כד תמוז: 33 שנה לפטירת רבי יעקב עובדיה, אביו של מרן • תולדות חייו בהרחבה


לפני 33 שנה (כד תמוז תשמ"ז) נפטר רבי יעקב עובדיה, המכונה "רבי יעקב גלה" (ראו הרחבה בהמשך), אביו של רבן של ישראל מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה.

זכה ר' יעקב ללמוד בצעירותו בבית מדרש בית זלכא בבגדאד בישיבה זו אותה יסד ר' עבדאללה סומך זיע"א, שם למדו ולימדו תורה גאוני בבל וחכמיה.

בגיל תשע התייתם ר' יעקב מאביו ר' עבדאללה (עובדיה) יוסף בן מגבורה הי"ד בנסיבות טרגיות,  ערבי רצחו נפש במרכז השוק בבגדאד.

הרצח בוצע בתאריך יא באייר ה'תרס"ד לעיני ר' יעקב שלא סלח ולא שקט כל ימיו בעקבות זאת. כבר אז הבין שאין ליהודים מה לחפש בארץ נכר בה דמם מופקר.

לאחר שגדל נשא את בת דודו הרבנית גורגי'ה (יפה) למשפחת שבו, ולימים נולדו להם הילדים מרן זיע"א ור' נעים עובדיה, אז החליט לעלות לארץ ישראל לעיר הקודש ירושלים.

מצבו הכלכלי בעירק של אותם ימים היה מהמשופרים, שכן עסק במלאכת הצורפות. לפני עלייתו לארץ ישראל חסך סכום עצום בסך 3 רוטל זהב, שלמרבה הצער איבד אותם בעסקה כושלת.

רבי יעקב עם מרן בתאריך ח בתמוז תשל"ג. בפתח אולם גן אורנים בתל אביב

בראשית מגוריו בארץ ישראל התגורר בשכונת "שמעון הצדיק", שם העניק ועד העדה הספרדית מגורים חנם בבתים קטנים עבור עולים חדשים. המשפחה עברה שם טרגדיה כאשר נולד שם בן שהשיב את נשמתו לבוראה זמן מה לאחר הלידה ונקבר בהר הזיתים (על מצבתו נכתב נקבר נפל בן ליעקב עובדיה משכונת צדיק שמעון). לאחר מקרה זה עברו בני המשפחה לשכונת "בית ישראל" הסמוכה, ונשלחו הילדים ללמוד בת"ת בני ציון שבשכונה, ולאחר שגדלו שלח אותם אביהם ללמוד תורה בישיבת "פורת יוסף" במשכנה שבעיר העתיקה בירושלים.

ר' יעקב היה מיחידי סגולה ששלחו את בניהם במסירות נפש ללמוד תורה בישיבת פורת יוסף מכל תושבי ירושלים הגיעו לישיבה 60 בחורים מתוכם היו אלא 5 בניו של ר' יעקב (מרן רבינו זיע"א, נעים אהרן אברהם אליהו). אנשים אז הקדישו את המלאכה ולא אהבו את הרבנות. הלימוד כל היום נתפס כבטלנות, והבנות לא רצו להשתדך למי שאין מקצוע ביד. ואפשר להבין זאת, מכיון שהאנשים באותם ימים מתו מחרפת רעב. אבל ר' יעקב היה שונה מכולם, הוא אהב את התורה ולומדיה בכל ליבו ומאודו, ושלח את בניו ללמוד תורה בישיבה.

ר' יעקב פתח חנות מכולת לפרנסתו, בהיות והדחק גדל סייעו בני המשפחה לר' יעקב בניהול החנות. הרבנית גורגי'ה ע"ה היתה מוכרת בשעות הבוקר, אלא שאז נחלשה וחלתה ומצב בריאותה הקשה עליה לעשות זאת כתוספת על עול הבית שרבץ על כתפיה. ומשכך, לא הייתה ברירה ומרן רבינו עובדיה התנדב לסייע לאביו בחנותו מידי בוקר.

רבי עובדיה שמקטנותו ניכר שלגדולות נועד, היה ממשיך בלימודיו גם בשבתו בחנות, ולדברי אחיו רבי נעים ז"ל, ילדים רבים היו ממתינים שהוא יהיה המוכר, כדי שיוכלו לקחת מצרכים בחינם, שכן הוא היה שקוע בספר, ולא היה שם את ליבו לנעשה מסביב.

