בילקוט יוסף הלכות שבועות כתב מרן בזו הלשון "אם יצא לחוץ מפתח בית הכנסת או בית המדרש, אפילו הניח מקצת חברים, ואחר כך חזר, צריך לחזור ולברך, ששינוי מקום נחשב להיסח הדעת."
ובהערה שם כתב דמצרפינן ג' סברות בכדי לברך.
ומשמע דבאין הצטרפות ג' הסברות אין לברך בשינוי מקום בנידון הנ"ל.
השאלה היא – מפשטות ההלכה שכתב מרן נראה שבכל שינוי מקום כנ"ל, צריך לחזור ולברך. ומההערה שם נראה דרק אם מצרפינן ג' סברות רק אז ניתן לברך.
אם כן מה דעת מרן שליט"א, מתי ניתן לברך, האם מספיק שינוי מקום בכדי לברך או שמצרפינן ג' סברות בכדי לברך (עבר שיעור עיכול, דעת מרן לברך, והמנהג לברך) ואם אינם אין חוזר ומברך?
תודה.
בילקוט יוסף הלכות שבועות כתב מרן בזו הלשון "אם יצא לחוץ מפתח בית הכנסת או בית המדרש, אפילו הניח מקצת חברים, ואחר כך חזר, צריך לחזור ולברך, ששינוי מקום נחשב להיסח הדעת."
ובהערה שם כתב דמצרפינן ג' סברות בכדי לברך.
ומשמע דבאין הצטרפות ג' הסברות אין לברך בשינוי מקום בנידון הנ"ל.
השאלה היא – מפשטות ההלכה שכתב מרן נראה שבכל שינוי מקום כנ"ל, צריך לחזור ולברך. ומההערה שם נראה דרק אם מצרפינן ג' סברות רק אז ניתן לברך.
אם כן מה דעת מרן שליט"א, מתי ניתן לברך, האם מספיק שינוי מקום בכדי לברך או שמצרפינן ג' סברות בכדי לברך (עבר שיעור עיכול, דעת מרן לברך, והמנהג לברך) ואם אינם אין חוזר ומברך?
תודה.
