הרב חנניה מנס • איך מתקדמים מהאסון הלאה \ לקח מהרבה’ של מירון.


חלפה שנת קרונה. בה החברה התרחקה א’ מהשני. התחושה הייתה של אדם לאדם – זאב.

וב”ה הסתיימה.

והנה מותר להיפגש. להיקהל. אך אסון  נורא. מ”ה נשמות קדושות מעם ישראל. מהגוון הנרחב. מהארץ ומהתפוצות עלו בסערה יחדיו לישיבה של מעלה.

כולנו דמענו, הזדעזענו, התייסרנו. ובפרט כ”א שמכיר אחד מהאסונות או בני המשפחה..

והימים – בין פסח לעצרת בהם נפטרו 24000 תלמידי רבי עקיבא. על פגם בבין אדם לחברו.

ואז היו הרבה מעבר ל’45  לוויות ליום..

עלינו לקבל קבלות עוד שהרושם עליו. ולנסות להבין את המסר שהעביר הקב”ה. – לקבל קבלות להניע הלאה.

ידידי אברך סיפר לי שכבר שבוע הוא חסר תאבון. ולא ישן טוב!

והאמת שאלו שלא היו שם ( אלו שהיו וסובלים מחרדה \ פוסט טראומה – שעליהם לטפל בזה בהקדם.)                                                                                                                                                                            אם נותרים במקום ללא להתקדם. להישאר בחרדה למעלה משבוע – זה לברוח מהמציאות. ומהמקום האישי שעלינו להשתפר. עלינו לקבל קבלות ולהמשיך הלאה. להראות לאבינו שבשמים שאנחנו ממשיכים ולא נעצרים. הבנו את הרמז! ושלא חלילה נהיה ” יסרתני ואוסר כעגל לא לומד” אלא להשתפר!

בבית פנימה לדבר דיבורי אמונה וביטחון.

לזכור שהאסון יחל להיות הרבה יותר גדול. וה’ ברחמיו ריחם ולקח 45. היו שם בין הגופות רבם שניצלו. ולולי והיה מתחיל מנוסה במקום. ה’ ירחם איך זה היה יכול להסתיים.

אל מול שאלותיהם של הילדים לענות ברוגע. לא להתחמק!

ואם הם מדברים – תנו להם להציף ולפרוק הכל!

הייתה תחושה שהרי האסון קרה ביום השמח  שהיה בערש”ק. והנה באה שבת קודש ונעצרנו.

זה הזכיר את “וידום אהרן” שבשיא השמחה של חנוכת המזבח מתו שני בניו. 

מה עשה “וידום” שתק! וקיבל ע”ז שכר.

וזה כמו שבליל הסדר בשיא הפאר וההדר ומניחים בשולחן “ביצה קשה” מה קרה? – תזכורת יש השנה ט’ באב והוא יחול באותו יום בשבוע!

ובט’ באב עצמו ” קרא עלי מועד” לא אומרים תחנון.. מה קרה?

בחצות נולד משיח! מועדים לשמחה!

ראש השנה יום דין – מי לחיים ומי למוות. וע”ז נאמר “חדות ה’ היא מעוזכם”

חתן ביום חופתו. צילומים. תזמורת. אולם וכו’ היום המאושר בחיים. ומאידך שוברים כוס. מה קרה?

“אם אשכחך ירושלים”

איך אפשר? – יהודי יכול!

יש מקום ליהודי לשלוט על הרגשות. הוא באבל – אך בשבת אסור – אז הוא ישורר שירי שבת!

יהודי שולט על מערכת הרגשות שלו. ומנווט את רגשותיו ע”פ ההלכה. בעת ובעונה אחת!

הרבה’ של רשב”י: רבי עקיבא אחרי פטירת 24000 תלמידיו. כל אחד היה יוצא לפנסיה במקרה הטוב. והגרוע – הולך למקום סגור..

רבי עקיבא שומע שיש 5 תלמידים בדרום. והולך לשם.

לא מתייאש! ממשיך הלאה! ובונה מעצמה של תורה!

כך אנו צריכים להמשיך למרות  האסון! ובגללו!

יהי רצון שנגאל גאולת עולמים בקרוב ממש.

 

ראוי לסיים בדברי החובת הלבבות שער אהבת השם פ”א:

“אלוקי הרעבתני  ועירום העזבתני.

ובמחשכי הלילה הושבתני.

ובעוזך וגודלך נשבעתי  –  אם תשרפני באש לא אוסיף,

כי אם אהבה אותך ושמחה בך”

 

ליצירת קשר הערות \ הארות N3201525@GMAIL.COM

 

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

ילקוט יוסף - פורים משולש, סדרת "מורשת מרן"
₪25.00

רכוש כעת

סט חזון עובדיה המלא - 19 כרכים
₪620.00

רכוש כעת

מעדני המלך - חלק ד - חינוך ילדים
₪45.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

הרב חנניה מנס • חינוך בנעימות: ליהנות מהפירות המתוקים.


