הלימוד היומי בתורת מרן | יום שישי כז סיון תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן.

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – הלכות שנים מקרא ואחד תרגום, הלכות י-יד.

א. יש אומרים שאם קורא המקרא ב' פעמים, ופירוש רש"י פעם אחת במקום התרגום, יוצא ידי חובה. ויש חולקים. וירא שמים יצא ידי שניהם לקרוא גם התרגום וגם פירוש רש"י.

ב. הקורא את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, כשמסיים קריאת הפרשה, יחזור ויקרא את הפסוק האחרון מקרא בלבד, כדי להשלים במקרא. ומן הדין אינו צריך לקרות ההפטרה של פרשת השבוע. ומכל מקום נהגו לקרות גם את ההפטרה.

ג. אין צריך לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום לקריאת יום טוב, ופרשת וזאת הברכה יקראנה שמו"ת בערב שמיני עצרת, או בליל שמיני עצרת, שבו ביום הסיום של התורה.

ד. מותר מן הדין לקרות שנים מקרא ואחד תרגום בשעה שהשליח צבור קורא הפרשה בספר תורה, ומכל מקום נכון יותר לכוין דעתו להקשיב ולשמוע הפרשה מפי השליח צבור. אבל רשאי לקרות בלחש עם השליח צבור מלה במלה, כדי שתעלה לו קריאתו לפעם אחת מן המקרא, וישלים עליה עוד מקרא אחד, ואחד תרגום.

ה. מי שנאנס ולא קרא את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, ובא להשלימה בשבת שאחריו, יקרא את הפרשיות כסדרן בתורה, בתחלה הפרשה שהחסיר, ואחר כך הפרשה של חובת היום.

הלימוד היומי בתורת מרן | יום חמישי כו סיון תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן.

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – הלכות שנים מקרא ואחד תרגום, הלכות ה-ט.

א. מצוה מן המובחר להשלים קריאת שנים מקרא ואחד תרגום קודם סעודת שחרית של שבת, ואם לא השלים קודם אכילה ישלים אחר אכילה עד המנחה, והנכון כסברא זו. ומיהו יש אומרים שיכולים להשלים שמו"ת עד רביעי בשבת, ויש אומרים עד שמיני עצרת.

ב. האבל בתוך שבעת ימי אבלו קורא שנים מקרא ואחד תרגום בשבת.

ג. מלמדי תינוקות שקוראים הפרשה עם תלמידיהם, אינם צריכים לחזור ולקרות המקרא של הפרשה בשבת, אלא יאמרו תרגום פעם אחת ויוצאים ידי חובתם. 

ד. הסומא והחולה שעיניו כואבות, חייבים לשמוע קריאת שנים מקרא ואחד תרגום מפי איש המחוייב בדבר, ויוצאים ידי חובה מדין שומע כעונה (סוכה לח:).

ה. מצוה מן המובחר היכא דאפשר שלא להפסיק באמצע קריאת שמו"ת, מכל מקום אם היה צמא למים יכול לברך על המים ולשתות. ונראה עוד שכל הפסקה לצורך מצוה מותרת.

הלימוד היומי בתורת מרן | יום רביעי כה סיון תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן.

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – הלכות שנים מקרא ואחד תרגום, הלכות א-ד.

א. חייב אדם להשלים פרשיותיו עם הצבור, לקרות שנים מקרא ואחד תרגום, ואפילו תלמיד חכם שנפשו חשקה בתורה, ובתורתו יהגה יומם ולילה בתלמוד ובפוסקים, חייב להשלים פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום.

ב. לכתחלה יש לקרות פסוק פסוק ותרגומו, ומיהו אם קרא כל הפרשה וחזר וקראה שנית, ואחר כך קרא התרגום יצא ידי חובתו.

ג. נשים פטורות מקריאת שנים מקרא ואחד תרגום, כי קריאה זו בכלל מצות תלמוד תורה, והרי הנשים פטורות ממצות תלמוד תורה, שנאמר ולמדתם אותם את בניכם, ולא את בנותיכם (קידושין ל.). וכן פסק בשו"ת משנה הלכות ח"ו (סי' ס). ומיהו אשה שתרצה לקרות שנים מקרא ואחד תרגום תבא עליה ברכה. וכמ"ש הרמב"ם (פ"א מהל' ת"ת הל' יג), אשה שלומדת תורה יש לה שכר, אבל אינו כשכר האיש מפני שלא נצטוית, וכל העושה דבר שאינו מצווה עליו אין שכרו כשכר המצווה עליו, שגדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה (קידושין לא.).

