היום נלמד הלכות חול המועד
א. מכוניות פרטיות אין לתקנם על ידי מעשה אומן, ואפילו אם מתכוין להעביר בהם מצרכי אוכל נפש, כל שאפשר להעבירם בדרך אחרת אסור. אבל תיקון שהוא מעשה הדיוט ואין צריך אומן לעשותו מותר אפילו לצרכי יחיד. ואפילו לצורך טיול בעלמא. וכן מותר לנקות המכונית וליפותה, כשאין טירחא יתירה בדבר.

ב. צרכי רבים שאין בהם צורך המועד אלא לאחר המועד אסור לעשותם על ידי מעשה אומן. ודוקא צרכי רבים הצריכים לגוף האדם במועד הותר לעשותם בחול המועד. אבל צרכי מצוה אסור לעשותם על ידי אומן בחול המועד, אלא אם כן הוא אומן עני שאין לו מה יאכל בחג, ולכן אסור לעשות מלבושים לילד הנימול בחול המועד. וכן אסור לבנות בנין בית הכנסת בחול המועד. ולכן אין לסייד את בית הכנסת ולא לצבוע את התיבה של בית הכנסת בחול המועד.

ג. מותר לעשות ספסלים בבית הכנסת בחול המועד, כדי למנוע ריב ומחלוקת.

(קרדיט תמונה: ב. מ.)

עולם הישיבות הספרדי כידוע הולך ומשגשג מידי שנה ברחבי הארץ יתר על ירושלים ובני ברק, ההתרחבות באה לידי ביטוי הן במספר בחורים והן במספר הישיבות, שכן לפני כעשרים שנה עולם הישיבות הספרדי מנה כ-5,000 בחורי ישיבות גדולות וקטנות ברחבי הארץ, אולם כיום בלי עין הרע עומד על למעלה מ-16,000 כן ירבו. אלא שהבדל משמעותי יש ופער גדול ניכר בין המצב של הישיבות הספרדיות לפני עשרים שנה לבין המצב כיום (תשפ"ד). אם נעשה סקר מקיף אצל האברכים בגילאי 40 ונשאל אותם שכשהם היו בחורי שיעור ג' ישיבה קטנה מה היה המצב של הישיבות הספרדיות בכללותם, הם יענו 'בסדר', הוי אומר 'בסדר' היו ישיבות, אך סמל ודוגמא של גדלות והתמדה עם נכבדות ישיבתית צביונית מרוממת לא היה הרבה, גם לא היה מושג כזה שבחור ספרדי טוב לא יתקבל לישיבה ספרדית שתהיה מי שתהיה בסוף הוא יתקבל בזרועות פתוחות, וכיום זה לא קיים בדיוק, כמעט ולא היה מושג כזה שישיבות ספרדיות יהיו פרוייקט של דוגמא לשאר עולם הישיבות הכללי ליטאי וחסידי, כותרות בעיתונות החרדית בתור ישיבות עם רמת לימוד גבוהה והתמדה עם יראת שמיים, חוץ מזה שגם נייעס וכותרות על הישיבות הספרדיות גם לא היה, אך ברור שאין זה משקף את מידת האמת שהיתה בזמנו לאותם בחורים שחשקה נפשם ללמוד בתורה יומם ולילה. ובסופו של דבר תכלע'ס היום עולם הישיבות הספרדי עומד בקומה זקופה ומהווה סמל ודוגמא לאיכות בחורים עם צביון טהור ברמה שאין הרבה כמותה גם לא במגזר הליטאי וגם במגזר החסידי, בחורים שמורים עם אדיקות פרומע'רס ספרדי שממשיך בדרכי אבותיו בהלכה והנהגה והשקפה צרופה וגם בחורים עם ראש פתוח אך עם רמת יראת שמיים נאותה כנאה וכיאה לבני ישיבות. אמנם שניגשים לניתוחי נתונים כיצד התחולל המהפך הקדוש והאדיר הזה בציבור שלכאורה במבט לאחור לא היה אמור להפיק כאלו תוצאות כי סוף סוף הרבה יהודים מסורתיים תמימים מערי הפריפריה שהחזון והעתיד לנכדים בחורי ישיבה לא היה נראה באופק כלל וכלל, בסוף התגלה כי הם הם אלו שבניהם ונכדיהם ממלאים כיום את ספסלי הישיבות הכי מובילות בעולם התורה. העובדה של המהפכה הקדושה הזו שכל זה יגיע לקח שנים רבות בזכות חזונו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל שהיה מוסר נפשו עשרות שנים בחייו למען זה שעם ישראל ישלח את בניו ונכדיו לתלמודי תורה וישיבות חרדיות, והיה מוסר שיעורים בכל הארץ ומדבר על ליבם של כלל ישראל במעלת התורה ולומדיה ואט אט התווספו על ספסלי הת"תים והישיבות תלמידים רבים, ובתחילה מפאת מיעוט הישיבות הספרדיות רבים נאלצו לשלוח את בניהם לישיבות ליטאיות אך עם השנים שחזונו של מרן התגשם בסיוע תלמידיו ברחבי הארץ הוקמו ישיבות ספרדיות רבות לאין קץ, עד שעם הזמן גם רבנים שלא נמנו על תלמידי מרן פתחו ישיבות שבהם לומדים תלמידים שהיו בת"תים וישיבות חרדיות בזכות חזונו של מרן בפעילותו ופעילות תלמידיו.

