מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

סיפור על מרן רבינו עובדיה יוסף לה”ה שהגיע למערכת אתר “מורשת מרן”, ומוגש לכם בפרסום ראשון מילה במילה כפי שנשלח:

אני סופר סת”ם המתגורר באשדוד, לפני למעלה משנה הזמין אצלי מאן דהו ספר תורה מיוחד בגודל 30 ס”מ, כמובן שספר במידות כאלה אינו דבר שמזדמן בכל יום, העלות שלו יקרה, ומאידך גם המאמץ והאחריות בכתיבתו הינם מעבר למאמץ שיש בכתיבת ס”ת רגיל.

עבדתי קשה מאוד על הס”ת, והנה זמן קצר לפני סיום כתיבתו הודיע לי הלקוח שאינו מעונין בספר ועלי למצוא לקוח אחר… כך בפשטות ללא הקדמות וללא התנצלות.
בתחילה הייתי אופטימי, והשתעשעתי בתקוות שמיד אמצא לקוח חדש לספר והכל על מקומו יבא בשלום, אך עבר חודש וחודשיים ועוד חודש ועוד חודשיים, פרסמתי בכל המקומות האפשריים, וכך חלפו ששה חודשים כשעדיין הספר מחכה לגואל.

הגיע ג’ חשון תשפ”א, הדלקנו נרות לכבוד מרן, ביקשנו שזכותו תעמוד לנו, ולפתע נזכרתי שעדיין לא העברתי את כספי הכפרות שלי, למרות שבזמנו ביקשתי מידידי הרב אליהו כהן שליט”א מח”ס מעדני המלך (מתורתו של מרן זצ”ל) שיבוא לקחתם ולחלקם כראות עיניו, פרח הדבר מזכרון שנינו, עד ליום ההילולא של מרן, ומיד הודעתי לידידי הנ”ל שאני בא להעביר לו את הכסף.

אך לידידי הנ”ל היה רעיון אחר, “תקנה בכסף הזה עוגות ורוגלך, בקבוקי קולה קרה ושתיה קלה ותביא הכל לכולל החיד”א לכבוד ההילולא של מרן, ודע לך כי מרן לא נשאר חייב למי שעושה לכבודו”, תוך זמן קצר ערכתי את הקניה והבאתי הכל לכולל, הנחתי על השולחן עבור האברכים שיברכו לכבוד נשמת מרן, השארתי סכום נוסף ביד ר’ אליהו וחזרתי לביתי. לפתע נזכרתי איך לא ביקשתי על הספר תורה שימכר???

ביקשתי מרעייתי תחי’ נרות נוספים, הדלקנו אותם כשפינו ממלמל תפילה שנזכה למכור כבר את הספר תורה שברשותי.

לא חלפו עשר דקות ואני מקבל שיחה מאחד שרכש ממני סת”ם לפני שנים רבות ומאז לא שמעתי ממנו, “שלום לך” הוא אומר “אני בציון של מרן, ופגשתי כאן ידיד מברזיל שמחפש בדחיפות ספר תורה 30 ס”מ מוכן, יש לך רעיון איך לעזור לו?” במשך דקות ארוכות עמדתי נדהם ללא יכולת להוציא מילה מפי, הייתי בטוח שמישהו חומד לי לצון, אך הלה דחק בי שאעזור לו…

עד שסוף סוף התעשתתי, סיפרתי לו בהתרגשות את מאורעות היום, ואמרתי לו עוד זה מדבר וזה בא ויאמר, יש לי בדיוק ספר תורה שמחכה רק לך! תוך שעות ספורות עבר הספר תורה לבעליו בתיווכו של מרן, ואם חשבתם שבזה נסתיים הסיפור, זהו שלא.

כעבור כשבוע נכחנו עם קבוצת ידידים בקבר התנא רבי יוסי הגלילי, ושם עמדתי וסיפרתי להם את הסיפור הנ”ל, כולם התפעלו מצירוף המקרים הנדיר, אך למה שקרה בהמשך אף אחד לא התכונן, בעודנו שם צלצל הטלפון שלי ועל הקו היה הסוחר שהביא את הלקוח מברזיל, ובקשתו בפיו שאכתוב לו ספר כזה נוסף! החברים שהיו עמי שמעו את השיחה, ואם עד עכשיו היה מי שחשב שעירבתי דמיונות בסיפור כעת ראו כולם את חסדי ה’ המופלאים ורחמיו הגדולים עלינו!

הודו לה’ כי טוב!