בימים האחרונים, התגלה ספר "טור" משנת תשט"ו, אותו הקדיש מרן הרב עובדיה יוסף זלה"ה לעילוי נשמת בתו הקטנה. אתר "מורשת מרן" מביא את הסיפור המלא כולל תיעודים ומסמכים שנמצאו במחסן ספרים מאובק, שהיה שייך לחסיד חב"ד מתפלל בית הכנסת "בית יוסף" בשכונת בית ישראל בירושלים. 

בשנת תשט"ו נולדה בת למרן רבינו עובדיה יוסף, שהיו לה בעיות בבריאות, והלכה לעולמה לאחר כמה חודשים. הדבר הכאיב מאוד למרן רבינו זיע"א, ובימי השבעה הרבה למרר בבכי, כאשר הוא אומר ש"בעוון הורים בנים מתים". רבו, מרן ראש הישיבה חכם עזרא עטייה זצוק"ל הגיע לנחם אותו יחד עם גדולי חכמי ורבני ישיבת פורת יוסף.

כעת מתברר, שמרן רבינו זיע"א תרם ספר "ארבעה טורים" לעילוי נשמת בתו "רחל", לבית הכנסת "בית יוסף" של חסידי חב"ד (לשעבר בית כנסת של חסידי קאדינאו), השוכן ברחוב זוננפלד בשכונת בית ישראל בירושלים. ואף יסד שם בבית הכנסת שיעור בהלכה בטור ובשלחן ערוך לעילוי נשמת ביתו, לאחר בקשת רשות מהאדמו"ר מחב"ד זיע"א לאחר תפלת שחרית.

לאחר שנים הונח הספר בגניזה יחד עם ספרים ישנים נוספים, אותם אסף אלמוני אחד למחסן בו אגר את אוצרותיו, ועכשיו זכינו שבזכותו יוצא הסיפור המרגש לאור.

בשער הספר מתנוססת לפארה חתימת יד קודשו של מרן רבינו זיע"א, ובין דפיו נמצאו הגהות של מרן הרב עובדיה יוסף שהיה אז בגיל 35 ושימש כדיין.

בדף הסמוך לשער הספר נכתבו ע"י גבאי בית הכנסת המילים הבאות:

ב"ה. אייר תשט"ו.

הוקדש לבית הכנסת "בית יוסף" דחסידי חב"ד בירושלים עיה"ק תובב"א בנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א, לזכות התורם החשוב המג"ש הרב ר' עובדי' יוסף וב"ב תח', בעבור טובת נשמת ביתו התינוקת רחל ע"ה שהלכה לבית עולמה בדמי ימיה מתוך ייסורים קשים. נפשה תהא צרורה בצרור החיים.

על דעת התורם ר' עובדי' שי' לא להוציא את הספרים מבית הכנסת בשום אופן. וכן בשעה אחר שחרית היות והרב רק עובדי' שי' ייסד שיעור יומי כאן והקים חבורת לימוד טור על הסדר לטובת נשמת ביתו ע"ה והכל ברשותו בקשת רשות מכ"ק אדמו"ר.

יישר כח להרה"ח לר' עזריאל זעליג שלי' סלונים שדאג לתרומה, והתרים את המשפחה.

שמעו של השיעור יצא למרחוק, ורבים היו חפצים להגיע אליו, אך המקום בבית הכנסת היה צר מלהכיל את הבאים, ולכן היה צורך להקים שיעורים בבתי הכנסת הסמוכים "באר שבע" ו"בית יעקב".

בין הספרים המאובקים במחסן, נמצא גם יומן מאלמוני כל שהוא, בו הוא מספר על מעמד פתיחת השיעור, בו השתתפו הגאון הגדול רבי שלמה יוסף זוין זלה"ה – הנודע על שם היצירה "האנציקלופדיה התלמודית", והגאון רבי עזריאל זעליג סלונים זלה"ה – מי שניהל את כולל חב"ד יחד עם הגאון רבי אברהם חיים נאה זלה"ה. לרב סלונים היה חלק בתיווך מכתבים ושליחת ספרים בין מרן רבינו זיע"א לבין האדמו"ר מחב"ד זלה"ה.

וכך כותב אותו אלמוני ביומנו:

ב"ה. אייר תשט"ו

היום התפללתי שחרית והיה מאורע חשוב לנו. הגיעו להתפלל אתנו ר' שלמה יסף שי' זעווין ור' עזריאל זעליג שי' סלונים ורב חשוב ודיין של עדות המזרח הרב ר' עובדי' שי' יוסף והרב ר' עזריאל זעליג שי' כיבד את הרב הדיין הספרדי באמירת שיעור תהלים לאחר התפלה, וזה לעילוי נשמת ביתו התינוקת ע"ה שנפטרה החודש מתוך ייסורים קשים. ועשינו כינוס כאן בבית כנסת, ולכבוד ייסוד שיעור קבוע בטור מפי הרב הספרדי ר' עובדי' שי' שהציע למסור השיעור אצלנו לעילוי נשמת ביתו ע"ה. ותחילה דיבר הרב ר' חנני' יוסף שי' היילפרין והודה להרב ר' עובדי' על תרומתו לבית הכנסת שלנו טור השלם לטובת נשמתה של ביתו של הרב ר' עובדי' שי'.

ולאחר מכן הרב ר' שלמה יוסף שי' זעווין ואמר שזכות לנו עדת חסידי חב"ד שרב תלמיד חכם אמיתי מעדת הספרדים ימסור שיעור קבוע אצלנו והוא אמר שהוא מכיר אותו הרבה זמן, ונבחן אצלו פעמים רבות והוא דן דין אמת. וה' זה למעשה שנלמד ונקיים את הנלמד. והאריך בעניין ההלכה.

