הרב יצחק יוסף: מהו השיעור "זכר למחצית השקל" לשנת תש"פ?


הראשון לציון והרב הראשי לישראל מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א פרסם מכתב (תשובה להרה"ג ר' אושרי אזולאי שליט"א) בו הוא מביע את דעתו לשיעור דמי "זכר למחצית השקל" לשנת תש"פ.

במכתבו קודם הראש"ל שליט"א, שהשיעור לשנה זו הוא 18.33 ש"ח לנפש, וטוב לתת 22 ש"ח שהוא כולל מע"מ.

לחצו כאן להעברת דמי "זכר למחצית השקל" למען הנחלת מורשתו של מרן.

 

שר הכלכלה והתעשייה הגיע למעונו של מרן הגר"י יוסף


שר הכלכלה והתעשייה וחבר הקבינט הבטחוני מדיני אלי כהן הגיע ביום שני בבוקר למשכנו של הרב הראשי לישראל הראשון לציון הגר"י יוסף, לקבל ממנו ברכה לקראת הבחירות.
בנוסף לברכה, קיבל השר כהן גם עותק מהספר החדש של הרב על הלכות פורים, חתום עם הקדשה אישית.
השניים שוחחו על החשיבות בשמירת הצביון היהודי של מדינת ישראל. השר כהן אמר כי "הביקור והברכה היו בשבילי כמו אוויר לנשימה לפני הבחירות. הבטחתי לרב שאעשה הכל על מנת לשמור על ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל".

משלחן הראשון לציון • מה מקור המנהג שנוהגים בעת הוצאת הס"ת להצביע באצבע כנגד הס"ת ולנשק את אצבעות היד? / הרב יצחק יוסף


מידי שבוע אתר "מורשת מרן" מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מרן פוסק הדור הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, מח"ס ילקוט יוסף.

השבוע המאמר עוסק בנושא: מה מקור המנהג שנוהגים בעת הוצאת הס"ת להצביע באצבע כנגד הס"ת ולנשק את אצבעות היד?האם מותר להוציא אטריות מהמרק ע"י מצקת מחוררת? 

תרמו להחזקת האתר!

בס"ד, ‏כ"ג שבט תש"פ, 723-2/פ'

לכבוד הבחור היקר והחשוב עדיו לגאון פאר ותפארת

ה"ה יהונתן בן ישי הי"ו

אודות שאלתו, בענין מה מקור המנהג שנוהגים בעת הוצאת הס"ת להצביע באצבע כנגד הס"ת ולנשק את אצבעות היד.

הנה מקור המנהג להראות באצבע כלפי הספר תורה, הוא מהמדרש רבה (שיר השירים ב', ד') על הפסוק: "ודגלו עלי אהבה", כל מי שמראה איקונין של מלך באצבע, נהרג, ותינוקות הולכים לבית הספר ומורים האזכרה באצבע, ואומר הקב"ה ודגלו עלי אהבה. אל תיקרי ודגלו אלא וגודלו. ומכאן סמך להראות בס"ת באצבע. [והיינו דאף שאין נהוג כן כלפי מלך, הקב"ה מדלג על כך מרוב אהבתו אלינו].

ועוד נתנו טעם לזה שמראים באצבע, ע"פ המבואר בגמרא חולין (מב.): "וזאת החיה אשר תאכלו", מלמד שתפס הקב"ה כל מין ומין והראה לו למשה, ואמר לו זאת אכול וזאת לא תאכל. ע"כ. וכתב בביאור המזרחי בפרשת שמיני, כי הקב"ה הראה לו למשה דבר זה באצבע. הרי כשנאמר 'וזאת', היינו להורות על כך באצבע, וגם כאן כשאומרים 'וזאת התורה', מראים באצבע. וכן במה שנאמר בתורה (פרשת בשלח), "זה אלי ואנוהו", פירש רש"י, והיו מראים אותו באצבע. ועיין בעין יעקב שם ודו"ק.