ד. מי שיש ברשותו ספר תורה, והוא בקי בעל פה בטעמי המקרא ובנקודות, נכון מאד שיקרא "שנים מקרא" מתוך הספר תורה, שיש בו קדושה רבה, ועיקר מצות כתיבת ספר תורה היא כדי לקרות בו, ואם אינו בקי בטעמי המקרא מוטב שיקרא שנים מקרא ואחד תרגום מתוך החומש שיש בו טעמים ונקודות, ממה שיקרא בס"ת קריאה סרת טעם.

הלימוד היומי בתורת מרן | יום שלישי כד סיון תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – הלכות הדלקת נרות, הלכות נ-נד.

א. עששית של זכוכית שמדליקים בה נרות שבת, מותר ליתן בה מערב שבת מים להגביה את השמן, שיהיה סמוך לפתילה, הואיל ואין כוונתו לכבות. אבל אסור לתת כלי בשבת תחת הנר, לקבל לתוכו שמן הנוטף מן הנר, מפני שהוא מבטל כלי מהיכנו. ומיהו לתת כלי תחת הנר בערב שבת, לקבל את השמן, הדבר פשוט שמותר.

ב. מותר לתת כלי תחת הנר בשבת כדי לקבל בו ניצוצות מהשלהבת של הנר, מפני שהניצוצות אין בהם ממש, ומיד הם כבים מעצמן, וגם הכלי מותר בטלטול לאחר מכן, ואין כאן איסור ביטול כלי מהיכנו. ומכל מקום אסור לתת לתוכו מים אפילו מערב שבת, מפני שמקרב זמן כיבוי הניצוצות.

ג. מנורת שמן שהדליקו בה נרות לכבוד שבת, אסור לטלטל אותה אף לאחר שכבו הנרות, ואם התנה עליה, ואמר שאחר שתכבה יטלטל אותה למקום שירצה, מותר לטלטלה אחר שתכבה. ויועיל תנאי פעם אחת לכל השנה כולה. והאשכנזים נוהגים להחמיר שלא לטלטלה אפילו על ידי תנאי.

ד. מצוה להוסיף מחול על הקודש, ותוספת זו אין לה שיעור, ודי אפילו בשתי דקות קודם שקיעת החמה.

ה. פמוטות העשויים מכסף, שלא הדליקו בהם מעולם, ומונחים על הארון או המזנון לקישוט הבית, אין עליהם תורת מוקצה, אף על פי שהם יקרים וחס עליהם מלהשתמש בהם, מכל מקום מותר לטלטלם בשבת, ואין בהם משום מוקצה. וכל שכן לכלים יקרים שתשמישם להיתר וחס עליהם מלהשתמש בהם, כגון שעון קיר, או תמונה אומנותית יקרה הקבועה בכותל, ונפלה בשבת, אין עליהם תורת מוקצה, ומותר לטלטלם בשבת.

הלימוד היומי בתורת מרן | יום שני כג סיון תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – הלכות הדלקת נרות, הלכות מה-מט.

א. תינוקות של בית רבן מותר להם לקרות בליל שבת לאור הנר, אפילו שלא בפני רבן, מפני שאימת רבם עליהם.

ב. נר המונח בעששית הקבועה בכותל אין לקרוא לאורו בליל שבת, שהרי אסרו חז"ל אף אם הנר גבוה עשר קומות שאינו יכול להגיע אליו, דלא פלוג רבנן. אבל אם העששית סגורה במפתח, שפיר דמי.

ג. אף על פי שאסור לקרות לאור הנר, גזרה שמא יטה את השמן לפתילה, מותר לקרות לאור מנורת נפט (לאמפ) שאורה רב, ונמשך אורה במדה שוה משעת הדלקתה עד כיבויה, ואין לחוש שמא יטה אותה להגביה את התאורה שלה. אכן חסידים ואנשי מעשה נוהגים לכתוב מערב שבת על פיתקא באותיות גדולות "שבת היום" ומניחים אותה אצל המנורה, וקוראים לאורה, ושפיר דמי.

ד. לא יתן אדם מערב שבת כלי מנוקב מלא שמן מעל הנר, כדי שיהא מנטף שמן לתוך הנר, גזרה שמא יסתפק מן השמן לצרכו, ויעבור על איסור מכבה.

ה. כל כיבוי שאינו לצורך לעשות פחמין, אינו אסור אלא מדרבנן, דקי"ל כר' שמעון שכל מלאכה שאין צריך לגופה פטור, הילכך המכבה את הנר מפני שהוא חס על השמן שלא ידלק כולו, וכן החס על גוף הנר שלא ישרף, הוי מלאכה שאין צריך לגופה, ופטור אבל אסור מדרבנן. ואסור לכבות את הנר בשביל חולה שאין בו סכנה כדי שישן, ואם כיבה פטור אבל אסור, משום דהוי מלאכה שאין צריך לגופה, ובשביל חולה שיש בו סכנה מותר לכתחלה (שבת ל. ומרן בש"ע סי' רעח ס"א). ומותר לכבות את נרות החשמל על ידי עכו"ם, אפילו בשביל חולה שאין בו סכנה.