ברחבי העולם מצויים אין ספור זני עצים, צמחים ופרחים.

ולכל סוג וסוג אף תולדות שונות וגדלים שונים.

המכנה המשותף לכולם שצריכים הם השקיה בשביל להפיק את המיטב התועלת מהם.

אולם לא דומה עץ אחד למשנהו. ישנם הצורכים כמויות מים גדולות וישנם הצורכים מעט מים. ישנם שהשקיה מרובה גורמת לצמחים לנבול, ישנם שצריכים חממות מים לגידול וישנם שגדלים רק ביער פרוע.

ישנן רקפות שמלבלבות ופורחות רק בימי החורף, לעומת צמח הזיפניים שגדל בימי הקיץ.

והאדם- “כי האדם עץ השדה”

כל ילד בעולמו של ה’ צריך השקיה מרובה. זריעה וטיפוח תמידי. וכמובן סילוק וניכוש כל המפריעים לגדילה של השתיל, ורק כך יוכל החניך לגדול בדרך הישר והטוב.

אמת שכלל הגידולים צריכים טיפול באופן דומה. אך שונים הם במהותם לגמרי א’ מהשני כל שתיל טבע שונה, כישרונות ומידות שונים.

הלכך חינוכו של שתילים אלו הם “חנוך לנער על פי דרכו”  – נראה אותו. נלמד את יכולותיו וכישוריו. ונטפח ונסלק את המזיקים.

חלילה נזניח ונתעלם –  הוא יבוש ויקמל, נטפח ונשקה אותו – הוא יפרח ויצמח, עדי יגדל בס”ד לליבוב טוב בחצרות בית אלוקים.

 

לתגובות הארות \ הערות שלח ל:  N3201525@GMAIL.COM

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

ילקוט יוסף - פורים משולש, סדרת "מורשת מרן"
₪25.00

רכוש כעת

סט חזון עובדיה המלא - 19 כרכים
₪620.00

רכוש כעת

מעדני המלך - חלק ד - חינוך ילדים
₪45.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

חינוך בנעימות • הרב חנניה מנס יו”ר ארגון “בנועם שיח”, הלקח מהחורף הסלבודקאי. .


המשגיח רבי מאיר חדש זצ”ל מספר על לקח שראה בימי החורף בעירת סלבודקא שבליטא.

וכך מספר: בבקתות של סלבודקא שוטטו תרנגולים רבים, ובימות הגשמים נאלצו האיכרים לנקות ללא הרף את התרנגולים שבוססו בבוץ. היו שתי דרכים לנקות אותם מהרפש.

האיכרים הגסים היו טופחים על נוצותיהם בחוזקה כדי לגרום לעפר לנשור. אבל התרנגול – נבהל מהטפיחות – היה אוסף בבהלה את נוצותיו ומצטפד אל תוך עצמו. והלכלוך היה שוקע עוד יותר.

והיו האיכרים שנקטו בדרך הנכונה. הם היו טופחים סיבי ויוצרים שאון והמולה. והתרנגולים היו מתרגשים מהרעש, פורשים כנפיים ונוצות – והעפר נשר מאליו.

למעשה שני סוגי האיכרים היה אותה מטרה –  לנקות את התרנגולים מהלכלוך.

אך יש שפעלו בדרך למטרה ע”י חוזקה וטפחו על התרנגולים. התרנגולים נבהלו – והתלכלכו יותר.

וישנם איכרים שעשו שאון והמולה וע”י זה התרנגול היה ‘רוקד’ והעפר נושר מאליו.

ממשיך המשגיח ואמר:

ועל דרך הניקוי הזה, אומר הזוהר הקדוש                                                                                                                                                                                                                                                                ” התנערי מפער קומי, כהדא תרנגולתא.”                                                                                                                                                                                                                                                                אם כנסת ישראל רוצה להתנער מעפרה וסיאובה, הדרך להלקאת הנפש, תביא עמה רתיעה וממילא התבוססות בעפר.. התנערי מעפר כהדא תרנגלותא!

יש לגרום למטונף בחטאיו לפרוש כנפיים, לרומם את רוחו והלכלוך ינשור מאליו.

לא אחת יש לנו כהורים מחנכים, את המטרה ליישר את דרכיו של הנער/ה שלפנינו.. המטרה היא דומה. רק ישנם שני דרכים לגרום את ביצוע המטרה.