ובספר מנהג ישראל תורה (או"ח סי' קל"ד אות ב') כתב: והנה מנהג העולם שמראין באצבע בשעה שאומרים וזאת התורה, וחפשתי בספרים ובסידורים ולא מצאתי בשום מקום שיביאו מנהג זה, ולכאורה אפשר להביא סמך למנהג העולם ע"פ מה שמצינו במנחות (כט.) דלשון "זה" מורה על ההוראה באצבע, שאמרו שם דשלשה דברים היו קשין לו למשה עד שהראה לו הקב"ה באצבע, ואלו הן: מנורה וראש חודש, ושרצים, מנורה – דכתיב: "וזה מעשה המנורה", ור"ח – דכתיב: "החדש הזה" וכו', שרצים – דכתיב: "וזה לכם הטמא", הרי דלשון "זה" מורה על ההוראה באצבע.

והמהר"ח פלאג'י בספרו חיים (סי' ג' אות ו) ובספרו לב חיים (או"ח סי' קסז אות ו), הליץ בעד המנהג מדברי המדרש הנ"ל. והוסיף, דרובא דעלמא נהגו לאחוז בציציות שבטליתו ולנשק נגד הספר תורה, וכנראה שנהגו כן בשביל שלא להראות באצבע ריקם כלפי הס"ת. אולם לפי המדרש הנ"ל ליכא חששא כלל. כיעו"ש. וכ"ה בספר כתר שם טוב (גאגין) ח"א (עמוד רפא).

והנה, רבים נהגו גם לנשק היד אחר שמראים באצבע, וסמך למנהגם מדברי ספר חיים הנ"ל, שלא להראות באצבע ריקם כלפי הס"ת. ועיין בספר דברי מרדכי (להגאון רבי מרדכי קריספין, לפני כ-200 שנה, או"ח סימן ט) שהליץ בעד מנהג זה, על פי המדרש הנ"ל.

אמנם, בספר יסוד ושורש העבודה (שער ה' פ"ט) כתב בשם האר"י ז"ל, שמחבקין ומנשקין את הס"ת בשני הזרועות דוקא, ולא כמו שנוהגים ליגע ביד ולנשק היד, כי זה מנהג בורות. ע"כ.

וכן העיר בספר זכר נתן (לרבי נחמן נתן קורונל), שהמון העם כשמראים להם הספר תורה מרחוק ואומרים וזאת התורה וכו', נושקים את ידיהם, וזה ודאי מנהג בורות ושטות. וכי פרחה הקדושה מהס"ת עד שיעשו ידיהם קדושים לנשק אותם, המצוה היא לנשק הס"ת עצמו ולא הידים, וכן מצינו שגדולי החכמים היו מנשקים התפילין גופן ולא הידים אשר נגעו בתפילין, ויען שראיתי שכמה חכמים עושים ג"כ כך, לכן כתבתי זה. ע"כ.

כמו כן בספר אור צדיקים למהר"ם פאפירש (אות סט, והובא בהערות שערי חיים על שער אפרים שער י' ס"ד) כתב, כשמנשק הס"ת לא יעשה כמו שעושים הרבה מהמון העם שנוגעים בידיהם בספר תורה ומנשקים את ידיהם, אלא העיקר יחבק את הספר תורה בשני זרועותיו וינשק הספר תורה עצמו. וכן כתב בספר שערי רחמים (על השערי אפרים), שזה מנהג בורות לנשק ביד.

וראה עוד בספר הליכות שלמה (תפלה פ"ז הערה 35) שמנהגו של הגרש"ז אויירבאך זצוק"ל, שלא לנשק ידיו, וכשהיה נצרך לנשק דבר של קדושה היה מנשקו ע"י חפץ של קדושה, כמו הציציות, וכן כשהיה מנשק בתי התפילין היה מנשקם על ידי הרצועות. ועם כל זה היה אומר שאין ללגלג על אותם המנשקים ידיהם, שעושים כן לחיבוב מצוה.

