מאמרים

הלימוד היומי בתורת מרן | יום ראשון ד ניסן תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה פסח – הלכות ערב פסח, הלכות א-ד.

א. אסור לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות היום. ושני טעמים לדבר, הטעם האחד הוא, כדי שלא יטרד במלאכה וימנע מהכנת ואפיית המצה לצורך הלילה, והכשרת הכלים לפסח, ושאר עניני הסדר. (רש"י והמאירי פסחים נ.) והטעם השני, כי בזמן שהיה בית המקדש קיים היה אסור לכל אדם מישראל לעשות מלאכה בערב פסח מחצות היום והלאה, לפי שאז הוא זמן הקרבת קרבן פסח, שאפילו בכל ימות השנה כל אדם שהקריב קרבן למזבח אותו היום יום טוב שלו הוא, ונאסר בעשיית מלאכה במשך כל היום, אלא שקרבן פסח הואיל ואין זמנו אלא מחצות היום ולמעלה, לפיכך לא נאסרו במלאכה אלא מחצות היום ואילך, שרק אז נחשב כיום טוב.ואף לאחר שחרב בית המקדש ובטל קרבן פסח, בעונותינו, לא נתבטל איסור עשיית מלאכה, שכיון שנאסר במנין על כל ישראל נאסר לעולמי עד, שכל דבר שבמנין אפילו נתבטל הטעם שנאסר בגללו, אף על פי כן לא נתבטל עצם האיסור. (ביצה ה.).

ואם חל ערב פסח בשבת, מותר לעשות מלאכה בערב שבת אחר חצות היום, שהטעם האחרון עיקר להלכה, ומכיון שקרבן פסח קרב בזמנו בשבת, שנאמר: "ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו", אפילו בשבת (פסחים עז.), אין לאסור עשיית מלאכה בערב שבת, וגם אין לנו לגזור משום ערב פסח של שאר שנים, שמא יטעו ויעשו מלאכה בערב פסח אחר חצות, שהואיל ובזמן הזה אין האיסור של עשיית מלאכה בערב פסח אלא מדברי סופרים, אין לגזור גזרה לגזרה. ומכל מקום לא יעשו מלאכה בערב שבת (כשחל ערב פסח בשבת) מזמן מנחה קטנה ולמעלה, שהעושה מלאכה בערב שבת ובערב יום טוב מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם. (פסחים נ:).

ב. מותר לעשות כל המלאכות בערב פסח אחר חצות היום על ידי גוי, שלא אמרו חכמים "אמירה לגוי שבות" אלא בשבת ויום טוב וחול המועד, אבל ערב פסח שאין בו משום קדושת יום טוב, אומר לגוי לעשות מלאכתו ועושה. והוא הדין שמותר לבנות ביתו על ידי גוי בערב פסח אחר חצות, זולת במקום שנהגו להחמיר, שאז אין להקל. וכל מה שמותר לעשות בחול המועד, כגון דבר האבד, או מעשה הדיוט ולא מעשה אומן וגם יש בו צורך המועד, וכן פועל עני שאין לו מה יאכל, וכל יתר הדברים המותרים בחול המועד, מותר לעשותם בערב פסח אחר חצות, כי איסור מלאכה בערב פסח אחר חצות בזמן הזה קל יותר מדין איסור מלאכה בחול המועד. וכן מותר לעשות משא ומתן ופרקמטיא (סחורה) בערב פסח, אולם טוב להחמיר על כל פנים משעת מנחה קטנה ולמעלה.

ג. לא אסרו עשיית מלאכה בערב פסח, אלא מלאכה גמורה, כגון לעשות כלים חדשים, או לתפור בגדים חדשים, בין בשכר בין בחנם, אבל רשאי הוא לתקן כליו, כגון בגד שנקרע קצת רשאי לתופרו ולתקנו לצורך המועד, ואפילו מעשה אומן מותר בין לעצמו בין לאחרים. ומכל מקום לא יטול האומן שכר על התיקון כשעושה לאחרים אלא אם כן במעשה הדיוט. ומי ששכח להסתפר לפני חצות מותר לו להסתפר אחר חצות על ידי עצמו, אבל לא על ידי ישראל חבירו אפילו בחנם, ומכל מקום מותר לו להסתפר בשכר אצל ישראל עני שאין לו מה יאכל כפי הצורך בליל הסדר ויום טוב של פסח. וכן מותר לו להסתפר על ידי גוי בשכר בערב פסח אחר חצות. והבא ממדינת הים בערב פסח ולא הספיק להתספר, מותר לו להסתפר על ידי ישראל ובשכר. ומותר לגזוז צפרניו בערב פסח אחר חצות. וכן מותר לצחצח נעליו במשחת נעלים ולהבריקם לכבוד יום טוב. ומותר לגהץ הבגדים במגהץ חם. ומותר לכתוב ספרים דרך לימודו, אפילו אין בהם צורך המועד. ומותר לצלם במצלמה צורת אדם או נוף בערב פסח. [ומותר להפעיל מכונת כביסה בערב פסח קודם חצות, אע"פ שהיא ממשיכה לפעול באופן אוטומטי גם אחר חצות. ופשוט. וכ"כ בשו"ת אבני ישפה חלק ג (סימן נא)].