דרך א’  היא בקירות ועונשים. שדרך כלל הדרך הזו היא מזיקה ואינה מקדמת את המטרה.

דרך ב’  היא לרומם את הנקודות הטובות שיש לו. (לתת מקסימום ‘ביקורת מרומזת’..)  ובעיקר לרומם את רוחו ואז בס”ד הלכלוך ינשור מאליו. והחניך יתרומם ויתייצב על דרך המלך!

 

לתגובות\הערות ויצירת קשר הגב:

N3201525@GMAIL.COM

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

ילקוט יוסף - פורים משולש, סדרת "מורשת מרן"
₪25.00

רכוש כעת

סט חזון עובדיה המלא - 19 כרכים
₪620.00

רכוש כעת

מעדני המלך - חלק ד - חינוך ילדים
₪45.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

חינוך בנעימות • הרב חנניה מנס יו”ר ארגון “בנועם שיח”, ויגש – שליחות אמיצה.


סיפור חייו של יוסף הצדיק. מי לא קרא? מי לא שמע?

סיפור מלא תהפוכות. קשיים, אכזבות וניסיונות.

יוסף, הבן החביב של אביו, התייתם בגיל תשע. יש לו חלומות – וצוחקים עליו.

אביו ביקש ממנו לראות בשלום אחיו והם שמים אותו בבור מלא נחשים ועקרבים. הוא נמכר לישמעאלים, ומשם הלאה נמכר ונמכר עד שהגיע למצרים – מקום שאין עבד יוצא ממנו. ושם סו”ס יש לו קצת הצלחה והוא כמעט נופל כאשר בא עליו ניסיון גדול שכמעט עקר אותו משני העולמות. הוא עומד בזה וניצל. אולם נטפלת עליו עלילת שווא והוא מושלך לבית האסורים…

בית הכלא במצרים הוא בור, לא נחמד… לא מלמדים שם תואר… והוא יש לו הרבה זמן לחשוב מה קרה לו בגלל אחיו וכו’

והנה, לאחר מכן, מספרת התורה שיוסף רואה את פניהם של שר האופים ושר המשקים והנה “הינם זועפים” – הם לא קמו טוב בבוקר. קמו על ‘צד שמאל’… והוא שם לב לזה – הכיצד? כי הוא היה מלא שמחת חיים, בתוך הבור!

יוסף שואל אותם: “מדוע פניכם רעים היום?” מה קרה? והרי זה מאוד טבעי שיהיו זועפים… והוא שָׁלֵו ופותר את החלומות ומבקש משר המשקים שיזכור אותו. והוא, כידוע, שוכח אותו “וישכחהו” – מה שמותיר את יוסף בכלא שנתיים נוספות!

איך היה נראה יוסף?

כיצד כל עובד סוציאלי או פסיכולוג, שהיה עובר על ה”קורות חיים” של יוסף עם כל מה שעבר עליו – מה היה לו לומר על כך?…

האבחון בוודאי היה: בחור ממורמר, מתוסכל, אין לו בטחון באנשים, שבוודאי רוצה ליטול את חייו. ודאי שמלבד הטיפול הפסיכולוגי הרגשי הוא יצטרך ליטול גם כמה גלולות…

בקיצור – אדם עם נכות נפשית לחיים.

והנה, לא כך אנו רואים ביוסף! הוא לא הושפע לרעה מכל מה שעבר עליו. וגם לאחר שנגלה לאחיו ואמר להם: “אני יוסף!” לא היה לו שום רגש של נקמה! הוא מרגיע אותם ואומר להם: “ועתה אל תעצבו ואל יחד בעיניכם כי מכרתם אותי הנה כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם”. הוא לא מוכיחם על עצם מכירתו אלא מעודד אותם ואומר שיצא מזה טוב. אלוקים שלח אותי הנה. וכך גם בהמשך “וישלחני אלוקים לפניכם לשום לכם שארית בארץ” הוא  מלא שליחות!

יוסף לא מתבלבל מהמצב, אף שידע אותו היטב. ברורה לו הדרך. הוא אומר שאלוקים שלח אותו והוא לא מתייחס למכירה.

מאיפה הכח האדיר הזה?

מאיפה תעצומות הנפש הללו?

כאשר אנחנו ‘מוכרים’ חפץ, לדוגמא ארון,  אנחנו לא מתייעצים איתו האם כבוד הארון אתה מעוניין שנמכור אותך או לא…

משא”כ כאשר אנחנו בודקים יהודי אם הוא מתאים לשליחות. נבדוק האם יש לו את הכלים לשליחות. האם הוא מתאים לכך? האם הוא עונה על הקריטריונים  וכו’.

