חינוך נוער מתבגר • הרב חנניה מנס כותב על העמל המשתלם!


הרב חנניה מנס
יו"ר ארגון "בנועם שיח"

העמל המשתלם

מזל טוב להולדת הילד, רק לפני תקופה קצרה היינו  צעירים ויפים, נישאנו ובשעה טובה כבר חבקנו ילד. וב"ה אט אט מתחילה שינה  להימחק מהסלוגן, וההרגשה היא, שלא פעם מה שרוצים לעשות דבר מסוים והילד פשוט יודע מראש ומתכנן לנו אחרת, ההורה נעלם בתוך עצמו ומתחיל לחוש שנהיה עבד למלך בן יומו,

מגיעים לרב לקבל ברכתו ומברך ומספר לנו על יהודי שבא לרבו עם ילדו בן השלוש להתייעץ ממתי צריך להתחיל לחנכו, עונה הרב בתמיהה צריך להתחיל? הלא כבר מאוחר, היית צריך להתחיל מילדותך שלך, החינוך שלו תלוי בחינוך שלך! איך התחנכת ואיך אתה מחונך, זאת עבודה שלכל המאוחר התחל בעת נישואיך, שאחת ממטרות הנישואין היא לזכך עצמינו, ולקיים בכך מטרת בואנו  לעולם כמו שכתבו כל גדולי עולם, כל אחד בסגננו, שמטרת בואנו לעולם לשבר מידותינו.

האדם נישא עם כל רגשותיו הרגליו ותכונותיו ומתחתן עם בת זוגו, שבאה ממקום אחר, בעלת סגנון חיים שונה אופי אחר, וכן להיפך הבחורה נישאת לגבר שגם הוא כה שונה, עם הרגלים ותכונות משלו, ויחד בונים בית, והחיים מלאים מטבעם הרמוניה רצופת ויתורים ושבירת המידות,  ואז מתגלה זוהרו של האדם ששובר מידותיו ומוותר על הרגליו ובונה ביתו,

רבי אלימלך מלז'עינסק כותב שהאדם לא נברא אלא לשבר את הטבע היות ויצר לב האדם רע מנעוריו מוטל על האדם לתקן את החומר שעמו בא לעולם ולזכך את החומר על ידי מעשים טובים והתגברות על החומר להופכו לכלי קיבול, לצורה,  ובפרט בבית פנימה בין איש לאשתו וכמו שכתב הרב חיים פרידלנדר בספרו כי שלום אוהלך: הבית הוא בית הספר של חסד, קיום מצות גמילות חסדים הגדולה היא בבית, אין אפשריות כה רבות וחיובים כה רבים של קיום מצות גמ"ח, בין בגופו ובין בממנו, כפי שיש בבית – בין איש לאשתו כאן אפשר לגמול חסד בגופו ממש.  וזה כדברי הפסוק "עזר כנגדו"

גידולו וחינוכו של הילד ושבירת מידותינו זוהי הפסגה של החסד. אך לא אחת חש האדם למה לו כל הקושי הזה.

בסיטואציה שהאדם לא ראה ברכה בעמלו וילד\ה יצא\ה לתרבות רעה מתבטאים על כך חז"ל: (ברכות ז.)  אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי, קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג, מלחמה זו היא מפחידה מעבר לגבול האנושי. המלחמה הקשה ביותר בהיסטוריה כולה, והורים שילדם סטה מהדרך התחושה היא כה קשה, לפתע רואים את האדם שזקנה נופלת עליו, מסתגרים, חבולים וחולים ואף חלילה עוברים אירוע לבבי.

וכשהמצב חיובי כשהאדם רואה ברכה בעמלו והילדים ממשיכים דרכו, השמחה אמורה להיות מעבר לגבול האנושי הקיים ולכל הפחות וודאי שי לו לאדם שמחה ואושר וזה עצמו המוטיבציה והאדרנלין לאדם, שנותן לו כח המחשבה על "בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך", וזה פסגת האושר מהעמל שעמל ההורה עבור ילדיו בכל חייו,

וזה לא אושר אלא הרבה מעבר לכך, אדם מחפש להשאיר אחריו זיכרון, סיפר לי א' ממנהלי ארגון 'יד שרה' שיש אצלם אפשרות במסגרת עזרתם לאנשים מבוגרים, לכאלו שרוצים להשאיר אחריהם זיכרון  לכתוב ספר הם דואגים לכך שסטודנטים שמתמחים בכתיבה יכתבו ואף ידאגו לעריכה והדפסה, וכל זה למען התחושה הטובה של האדם שאף שיתכן שאף אחד לא יקרא את הספר, הם חשים שהותירו משהו אחריהם,

על אחת כמה וכמה עלינו לשמוח ביגיעה שבדרך וכשזוכים ילד שאף ממשיך את הדרך על זה כותב ספר החינוך:

והיא מצוה גדולה שבסיבתה מתקיימות כל המצוות שבעולם.

נתראה שוב בשבוע הבא…

חינוך נוער מתבגר • הרב חנניה מנס בטור שבועי מיוחד!


הרב חנניה מנס
רב ארגון "בנועם שיח"

הזכות שלנו לחנך

אתחיל בברכה לאכסניה הנפלאה באתר הנפלא "מורשת מרן", שמעורר ישנים משנתם להחזיק במשנתו של מרן רבינו מלכא זיע"א וביתר שאת אל תרף בנו ממלא מקומו, הראשל"צ יבלחט"א, מרן הגר"י יוסף שליט"א היוצא ע"י האי גברא רבה איש חי רב פעלים לתורה ויהדות, מקדש שם שמים בכל פעולותיו, הרה"ג ר' אליהו דניאל אוזן שליט"א.

כשמתחילים לקרוא טור בענייני "חינוך" לא אחת יחוש המחנך שמספיק לקרוא, ומעייף להתייעץ בענייני חינוך, לחנך זה מורכב, קשה, טרם הספקתי להתחנך בעצמי, ואבוא לחנך אחרים?! אני לא ראוי, ובכלל מאיפה יהיה לי אדרנלין הרי בסופו של דבר כשהילד יתבגר יטילו עלי את כל בעיותיו.. היועצים והפסיכולוגים יאשימו את ההורה, וכך כל רגשות האשמה, מיחסים להורה.

טור זה לא בא להאשים ולא להקשות, חלילה, אלא בא להאיר את דרכנו כהורים, את זכיותינו ואת חובותינו. לסלול בנבכי התקופה את דרכנו כהורים ומחנכים ולהגיע לליבו של החניך ולראות פירות מעולים בס"ד.

באחת הממלכות גדל נסיך, בן יחיד לאביו המלך, וכל השרים חשו בתחרות עזה לאיזה מהשרים ישלח המלך את נסיכו להתחנך שר האוצר טען שאצלו ידע הנסיך לנהל היטב את האוצר לכשימלא את מקום אביו, שר הכלכלה טען שאצלו ידע איך לנתב את הכלכלה היטב, ומאידך שר הביטחון טוען בלהט שרק אצלו כי אם לא איך ידע המלך המיועד לדעת לאיזו מלחמה יוצאים ועם איזו ממלכה עושים גישור. שר החינוך גם הוא לא ויתר על החלום הגדול, הלוואי ובחלקו ילמד הנסיך. וכך כל שרי הממלכה לא טמנו ידם בצלחת, באים עם טענות מוצקות מדוע הנסיך המיוחס ישהה אצלם ויתחנך על ידם.

גדל הנסיך והגיע היום המיוחל. בטקס מתוקשר הודיע המלך לאחד מפקידי הממלכה שאינו שר כלל, אך עומד בדרישות הגבוהות, שיקבל את התפקיד הכה מיוחל וילמד את הנסיך אורחות חיים. הפקיד בהתרגשות רבה קד והודה למלך, קומתו הזדקפה לנוכח הבשורה המשמחת, אך הלחץ נהיה מנת חלקו, דרישות התפקיד כה גבוהות לשמור על האוצר הכי יקר בארמון המלוכה יותר מאשר הכתר שעל ראשו של המלך, אוצר שאינו מוצג לראווה.

פנה לחכמי הממלכה בעצה מה לעשות, אמרו החכמים פה אחד אם המלך כה סומך עליך זאת אומרת שהמלך סומך הן על החוזקות והן על החולשות שלך, והוא אוהב אותם ורוצה שתגדל אותו עם הכוחות שאתה חזק בהם ועם אלו שפחות, כמובן, הזהירהו: עליך להמשיך לטפח את אישיותך יחד עם טיפוח הנסיך למען יגדל ויוכל לממש את ייעודו ביום מן הימים, כראוי.

מלך אינו מפקיר את ילדו ובפרט כשמדובר בבן יחיד. המלך לא יפקיד אף נסיך בידי כל אחד מנתיניו, אלא בידי מי שהמלך סומך עליו במאת האחוזים. המלך, מלכו של עולם, הפקיד בידך אבא יקר, בידך אמא יקרה, את בנו היחיד, סמך עליכם ונתן לכם את האוצר הכי יקר ומפואר שבממלכה כולה, אין גישה אליו לכל אחד ואתם נבחרתם לגדל אותו, מעת לידתו ועד עומדו בפני עצמו, למען בורא העולם, כי גידולו הוא רצונו של המלך.

נבחרנו. כמה אחריות זו אמנם מחייבת ויותר מכך נותנת לנו הרבה כח, בימים ללא סוף בלילות טרוטים משינה כשהתינוק התורן לא מפסיק ליילל, וכשהטלפון מהמורה אינו מפסיק לצלצל, והילד לא שב כמתוכנן בשעות הערב, והילדה מעיזה פניה, וכבר הגענו לקצה הסבלנות והכח, נעלמו כל הטיפים ורק רוצים כבר לשבת בשקט עם עצמנו והפרח היקר שלנו ממשיך לנדנד, נתבונן בו, נסתכל עליו, נזכר מאיפה הוא בא, מי שלח אותו אלינו, הוא נסיך שכל מיליארדי האנשים שבעולם היו שמחים לגדלו, ואנחנו נבחרנו עם מה שאנחנו, כמה כח זה נותן, אם נחוש את ההרגשה המרוממת הזו יקל עלינו ונוכל גם להתפלל למשלח שיתן לנו כח לגדלו ושיהיו ממנו פירות נאים כרצון השי"ת.

שאכן נזכה שיגדל כרצון ה', למען השי"ת.

נתראה שוב בשבוע הבא…

« העמוד הקודם