הרב אושרי אזולאי בטור פרידה מהראש"ל רבי אליהו בקשי דורון


הלך מאיתנו גאון עצום, רב רבנן, הרב הראשי לישראל לשעבר הראשון לציון כמוהר"ר אליהו בקשי דורון זצוקלה"ה. בעל ה"בנין אב", שו"ת ו' חלקים, שיחות ומאמרים עה"ת והמועדים, רפואה והלכה.

על הרב יאות לומר "ואת צנועים חכמה", חכמתו וגדולתו הוסתרו בצניעותו ובפיקחותו המיוחדת. אם כי היה נראה שקט אבל לא חת לומר את אשר על ליבו (רואים כך מכמה וכמה תשובות בספריו).

הרב חיבר ספרים נפלאים בכל מכמני התורה. הכל בלמדנות ובבקיאות נפלאה. חכם גדול שהקיף את התורה בצורה נפלאה. זכורני שכאשר קראתי כמה מתשובותיו בספריו שו"ת "בנין אב" הייתי נפעם מעומק הלמדנות והשילוב של הבקיאות והיה נראה כאילו ראש ישיבה ליטאי מוסר שיעור בדרכו של מרן מופת הדור הרב עובדיה יוסף זצ"ל.

באגדה היו לרב רעיונות נפלאים שיחותיו על פרשת השבוע מקוריים ביותר. הדברים שזורים כפתור ופרח במערכה לקראת מערכה ממש כמו ספריו בהלכה.

באחת משיחותיו ששמעתי, כאשר דיבר אל מורי ההוראה לפני כמה שנים, ובו הייתי נוכח, שבה את ליבי רעיון יפה שאמר, ולי היה חידוש, ומתוך יופיו נחקק בזכרוני עד היום (וכמדומה אמר כך בשם הספורנו). וזה תורף דבריו: קשה, למה משה רבינו נקרא 'משה' הרי השם 'משה' הוא שם של אדם שעושה פעולה ואילו משה רבינו היה משאוי שבתיה בת פרעה היא משתה אותו מן הנהר ולא הוא משה מישהו אחר והיה מן הראוי שיקרא 'משאוי'. ואז אמר הרב, רוח הקודש נזרקה וידעה שמשה רבינו יקרא כך על שם העתיד שמשה יהיה מושיען של ישראל ומנהיגן ויהיה בכל ימיו בתפקיד של 'מושה' אחרים ולכן נקרא כך. ואז אמר, זה תפקיד שלכם רבני ישראל ומורי ההוראה להיות בגדר 'מושה', להיות מנהיגים לרדת אל העם ולשרתו לראות את צרכיו ולהושיעם. והוספתי אני על דבריו שאולי זה מה שכיוונו רז"ל שאמרו כל ת"ח הוא בגדר משה ודאיתא בגמ' כמה פעמים 'משה שפיר קאמרת' והיינו שכל ת"ח צריך להיות בבחינת 'משה' לרדת אל העם וללמדן את תורת ה' להנהיג את צאן עדתו ולאלפו בינה.

האמת שבאותו רגע הרגשתי מה היא אחריות של רב, מה גודל התפקיד, והיו הדברים נאים למי שאמרם, וכמו ששמענו היום את ההספדים מגדולי ישראל בגודל מעלתו בתפקידיו הרבניים.

את הגאון הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל פגשתי בכמה צמתים:

זכורני כי כאשר כיהנתי כרב בית הכנסת עטרת יוסף (ולימים זכור לאברהם) בגבעת זאב, ברגע חתימת ההסכם עם הנדיב פיצ'וטו, שתרם עשרות בתי כנסיות בעידודו של הרב זצ"ל בכל אתר ואתר והיה הקובע בכל ענייני הקרן, הלכתי עם הגבאים היקרים שלנו לרב לרגע חתימת ההסכם שהיה בלשכתו אשר בישיבתו בירושלים, ונדהמתי מעצם מידותיו התרומיות,  ענוה מיוחדת במינה. הרב ברכני בברכות לרוב והרגשתי את גדלותו במידות ובענוה ובתורה בצורה מוחשית. אדם מיוחד במינו.

באותו מעמד ראיתי את מסירות נפשו, שלרוב יסוריו לקח לו כמה דקות להגיע מרכבו ללשכה, שלאדם רגיל לוקח כמה שניות, הכל כדי להקים עוד מקום של תורה, עוד מקום של קדושה, והכל בשקט ללא תלונה והבעת כאב. בשקט האופייני לו, ללא רעש וצלצולים וללא גינוני מלכות, שמטבע הדברים ולרום מעלתו היה לו יאות לקבלם.