כאשר יוסף נמכר. הוא ראה את זה כשליחות שהקב”ה הטיל עליו להימכר. להתגלגל לכל מקום אליו נקלע: לבית פוטיפר, לבור המצרי ואף כשעלה להיות מלך. כל זה שליחות. וכשאדם חש שהוא בשליחות אין משנה מה מצבו והיכן הוא נמצא! יש לו מטרה! לעשות רצון שולחו!

זו הייתה המשימה של יוסף. זה היה הכח ממנו שאב לצלוח את כל המהמורות. הוא ראה את חייו כשליחות.

לכן יוסף לא צריך שירחמו עליו. הוא אינו נוטר נקמה ושנאה לאחיו. והוא אינו מלא טרוניות על העולם.

לא אחת, אנחנו כהורים ומחנכים, שמים לב שנשחקנו. שזה לא הולך טוב… שמה שעבדנו שנים כלה במחי יד.

בואו ונזכור שאנחנו בשליחות. ובשליחות אנחנו עושים את רצון המשלח, רצון הקב”ה.

וגם כשנראה שלא הולך טוב – נזכור תמיד שאנו בשליחות. ונזכור מי המשלח.

וכשנזכור זאת נוכל בס”ד בכוחו של המשלח  הכל יכול – לצלוח את אתגרי התקופה ואתגרי החיים בשמחה ובהצלחה.

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

ילקוט יוסף - פורים משולש, סדרת "מורשת מרן"
₪25.00

רכוש כעת

סט חזון עובדיה המלא - 19 כרכים
₪620.00

רכוש כעת

מעדני המלך - חלק ד - חינוך ילדים
₪45.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

חינוך בנעימות • הרב חנניה מנס יו”ר ארגון “בנועם שיח”, חנוכה – טיפה מהשמן המאיר


המלחמה הסתיימה, נכנסו החשמונאים לבית המקדש, ובבית המקדש מצאו לאחר חיפושים נרחבים כד שמן שמספקת טהור. שחתום בחותמו של כהן גדול.

בוודאי היו שחשבו מדוע הקב”ה לא יכל לדאוג להם למספיק לשמונה ימים.

ובוודאי היו שחשבו אולי נחכה ליום השביעי ואז נדליק רצוף.

והם הדליקו ללא מחשבות רבים שחשבו בני אדם. אלא עשו את רצונו של מקום. ושמחו עם ה’טיפת שמן שמצאו. – והקב”ה ברחמיו עשה להם נס ושימח אותם כל הימים.

הרבה מוסר השכל אפשר לקחת ממזה.

אך כחג לחינוך. מה יותר מתאים שנמשח עם כל התקדמות קטנה שילדינו עשו.

על כל להבה קטנה ככל שתהיה, נשמח ונעודד אותם.

להבה קטנה בסופה יכולה להצית עיר שלמה.

באו ונצית להם את האור ובפרט לילדים הפחות זוהרים.. נדליק בהם את הנקודות הקטנות בהם הם טובים ונראה איך הלהבה לא כבתה מאליה אלה מוסיפה ודולקת ונוצצת.

ואז הכד כבר יתמלא מעצמו. והילד ילך ויגדל.

הבה ונזכור כל פעולה. ובפרט פעולה של מאמץ. ופעולה של אי התחשבות במפריעים, בכוחה להיות

“מוסיף והולך – והלהבה תדלק מאליה”

להארות \ הערות N3201525@GMAIL.COM

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

ילקוט יוסף - פורים משולש, סדרת "מורשת מרן"
₪25.00

רכוש כעת

סט חזון עובדיה המלא - 19 כרכים
₪620.00

רכוש כעת

מעדני המלך - חלק ד - חינוך ילדים
₪45.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

חינוך בנעימות • הרב חנניה מנס יו”ר ארגון “בנועם שיח” פרשת חיי שרה – עוגן האמונה.


סיפר הרב ישראל אליהו ויינטרוב זצ”ל:

בגטו קובנא הלך שהגאון רבי מרדכי פרגומנסקי זצ”ל תפוס במחשבותיו, והנה הוא רואה שניים מתלמידי ישיבת סלבודקא עומדים ליד הגדר והכרת פניהם עונה בהם כי קצו בחייהם מפני הסבל והצרות שגברו מיום ליום.

רבי מרדכי ניגש אליהם ושואל אותם “על מה צריך לחשוב עכשיו?” והם תולים בו זוג עיניים תמהות האומרות – “וכי מישהו מסוגל בכלל לחשוב עכשיו?”

אבל ר’ מרדכי כמו מתעלם וממשיך ואומר “יש לי שני הנחות פשוטות,

האחת – שכל חייל גרמני נאצי שונא יהודים עד עומק נשמתו,

וההנחה השניה – שחייל גרמני נאצי שיהרוג יהודי מבלי פקודת מפקד לא יתן על כך את הדין בפני מפקדיו – האם אתם מסכימים איתי?”