ד. במה דברים אמורים ערב פסח אחר חצות היום, אבל קודם חצות, הדבר תלוי במנהג המקומות, מקום שנהגו לעשות מלאכה עושים, מקום שנהגו שלא לעשות אין עושים. ויש אומרים שירושלים דינה כמקום שנהגו שלא לעשות, אבל כמה מגדולי אחרונים העידו בגדלם שמנהג ירושלים לעשות מלאכה עד חצות. ומכל מקום מדת חסידות להקדים להסתפר ביום י"ג ניסן כדי לחוש לדברי האומרים שאין לעשות מלאכה בירושלים גם קודם חצות היום בערב פסח.

הדף היומי • מסכת שבת דף כג / הרב אורן נזרית


מידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש שיעור בדף היומי על הדף של אותו היום מאת הרב אורן נזרית, ראש מוסדות "יגדיל תורה" בבאר שבע.

להאזנה דרך הטלפון חייגו לערוץ מרן: 079-916-5000 שלוחה 59

>> תרמו להחזקת האתר!

האזינו לשיעור:

כעת: שידור חי מהלויין – מוצ"ש ויקרא תש"פ


כעת, בעמוד השידורים חיים שידור חי משיעורו השבועי של הראשון לציון והרב הראשי לישראל מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, הנמסר מידי מוצאי שבת קודש בבית הכנסת "היזדים" בירושלים, ומועבר כאן בשידור חי וחוזר.

להאזנה דרך הטלפון חייגו לערוץ מרן: 079-916-5000

>> תרמו להחזקת האתר!


לצפייה לחצו כאן!

הלימוד היומי בתורת מרן | מוצאי שבת ויקרא – ג ניסן ה'תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה פסח – הלכות ודיני אפיית המצות, הלכות ז-יב.

א. אין לתת לכתחלה מלח במצה, ומכל מקום אם בטעות נתנו בה מעט מלח להטעימה, כיון שדעת רוב הפוסקים להתיר, וכן דעת מרן השלחן ערוך, כן הוא העיקר. ואפילו בלילה הראשון יוצאים בה ידי חובה, ואינה נקראת מצה עשירה. (שו"ת יביע אומר חלק ט חאו"ח סימן מג).

ב. אם נתערב קודם האפיה, ככר מצה שנתחמצה, (כגון שלשו אותה במים שלא לנו), עם שאר ככרות כשרים, יש להתיר, ואין לאסור מטעם דהוי ככרות של בעל הבית שאפילו באלף לא בטיל, שזהו דוקא בכיכרות אפויות, אבל אם נתערבו קודם אפיה אין לו חשיבות, ומותר.

ג. מצה שרדו אותה ברחת של חמץ יש מקום להתיר בדיעבד כשנעשה קודם פסח, ואפילו ברחת בת יומה, ובלבד שברור לנו שהיתה נקיה.

ד. מנהג ישראל שאין לשים ואופים את מצת המצוה שיוצאים בה בליל פסח אלא בערב פסח אחר חצות היום, שהוא זמן הקרבת הפסח, מפני שהמצה הוקשה לפסח, שנאמר "צלי אש ומצות", וכיון שהפסח אינו נשחט אלא משש שעות ולמעלה, שנאמר "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים", אף המצה כן. ואף בערב פסח שחל בשבת, לשים ואופים את מצת המצוה בערב שבת אחר שש שעות מהיום. ומכל מקום אין זה אלא לכתחלה ולמצוה מן המובחר, אבל בדיעבד יוצאים ידי חובה גם במצה שנאפית קודם ערב פסח. ויש נוהגים לקרות ההלל בעת אפיית המצה לשם מצוה. ויזהרו מאד בעשיית המצה כמבואר בפוסקים.