סיפור ידוע הוא, שכאשר ראה ראש הישיבה, מורנו הגאון רבי עזרא עטייה זצוק"ל שאין רבינו עובדיה מגיע לישיבה, הלך לביתו של אביו לבדוק את העניין. ומשהלך קיבל תשובה שהנער עוזר לאביו בחנות, כדי לפרנס את הבית בתקופת העוני הקשה שהייתה אז. רבי עזרא אמר לאב, אני יעזור לך בחנות, והילד ילך לישיבה ללמוד תורה! עדיו לגדולות, וחבל לאבד את זמנו בזוטות. מששמע רבי יעקב את הדברים, כמובן ששלח את בנו ששב ללמוד בישיבת פורת יוסף – צעד שהדור כולו חייב לו…

רבי יעקב עם בנו מרן זיע"א ומחותנו רבי אברהם פאטל

על כך כותב רבינו זיע"א בהספדו (חזון עובדיה ד תעניות, עמוד תקב): מידו הייתה זאת לחנך אותי בתלמוד תורה "בני ציון" ואחר סיום לימודי בבית הספר הביאני אל ישיבת "פורת יוסף" ושימשתי שם את ראשי הישיבה. וב"ה הלכתי מחיל אל חיל והגעתי עד הלום, וזאת למרות העוני הגדול ששרר בביתנו. שמסיבה זו של העוני ששרר בירושלים, לא היו שולחים את בניהם לישיבות, כי רצו שבניהם יעזרו להם בפרנסת הבית, לפיכך היו בירושלים שתי ישיבות בלבד, ישיבת עץ חיים לבני אשכנז וישיבת פורת יוסף לספרדים (מלבד ישיבת "תורת חיים" שהיתה כולל לאברכים אשכנזים). גם בישיבת פורת יוסף לא היו תלמידים הרבה אלא כשבעים תלמידים, וכל זה בגלל העוני הרב ששרר אז בירושלים. ואבי למרות דוחק פרנסתו הואיל והביאני המלך חדריו, והושיבני בין ברכי תלמידי חכמים, ומהם ינקתי חלב ודבש, דברי תורה הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים. וזכיתי להסתופף בצלו של המאור הגדול מורי ורבי עט"ר רבינו עזרא עטייה צ"ל ראש הישיבה, והשפיע עלי הגאון מורי ורבי למנסור שיעורי ערב לבעלי בתים ולקרבם לצור מחצבתם ע"י התורה, ולהשפיע עליהם לשלוח את בניהם לישיבה. ולאט לאט התחילו לזרום לישיבה כל חניכי התלמוד תורה, ואז נפתחו כמה ישיבות קדושות לתלמידים הצמאים לדבר ה'".

למרות עיסוקו בצרכי רבים ובהבאת פנסה דחוקה לביתו, היה קובע עיתים לתורה, וכך כותב עליו מרן רבינו בהספדו הנ"ל: המנוח מר אבי ז"ל היה אחד מתלמידיו של הרה"ג הצדיק רבי צדקה חוצין זצ"ל (דודו של הגאון ר' יהודה צדקה), והיה קובע עתים לתורה יחד עם חבריו בכל לילה קרוב לשעתיים, ובשלשה לילות בכל שבוע, ליל מוצאי שבת, וליל שלישי וליל ששי, היו לומדים עד חצות לילה, ומסיימים בתיקון חצות, ואח"כ הולכים לביתם, כן היה במשך כארבעים שנה.

במשך עשרים שנה למד

במשך עשרים שנה למד כל הבוקר עד הצהריים בבית הכנסת "מנחת יהודה" אצל הגאון רבי סלימאן חוגי עבודי.

הסבא רבי יעקב, עם בנו מרן זיע"א והנכד שקרוי על שמו – רבי יעקב יוסף

ר' יעקב זכה והוצק חן בשפתותיו ולשון לימודים הייתה לו, והיה מזכה את הרבים בשיעוריו ודרשותיו. בשכונתו, שכונת קטמון בירושלים, היו מארגנים בקשות בבית הכנסת "תפארת ירושלים", והוא היה דורש שם. במשך הזמן, היה מגיע כמעט כל יום אל כולל חזון עובדיה שהיה אז ממול ביתו ולומד את לימודיו האישיים, בראש הכולל היה עומד נכדו הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, לימים הראשון לציון והרב הראשי לישראל, וכבר אז בעל ספרי "ילקוט יוסף" הנודעים לשם טוב ולתהילה.

רבי יעקב היה גם מקורב לאמו"ר מערלוי.

גם טרח רבות והקים כולל לבעלי בתים ועסק בגיוס כספים לצורך החזקתו. מחמת יושרו ומסירותו כמו גם  עיסוקו בצדקה וחסד, הוא מונה על ידי ועד העדה הבבלית למומנה על ההקדשות.

רבות סייע ר' יעקב לעליית העדה העיראקית ארצה. היה זה כאשר הגיע אליו מר צאלח מנצור מזכיר ועד העדה הבבלית, ופנה אליו בלשון זאת "יש מצווה שצריך לעשותה ותלויה בממון רב, אני צריך אלף מטבעות". ר' יעקב הבטיח לסייע בכך, וזה מה שעשה. את הכסף היו נותנים לאנשים שרצו לעלות, והיו מראים את הסכום לבריטים ששלטו באותם ימים בארץ ישראל ולא הסכימו לעניים לעלות אלא רק לעשירים. כך סייע ר' יעקב לכל יהודי שביקש לעלות לארץ ישראל.