כמו כן נפגשתי איתו בביתו של ר' עוזי אור הי"ו (אחד מתומכי הכולל דילן וממקורבו עוד מימי אביו לפני רבות בשנים) ובכמה דקות שישבתי לידו ניצלתי ושאלתי אותו שאלות בהנהגה ובהלכה ובתשובותיו הקצרות קיבלתי את הדברים הקולעים. הכל כדבר ממש איש אל רעהו,, אף שאני יכול להיות מקטני תלמידיו הן בחכמה והן בגיל.

ובאחת משיחותיי עם מו"ר ועט"ר פוסק הדור מרן הראשון לציון הגאון ר' יצחק יוסף שליט"א על גדלותו של הרב בקשי דורון זצ"ל אמרתי לו, כי נראה במוחש שאף שהרב בקשי היה שקט, צנוע ומעלי, שועי עולם היו משחרים לפתחו ובזכות זאת הקים עולה של תורה, זאת עקב מידותיו התרומיות שמשכו אליו  כמגנט את הציבור בכלל והנדיבים בפרט. להראותנו שלא השתדלותנו היא הקובעת אלא בורא עולם הוא המנווט ורצון יראיו יעשה.

ללא משמשים ללא גינוני כבוד, החזיק תורה שאף אחד לדעתי לא יכול להגיע לאן שהגיע. פולטיקה היתה ממנו והלאה. וגם שהלכתי לקבל ההסכמה על ספרי, ראיתי אדם עניו שאוהב את כולם וכולם בעיניו שווים.

בשבילי הרב זצ"ל הוא דמות לחיקוי!

אי אי, איבדנו אדם גדול עד למאוד במגיפה הארורה הזאת. מה יהיה איתנו? גדולי הדור  הולכים ומתמעטים והדור כולו חסר מאבידה גדולה זו, מי יתן לנו תמורתו, מי יתן לנו חליפתו.

נתחזק כולנו במצב האיום והנורא הזה ונתחנן לה' שיסיר מעלינו המגיפה הרעה הזו ויאמר די לצרותינו אמן.

נכתב ע"י הרה"ג הרב אושרי אזולאי שליט"א

ראש כולל ומו"צ בגבעת זאב, ומחבר ספרי "אשרי האיש"

מיוחד ביותר! גלריית תמונות ענקית מחייו של הרב אליהו בקשי דורון


גלריה מיוחדת של הצלם דוד ארזני מחייו בשנה האחרונה של זקן הראשונים לציון הגאון הגדול רבי אליהו בקשי דורון זלה"ה, כמו כן הוספו תמונות משנים קודמות שצילם שוקי לרר.

אם יש ברשותכם חומר תיעודי על הרב זצ"ל, כגון סיפורים, הסרטות, שיעורים, תמונות הקלטות וכדו', שלחו אלינו, ובלנ"ד נפרסמו לתועלת הרבים!

כתובת המייל לשליחת חומרים: office@moreshet-maran.com

צפו בגלריה המרוממת:

   

        

 
      
       

גדולי ישראל במסע הלוויה של הגאון רבי אליהו בקשי דורון • כל ההספדים


ברגע זה מתקיימת לוויתו של זקן הראשונים לציון הגאון הגדול רבי אלהיו בקשי דורון זלה"ה בהר המנוחות בירושלים.

ההלוויה מתקיימת כהנחיות משרד הבריאות, כאשר גדולי ישראל משתתפים בה ונושאים הספד מרורים על האיש הגדול, חלקם במקום עצמו וחלקם מספידים דרך הטלפון.

להאזנה למסע הלוויה בשידור חי ושידור חוזר חייגו לערוץ מרן: 079-916-5000 שלוחה 77

הספדים והקלטות מהתקשורת בשלוחה 79

 

בין הרבנים שנשאו הספדים: הראש"ל מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, ראש ישיבת פורת יוסף גאולה הגאון רבי משה צדקה שליט"א, חבר מועצת חכמי התורה וראש מוסדות אור החיים הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א, רבה של ירושלים הגאון רבי שלמה משה עמר שליט"א, הגאון רבי בניהו שמואלי שליט"א, ראש ישיבת יקירי ירושלים הגאון רבי יהודה כהן שליט"א, עמיתו לתפקיד הרב הראשי לישראל הגאון רבי ישאל מאיר לאו שליט"א וכן בנו הרב הראשי הנוכחי הגאון רבי דוד לאו שליט"א, ראש ישיבת כסא רחמים הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א, רב הכותל והמקומות הקדושים הגאון רבי שמואל רבינוביץ שליט"א.

