הלימוד היום בספר הליכות עולם חלק ו | פרשת קדושים, הלכות צליה, הלכות ט-יב
מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!
א. בשר ששהה שלשה ימים בלי מליחה, וזקוקים לו לבשלו, יש לשרותו במים פושרים כשעה שלימה כדי שיתעורר דמו לצאת על ידי המליחה, ואחר שימלחוהו וידיחוהו כדת, יתנוהו לתוך מים רותחים שיחלטו אותו, ומותר.
ב. שומן של בשר ששהה שלשה ימים בלא מליחה, יש לצדד להקל שלא להצריך לו צליה, כי אז יהיה נימוח בחום האש, וילך לאיבוד, ולכן יש להתיר בישולו על ידי שרייתו כשעה שלימה במים פושרים כדי שיתעורר דמו לצאת על ידי המליחה, ואחר כך ימלחוהו וידיחוהו כדת, ואחר כך יחלטו אותו כשיתנוהו לקדרה אחר שהמים יהיו רותחים, ומותר. ואף שאין אנו בקיאים בחליטה, בדיעבד וכן בשעת הדחק יש לסמוך להקל על חליטה ברותחים. וכן הסכימו האחרונים.
ג. לכתחלה כשאפשר אין להשהות בשר שלשה ימים בלי מליחה, גזרה שמא ישכח ויבשלנו על ידי מליחה, אבל כבד שעומד לצליה, מותר להשהותו בלי מליחה אפילו יותר משלשה ימים, על מנת לאוכלו צלי. אבל לא יבשלנו אחר צלייתו, כדין שאר בשר ששהה שלשה ימים שאין לבשלו אחר צלייתו. ואם הניחו הכבד בתא ההקפאה (פריזר) עד שנקפא מאד, מותר לבשלו אחר צליה.
ד. בשר ששהה כבר שלשה ימים בלא מליחה, טוב להזדרז לצלותו בהקדם, שלא ישכח ויבא לידי תקלה לבשלו ולאוכלו על ידי מליחה והדחה כשאר בשר.
מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!