בין השאר דאג למקום מגורים עבור החתן ר' יצחק כורך, שנודע לימים כהמקובל רבי יצחק כדורי זיע"א.

 

בספר חזון עובדיה ד תעניות (עמוד תקב) כותב מרן רבינו זיע"א: מר אבי חנן אותו השי"ת בקול נעים, והיה נעים זמירות ישראל, והשתמש בקולו קול עוז, כשליח צבור וקורא בתורה, ועם זאת מרבה לשמח חתנים וכלות, ובשאר סעודות מצוה, בשירות ותשבחות להשי"ת הבוחר בשירי זמרה, בבחינת משמח אלקים ואנשים, ובפרט בשמחת תורה, שהיה משמח את כל הקהל בשיריו ובזמירותיו, מפזז ומכרכר לפני הס"ת, והיה שר את הפיוט "גלה גלה זיו הודי" בנעימה קדושה, עד שהיו קוראים את שמו על השיר הזה".
סיפר נכדו, כיום הראשון לציון והרב הראשי לישראל מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, ששבועות ספורים לפני שנפטר הסבא, שאל אותו בעת ביקור בבית החולים, כיצד זכה לבן כזה גדול שהקים את עולם התורה הספרדי בדור האחרון? הסבא ענה לו, שהוא היה מרבה לשמח חתנים וכלות, כאמור, ובכל פעם שהיה חוזר לבית משמחה כזאת, היה מתפלל לה' שבזכות המצווה הזאת יזכה לבן שיאיר את העולם בתורתו.
רבי יעקב בבר המצוה של נכדו, הראש"ל מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א:
בערוב ימיו, ביקש מרן זיע"א מתלמידי ישיבת חזון עובדיה שהייתה באותה העת בשכונת קטמון, שיבואו לבקר מידי פעם את אביו, כדי שלא יהיה לבד בבית.

ר' יעקב נפטר ביום שלישי כ"ד תמוז ה'תשמ"ז ונקבר בהר המנוחות בחלקת הספרדים מול ציונו של מרן החיד"א.

את גילו של רבי יעקב לא הצלחנו לברר, אך מרן זיע"א כותב עליו (חזון עובדיה ד תעניות, עמוד תקג) "שזכה לאריכות ימים ולזקנה מופלגת, וראה בנים ובני בנים שעוסקים בתורה ומזכה הרבים". רבי אריה סעדיאן הי"ו טוען, שרבי יעקב לא עבר את גיל התשעים, ובנו האריך ימים יותר ממנו.

מרן רבינו עובדיה יוסף, בנו, כתב את נוסח המצבה בלשון הזאת: פ"נ (פה נפש) המנוח ממצדיקי הרבים וגומל חסדים טובים המדוכא ביסורים ר' יעקב ב"ר עבדאללה יוסף נ"ע. נבל"ע ביו כד תמוז תשמ"ז. ת.נ.צ.ב.ה.".

ניסוח כיתוב המצבה ע"י מרן רבינו זיע"א

מקום קבורתו לא נודע לבני המשפחה המורחבת עד לשנה זו. ובפעילותו של ר' משה בן חיים, נין ונכד לרבי יעקב, יו"ר ארגון "אור מרן" ומצוות אתר "מורשת מרן", אותר מקום מנוחתו של רבי יעקב בהר המנוחות שנוכה לאחר עשרות שנים של שיממון, ואף הותקן בו מתקן ל"נר תמיד".

זכה רבי יעקב לבנים, נכדים ונינים שמאירים את העולם בתורתם, רוב ככל זרעו תלמידי חכמים, ורבנים מזכי הרבים. ועליו כולם אומרים "אשריו שזה ילד, אשריו שזה גידל". ממנו נוכל ללמוד מה היא מעלת אהבת התורה, שעל אף העניות ששרה באותם ימים, שידר לבניו את אהבת התורה, וזכה לזרע שהחיה מחדש את עולם התורה בציבור הספרדי בפרט, והעולם הכללי בכלל.

ציונו של רבי יעקב לאחר הניקוי והתקנת נר התמיד

 

נכדו, הראש"ל מרן רבינו יצחק יוסף בהדלקת נר היום בציון
הציון קודם הניקוי והתקנת נר התמיד

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

למוצרים נוספים לחצו כאן

7 תגובות על “כד תמוז: 33 שנה לפטירת רבי יעקב עובדיה, אביו של מרן • תולדות חייו בהרחבה

  1. מרתק!!! מעט הכמות ורב האיכות
    מִתְהַלֵּ֣ךְ בְּתֻמּ֣וֹ צַדִּ֑יק אַשְׁרֵ֖י בָנָ֣יו אַחֲרָֽיו׃
    יישר כוחכם וחזקים ברוכים!
    על פעלכם

  2. דברים נפלאים ממש – אמנם נראה שעדיין יש חלקים – אולי אפי' יותר נפלאים – מחייו זצ"ל, שעדיין לא יודעים ואולי לעולם לא נדע.
    איפה אשת המנוח נקברה?

תגובות (7)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *