יהודי בן תורה מאזור הדרום, במשך כמה וכמה שנים מיום נישואיו לא זכה לפרי בטן, דרשו וחקרו הזוג ברופאים ורפואות, אך לשוא, הדבר עדיין בושש מלבוא…
ידיד המשפחה אשר כאב את כאבם, פנה והציע להם לפנות אל גדול הדור, הלא הוא מורינו ורבינו ועטרת ראשנו מרן זיע"א לקבל את ברכתו, "הן ברכותיו של גדול הדור ודאי עושות רושם עצום בשמים, נסו לקבל את ברכתו, ובטוחני שתיוושעו במהרה מן השמים"… כך דִרבן אותם אותו ידיד.
ואכן, נכנס אותו יהודי לפני מרן זיע"א והסיח בפניו את צרתו, מרן בשומעו זאת, טפח בחביבות על פניו של אותו יהודי תוך שהוא מפטיר ואומר שלוש פעמים: "זרע של קיימא, זרע של קיימא, זרע של קיימא…".
מיותר לציין, כי כבר באותה שנה נפקדו הזוג בפרי בטן, ובמלאת הימים נולד להם בן זכר בריא ושלם, ומאז ברכתו של מרן זצוק"ל זכו בכמה וכמה ילדים. כן ירבו.
(משוש תבל).