כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן.
הלימוד היום בספר חזון עובדיה פסח – מהלכות ספירת העומר וימי הספירה, הלכות ט-יב.
א. מצוה על כל אחד ואחד מישראל לספור ספירת העומר בעצמו, שנאמר "וספרתם לכם", בלשון רבים, שתהיה ספירה בפי כל אחד. ומכל מקום אם נתכוון לצאת בספירת שליח צבור, וגם השליח צבור נתכוון להוציאו, יוצא ידי חובתו בשמיעה, שהשומע כעונה. ונוהגים שהשליח צבור או רב הקהל מברך וסופר העומר תחלה ואחר כך שאר יחידי הקהל.
ב. הואיל ונחלקו הפוסקים אם מצות צריכות כוונה, כמבואר בבית יוסף (סימן ס וסימן תקפט), ולדברי האומרים שאין המצות צריכות כוונה, כל ששמע מהשליח צבור, או אדם אחר, את הברכה והספירה של העומר, אף על פי שלא נתכוון לצאת ידי חובה, נראה שיצא ידי חובה בשמיעתו, ולא יוכל לברך אחר כך כשיספור בעצמו. ואף על פי שההלכה היא שמצות צריכות כוונה כמבואר בשלחן ערוך (סימן ס ס"ד), מכל מקום בספק ברכות יש לחוש להאומרים שאין מצות צריכות כוונה. הילכך טוב הדבר שיאמר בפירוש בתחלת ימי הספירה, "אני מכוין שבכל לילה מן הלילות של ספירת העומר בשנה זו, שלא לצאת ידי חובת הברכה והספירה של העומר בשמיעתי אותם מפי השליח צבור, או אדם אחר, אלא רק כשאברך ואספור העומר בעצמי".
ג. מצות ספירת העומר בכל לשון שהוא מבין. ואם אינו מבין לשון הקודש, וספר בלשון הקודש לא יצא, ויחזור לספור בלשון שמבין בלא ברכה.
ד. זמן ספירת העומר בלילה. ואם שכח לספור בתחלת הלילה סופר והולך כל הלילה. ולכתחלה נכון לספור רק אחר צאת הכוכבים, (והוא כשלש עשרה וחצי דקות זמניות אחר שקיעת החמה). וכן מנהג המדקדקים במצות להמתין לצאת הכוכבים. אבל מן הדין אפילו אם סיימו תפלת ערבית בתוך זמן של בין השמשות, ואם יפטרו הקהל לביתם מבלי קיום מצות ספירת העומר, קיים חשש שעל כל פנים חלק מן הצבור יבאו לידי שכחה ויפסידו לגמרי מצות הספירה, לכן רשאים לספור העומר בברכה בתוך זמן בין השמשות, שהואיל וספירת העומר בזמן הזה מדרבנן, ספקא דרבנן לקולא. אבל אם לא שקעה החמה, אינם יכולים לספור ספירת העומר, ואפילו בערב שבת לאחר קבלת השבת אין יכולים לספור העומר לפני השקיעה.
