קודם כל; הרב יצחק יוסף הראשל\'\'צ מקובל עלינו כאדם גדול מאוד בתורה.
אולם תורה היא וללמוד אנו צריכים.
יש לדון האם היועמשי\'\'ת היא בגדר מורידין ולא מעלין, היות שהיא כבר הוכיחה את עצמה כרודפת דת ישראל ולומדיה.
אלא שגם מצד החכמה יש פנים נראים לדווח למי שצריך על הרעיון הנ\'\'ל, וכפי שפעל הראשל\'\'צ.
ראשית; יתכן והפעולה הנ\'\'ל לא רק שלא היתה מועילה לציבור החרדי מכמה פנים כדלקמן, אלא אף היתה גורעת במאוד מאוד, שהרי כך היו אומרים העולם \'ראו פלוני שלמד תורה כמה מקולקלים מעשיו אוי רבו שלמדו חכמה\'. והגרוע מכל הוא שהיה בא חילול ה\' נורא על ידי כך. ואף היה מרחיק רבים מלהתקרב ליהדות ולתורה הקדושה.
שנית; צריך להבין אם יש כאן הגיון של תורה! 1. מה היתרון במעשה הלז? אם תאמר כדי שלא תרדוף את התורה ולומדיה? יש לומר מי אמר שלא יהיה מהפך אל הפך, שדוקא בגלל מעשה כזה תרבה השנאה שכבר ישנה אצל אותם רודפי הדת, ועכשיו גם ימצאו היתר למה לרדוף את הדת. ובמקום לתקן נמצא מקלקל. 2. אם תאמר להפרע מן הרשעים עוכרי ישראל? יש לומר וכי כל הרוצה לבא וליטול את השם יבא ויטול?! אוי לו ואוי לנפשו מי שעושה מעשים כאלו לא לשם שמיים. שהרי לרוצח יחשב! ורק יחידי סגולה כפנחס שכל מעשיהם לשם שמיים יכלו לקנא לדבר ה\' וליטול נפשות. אבל אנחנו מכירים את נפשותינו שעדיין תאוות העולם הזה בעכרינו כמו הגאוה והשנאה הנקמה והנטירה הכעס והכבוד תאוות המאכל והמשתה וכו\', על כן בודאי גאוה גדולה היא זו ליטול הנזר והעטרה של קנאת ה\' צבאו\' השמורה ליחידי סגולה.
שלישית; הרי היום בזמן הזה שהטכנולוגיה התפתחה במאוד מאוד, ובקלות יודעים כל מי שהיה מעורב בכל פעולה שהיא, אם הראשל\'\'צ לא היה מודיע על אותו מכתב, קרוב לודאי שהיה נעצר בגין שיתוף פעולה ברצח. ורעה זו וגרורותיה הן תאוותם ותשוקתם של שונאי ישראל ושומרי תורתה ומצוותיה. להוכיח שהגדולי תורה בישראל הם עצמם ח\'\'ו שופכי דמי\'. והרי זו חרפה לתורה וללומדיה ולכל עם ישראל בכל העולם כולו. [ואולי אף היה מעורר את שנאת האומות עלינו].
רביעית; לא אתפלא אם באמת מכתב זה בא על ידי אותו חרדי-מכוח-שונאי-הדת. כלומר יתכן מאוד שמטרת המכתב היתה כדי להפליל את הראשל\'\'צ.
ולסיום;
אתמהה, מפני מה פנו מלשכתו של הראשל\'\'צ אל המנכ\'\'ל לשירותי דת, ולא למשטרה או לשב\'\'כ.
ויש בלבי כמה ישובים וסברות בנותן טעם למה פנו להנ\'\'ל. אולם אני חושב שעדיף לשמוע מה ההסבר שנותן המקור בעצמו.