“כן”, ענו העיניים הכבויות.

“אם כן”, מתרונן רבי מרדכי, “הסבירו לי למה חייל זקיף זה העומד על משמרתו במרחק מטרים ספורים מאיתנו, למה אינו יורה בכם עכשיו? הרי בשבילו זה כמו משחק בכדור, למה ומדוע אינו יורה???”, תהה ר’ מרדכי.

“על כורחכם תודו שגם, פה בגיא צלמות, שולטת מלכותו יתברך והשגחתו על כל פרט ופרט, והוא יתברך היחיד שמונע מחייל זה להרוג אתכם כרגע. אור קטן נצנץ בעיניים.

בפרשיות הניסיונות שעמדו בעוז ובתעצומה האבות הקדושים, מניין היה להם את הכח?

והתשובה היא כמובן “אמונה”.

אמונה מהתבוננות בעולם. אמונה במי שאמר והיה עולם.

אמונה במי שנותן לך את הכח. אמונה בזה שבחר בך להיות הורה \ מחנך.

וזה מה שנתן להם את העוגן לעמוד איתן אל מול כל הניסיונות שעברו.

אמונה – שהכל מאיתו יתברך. וגם מה שנראה לנו רע. נוכל אם נרצה כרבי מרדכי למצוא בהם את הטוב.

” הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי ה’ ” חזקו ואימצו.

להארות \ הערות הגב: N3201525@GMAIL.COM

 

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

ילקוט יוסף - פורים משולש, סדרת "מורשת מרן"
₪25.00

רכוש כעת

סט חזון עובדיה המלא - 19 כרכים
₪620.00

רכוש כעת

מעדני המלך - חלק ד - חינוך ילדים
₪45.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

חינוך בנעימות • הרב חנניה מנס יו”ר ארגון “בנועם שיח” – לבנות תיבה.


אגדת עם, מספרת –

על הורה וילדו שיצאו רוכבים יחד על גב חמור  לדרך.

כשנכנסו לעיר הראשונה פגשם אדם והעיר להם:

איך אתם עולים יחד על החמור. צער בעלי חיים. שאחד ירכב והשני ינווט את הדרך.?

שמעו לעצתו ירד האבא. והמשיכו בדרכם.

כשהגיעו לעיירה השניה פגשם אדם ושאל את הילד וכי זה כיבוד הורים? האבא הולך. והילד רוכב?

שמעו לעצתו ירד הילד, עלה האבא. והמשיכו בדרכם.

כשהגיעו לעיירה השלישית, פגשם אדם וגער באבא אתה מבוגר וחסין, יש לך כח ללכת. וילדך מאיפה יהיה לו כח. מדוע הוא הולך?

שמע האבא וירד. והחליט שהולך אף הוא ברגל.

הלכו האב והבן ליד החמור. ובדרכם פוגש אותם אדם נוסף, וצוחק עליהם, וכי יש לכם חמור ואתם הולכים ברגל?

לקחו את החמור ונשאו אותו על כפם. והלכו בדרכם…

בפרשתנו הקב”ה אמר לנח: קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ

ומצווה הקב”ה את נח לבנות תיבה. ונח התחיל לבנות את התיבה. השכנים גיחכו עליו, הסביבה בזה לו, המחותנים נבהלו לשמוע. חבריו לכיתה התפלאו, מה עבר עליו.

והוא בשלו. מאיפה הכח?

הרמ”א בהלכה הראשונה בשו”ע כותב: ואל יבוש אדם מפני המלעיגים עליו בעבודת השם.                                                                                                                                                                                               הכח של אדם לעמוד מפני חיצי ולעג הסביבה, הוא ללכת חזק בדרכיו, בעקרונות שלו.

ואכן כותבת התורה עליו: “נח איש צדיק תמים היה בדורותיו”. כדי להצליח בחיים צריך שיהיו עמוד שדרה יצוק – וכשיש עקרונות יצוקים וערכים ברורים, אז יש כח למשפחה לקיים מש”כ:

“אני וביתי נעבוד את ה’ “.

גם אם כולם הלכן לדרך לא דרך. אנחנו אלו שנעשה את רצונו של ה’ בעולמו. וכשהאמת והערכים ברורים לאדם, הוא מסוגל לעמוד נגד כל העולם.