ובאמת, דמלבד האי טעמא דחיבוב מצוה, איכא טעם נוסף למנהגינו, דמה שמנשק בידו הוא במקום שיגע בידו בספר תורה, ומראה כאילו ע"י הנגיעה בס"ת נדבק ביד רושם הקדושה, ולכן מנשק שם. ומנהג זה היה קיים עוד בזמנם של הרב קיצור השל"ה (לפני למעלה מ-400 שנה, דיני ספר תורה דף קלז), הרב שער אפרים, דברי מרדכי (הנ"ל), מהר"ח פלאג'י ועוד, דכיון שניכר שעושה זה שמנשק בידו במקום שיגע בס"ת שפיר דמי לעשות כן, שמראה כאילו ע"י הנגיעה בס"ת נדבק ביד רושם קדושה, ולכך מנשק היד. וביארנו דין זה באורך בשלחן המערכת חלק ב' (עמ' רעה). וכשם שאין לנו לזלזל במנהגי האשכנזים, כך אין לזלזל על מנהג הספרדים בזה, שיש לזה מקור נאמן. ובפרט דאיהו גופיה הביא עדות נאמנה מד' הגרי"א הענקין שנהגו כן.

וז"ל הספר קיצור השל"ה (שם): אבל אותן שא"א לנשק בפיהן, מ"מ אם יכולים יגע בה היד, וינשק אח"כ היד. והובא גם בסידור בית מנוחה (עמ' קסג), אולם אם יכולים לנשק בפה, לא ינשקו היד שנגע בס"ת, דלאו שפיר עבדי. ע"ש.

ובספר דרך אר"ץ (עמ' כא) כתב שהמנהג היה באר"צ להצביע אל הספר תורה עם הציציות ולנשקן. ע"ש. [והוא כמו שנוהגים למשמש בתפילין ולנשק היד שנגעה בתפילין, וכן במה שנוגעים במזוזה ומנשקים היד].

ומעתה, מ"ש בספר שיח תפלה (עמוד רמח) ללגלג על מנהג הספרדים בזה, וכתב, שהוא מנהג שהתפשט בזמן האחרון, ואין לזה שום מקור, ואין לעשות כן אלא לעשות כמו שהורונו חז"ל לכרוע מעט לצד הס"ת, ומנהג זה נשתרבב בטעות ממנהג שכתב בספר עדות לישראל (עמוד קכג) שכתב, בהיותי במדינת קוקז ראיתי מנהג הספרדים, ויפה הוא בעיני, שאין הם מנשקים את הס"ת בנגיעת הפה, אלא מראים מרחוק באצבע ומנשקים. והוא קאי על שעת הולכת הס"ת לתיבה, אבל לא בעת הגבהת הס"ת ואמירת וזאת התורה. ע"כ. ולהאמור מנהג זה היה קיים עוד בזמנו של השל"ה. הרב דברי מרדכי, ומהר"ח פלאג'י, ועוד.

ומ"ש שם לדחות דברי מהר"ח פלאג'י, בכוונת המדרש הוא, שאע"פ שאין זה מן הנימוס להצביע על איקונין של מלך, וכמו שגם היום אין זה נחשב נימוסי להצביע על בן אדם, ובעבר אדם שעשה כן היה נהרג עבור זה, מ"מ הקב"ה אוהב את עמו ומוחל להם, וכמו הדוגמא שם בעם הארץ שאמר ואייבת את ה' אלקיך, במקום ואהבת, ומהפך הכוונה. שמ"מ הקב"ה מקבל תפילתו באהבה, אבל בודאי שאין הכוונה שמותר לכתחילה לומר כן, אלא שמי שאינו יודע ואומר כן, הקב"ה מוחל לו, וא"כ אדרבה יוצא מהמדרש שלכתחילה אין להצביע על הס"ת, אלא שמי שמשום חסרון ידיעה עושה כן, הקב"ה מקבל כוונתו לטובה.