הלימוד היומי בתורת מרן | יום ראשון כב סיון תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – הלכות הדלקת נרות, הלכות מא-מד.

א. מותר לקרוא לאור הנר פרק במה מדליקין ובגמרא והמפרשים שעוסקים בעניני איסור הטיית הנר, אבל בשאר פרקי משנה דשבת אין להתיר.

ב. במה דברים אמורים באדם יחידי שקורא לאור הנר, אבל שני בני אדם שקוראים ביחד בענין אחד מותר, שאם יבוא האחד להטות הנר יזכירנו חבירו. ואפילו האחר אינו קורא אלא שאומר לו תן דעתך עלי שלא אטה את הנר מותר. והוא הדין אם אומר כן לאשתו. ואם שני בני אדם קוראים בשני ענינים, כל אחד בענין אחר, אסור.

ג. אפילו בגדים שדומים זה לזה וצריכים עיון רב להבחין ביניהם, בין אם הם שלו או של חבירו, אסור לבדוק לאור הנר שמא יטה (ש"ע סי' ערה סעיף יא).

ד. לכבוד נרות השבת, אין להפשיט בגדי התינוקות הקטנים, שלא יהיו ערומים בפני הנרות, משום ביזוי מצוה.

הלימוד היומי בתורת מרן | מוצ"ש שלח לך תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – הלכות הדלקת נרות, הלכות לז-מ.

א. נוהגים בליל יום הכפורים לקרוא במחזורים מפני שאימת יוהכ"פ עלהם, ולא יבואו להטות.

ב. לענין קריאת ההגדה בליל פסח שחל בשבת, סתם יהודי אי אפשר שלא תהיה ההגדה שגורה בפיו, ולכן יוכל להביט בספר ההגדה ולקרוא בה ראשי פרקים. אבל אם לא למד תורה מעולם, ואינו יודע מההגדה כלל, אם יש אחר עמו, ואפילו אם אשתו עמו, יאמר להם שישימו עיניהם עליו שלא ישכח ויטה את הנר, ואם אין איש בבית זולתו אינו רשאי לקרוא. ובזמן הזה שיש אור החשמל, מותר לקרות ההגדה בכל ענין.

ג. כל קריאה שאדם רגיל בה ושגורה בפיו, ואינו צריך להסתכל בספר אלא ראשי פרקים, כמו מזמורי תהלים למי שרגיל בהם, או פרקי שיר השירים למי שרגיל בהם, מותר לקרוא אותם לאור הנר, אף שהוא יחידי.

ד. אדם חשוב שיודע בעצמו בבירור שאף פעם אינו מושיט ידו אל הנר להטות שמן לפתילה, רשאי לקרות לאור הנר.

הלימוד היומי בתורת מרן | יום שישי יט סיון תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – הלכות הדלקת נרות, הלכות לג-לו.

א. מי שקיבל שבת מבעוד יום, ונזכר שהוא צריך לעשות מלאכה נחוצה קודם השקיעה, מותר לו לעשות התרה על קבלת השבת, כמי שעשה התרה על נדר או שבועה, ואז יעשה מלאכתו.

ב. מי שנאלץ לעשות שני שבותים נפרדים בבין השמשות של שבת, כגון נסיעה במכונית הנהוגה על ידי נכרי, ולצאת בה חוץ לתחום, כדי לחזור לביתו לשבת, מותר לו לעשות כן בבין השמשות.

ג. מותר ליהודי לתת רכבו לתיקון אצל מוסך של גוי, שכל פועליו גוים, בערב שבת, על מנת שיוכל לקחתו חזרה ביום ראשון, באופן שקצב לו סכום תשלום מסויים עבור עבודתו. ובלבד שיש שהות מספקת לבצע התיקונים בערב שבת או במוצאי שבת, ואז אפילו אם הגוי מבצע את התיקונים של הרכב בעצם יום השבת מותר. הואיל ואינו אומר לגוי לעבוד בשבת. ומכל מקום במקום צורך, אפילו אם בהכרח יצטרך הגוי לעבוד גם בשבת להשלמת התיקונים, יש להתיר. ואחינו האשכנזים מחמירים בזה. והמקילים יש להם על מה שיסמוכו.

ד. זה שאסרו חכמים לקרוא לאור הנר גזרה שמא יטה, אפילו הנר גבוה עשר קומות שאינו יכול להגיע אליו, אסור, שלא חילקו חכמים בדבר. ומטעם זה אפילו הנר מונח בתוך עששית סגורה, אסור לקרות לאורו.

הלימוד היומי בתורת מרן | יום חמישי יט סיון תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – הלכות הדלקת נרות, הלכות כט-לב.

