משלחן הראשון לציון • איך מותר לברך "שככה לו בעולמו" על רייאת אשה נאה ומה הדין ללכת בבגדי פריצות ולהסתכל אפי' בקרובות משפחה? / הרב יצחק יוסף


מידי שבוע אתר "מורשת מרן" מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב  מרן פוסק הדור הראשון לציון והרב הראשי לישראל  הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, מח"ס ילקוט יוסף.

השבוע המאמר עוסק בנושא: איך מותר לברך "שככה לו בעולמו" על רייאת אשה נאה ומה הדין ללכת בבגדי פריצות ולהסתכל אפי' בקרובות משפחה?

תרמו להחזקת האתר!

 

בס"ד, ‏כ"ב חשון תש"פ, 187-2/פ'

לכבוד הרב היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת הרב אלחנן בראון נ"י                                            שלום רב,

לשאלתו אודות מה שמובא בספר חזון עובדיה הלכות ברכות (עמ' תנ"ז) שהרואה בריות נאות, ואפי' גויים, או בהמה נאה אומר בא"י אמ"ה שככה לו בעולמו, ובהערה הוסיף שכתב האליה רבה ע"ז שבגמ' (ע"ז כ'.) מבואר שמברך אפי' על אשה נאה ע"כ, והעיר בביאור הלכה דבע"ז (כ'.) מוכח שלענין אשה אפי' סתם הסתכלות אסור ע"ש, ובאמת שלענין הברכה בראיה בעלמא אפי' גבי אשה שרי, וכמ"ש המשנה ברורה עצמו (סי' ע"ה סק"ח) שראיה בעלמא לפי תומו בלא נהנה שרי, וכן מבואר בשיטה מקובצת (כתובות י"ז.) בשם הרמ"ה, ולפ"ז אף כאן הרואה אשה נאה ביותר, והוא דרך ראיה בעלמא, מברך עליה שככה לו בעולמו, וכדברי האליה רבה, וכ"פ בערוך השלחן וסיים שאע"פ שאסור להסתכל באשה, זהו רק דרך הסתכלות הרבה, אבל בראיה בעלמא לית לן בה ע"כ, ותמה ע"ז אנן בדור הזה איך נוכל שלא לחוש להרהור.                                                                                                                              הנה עיין בצל"ח (ברכות כ"ד.) ד"ה שוק שפרש"י ערוה להסתכל, והקשה מאי איריא שוק אפי' באצבע קטנה אסור וכמ"ש שם דכל המסתכל באצבע קטנה כאילו מסתכל במקום התורף, אלא ע"כ דעל אצבע קטנה ושאר מקומות הגלויים נאסר כך להתבונן בכוונה ליהנות, משא"כ בשוק ושאר מקומות מכוסים דאסור גם בראיה בעלמא, ודייק כן מהרמב"ם (פכ"א מאיסורי ביאה ה"ב) שכתב והמסתכל אפי' באצבע קטנה של אשה ונתכוון ליהנות כמי שנסתכל במקום התורף. הרי שכל האיסור במתכוון ליהנות, וכן דייק ברמב"ם הים של שלמה כתובות (פ"ב סי' ג') דאסרו רק דרך הסתכלות בדמותה והתבוננות בצורת קלסתרה ולא ראייה בעלמא, וכן הביא פמ"ג (מש"ז ע"ה סק"א) בשם הב"ח, וכן דייק בשו"ת אגרות משה (או"ח סי' מ') ע"ש בכל דבריו. וע"ע בספר יד מלאכי (אות קע"ט). ועל כן אם בדרך מקרה ראה אשה נאה ואינו מתכוון להנות מראייתה ע"ז כתב בחזו"ע שיכול לברך שככה לו בעולמו, וכמובן שמיד יפנה מחשבתו ולא יהרהר אחריה.                                                                                                                  והנה מקור הדין לאיסור הליכה בבגדי פריצות מבואר בש"ס בכמה דוכתי, בגמ' מו"ק (כב:) אמרו, האשה קורעת על מתה וקורעת אתהתחתון ומחזירתו לאחוריה, וחוזרת וקורעת את העליון כדי שלא יראה גופה. [וכ"ה בש"ע יו"ד סי' שמ סי"א, וע' ביביע אומר ח"ו יו"ד סי' לב]. וכן אמרו בסוטה (ח.) מחלוקת ר"י וחכמים אי חיישינן להרהורא בקריעת בגדי סוטה. ומבואר, דבעלמא ודאי אסור. ובגמ' ברכות (כד.) א"ר יצחק טפח באשה ערוה, למאי, אילימא לאסתכולי בה, והא אר"ש למה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים, לומר לך כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף. אלא באשתו ולק"ש.                                                                                        