הגאון הרב יניב עזיז שליט”א
ראש ארגון “אור יצחק”, ראש כולל “נזר משה” ומו”צ בארה”ק
מעלת הצדקה ולמי
בחומש במדבר (פרק ה’ פסוק י’) נאמר “וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה” נראה להסביר בס”ד, הנה פעמים היצר בא לאדם ואומר לו, מדוע תיתן צדקה ומתנה לעני ולניזקק עכשיו, תן להם כשאתה כבר זקן ושבע ימים, שאין אתה זקוק כל כך לכסף, אבל כעת הינך צעיר לימים וזקוק לכספך אל תיתן, האיש החכם התגבר על מחשבה רעה זו, כי אלו עצות היצר, אשר רוצה כי לעולם לא תיתן, ועל כן הוא דוחה אותך שכעת לא תיתן, ובאמת כשתזקין אף ימצא תרוץ וסיבה אחרת למה אין הוא הזמן לתת. או שיאמר כי צריך אתה לכספך, או שיאמר כי אין מצבך מאפשר לך לתת. ועל כן אמרו חז”ל “מצוה באה לידך על תחמיצנה”- כי “אם לא עכשיו אמתי”! ומי יודע אם תזכה לתת לאביון, ולזכות במצוה חשובה.
ודעו כי עדיף ליתן את הצדקה לעמלי תורה במקום לשאר העניים. וכך אמרו רבותינו במדרש רבה קהלת (פרשה יא ד”ה שלח) נאמר “שלח לחמיך על פני המים”, א”ר ביבי “אם בקשת לעשות צדקה עשה אותה עם עמלי תורה” שאין מים האמור כאן אלא דברי תורה, שנאמר (ישעיה נ”ה) הוי כל צמא לכו למים. ע”ש. ויש טעם בדבר, כי כשאדם נותן צדקה לעני הוא מקיים מצות עשה מהתורה. אבל כשאדם נותן לעני שהוא בן תורה אזי הוא מקיים שתי מצוות: א. מצות צדקה. ב. מצות חיזוק התורה. ועל כן אמרו “אם בקשת לתת צדקה – עשה עם עמלי תורה”.
ורמז נאה יש לכך בפרשה, שנאמר “איש אשר יתן לכהן” התורה אומרת כי הנתינה הטובה ביותר הוא לכהן, וכהן זהו אדם עני שהרי אין לו חלק ונחלה בארץ, ורק ה’ הוא נחלתו, שכל היום עובד בבית המקדש, וכהן הוא אחד שלומד תורה, שהרי כך נאמר “כי שפתי כהן ישמרו דעת, ותורה יבקשו מפיהו”, ותפיקד הכהן הוא ללמוד תורה, וללמד לעם, והוא האדם אשר ראוי ביותר לתת לו את הצדקה.
ועל האדם לדעת כי כל מה שהוא נותן לעני הרי הוא לוקח לעצמו, וכבר דרשו רבותינו (במדרש רבה ויקרא פרשה לד), תני ר’ יהושע אומר יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית, שכן רות אומרת לנעמי (רות ב) “שם האיש אשר “עשיתי” עמו היום בועז”, אשר “עשה עמי” אין כתיב כאן, אלא אשר “עשיתי עמו”, [פרוש- לכאורה מדוע אמרה רות עשיתי עימו, והרי הוא עשה לה טובה] אמרה לה, הרבה פעולות וטובות עשיתי עמו היום, [כלומר, הרבה מצות זכיתי אותו היום] בשביל פרוסה שנתן לי. ע”כ.
וידוע המעשה עם אותו האב שהיה מאכיל את ביתו ואת חתנו שנים רבות, וחתנו היה ת”ח מופלג, לימים ביקשו את חתנו שיהיה רב עיר מסוים, כשאמרו זאת לחמיו, סירב בטענה, וכי מה חסר לכם, אשר אני מפרנס אתכם, וכל צרכיכם עליו, והוסיף ואמר, אני יתן לכם יותר כסף, בכדי שתשארו לגור עימי. לאחר ימים רבים פנו שוב לתלמיד חכם מעיר אחרת שיסכים להיות רב בתמורת סכום כסף גדול. כעת האשה כבר לא הסכימה לדברי אבא ואמרה “עד מתי נהיה סמוכים על שלחנך”, כי הרגישה בזה בושה שכל הזמן אביה תומך בהם, אמר לה אביה כטוב בעניך עשי, אך מי אמר שאתם סמוכים על שולחני, אולי אני סמוך על שולחנכם? [כלומר בזכות תורתו של בעלך אני חי ומצליח]. הזוג עזבו את העיר ופנו לעיר החדשה, עוד לא הגיעו לשם, ונשלח שליח אליהם לומר להם כי אביה נפטר, לבית עולמו. כעת כבר כולם הבינו את מה שרמז באומרו “מי אמר שאתם סמוכים על שולחני אולי להפך”.
להזמנת הגאון הרב יניב עזיז שליט”א לשיעורים והרצאות, סידור חופה וקידושין ועוד
יש לצור קשר במייל: 34567831w@gmail.com
תגובות (0)