א. אם רוב הקהל בעיר קבלו עליהם שבת מבעוד יום בבית הכנסת, המיעוט נמשך אחריהם, אפילו לא היו המיעוט בבית הכנסת ואמרו בפירוש שאין ברצונם לקבל שבת, נמשכים בעל כרחם אחר הרוב. מרן בש"ע. ואם יש בעיר בתי כנסת רבים אין אחד מבתי הכנסת נמשך אחר בית כנסת אחר, אפילו שנמצא רוב בבית הכנסת האחר. אבל יחיד שמזמין מנין בביתו, אפילו הוא מנין קבוע, בטל אצל הרוב. ויחיד שמתפלל תמיד בבית הכנסת אחד, ובאותו בית כנסת קבלו עליהם שבת, אם רוב העיר עדיין לא קבלו שבת מותר בעשיית מלאכה.

ב. אשה שהדליקה נרות שבת מבעוד יום ונתכוונה לקבלת שבת, אף על פי שהאשה אסורה בעשיית מלאכה, אין הבעל נגרר אחריה, ורשאי להתפלל אח"כ מנחה של חול, וגם מותר בעשיית מלאכה. וכן הבעל שקיבל שבת מבעוד יום אין האשה נגררת אחריו, ומותרת בעשיית מלאכה ובהדלקת נרות שבת.

ג. פתילה שמדליקים בה לכבוד שבת צריכה להיות פתילה הנמשכת אחר השמן שתדליק יפה. וכן השמן שמדליקים בו לשבת צריך שיהיה שמן שנמשך יפה אחר הפתילה, אבל פתילה שאינה נמשכת אחר השמן, כגון משי או צמר ופשתן שאינו מנופץ יפה, וכן שמן שלא נמשך אחר הפתילה כגון שמן קיק ואליה וחלב אין מדליקין בהן, משום גזרה שמא יהיה אור הנר אפל, ויטה את השמן לפתילה בשעה שבא להשתמש לאורה. ושמן של גרעיני צמר גפן בזמן הזה מותר להדליק בו. ונרות שעוה שלנו שכרוכים סביב הפתילה, מן הדין מותר להדליק בהם, אולם יותר נכון לנהוג להדליק בנר של שמן, ושמן זית מצוה מן המובחר.

ד. מי שקיבל עליו שבת מבעוד יום, מותר לומר לישראל חבירו לעשות לו מלאכה. וכן הדין במוצאי שבת, דמי שממשיך סעודה שלישית בשבת לאחר צאת הכוכבים, מותר לו לומר לחבירו ישראל שכבר התפלל והבדיל, לעשות לו מלאכה ולבשל לו דבר מאכל, ומותר לו ליהנות מאותה מלאכה.

הלימוד היומי בתורת מרן | יום רביעי יח סיון תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – הלכות הדלקת נרות, הלכות כה-כח.

א. המנהג עתה שכאשר אומרים הצבור בסוף לכה דודי "בואי כלה", הויא קבלת שבת גמורה, ואסורים בכל המלאכות.

ב. לכתחלה צריך להניח עירוב חצרות מבעוד יום בערב שבת, ומכל מקום מי ששכח להניח ונזכר אחר שקיעת החמה, יניח העירוב ויברך עליו ויוצא בו ידי חובתו.

ג. אשה שהדליקה נרות שבת ואחר כך הרגישה עצמה שהיא צמאה למים, מותר לה לשתות מים לצמאה, או לשתות תה או קפה, כל עוד לא שקעה החמה, ואפילו לדעת מי שאומר שהדלקת נרות עושה קבלת שבת.

ד. זמן בין השמשות, מיד ששקעה החמה בערב שבת ונכסית השמש מעינינו, מתחיל זמן בין השמשות, וצריך לפרוש מכל מלאכה ומאיסורי שבות. ונמשך זמן בין השמשות שלש עשרה דקות וחצי (שלשת רבעי מיל) אחר השקיעה. ולענין תינוק שנולד בערב שבת אחר השקיעה יש מחמירים שאין למולו בשבת אלא אם נולד כעשרים דקות אחר השקיעה, ולאחר מכן נימול בשבת, אבל לפני כן נידון כבין השמשות שמילתו נדחית ליום ראשון. ובמוצאי שבת יש להזהר מאד ולהחמיר כסברת רבינו תם וסיעתו, שיציאת השבת היא שבעים ושתים דקות (ארבעה מיל אחר השקיעה ביום שבת). שרבים מרבותינו הראשונים סוברים כמוהו, ועל צבאם מרן השלחן ערוך. והני מילי מבעי למימרינהו בניחותא, כי היכי דליקבלו מניה. [ולענין מילה לתינוק שנולד בשבת אחר השקיעה, זמן מילתו ביום ראשון].

« העמוד הקודםהעמוד הבא »