ה. הואיל וצריך לדקדק בשיעור העיסה של המצה שלא תהיה עיסה גדולה יותר משיעור שקבעו חז"ל, וכמו שאמרו בפסחים (מח סע"א), "קבא מלוגנאה לפיסחא, וכן לחלה", (והיינו כשיעור תק"כ דרהם כדלהלן). על כן טוב לקרב את העיסות יחד בשעת הפרשת החלה, דשמא יש בהן אחת שלא היה בה כשיעור, ואם אי אפשר להפריש חלה בעודה עיסה מפני המהירות, יפריש החלה אחר האפיה מיד, באופן שיתן כל המצות בסל אחד, והסל מצרפן לחלה. וזוהי הדרך היותר נכונה. או שיתן את כל המצות במפה ויכסה המפה עליהם. ויש להקפיד כשיצרפם בכלי, שלא יצא אף אחד מהככרות למעלה מדופנות הכלי.
ואם נתנם אחר הרדיה מן התנור, ע"ג טבלא שאין לה שפה, אינם מצטרפים בזה. ואם אחר כך חזר ונתנם לתוך סל לצרפם, חייב להפריש חלה בברכה.
ואם המצות נתונות בחבילות (של קרטון), ובכל חבילה אין שיעור חלה, ונתנו אותם בסל גדול, והחבילות נוגעות זו בזו, הסל מצרפן, ועכ"פ טוב לפתוח את כל החבילות למעלה.

ו. שיעור ה"קמח" של העיסה המחוייבת בחלה "תק"כ דרהם", דהיינו אלף וחמש מאות וששים גרם, (כי כל דרהם הוא שלשה גרם). ושיעור החלה שנוטלים מן העיסה כל שהוא. ויחתוך קצת מן הככר ויברך אקב"ו "להפריש חלה תרומה", ואז יפריש אותה לגמרי, ויאמר: "הרי זו חלה". וישרוף מיד את החלה.
עיסה שנילושה במי פירות כגון יין שמן ודבש, או חלב, אפילו בלא שום מים, כמו שעושים מצה עשירה, חייבת בחלה בברכה. אבל אם לש העיסה במי ביצים או מיץ תפוחים, או בשאר מי פרות שאינם משבעת המשקים, בלי מים, יפריש חלה בלא ברכה.

הרב יצחק לוי פרסם הנחיות לחודש ניסן ופסח בצל הקורונה


חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ורבה הראשי של העיר "נשר", הגאון רבי יצחק לוי שליט"א, פרסם הנחיות מיוחדות לחודש ניסן וחג הפסח, בעקבות התפשטות נגיף "הקורונה".

הרב מתייחס כיצד לקיים את המצוות והעניינים הבאים בצל התקנות החדשות של משרד הבריאות והשוהים בבידוד: ברכת האילנות, מכירת וקניית חמץ, טבילת כלים, שבת הגדול, תענית בכורות, שריפת חמץ וליל הסדר.

להלן ההנחיות המלאות:

הדף היומי • מסכת שבת דף כב / הרב אורן נזרית


מידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש שיעור בדף היומי על הדף של אותו היום מאת הרב אורן נזרית, ראש מוסדות "יגדיל תורה" בבאר שבע.

להאזנה דרך הטלפון חייגו לערוץ מרן: 079-916-5000 שלוחה 59

>> תרמו להחזקת האתר!

האזינו לשיעור:

הגרב"צ מוצפי פרץ בבכי: עם ישראל נמצא בצרה גדולה, לעורר רחמי שמים!


קו "דרך המלך" מפרסם, שבמהלך שיעורו השבועי של הגאון הרב בן ציון מוצפי שליט"א הוא פרץ בבכי ואמר : "עם ישראל נמצא בצרה גדולה, רוב אנשים נמצאים בפחד בבתים, לא יודעים מה ילד יום, צריכים לעורר רחמי שמים, אחד הדברים שמעוררים רחמי שמים זה תינוקות של בית רבן, חובה על כל אבא ואמא בבית בשבת ובימי החול להשגיח על הילדים שילמדו בבית תורה ויקראו תהילים, ולהסביר להם שהעולם עומד עליהם".
להאזנה לשיעור המלא חייגו: 0723400500

הלימוד היומי בתורת מרן | יום שישי ב ניסן ה'תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה פסח – הלכות ודיני אפיית המצות, הלכות א-ו.