כי בשביל להצליח בחיים לעמוד מול כל ההתקפות ולחצי הסביבה. גם במעמד החברתי, אנשים בתוך ליבם מעריכים את אלו שאינם מזגזגים. ולא את אלו שמחפשים לרצות את כולם, ואינם עקרונים, אלא מחפשים להרשים את כולם. כי זה גורם לתחושת חוסר אמינות, ומשיג את ההיפך בדיוק.                                                                                                                                                                                                                            כשאדם אינו ברור לו דרכו בחיים, ומטרתו בחייו, כל רוח שבאה עוקרת אותו ממקומו. ומכל גחמה והערה קטנה הוא מתקפל ומתבלבל..                                                                                                                           צריך שנדע ונחדיר לילדינו את הערכים בצורה ברורה, מתוך שמחה אמיתית של הזכות לעשיית רצונו יתברך. שזה הדבר הכי חשוב. ואז כשייבאו ניסיונות,  יוכלו צאצאינו לעמוד חזק מול הניסיונות.

כמו שהחזיק נח כח בדורותיו. ובנה את התיבה, על אף כל ההתקפות. וכך ניצל. ונצליח בדבר הכי חשוב בחיים – עשיית רצונו של השי”ת.

לתגובות\הערות ויצירת קשר הגב:

N3201525@GMAIL.COM

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

ילקוט יוסף - פורים משולש, סדרת "מורשת מרן"
₪25.00

רכוש כעת

סט חזון עובדיה המלא - 19 כרכים
₪620.00

רכוש כעת

מעדני המלך - חלק ד - חינוך ילדים
₪45.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

חינוך בנעימות • הרב חנניה מנס יו”ר ארגון “בנועם שיח” – מבראשית!


בראשית.

עברנו את ימי הרחמים והסליחות,  סוכות, שמחת תורה. ושוב הגענו לבראשית.

הגאון ר’ יצחק הוטנר היה אומר שלא אומרים ‘עברנו’ את החג, אלא ‘התווסף’ לנו חג סוכות, וע”ז הדרך.

והנה, כעת, אנו באים, מרוממים יותר שוב לתחילת התורה. עם מטען של כוחות רוחניים שהתווסף לנו, ועם הקבלות שקיבלנו ושרוצים אנו להחזיק בהן מעמד.

והנה – בראש השנה התרוממנו, יום כיפור – ישתבח שמו, גם סוכות עבר יפה.

ופתאום, לאחר כל העלייה הזו, אנו שבים לחיי היום יום האפורים – קשה ביותר.

ואנו תמהים: כמה הזדרזנו למצוות החגים, ופתאום כעת אנו מפספסים חלילה הלכות, שיעורי תורה וכו’. היאך נחזיק מעמד ביום יום, בשגרה, לא בזמנים מיוחדים ומצוות מיוחדות כסוכה. ד’ מינים וכו’. והרי כל אחד רוצה להתחזק גם בחיי היום יום, ולרומם גם אז את משפחתו.

השבוע, ביום היארצייט של רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיע”א, פתחתי את ספרו ‘קדושת לוי’ וראיתי בפרשתנו פר’ בראשית עה”פ “ונהר יוצא מעדן” את הדברים הבאים:

הרב מביא את המשנה באבות “הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות” והוא תמה ושואל: אם אין אנו יודעים מתן שכרן של מצוות. אם כן כיצד אומר התנא “הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה” מהיכן אדע מהי המצוה הקלה ומהי החמורה?

ומבאר הקדושת לוי:

כשיהודי עושה מצוה, זה גורם לנחת להשם יתברך, כאדם שרואה את בנו משיג איזה דבר חכמה. הוא מבין שבנו מבין עניין, ולכן הוא חפץ לחדד את בנו ולקדם אותו יותר, מרוב ההנאה שיש לו.

כן השי”ת יש לו הנאה רבה כשאנו מקיימים מצווה והוא שולח לנו מצווה נוספת.

וזהו שנאמר: “ונהר יוצא מעדן”. ‘נהר’ – הוא השפע, ‘יוצא מעדן’ – היינו מהתענוג. ומהתענוג שיש להקב”ה באה ההשפעה – “להשקות את הגן”.

לכן, כשיש מצוה שאנו מרגישים כלפיה שיש עוד זמן ואפשרות לקיימה, והיא איננה מצווה חולפת כסוכה, אנו נוטים לזלזל בקיומה בזריזות. וזו תחושה של מצוה “קלה”, כגון: לימוד תורה שאם אינו לומד בשעה זו, יכול הוא ללמוד בשעה אחרת. ואילו מצוה “חמורה” נתפסת בדעתנו כמצווה שאינה אלא פעם אחת בשנה, או מצוה נדירה.

ועל כך מזהיר התנא: ההשפעות מהמצוות הם כבר ממצוה קלה. וכבר במצוה קלה יש להיזהר.