וגרסינן בברכות (כה:) ערוה בעששית, אסור לקרות ק"ש כנגדה, ולא יראה בך ערות דבר אמר רחמנא, והא קא מתחזיא. וכ"פ מרן בש"ע (סי' עה ס"ה). וכתב הרמב"ם (פ"ג מהלכות קריאת שמע), דאסור להסתכל כנגד הערוה וכו' וכל גוף האשה ערוה, לפיכך לא יסתכל בגוף האשה כשהוא קורא, ואפי' אשתו. ואם היה מגולה טפח מגופה לא יקרא ק"ש כנגדה. ע"כ. וז"ל מרן בש"ע (סי' עה ס"א): טפח מגולה באשה במקום שדרכה לכסותו, אפי' היא אשתו אסור לקרות ק"ש כנגדה. ובב"י (סימן עה) הביא בשם הרשב"א שכ', דטפח באשה היינו במקום שדרכה לכסותו, לאפוקי פניה ידיה ורגליה. ובדברי חמודות (פ"ג דברכות אות קטז) כתב, דזרועותיה אינה בכלל ידיה, ומסתבר דכל מקום ומקום לפי מנהגו, דמידי הוא טעמא משום הרהור, משא"כ ברגיל בהן. והשיג עליו הא"ר (סק"ג) מדברי הרוקח (סי' שכד), דיש לאסור לקרות ק"ש נגד הנשים ההולכות בגילוי זרועות. וכתבו האחרונים דהיינו אף באלה שדרכן לילך כך כדרך הפרוצות. אך י"ל דכוונת הרב דברי חמודות על הפרק שמגיע לאצילי היד, שהוא המרפק. וכמבואר דין זה בשו"ת יביע אומר ח"ו (או"ח סימן יד אות ג'). ע"ש. ושם דחה מה שכתב בשו"ת ישכיל עבדי ח"ד (סימן ט') להקל בזה.                                                                                                                                                     וז"ל מרן בש"ע (סימן עה סעיף ו'): היתה ערוה כנגדו, והחזיר פניו ממנה, או שעצם עיניו, או שהוא בלילה, או שהוא סומא, מותר לקרות, דבראייה תלה רחמנא והא לא חזי לה. ע"כ. וכתב שם המשנה ברורה, והאחרונים הסכימו דכל אלו העצות לבד מהחזרת פנים לא מהני, דלא כתיב ולא תראה אלא ולא יראה, ר"ל לא יראה הרואה. ואפילו החזרת פנים שהותר, הוא רק דוקא אם החזיר כל גופו, ועומד בצד אחר, דנעשית הערוה מצידו. אבל אם החזיר פניו לבד, לא מהני. וא"כ בהוא עצמו ערום לא יצוייר שום עצה שיהא מותר לדבר ד"ת. ע"כ. ואמנם אין זה לדעת מרן, שהרי התיר להדיא בעוצם עיניו. וראה באורך בילקו"י הלכות קריאת שמע סי' עה.                                                            והנה בבן איש חי (פרשת בא אות ח) כתב: נשי הערביים שדרכן לגלות זרועותיהן אע"פ שדרכן תמיד בכך לא יקרא כנגדן. וכתב ע"ז בהליכות עולם ח"א (עמוד קכא) בזה"ל: הנה אין כוונת הרב להתיר בבנות ישראל שנהגו לגלות זרועותיהן, אלא נראה דרבותא קאמר שאפילו בערביות יש לאסור, וכ"ש בנות ישראל שהוזהרו על הצניעות. וכ"כ בתפארת שמואל על הרא"ש (פ"ג דברכות סימן לז), דדוקא מה שדרך הנשים לגלות תמיד, כגון הפנים והצואר והידים, אבל במקום שרגילים בגילוי זרועותיהן, וצוארן פתוח עד סמוך לדדים, זהו מנהג רע וקורא אני עליהן חוקים לא טובים וטפח באשה ערוה. ע"כ. וכ"כ המשנ"ב (סי' עה סק"י): ודע שאפי' אם דרך אשה זו וחברותיה במקום ההוא לילך בגילוי שוק וזרועות כדרך הפרוצות אסור לקרות כנגדן. ע"ש.                                                                    