א. אין לשין את המצות אלא במים שלנו, כלומר שלנו לינה כל הלילה. ויש להתחיל לשאוב המים סמוך לזמן בין השמשות במשך הזמן של בין השמשות, דהיינו עד כשלוש עשרה דקות וחצי זמניות אחר השקיעה, ואחר בין השמשות אין לשאוב עוד.

ואם צריכים למים הרבה, רשאים להתחיל לשאוב בעוד היום גדול, וכדעת מרן השלחן ערוך. ורק כשאינם צריכים להרבה מים, ראוי להחמיר ולהתחיל לשאוב סמוך לתחלת זמן בין השמשות.

למחרת יקדים לקחת המים קודם שתזרח עליהם השמש, ובדיעבד אפילו זרחה עליהם השמש, אם לא נתחממו כשיעור פושרים, יכול ללוש בהן.

ואם הוצרכו למים נוספים, יש לסמוך על מה שכתב מרן השלחן ערוך לבטל מים שלא לנו חד בתרי במים שלנו. ורשאים לעשות כן בידים לבטל המים חד בתרי. ומיהו בדיעבד אין צריך שיהיה דוקא שיעור חד בתרי לענין זה, ודי שיהיו המים שלנו מרובים מן המים שלא לנו.

ב. מים שלנו בשכונת המת, ואין אפשרות להשיג מים שלנו אחרים, אין צריך לשפכם ומותר ללוש בהם את המצות, שעל כיוצא בזה אמרו "שומר מצוה לא ידע דבר רע". ואפילו אופה בהם מצות לשאר לילות הפסח מותר. [ולכתחלה אין לשאוב המים שלנו על ידי גוי. ובשעת הדחק או בדיעבד, אפילו נשאבו על ידי גוי כשרים למצה. (הרמ"א וכף החיים סימן תנה ס"ק מב-מג. וכן פסק הגרי"ח בשו"ת רב פעלים חלק ד (סימן יח). ע"ש)].

ג. ראוי להזהר מאד לכתחלה, עד כמה שאפשר, שלא לשהות שום שהייה בעשיית המצה, ואפילו שהייה קלה פחותה משיעור הילוך מיל, ואפילו לצורך הפת, ומכל מקום כשאי אפשר אחרת ומוכרחים לשהות כשניים או שלשה רגעים בין העריכה לרידוד הכיכרות, וכן כששוהים קצת כדי לפנות התנור, המקילים בזה יש להם על מה שיסמוכו. שלא החמיר מרן בשהיית משהו, אלא כשרואים שהעיסה חמה, ולכן יש לחשוש פן תחמיץ, הא לאו הכי, לא.

ד. אין לשין לפסח עיסה גדולה משיעור חלה, (תק"כ דרהם והוא 1560 גרם). ואפילו במקום שיש הרבה עוזרים ומסייעים, אין להקל בזה בלא הכרח גמור, ומכל מקום אפשר להקל באופן ששני בני אדם ילושו העיסה כל אחד מחצית המידה, ושוב אחרי זה יצרפוה ויחברוה ויתנוה למכונה הנעשית לעריכה, ואחר העריכה יחלקוה לכמה אנשים לרדדה באופן שלא יהא ביד שום אחד יותר מכשיעור.

ה. מקום שנהגו שהגוים לשים ואופין למצת מצוה, וישראל עומד על גביהם, בשעת הדחק אפשר לצאת ידי חובה במצה זו. ומכל מקום הדבר ברור שיש מצוה רבה לכל אשר נגע אלהים בלבו, להתאמץ לעשות בעצמו מעשה המצה, הלישה והעריכה והקיטוף והאפיה. וכן הוא מנהג חסידים ואנשי מעשה.

ו. מותר לתת לקטן ליצוק מים על הקמח בשעת הלישה, במקום שיש צורך בדבר, כיון שהלישה עצמה נעשית על ידי ישראל גדול. וכן המנהג. ונער בר מצוה שמלאו לו י"ג שנים, אף על פי שלא נבדק אם יש לו שתי שערות, מותר אף לכתחלה ללוש ולאפות מצות מצוה. (שו"ת יביע אומר חלק ז חאו"ח סימן מו).