אולם אין דבריו נכונים, דהתם דריש ודגלו עלי אהבה, כלומר שהשי"ת שמח בזה וחפץ ואוהב שעושין כן, וכיון שהקב"ה מוחל לעמו מתוך אהבתו אותם, דזיל בתר כוונה שעושין כן מתוך יראתם את השי"ת, לפיכך הנח להם לישראל במנהגם, ואין לקרוא תגר על מנהג זה.

וראה עוד בשו"ת משפט וצדק ביעקב (להג"ר יעקב אבן צור, מגדולי רבני מרוקו, סי' מה), שהביא שמנהג העולם שכשמזכירין את השם מנשקים אצבע צרידה, וכן כשמסיימין קריאת שמע, או ברכה, או תפילה, ומנהג ישראל תורה, וזה על פי מזמור השמים מספרים (תהילים יט) פקודי ה' וגו', מצות ה' וגו', יראת ה' וגו', משפטי ה' וגו'. שבכולם יש ה' תיבות כנגד ה' אצבעות, והתיבה השניה היא שם ה', והיא כנגד אצבע, לכן מנשקים את האצבע דוקא. עכ"ד.

והאדמו"ר מטשעכנוב כתב בספרו ויעש אברהם (עמ' רצז), ולא היה מניח לנשק בפה מטפחת הס"ת בהוצאה והכנסה, רק ליגע בה במטפחת ולנשק היד כדרך שעושים במזוזה. וביאר שם הטעם על פי הרמב"ם הנ"ל, דשמא ישאר שם רוק של חבירו ויגיע לידי סכנה. ולפי זה יש לעטוף את הס"ת בטלית, ולמסור את המעיל לכביסה ולחיטוי.

נמצאת למד מכל הנ"ל, כי מנהגינו מיוסד על דעת גדולי וחכמי ישראל, וחלילה וחס לזלזל במנהגינו, ורחמנא ליבא בעי, והשי"ת לא ימנע טוב להולכים בתמים.

ואסיים בברכה, שתזכה להמשיך ולשקוד על דלתות תורתנו הקדושה, ולעלות ולהתעלות מעלה מעלה בסולם התורה והיראה, והיה שמך כשם הגדולים אשר ארץ. אמן.

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

נשיא מועצת הרבנות הראשית

פינת ההלכה • כמה הוא שיעור זכר למחצית השקל? / הרב יצחק יוסף


פינת ההלכה של מרן הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, כפי שמסר ברדיו כאן מורשת בערב שבת פרשת משפטים תש"פ, בנדון זכר למחצית השקל. כמה צריך לתת ומאיזה גיל צריך לתת?

לחצו כאן כדי לתרום את מעות זכר למחצית השקל למען הנחלת מורשתו של מרן!

להאזנה דרך הטלפון, חייגו לערוץ מרן: 079-916-5000 שלוחה 32

האזינו:

שגריר גאורגיה בישראל נפגש עם הראש"ל הרב יצחק יוסף


שגריר גאורגיה בישראל מר לאשה ז׳בנייה נפגש היום עם כבוד הרב הראשי לישראל הראש״ל הגר״י יוסף בלשכתו.

במהלך הפגישה הודה הרב הראשי לשגריר על פעילותו בשמירת בתי הכנסת ובתי הקברות בתפקידיו הקודמים כשר בממשלה ואיחל לו הצלחה רבה בתפקידו כשגריר גיאורגיה בישראל.

הצטרפו לאלפים! עצומה למען כבודו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א


בעקבות מעשהו הנבזה של האיש שהוריד את רמתו לנמוכה ביותר, חה"כ אביגדור ליברמן, אשר פנה בחוצפתו לבית המשפט העליון המכונה "בג"ץ", לפטר את מרן הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א מתפקידו, בעקבות הדברים הנכונים שאמר על העלייה מרוסייה, כי רובם אינם יהודים על פי ההלכה.

נפתחה עצומה העומדת לימין מרן הראש"ל שליט"א, וקוראת לבית המשפט לבטל את הבקשה.

למעלה מעשרת אלפים אנשים כבר חתמו על העצומה, הצטרפו גם אתם!