ובשו"ת ישכיל עבדי ח"ד (חאו"ח סימן ט) נשאל אם  מותר לומר דברים שבקדושה כנגד נשים הרגילות ללכת בזרועות מגולות, וצידד להתיר בזה, והביא סמך לדבריו ממ"ש בבא"ח (פרשת  בא אות י) בדין אשה המניקה את בנה, שי"א שמכיון שדרך האשה לגלות דדיה בעת היניקה, הרי באותו זמן נחשבות דדיה כמו כפות ידיה ופניה, ויש לסמוך ע"ז בשעה"ד. ורק אם אינה מניקה שדרכה להצניע דדיה ומקפדת ע"ז אז אסור לקרות כנגדה. ומדתלה הדבר במקפדת שלא בשעת יניקה, מבואר שאם אינה מקפדת גם בשעה שאינה מניקה הו"ל כמו כפות ידיה ופניה. ודון מינה לגבי גילוי זרועות בזה"ז שמכיון שאינן מקפידות לכסותן הו"ל ככפות ידיה. ע"כ. ובמחכ"ת אין דבריו נכונים בכוונת הבא"ח, אלא כל אשה בשעה שאינה מניקה מקפידה להצניע דדיה, ולכן אפילו היא אומרת שאינה מקפדת כלל אסור לקרות כנגדה. וגם בשעה שמניקה, דרך נשים צנועות  שמכסות  הדדים  בעת  ההנקה,  או  פונה לאיזו פינה באין רואה. וכבר כתב המאירי בכיו"ב (גיטין פט.) שאשה האוכלת בשוק או שהולכת נטויית גרון, או מניקה ברבים ואינה חוששת לגילוי בשרה, הוא מטכסיסי אשה סוטה. ע"ש.                                                                                                     וכ"כ כיו"ב הגאון מליבאוויטש בספר צמח צדק על הש"ס (בפ"ג דברכות סוף אות ד) וז"ל: והאם נאמר שאם ירצו הנשים לנהוג ללכת בימות הקיץ בשוק מגולה, שאין בזה משום שוק באשה ערוה, אתמהה. ישתקע הדבר ולא יאמר, דהא ודאי כיון שהוא ערוה לא מהני מנהג בזה, שמנהג כזה הוא אותיות גיהנם, וכמ"ש השל"ה. וע"ע בשו"ת צור יעקב ח"ב (סימן א). ע"ש. וכ"ש כאן שאפילו נשים שאינן צנועות כל כך מקפידות לכסות דדיהן, א"כ ודאי שאסור לקרות כנגדן. ובודאי שגם הרהמ"ח מודה בזה, שאסור לקרות נגד דדיהן שלא בשעת יניקה. וכ"ש שרוב האחרונים פסקו לאסור גם בשעה שמניקה. וכמ"ש הח"א והמשנה ברורה ועמודי השלחן וכה"ח. וכן העלה בשו"ת לבושי מרדכי (חאו"ח מה"ת סי' כא). ע"ש. ומ"ש עוד הרב ישכיל עבדי להוכיח ממה שעינינו הרואות לכמה רבנים גדולים שעורכים חופה וקידושין בחתונות שנמצאים שם נשים פרועות ראש וחשופי זרועות, ומברכים ברכות אירוסין ונישואין, ואין פוצה פה ומצפצף, תמיהני על ראיה זו, שהרי ברור שאין הרבנים מברכים אלא בעצימת עינים או החזרת פנים היכא דאפשר. וכמ"ש בשו"ת יביע אומר ח"ג (חאו"ח סי' ז). ע"ש. ומה שדייק עוד בישכיל עבדי מלשון הרהמ"ח שכתב לאסור בנשים ערביות שהולכות בגילוי זרועות, והיינו משום שבנות ישראל דרכן לכסות, מוכח מזה שאם גם נשים יהודיות דרכן לגלות זרועותיהן מותר לקרות כנגדן. דבריו תמוהים, דהא ודאי דהרהמ"ח לרבותא קאמר הכי, וכמש"כ לעיל. לכן מה שהעלה שם להתיר בשעה"ד. לפע"ד ליתא, והא סמא בידיה לעצום עיניו מראות ברע.                                  וצריכים להזהר בזה במקום שמחיצת עזרת נשים קצרה, ונראות משם נשים הבאות בזרועות מגולות, שיסב פניו ועיניו לצד אחר, משום טפח באשה ערוה.                                                                                                      וראיתי מובא בספר אחד ששאל את מרן אאמו"ר  שהוא מוסר שיעורי תורה לנשים מקרובות המשפחה, אך הם לבושות בלבוש לא צנוע, ואם יוריד כל הזמן את עיניו למטה, נראה שלא יועיל בדברי המוסר שמדבר עימם לקרבם לתורה. והשיב מרן אאמו"ר, אסור להסתכל בשום אופן, אלא יסתכל לצדדים. והשואל ענה שזה לא ילך בשום אופן, והביא שיש שמועה בשם החזו"א שמותר לומר דברי תורה לפני חילוניים אע"פ שהם לבושים שלא בצניעות. אם אינו מתכוין להסתכל. והשיב מרן אאמו"ר אני לא יכול להתיר איסור.