הבה נאמץ לנו הנהגה זו כבר מראשית השנה ונעריך נכונה את כל המצוות, הן הנראות לנו כ’קלות’ וכל שכן ה’חמורות’ ונזכה על ידי כך למתן שכרן של מצוות.

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

ילקוט יוסף - פורים משולש, סדרת "מורשת מרן"
₪25.00

רכוש כעת

סט חזון עובדיה המלא - 19 כרכים
₪620.00

רכוש כעת

מעדני המלך - חלק ד - חינוך ילדים
₪45.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

הרב חנניה מנס • חינוך בנעימות: עם דמדומי אלול המתוק.


במסגרת התוכנית “חכמת החינוך” ברדיו ”קול תבונה”. השאירו מאזינים שאלות שונות. ובמהלך החודש האחרון הרבו לשאול על האיך חיים את חודש אלול עם ההרגשה המתוקה של קירבה להשי”ת ”אני לדודי ודודי לי”, עם “המלך בשדה”. חודש שכונה בשם ‘הימים הנעימים והנחמדים’ עם המעלות של המלך בשדה.

ולא רק עם לחץ, סטרס, כמו שיש מכנים זאת ‘פוביית אלול’. ושואלים איך אפשר להגיע ל ‘וגילו ברעדה’?

רבי יחזקאל סרנא זצ”ל ר”י חברון עמד על כך

ישנם שתי תקנות תיקנו קדמונינו, בחודש אלול.

  1. לתקוע בשופר במהלך חודש אלול. – שהתקיעות באות להחדיר הלבבות
  2. לומר מזמור לדוד ד’ אורי וגו’  – למלא תקוה וביטחון בד’.

וזה נראה סותר מצד א’ להחדיר הלבבות ומאידך –  למלא תקוה וביטחון בד’.

וביאר ר’ יחזקאל כי אין זו סתירה:

ישנה בהלה וישנה יראה, הבהלה הלא היא היפך היראה, הבהלה גורמת לאדם התפוררות החושים ופזור הנפש.

והיראה היא הכה מוצקה של העמידה  לפני ד’ מתוך אחריות עמוקה.                                                                                                                                                                                                                           כאשר ישנו אדם מבוהל עליו להפעיל את מידת הבטחון. כאשר האדם בוטח בבוראו אין מקום לבהלה. וכלשונו: ‘לזה בא הביטחון ומעמיד את המתיירא על רגליו. ועם הבטחון חדלה היראה עם כל בהלת הרעיונות מלהיות בהלה. והיא נעשית יראה הראויה לשמה המעמידה ומקיימת את האדם לפני בוראו’. הביטחון מעמיד את האדם וכשבוטח אינו מבוהל, אך הוא מבין ממי הוא בוטח – מהבורא ית”ש אז הוא מתמלא יראה ממנו. אך זו יראה נעלה וטהורה ולכן תיקנו שני תקנות אלו בחודש אלול, וכלשונו של ר’ יחזקאל: ‘לפיכך היראה והביטחון תאמי צביה הן, ושתי התקנות, שהן השופר והמזמור – תקנה אחת היא של יראה נעלה וטהורה’.

אלול! ישנם שיש להם חרדה ממש! אך מה לו לבוטח שהוא כבן לפני אביו. באים לפני ה’ ‘כבני מרון’ מבארים חז”ל שזהו פתח צר שאפשרי רק לאחד לעבור בתוכו.

מדוע, והרי הקב”ה יוכל לדון את כולם בבת אחת? אלא הקב”ה חפץ בכל יהודי שיבוא בנפרד. אין כאן תור של ברואים ויצורים שונים.                                                                                                                                    יש כאן תור של יהודים – ”בנים יחידים” שהקב”ה חפץ בכל חד בפני עצמו.

אלול הוא לא משתק! אלול הוא חודש של רחמים, של אהבה עצומה לה’ חודש שה’ קרוב אלינו. וכמ”ש החיי אדם כי מאהבת ה’  לעמו הקדים להם לימי ר”ה ויום כיפור. את חודש אלול שהוא חודש שנפתחים בו שערי הרחמים.

הקב”’ה ממתין לנו שנשוב אליו ברחמים “שובו שובו בנים שובבים” “שובו אלי ואשובה אליכם”

באו ונשוב!

באו ונחכים עצמנו ומשפתחינו – נחוש את אווירת הימים הנעימים והנחמדים. ונקרב את מעשינו לליבנו ונחוש אנו ובנינו את מתיקות ימי הרצון “אלול”

לתגובות הארות \ הערות שלח ל:  N3201525@GMAIL.COM

 

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

ילקוט יוסף - פורים משולש, סדרת "מורשת מרן"
₪25.00

רכוש כעת

סט חזון עובדיה המלא - 19 כרכים
₪620.00

רכוש כעת

מעדני המלך - חלק ד - חינוך ילדים
₪45.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

חינוך בנעימות • במסע ההורות / הרב חנניה מנס יו”ר ארגון “בנועם שיח”.