הקליקו כאן והצטרפו לאלפים

משלחן הראשון לציון • האם מותר להוציא אטריות מהמרק ע"י מצקת מחוררת? / הרב יצחק יוסף


מידי שבוע אתר "מורשת מרן" מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מרן פוסק הדור הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, מח"ס ילקוט יוסף.

השבוע המאמר עוסק בנושא: האם מותר להוציא אטריות מהמרק ע"י מצקת מחוררת? 

תרמו להחזקת האתר!

בס"ד, ‏ג' שבט תש"פ, 615-2/פ'

לכבוד היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה כש"ת ה"ה דור הררי נ"י

שלום וברכה,

בדבר מצקת שיש בה חורים אם מותר להשתמש בה בשבת, ע' בספר ילקוט יוסף שבת כרך ג' (עמ' ש"ו) דיש מי שמתיר להוציא חתיכות בשר וכדומה מקדרת חמין במצקת כזו שיש בה חורים, אף שהנוזלים מסתננים דרך החורים, אם עושה כן לצורך אכילה לאלתר, ואין בזה איסור בורר, והמחמיר תע"ב. והטעם דאי נימא כסברת הפוסקים דמלאכת ברירה נעשית במה שנשאר אצלו, נמצא שהלוקח מהתבשיל במצקת והמרק יורד דרך החורים, הוי כבורר אוכל מתוך פסולת ושרי לאלתר. וכן דעת הגר"ז בסידורו, וגם אי נימא כדעת המג"א ורוב הפוסקים דהברירה היא בדבר היוצא, ולא במה שנשאר בידו, בנידון דידן י"ל כסברת המהריט"ץ דאין ברירה בלח, דכל דבר שניכר בפני עצמו לא שייך בזה ברירה, וכ"פ בספר אור לציון ח"ב, וסיים, דהמחמיר תע"ב. ואף שהוא בכלי, מ"מ אי נימא דאין ברירה בלח אין זה בכלל ברירה, וגם בכלי לא חשיב כבורר.

ועוד בקדרת חמין שהוזכר בהלכה שם אין הוא מתכוון לסנן המרק וגם לא מקפיד אם יצא יחד עם החמין רוטב, ויש גם שרוצים בזה שחמין יהיה רטוב מעט, וכן הובא בהערה שם (אות נ"א) שמבואר בספר שמירת שבת כהלכתה (עמ' נ"ז) שאסר לסנן איטריות מבושלות מהמים שלהם, מכיון שאין רגילים לשתותם, ואף אסור להשתמש לצורך זה במצקת מנוקבת לשם הוצאת המשקין דרך נקביה. אבל כל שכוונתו רק להעביר את האטריות ישר מן הקדרה לצלחת, ואינו שוהה, לית לן בה, שמעט מן המים יזלו וכו'. ע"ש. וה"ה לקדרת חמין שמותר, כיון שאין כוונתו אלא למזוג החמין לקערה או לצלחת ולא לסנן המרק.

 

בברכת התורה,
 

 

יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא הרבנות הראשית לישראל

 

 

 

 

פינת ההלכה • האם מותר לפתוח קופסת שימורים כימית בשבת? / הרב יצחק יוסף


פינת ההלכה של מרן הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, כפי שמסר ברדיו כאן מורשת בערב שבת פרשת יתרו תש"פ, בנדון פתיחת קופסת שימורים כימית בשבת.

>> תרמו להחזקת האתר!

להאזנה דרך הטלפון, חייגו לערוץ מרן: 079-916-5000 שלוחה 32

האזינו:

משלחן הראשון לציון •האם מברכים ברכת המפיל אחר חצות לילה? / הרב יצחק יוסף


מידי שבוע אתר "מורשת מרן" מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מרן פוסק הדור הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, מח"ס ילקוט יוסף.

השבוע המאמר עוסק בנושא: האם צריך לברך ברכת המפיל בקריאת שמע על המטה שאחר חצות לילה?

>> תרמו להחזקת האתר!

