כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן.
הלימוד היום בספר חזון עובדיה פסח – הלכות יום טוב, הלכות ט-יב.
א. ביצה שנולדה ביום טוב אסור לטלטלה, ומכל שכן שאסור לאכלה, עד מוצאי יום טוב. אבל מותר לכפות עליה כלי כדי שלא תשבר, ובלבד שלא יגע בה הכלי. ואם נתערבה באלף ביצים כולם אסורות, שכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטל. ואפילו ספק נולדה בחול או ביום טוב אסורה מספק, ואפילו נתערבה באלף כולן אסורות.
והשוחט תרנגולת ונמצא בה ביצים גמורות מותרות, מפני שאין זה דבר המצוי תמיד, ובדבר שאינו מצוי אלא אקראי בעלמא לא גזרו בו חכמים. ואפילו ביום טוב שלאחר השבת השוחט תרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות באכילה.
וכשיום טוב סמוך לשבת ונולדה ביום טוב אסור לטלטלה גם בשבת שאחריו, ומכל שכן שאסור לגומעה בשבת.
וגוי שהביא ביום טוב ביצים למכירה אצל ישראל, ומסיח לפי תומו שנולדו קודם יום טוב, מותר ליטול ממנו הביצים ולאוכלם ביום טוב. ובלבד שלא יהיה הגוי בקי במנהגי ישראל ויודע שאסור לישראל לאכול ביצים שנולדו ביום טוב. ואם הביא הגוי ביצים ביום טוב שני של גליות שחל באמצע השבוע, אפילו אין הגוי אומר שנולדו לו לפני החג, מותר ליטלם ממנו, (משום שיש ספק ספיקא להיתר).
וכן פירות אילן שנשרו מן העץ ביום טוב אסור לטלטלם או לאוכלם, גזירה שמא יעלה ויתלוש פירות מן המחובר. וכשיום טוב סמוך לשבת ונשרו ביום טוב אסורים באכילה ובטלטול עד מוצאי שבת. ואם נתערבו בפירות המותרים באכילה אפילו באלף אינם בטלים, וספקם אסור.
ולכן גוי שהביא מנחה לישראל פירות או ירקות, שאפשר להסתפק בהם שמא נתלשו ביום טוב מן המחובר, אסור לאוכלם עד למוצאי יום טוב, בכדי שיעשו, כדי שלא יהנה ממלאכת גוי שנעשית לצורך ישראל ביום טוב. וביום טוב הסמוך לשבת אסורים עד למוצאי שבת בכדי שיעשו.
וביצה שנולדה ביום טוב ראשון מותרת ביום טוב שני של גליות, וכן גוי שהביא דורון ביום טוב ראשון, מותר באכילה ביום טוב שני של גליות.
מותר לתת ביצה ביום טוב במקום שהתרנגולת מטילה ביצתה.
סולם שמשתמשים בו בבית מותר לטלטלו ביו"ט מזוית לזוית להוריד חפצים להשתמש בהם, או ספרי קודש ללמוד בהם.
ב. אסור לאפות או לבשל מיום טוב לחול, ואפילו מיום טוב למוצאי יום טוב אסור. ואפילו מיום טוב לשבת אסור לבשל בלי עירובי תבשילין. וכן אסור לבשל מיום טוב ראשון ליום טוב שני אפילו בשני ימים טובים של ראש השנה. ואפילו דבר שאינו מלאכה רק טירחא בעלמא כגון הדחת קערות וצלחות והבאת יין מיום טוב לחבירו אסור, וכל שכן מיום טוב לחול. אבל לבשל בליל יום טוב לצורך יום טוב שחרית בודאי שמותר. ומותר לאשה לבשל קדרה מלאה בשר או דגים, קודם סעודת הצהרים, אף על פי שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת, מפני שהתוספת מטעימה יותר את התבשיל. וכן ממלאה אשה את התנור פת, אף על פי שאינה צריכה אלא לככר אחד, שבזה נאפית הפת יפה, (רש"י ביצה כב: ד"ה ובית הלל מתירין). אף על פי שעיקר מחשבתה להותיר לצורך החול. ומכל מקום לכתחלה צריכה להזהר שלא תאמר בפירוש שעושה לצורך חול. אבל אחר סעודת צהרים אסור לה לבשל לצורך הלילה על מנת שתאכל כזית אחד מן הקדירה, שאין זו אלא הערמה. ואם עברה ובשלה מיום טוב לחול, בין שעשתה כן במזיד או בשוגג לצורך חול בלבד, בין שעשתה על ידי הערמה, מותר התבשיל באכילה.
ג. אסור לבשל לצורך גוי ביום טוב, שנאמר אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה "לכם", לכם ולא לגוים. ואסור לבשל גם לצורך קראים ביום טוב. וכן אסור לבשל לצורך ישראל שמחלל שבת בפרהסיא. לפיכך אסור להזמינו ליום טוב, גזרה שמא יבשל בשבילו (בקדרה בפני עצמה). ואם בא גוי או קראי או מחלל שבת בפרהסיא לבקרו ביום טוב יש אומרים שמותר לעשות קפה הרבה בבת אחת, באופן שישתה עמו גם בעל הבית. והנכון להחמיר. וכן אסור לבשל ביום טוב או להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים, ואפילו לכרמלית, לצורך בהמה חיה ועוף, שנאמר הוא לבדו יעשה לכם, לכם ולא לבהמה וכלבים. שגם הוצאה מרשות לרשות מלאכה גמורה היא, ולא התירוה חכמים לצרכי בהמה, ורק טלטול מאכל בהמה שאינו אסור אלא מדברי סופרים, מותר ביו"ט לטרוח לתת לפניה מזונותיה.
ד. הנאה השוה לכל נפש מותרת ביום טוב כאוכל נפש עצמו, ולכן מותר לעשות מדורה להתחמם כנגדה, בזמן הקור. שבכל מקום שנאמר יאכל (היו"ד בצירי), נכלל בזה גם הנאה, והואיל ונאמר: אשר "יאכל" לכל נפש, הותרה ההנאה כמו האכילה. ומטעם זה מותר גם כן לחמם מים חמים לרחוץ בהם פניו ידיו ורגליו, שהיא הנאה השוה "לכל" נפש. אבל כדי לרחוץ כל גופו אסור, שאין זו הנאה השוה "לכל" נפש. ומים שהוחמו מערב יום טוב מותר לרחוץ בהם כל גופו כאחד, שלא גזרו בזה אלא בשבת. ומים שהוחמו בדוד שמש, מותר להתרחץ בהם כל גופו ביום טוב. ודוקא חוץ למרחץ אבל בבית המרחץ אפילו פניו ידיו ורגליו אסור. ובאמבטיא פרטית שנמצאת בדירתו יש להקל אפילו ברחיצת כל גופו.