ואחר כך דיבר הרב ר' עזראיל זעליג שי' ודיבר בהתרגשות גדול שמכיר הרבה את הרב ר' עובד' שי', והוא מרא דכולא תלמודא. והזכיר שכמה פעמים כתב לכ"ק אדמו"ר שליט"א על הרב ר' עובדי' ומסר לו דברי תורה הרי ר' עובדי' שישלח לכ"ק אדמו"ר שליט"א שיתן דעתו הרחבה על מה שכתב וסידר שכ"ק אדמו"ר שליט"א מאד נהנה ושמח וכתב מכתב להרב ר' עובדי' שי' וחיזרו ועודדו ואמר שבהנהלת כולל חמ"ד כמה פעמים התייעצו אתו בעני' ההלכה והוא מרא דכולא תלמודא.

לאחר מכן דיבר הרב ר' עובדי' שי' ודיבר בכבוד כ"ר אדמו"ר שליט"א בגדולתו וקדושתו ודעתו הרחבה בכל מכמני התורה וכמה שרוח אלוקים מדברת מגרונו, ואמר שכל מטרת השיעור להחדיר ההלכה וזה הכי עושה נחת רוח לנשמה לביתו רחל ע"ה שהרבה סבלה בעוונות הדור ולא טעמה טעת חטא. והוסיף שמא השם של בית הכנסת קא גרים שנפתח שיעור בהלכה, כי שם בית הכנסת "בית יוסף", וזה שם ספרו של מרן ר' יוסף קארו. וגם אמר שכ"ק אדמו"ר שליט"א הסכים לשיעור וחיזק ובירך שזה יהיה לתמידות לעובדא ולמעשה. ואמר שמודה לחשובי אנ"ש שהגיעו לכבוד ייסוד השיעור ה"ה ר' שלמה יוסף שי' ור' עזריאל זעליג שי' ולאכסניית בית הכנסת חב"ד הגבאי ר' חנני' יוסף שי'.

ביומן הנ"ל מסופר גם על הכינוס שנערך לאחר שנה מייסוד השיעור, ועל כך שבעקבותיו הוקמו שיעורים גם בבתי הכנסת הסמוכים.

אייר תשט"ז.

היום עשינו כינוס במלאות שנה לשיעור מהרב הגאון גדול הרב ר' עובדי' ש' והגיע לדבר ר' עזריאל זעליג שיח' ואמר שבחודש שעברה כ"ק אדמו"ר שליט"א קבל משלוח ספרים שחבר הרב ר' עובדי' שי' וכ"ק אף רשם לו הערות וגם שלח לו ספרי חסידות של רבותינו נשיאנו לקבוע בהם שעורים קבוע.

ואח"כ דבר ר' חנני' יוסף שי' והגיד בשבחו של הרב ר' עובדי' שי' על מסירותו לשיעורים, וכמה ב"ה התרבו הספסלים וכבר צר המקום להכיל ואנשי הבית הכנסת הסמוך באר שבע גם באים לשמוע השיעור וכבר אין מקום וגם אנשי בית הכנסת הסמוך בית יעקב רוצים . לפיכך הרב ר' עובדי' אזר חלציו ומתניו ואף פתח שיעורים קבועים גם בבית יעקב וגם בבאר שבע להרבות תורה לזכר ולטובת נשמת ביתו רחל ע"ה.

לאחר מכן דיבר הרב ר' עובדי' וקודם הודה למנהל קופת הגמ"ח שהקים ר' ישראל ניסן שי' שעזרו במשך השנה להוצאות שתיה של הקפע והטע ואחר כך אמר כתוב והחוט המשולש לא במהרה ינתק זכינו אמר שבתוך שנה ה' יתברך זיכנו להקים חבורת שיעורים בכמה בתי כנסת גם בבאר שבע וגם בבית יעקב וגולת הכותרת זה הייסוד שזכינו להקים כאן בבית הכנסת של חסידי חב"ד שהם דבקים באמת באמת ובתמים והזכיר הפסוק והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה וגו' ואמר, שאפשר לומר בדר רמז יפה על השיעורים בג' בתי הכנסת וזהו תחילת הפסוק והיה בית יעקב אש – אין והיה אלא לשון שמחה, בית יעקב זה בית הכנסת שלפנינו, ושם גם נתייסדה שיעור בטור וגם באר שבע בבאר שבע אומרת התורה ויצא יעקב מבאר שבע, אז רואים שכתוב גם בר שבע שיעקב קשור לשם אז יש לנו גם בית יעקה הבית כנסת במעלה הרחוב וגם הבית כנסת אחרינו בהמשך הרחוב באר שבע, וממשיך הרפסוק ובית יוסף להבה, וזה הבית כנסת שלנו בית יוסף, והלהבה זאת להבת הנשמה, כי נר ה' נשמת אדם, נשמה דומה ללהבה, כי רק התורה היא מציצה בלב היהודי את האהבה ובערה להקדוש ברוך הוא.

ודיבר גם בחשיבות לימוד ההלכה בקביעות ובפרט שגם בעלי בתים צריכים למוד הלכה טור ושולחן ערוך ולא לחשוב שהם לא יכולים, כי זה חובה לכל יהודי כי אם לא ילמד אז איך ידע. ובירך את כולנו שהיה מרנין ה' יזכנו הלאה לקבוע שיעורין ולהתמיד ללא בטלה.