לפני כ-3 שנים נערך באתר זה סקר מקיף על 10 הישיבות המבוקשות נכונים לאז שנת תשפ"א (לצפייה לחץ כאן), סקר שהיה ברוך תגובות מכל עולם הישיבות, אך כיום ברצוננו להגיש סקר חדש ועדכני לשנת תשפ"ד המשקף את רף הביקוש הגדול ב-10 הישיבות הבלוטות שכל ישבישע'ר ספרדי חולם ושואף ללמוד שם. וראוי לציין שאין אנו גורעים בשום ישיבה בין אלו שיעלו בסקר ובין אלו שלא יעלו בסקר, כולם אהובים כולם ברורים, הסקר יישקף רק את הביקוש נטו ולא את רמת היראת שמיים והלימוד של הבחורים באופן פרטני, והנסתרות לה' אלוקינו, לפעמים דווקא בישיבות הלא מפורסמות ולא מהוללות בכותרות משם גודלים צדיקים וגדולי ישראל והעיקר שכל בחור ינצל כוחותיו ולא משנה באיזה ישיבה לומד.

הסקר העתידי שיפורסם לקראת עונת הרישום בזמן קיץ הקרוב ייערך ע"י צוות רשמים ששמם חסוי, מלבד נתוני הרשמים הסקר ייערך גם עם נתונים שאתם גולשי האתר תשלחו לנו, אם אתם רוצים לפרסם את נתוני הישיבה שלכם זה הזמן, שלחו למייל: gh052714914@gmail.com ובל"נ הנתונים יפורסמו במידה ויעלו בסקר.

(קרדיט תמונת הכתבה: ב. מ., בלעדי לאתר להבין ולהשכיל)

המליצו למשפחה ולחברים להצטרף ללימוד היומי בתורתו של מרן!
*להצטרפות לחצו כאן*

*היום נלמד האם מותר לפתוח שלחן מתקפל בשבת?*
א. כסא העשוי פרקים, וכשרוצים לישב עליו פותחים אותו והעור נפתח, וכשמסירים אותו סוגרים אותו והעור נכפל, מותר לפותחו בשבת לכתחלה, שהרי הוא עשוי ועומד מלפני השבת, אלא שהוא פושטו ומיישבו לשבת עליו.

ב. מטה שמעמידים אותה בשבת, אם רגלי המטה הם דפים מחוברים כמו דפני התיבה, אסור להניח רגלי המטה תחלה ולהניח עליה הקרשים, אלא יעמידו הקרשים תחלה באויר ואחר כך יתנו תלי המטה תחתיהם. אבל רגלי המטות שלנו, וכן רגלי שלחן, מותר בכל אופן, והטעם הוא, כי באהל עראי שכזה שאינו מתכוין בעשייתו לשם אהל, אלא להשתמש על גביו מלמעלה, ורק ממילא נעשה כמו אהל למטה, לא אסרו חכמים אלא כשעושה תחתיו גם מחיצות.

ג. מותר להניח ספר אחד מכאן וספר אחד מכאן וספר על גביהם. וכתב הרמ״א בהגה, דהיינו משום שאינו צריך לאויר שתחתיהם.

המליצו למשפחה ולחברים להצטרף ללימוד היומי בתורתו של מרן!

*להצטרפות לחצו כאן*

*היום נלמד האם מותר לתלות וילון ופרוכת בשבת?*
א. אסור לפתוח מטריה ולנושאה עליו בשבת להגן מפני החמה או מפני הגשמים. ואפילו היתה פתוחה מערב שבת יש לאסור לנושאה עליו בשבת. ומכל שכן במקום שאין עירוב ברשות הרבים כדת, שבודאי יש לאסור בהחלט נשיאת המטריה בשבת, לכל הדעות. והמזהיר והנזהר, ירבה שלומם כנהר.

ב. מותר לתלות וילון לפני הפתח אף על פי שאינו עשוי להסירו משם, אלא תלוי שם באופן קבוע. וכן מותר לתלות פרוכת לפני ארון הקודש, ובלבד שיזהר שלא יעשה אהל בשעת פריסתו, שבשעה שהוא עוסק בתליית הפרוכת הדרך היא שנכפפת ומתקפלת מעט מרוחבה, ואם תהיה בכפיפתה טפח, הרי הוא כעושה אהל, ולכן אם היא פרוכת גדולה תולין אותה שני בני אדם שיכולים לתלותה כולה כאחד באופן שלא תתקפל.