסח וכדומה, שנהגו כך מכוח שאבותיהם קיבלו על עצמם לנהוג כך, ודאי שאין תלמידיהם צריכים לנהוג גם כן כך. ואם כן, הוא הדין לכל ההלכות שנוהגים רבותיהם מכוח מנהג אבותיהם…

לכן נראה שכל בעל תשובה שחזר בחשובה ע"י רבנים או ראשי ישיבה, שאין מנהג אבותיהם כמנהג אבותיו, אף על פי שלמד אצלם כפי מנהג אבותיהם, יש עליו לנהוג כמנהג אבותיו.

ובמקום שאין אביו שומר תורה ומצווה, ינהג כמנהג אבות אבותיו, ומשום אל תיטוש תורת אמך, ומשום שכך קיבלו אבותינו על זרעם ועל זרע זרעם לנהוג כן

(שו"ת אור לציון- תשובות ב', הקדמת המחבר, עמוד י"ז. ירושלים, מכון אור לציון, תשנ"ג.)

מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מורה מצוות 'ואהבת לרעך כמוך', בכל העדות, ואין הבדל מוצא.

ירחיק האדם את עצמו, מלדבר בנושאים של חוגים שונים. והגרוע ביותר בעניין זה, אם מדבר על קבוצה של אנשים, ממי יבקש מחילה?! שהרי עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו (יומא דף פה עמוד ב').

זאת ועוד, מצוה עלינו 'ואהבת לרעך כמוך', לאהוב כל יהודי באותה מידה בדיוק, אין הבדל מאיזה מוצא הוא. על כן יש להיבדל מכל סוגי הדיבורים האלו, ולעסוק בתורה ולקדש את עצמנו, וה' יזכנו לשמור פינו ולשוננו ומחשבתנו מכל דבר רע אמן.

(אור לציון- זיכרון הדסה, חכמה ומוסר, שער העבודה, מאמר ז- שמירת הלשון והמחשבה. עמוד קל"ד. ירושלים, מכון אור לציון, תשנ"ה)

מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' שהגדלות בתורה היא הסתכלות על צלם האדם

הגדלות בתורה לא מתבטאת בזה שהוא מלהיב את הציבור, אפילו שאנשים מתפעלים מזה, אין זו עיקר התכלית, אלא הגדלות של הרבנים היא 'אשר מחזה שדי יחזה' – ההסתכלות על צלם האדם.

("אור לציון – זכרון הדסה", שער התורה, מאמר י'- רבנות ודיינות, עמודים ע"ט- פ'. ירושלים, מכון אור לציון, תשנ"ה)

מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מדבר שעניין הצדקה הוא אהבה, ושבאהבה אפשר להשיג הכל.

יש לי צער גדול, למה לא מגלים לנו על משפחות או אפילו על בחורים שמצבם קשה, אולי מוטל עלינו לעזור להם. ואין אחד שיוכל לפטור את עצמו, בטענה שאין לו דרך לעזור.

כי דברים אלו נובעים מחוסר אהבה לזולת. שאם יש אהבה אפשר להשיג הכל. וגם טענה שמתבייש לגבות כסף מאחרים – אין זו טענה. כי כשאין הדבר נוגע לו, אלא לאחרים, אין מקום להתבייש כלל, ובושה כגון זו היא בושה פסולה. ואי אפשר לקבוע את מצבו הכלכלי של האדם לפי גובה הכנסתו, כי יתכן שמרוויח יותר מחברו, אבל יש לו הוצאות גדולות, שאינן לחברו.

(ספר "אור לציון- זכרון הדסה", שער בין אדם לחברו, מאמר א'- אהבת הזולת. עמוד קס"ח- קס"ט. ירושלים, מכון אור לציון, תשנ"ה)

מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מורה שישראל כל אחד נוהג כמנהגו, וכל בני ספרד מנהג אחד.

בני אשכנז שבאו לעיר של בני ספרד, יש להם לנהוג כמותם – אף להקל, ואין להם להחמיר. ומכל מקום, דווקא בני ספרד יש להם לעשות כמו שכתב מרן, כיון שקיבלו הוראותיו.

…אבל בני אשכנז, שלא קיבלו הוראותיו, אף בזה אינם חייבים לעשות כדבריו, ויש להם לסמוך על מה שכתב הרמב"ן ביבמות י"ד ע"א, שבמקום שיש סברא של 'חזותם מוכחת עליהם' אין בזה משום לא תתגודדו …והרי בני אשכנז ובני ספרד 'חזותם מוכחת עליהם'.

וכל זה כשבאו יחידים, אבל אם באו בקהילות שלימות ויש להם בית דין משלהם, הם כשני בתי דין בעיר אחת, וכל אחד נוהג כמנהגו , שקיים לנו כדברי הרא"ש, ועוד ראשונים, שבשני בתי דינים בעיר אחת – אין איסור לא תתגודדו

…ולכן בזמננו, בארץ ישראל, שיש קהילות נפרדות לבני אשכנז ולבני ספרד ולבני תימן, כל אחד נוהג כמנהגו. וכל בני ספרד צריכים לנהוג מנהג אחד, וכן בני אשכנז ובני תימן.

(שו"ת אור לציון, תשובות- חלק ב'. פרק ה', שאלה י"א עמודים מ"ז- מ"ח. ירושלים, מכון אור לציון, תשנ"ג.)

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל.
הדליקו נר לכבוד ולע"נ הצדיק הגאון חכם בן ציון (אבא שאול) בן בניה זיע"א ותזכו לישועות אמן.

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

למוצרים נוספים לחצו כאן

תגובות (0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *