רבי משה שמואל ישב, רכון על תלמודו. עיניו הפיקו שמחה ושלווה. אין לו בעולמו אלא את הרגע הזה, הרגע שליד הסטנדר, עם רבא, אביי והראשונים.
התלמיד ישעיהו, תלמיד ישיבת "באר יעקב" ששימש כעוזר לרב שפירא, גם הוא היה רכון על תלמודו, אלא שמציץ היה מידי פעם, ספק בתימהון ספק בהשתאות לראות אם הרב כבר קם. אבל לא, הוא ישב שם עוד שעה ארוכה, הוגה בשלווה בתלמודו, כאילו הוא לא צריך להשיג את הסכום הגדול שלווה לטובת הישיבה, אותו היה צריך להחזיר בעוד שעה קלה.
והנה, לפתע הוא רואה הרב מזדקף, סוגר את הגמרא ופונה ללכת כשתלמידו בעקבותיו.
הלך ראש הישיבה, ובנינוחות האופיינית לו, הרים טלפון לפה ולשם, והנה – ברוך ה', נמצאה תרומה וכוסה החוב הגדול.
והתלמיד עומד ומשתומם מהמתרחש לנגד עיניו מהמהירות בא נמצא הכסף ולא פחות מכך מהניחותא של ר' משה שמואל שפירא זצ"ל. כיצד הוא מסוגל להיות כל כך נינוח כשבעוד שעה קלה צריך להחזיר סכום כל כך גדול???
*****
ביום שלישי השבוע, רציתי מאוד להספיק לומר את פרשת המן כמו הרבה מאיתנו, צדיקים אמרו שיש בכך סגולה לפרנסה. במשך כל אותו היום הייתי מאוד עסוק בטרדות שונות.
וכך מצאתי את עצמי כמה דקות לפני השקיעה, פי ממלמל את המילים ותוך כדי הקריאה פוסק כמה וכמה פעמים לטלפונים דחופים שונים. הדבר העלה בי הרגשה חמוצה. של החמצה…
מה, אני לא זכאי לסגולה הזו? לשפע של פרנסה? למה?
עד שהתעשתי. הבנתי שהעיקר הוא הלב. "רחמנא ליבא בעי". מאוד חשוב לומר פרשת המן ואני לא ממעיט בכך. אבל העיקר הוא לשים את הדברים אל הלב.
העיקר הוא להבין שאנחנו כמו התינוק "כגמול עלי אמו", תינוק כשהוא צריך אוכל, מתחיל תיכף להפנות את ראשו ומתחיל לחפש את אמא. הוא יודע שיש אמא שעומדת הכן להאכיל אותו! הוא נולד עם האמונה הזו!
גם עם ישראל, אחרי שיצאו ממצרים, הם היו בבחינה של ילד שמתלמד כיצד לחיות. ואחד הלימודים הראשוניים היה המן. מצד אחד המן ירד ליד האוהל, לא היו צריכים ללכת לאיזו תחנת חלוקה בשביל לקבל אותו. ממש נוח. כמו שאומרים "עד לפה"…
אבל מצד שני היה בכך נסיון גדול. נסיון לראות אם עם ישראל באמת מאמין שגם מחר יהיה לו אוכל ליד הפתח…
ולא היה פשוט לוותר על השליטה הזו. לוותר על ההבנה הזו שאני הוא זה ששולט על חיי כביכול, לוותר על ההבנה הזו שאני הוא זה שיכול להחליט כמה יהיה לי מחר בחשבון הבנק.
לומר את פסוקי פרשת המן זה חשוב מאוד. אבל עוד יותר חשוב להתבונן בהם וללמוד מהם לחיים שלנו!
מאחל לכולנו שפע רוחני וגשמי תמיד!
שלכם באהבה,
שבת שלום!
לתגובות הארות והערות f6503904@gmail.com
אלעזר פרידמן, יו"ר מכון "בהירות" – יעוץ – טיפול – הדרכת חתנים