אספת הורים, תשלומי שכר לימוד, קניית מוצרי יסוד וטיטולים, נסיעה לאבחון, חיוך גערה ונשיקה.

וזה חלק מאלפי התפקידים של ההורה באשר הוא.

ישנם תקופות נפלאות ויש תקופות שרוצים רק לישון..

ישנם ימים טובים ויפים וישנם ימים אחרים.

ישנם ימים שהם גם וגם..

ויש אספת הורים שהילד כבר “ראש – ישיבה” והילד השני “אולי תעבירו אותו תלמוד תורה”?

יש שהכל נראה וורוד ויש ש-נראה בוץ.

וכל זה על כתפי זוג הורים, למספר ילדים.. עמוסים עסוקים ועייפים עד להפקעה.

 

בפרשתנו כ’ “ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה’, ואלה מסעיהם למוצאיהם”

משה אומר על פי ה’ את מוצאיהם למסעיהם, ואילו ישראל הפוך מסעיהם למוצאיהם. מה ההבדל?

עומד על כך הרש”ר הירש:

כאשר ה’ הורה להם לצאת ממקום החניה, הוא נתכוון שישנו למטרה, והנהגתו המחנכת של ה’ תרה להם מקום חדש לחניה המסוגל להשגת אותה תכלית. כל המסע היה בו משום התקדמות, המסע היה תכלית המוצא, וכך היו כל ‘מוצאיהם למסעיהם’.                                                                                                                                                                                                                                                                                          היפוכו של דבר בעיני העם. בכל מקום ששהו בו לא היו מרוצים. כשהגיעה השעה לצאת מן המקום, הייתה להם היציאה לתכלית. אחת היא להם לאן יסעו, ובלבד שיצאו מן המקום ששהו בו עד כה. הם נסעו על מנת לצאת ממקומם, וכך היו כל ‘מסעיהם למוצאיהם’

מבאר הרש”ר הירש שההבדל בין ה’ לעם. שהקב”ה ראה כל מקום חניה כמטרה. חלק ממטרת העם וייעודו. והעם ראה כל מקום שכזה הם נסעו למטרה להגיע לארץ ישראל, אך לא ראו כל חניה כמטרה.

שמעתי סיפור על אם שישבה בגינה וראתה אשה שמסתכלת בעיניים אוהבות וכמהות על ילדיה, היא ביררה מה הסיפור?

והיא ספרה: ילדי כשהיו קטנים, התעסקתי ביום יום, הלבשתי, קילחתי, האכלתי, ולא חוויתי את גידולם, לא נהניתי מהגידול שלהם.. ולפתע הם גדלו ופספסתי.. הבנתי שלא יהיו לי עוד תינוק משלי.                                    וההחמצה היא נוראה…                                                                                                                                                                                                                                                                               כשאני רואה את התינוקות בגנים, לבי כמהה, אני נשרפת מגעגועים לתינוקות שהיו לי ואינם.. לפחות אני רוצה ללטף תינוקות של אחרים. לחוש את המתיקות והזכות שהפסדתי.

באו ולא נחמיץ את גידול ילדינו ונתפוס את זמננו.. ונהנה מגידולם.

לא נפספס!

 

ומילה אחרונה לקראת תקופת בין הזמנים –

יציאה לבין הזמנים שמטרתה רק להשתחרר מתקופת הלימודים, היא תהיה כ’תינוק הבורח מבית הספר’ וזה יכול לגרום לתוצאות כאובות מאוד.

אך כאשר היציאה לבין הזמנים עם יעד ברור ומטרה ברורה, תקופה זו תהיה לתקופת גדילה והתעלות. תקופה של חוויה משפחתית.                                                                                                                                    תקופת “כיבוד הורים”.

לחזק את המשפחה. ולימוד ותפילה היכן שליבו חפץ. וכמובן חזרות על הלימוד למען יעמוד לימים רבים.

יה”ר שאכן נרגיש כל “מסע” ו”מוצא” בחינוך ילדינו ובחיינו, ונחוש את רצון ה’ בכל הנקודות הקטנות בחיינו שהם גדולים.

  בואו ולא נחמיץ!!.

 

לתגובות\הארות והערות הגב:

N3201525@GMAIL.COM

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

ילקוט יוסף - פורים משולש, סדרת "מורשת מרן"
₪25.00

רכוש כעת

סט חזון עובדיה המלא - 19 כרכים
₪620.00

רכוש כעת

מעדני המלך - חלק ד - חינוך ילדים
₪45.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן
העמוד הבא »