בברכת התורה,

יצחק יוסףהראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא הרבנות הראשית לישראל

 

מרן הראש"ל הרב יצחק יוסף בחן על הש"ס אלפים בחסידות גור • האזינו


ביום חמישי האחרון הגיע הראשון לציון והרב הראשי לישראל מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א לבית המדרש בחסידות גור. שם נערך מבחן פומבי לאלפי אברכי חסידי גור על הש"ס כולו בנוכחות האדמו"ר מגור שליט"א. •

מרן הראש"ל שליט"א יחד עם הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א בחנו את האברכים שעה ארוכה, תוך שאלפי החסידים מתפעלים מאצילותו של מרן שליט"א, מהשמעת קולו בכובד ראש, במתינות וביישוב הדעת, ועל הכל מהראש הגאוני שמעלה שאלה ממרחבי הש"ס לחלל האויר, מבלי לוותר על שאלות בהבנה ומדברי התוספות.

וזאת גם מבלי לפספס מילתא דבדיחותא: "אמרתי להרב זילברשטיין שאני רואה שיש כאן הרבה ש"סניקים…", כאשר בת שחות חרישית על פני קהל הרבבות…

אברכים מהחסידות מדווחים על התפעלות יוצאת מסוגה ממרן הראש"ל שליט"א, ועל הההדים העצומים בקרב כלל החסידים, בכל הישיבות בכל בכל הישיבות, בכל הכוללים ובכל השטיבל'ך ובכל מקום, תחושה אילעית מרוממת! כולם יצאו מלאים רשמי הוד והדר! .

האזינו לדבריו של הראשון לציון במעמד:

 

 

 

« העמוד הקודםהעמוד הבא »