בס"ד, ‏ב' שבט תש"פ, 606-2/פ'

לכבוד היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת ה"ה אברהם בן ברוך נ"י

שלום רב,

לשאלתו אודות ברכת המפיל אחר חצות הלילה, ע' בספר ילקוט יוסף שבת כרך א' – חלק רביעי (מהדורת תשע"ג עמ' רל"ח) שנתבאר, דלפי הפשט אין ספק שצריך לברך ברכת המפיל בשם ומלכות גם אחר חצות, שכל הלילה זמן שינה הוא, וכ"כ בספר תפלה לדוד (סי' שנב) וכ"כ בשו"ת לחמי תודה (סי' כ"א) והובא בספר ברכי יוסף (סי' רל"ט סק"ב), וכ"כ בביאור הלכה (סי' רל"ט) שזמנה עד עמוד השחר. ועיין עוד בשו"ת תשורת שי, ובשו"ת קרן לדוד שם.

אלא שבספר דברי שלום כתב, שע"פ הסוד אין לברך המפיל אחר חצות, וכן הסכים בשו"ת רב פעלים, וכ"כ בספר חסד לאלפים, שמנהג המקובלים בירושלים שלא לברך המפיל אחר חצות, וכן כתבו הגאון רבי יצחק אבולעפייא בשו"ת פני יצחק (מערכת ברכות אות ע"ו). ומהר"א מני בזכרונות אליהו  (עמוד  ס').  ובכף החיים סופר. וראה עוד בשו"ת בנין דוד (סימן כ"ט), ובשו"ת ישכיל עבדי חלק ז' (חאו"ח סימן מ"ה ס"א). ובשו"ת מחשבות בעצה (סימן ד'). וכ"כ עוד אחרונים.

ומתחלה היתה דעתו של מרן אאמו"ר זצוק"ל הכ"מ שראוי לחוש לדברי האחרונים הנ"ל דסב"ל, ולכן כתב ביחוה דעת דטוב שיאמרנה בלי שם ומלכות, וכך נתבאר גם בילקוט יוסף ח"ג (סי' רל"ט) דטוב שיאמרנה בלי שם ומלכות.

אולם מאחר וע"פ הפשטנים אפשר לברך ברכה זו גם לאחר חצות הלילה, וקי"ל בכל דוכתא דכל היכא שנחלקו הפשטנים עם המקובלים הלכה כדברי הפשטנים, וכמ"ש הרא"ם, הרדב"ז מהרי"ט אלגאזי, ועוד, אפשר לברך ברכת המפיל גם באופן שישן לאחר חצות לילה, ובפרט שלשונו של החסד לאלפים, מנהג חסידים הבאים בסוד ה' ע"פ האר"י שלא לאומרו כל שעבר חצות. עכת"ד. והיינו למי שמבין בחכמת הקבלה, אבל אדם רגיל שאין לו עסק בנסתרות, איה"נ יברך ברכת המפיל גם אחר חצות לילה, ובפרט באותם רבים שרוב ימיהם מאחרים לישון כל הלילה, ואם לא יברכו נמצא שיבטלו תקנת חז"ל באופן קבוע. וכך נהג מרן אאמו"ר בשנותיו האחרונות לברך המפיל אחר חצות. ותראה עוד בשו"ת יחוה דעת ח"ז את דעתו של מרן זיע"א.

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון, הרב הראשי לישראל

ונשיא הרבנות הראשית לישראל

פינת ההלכה • ברך "נפשות" במקום "על העץ" האם יצא ידי חובה? / הרב יצחק יוסף


פינת ההלכה של מרן הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, כפי שמסר ברדיו כאן מורשת בערב שבת פרשת בשלח תש"פ, בנדון האם ברכת נפשות פוטרת מברכת "עץ העץ"?

>> תרמו להחזקת האתר!

להאזנה דרך הטלפון, חייגו לערוץ מרן: 079-916-5000 שלוחה 32

האזינו:

« העמוד הקודםהעמוד הבא »