כמו כן, הספידו דרך הטלפון השר הרב אריה דרעי – יו"ר תנועת ש"ס.

 

 

להלן ציטוטים מדבריהם של גדולי ישראל:

הרב הראשי, נשיא בית הדין הגדול, הגאון רבי דוד לאו פתח את מסכת ההספדים ואמר: "בכאב גדול אנחנו עומדים על יד מיטתו של מורנו ורבנו שזכינו בקרבה גדולה לראות אותו כאבא, כמחנך, כמורה דרך, לרבני ודייני ישראל.
הרב אליהו בקשי דורון, מהיום שגדל מבית המדרש, עלה והמשיך הלאה להיות רב בבת ים, מקרב אנשים לאביהם שבשמיים. משם המשיך לחיפה, ישב בראשות בתי דין, מחנך אנשים, והנה עלה להיות ראשון לציון ורב ראשי לישראל. שגם כאן המשיך להפיץ תורה בארץ ובתפוצות. היה רב של רבנים, גם אחרי פרישתו המשיך הלאה. לגדל תלמידי חכמים שיהיו תלמידי חכמים".

הרב הראשי, הראשון לציון, מרן הגאון רבי יצחק יוסף, הספיד דרך הטלפון: "אוי לו לעולם שאיבד מנהיגו, אויה לה לספינה שאבד קברניטה. אנחנו נמצאים עכשיו בחג, אבל חכם גדול כזה בפניו – בוודאי יקרא ה' להספד. בכל השנים שכיהן בתפקידיו – היה מזכה את הרבים, הלך ממקום למקום להפיץ תורה. בכל מקום שהגיע הקים עולה של תורה. כשהיה בחיפה, הקים את הכולל הגדול, הכשיר רבנים ודיינים.

"הוא המשיך את השושלת המפוארת של הראשונים לציון לדורותיהם. זכינו להכיר אותו עוד כשכיהן בישיבת 'פורת יוסף' קטמון. ספריו הרבים, בניין אב, רואים איך הוא שילב את השיטה הליטאית מ'חברון' ושיטת ההלכה כפי שלמד ממרן האבא זצוק"ל.
"הרבנות הראשית חייבת לרב בקשי את תקומתה המחודשת בשנים האחרונות. למדו ממנו ענווה מהי. המנוח היה מקורב למרן האבא. כשהיה בחור צעיר – שלח מכתב למרן האבא בכדי לדעת היכן ללמוד. מרן שלח לו מכתב ועודד אותו בישיבת 'חברון', לאחר נישואיו התגורר בשכנות איתנו ברחוב חנה. היה מגיע בערב ללמוד עם האבא וכך למד ממנו את דרך הפסיקה.

"זכורני שמרן האבא קרא לו וביקש שידפיס את כל הפסקים לספר, מרן האבא לחץ אותו. זיכה את הדור. מי יתן לנו חליפתו, מי יתן לנו תמורתו. חייבים ללמוד מדרכיו, בענווה, ביראת שמיים ובהתמדה".

מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף פרץ בבכי על המצב ואמר: "שהקב"ה יחוס וירחם עלינו, שהקב"ה יאמר די לצרותינו ויעצור את המגפה. 'אבינו מלכנו מנע מגפה מנחלתך', תעמוד לפני הקב"ה ותתחנן לפניו שנוכל לחזור לבתי הכנסת ובתי המדרש".

הגאון רבי יהודה כהן, ראש ישיבת 'יקירי ירושלים', ספד: "אנחנו בצער גדול, צריך לזכור שהשכינה גם בצער. מה הקב"ה רוצה מאיתנו? הוא אומר לנו: תעוררו – הגיע הזמן לגאולה, אבל תפתחו את הלב, תתפללו, תקיימו את המצוות."כל אחד ואחד מאיתנו, יתחזק בעבודת ה', בלימוד התורה, בשמירת השבת, בשמירת המצוות. הקב"ה מדבר איתנו, בעוונותינו הרבים, בשפה קשה".

הגאון רבי ישראל מאיר לאו, שכיהן לצידו של הראשון לציון ברבנות הראשית, ספד דרך הטלפון ואמר: "יום קשה מאוד, בעיצומו של חג החרות, אתמול התבשרנו שמצבו השתפר ולקראת ערב הגיעה הידיעה המרה הזאת שנלקח מאיתנו מאור עוזנו, הגאון הגדול רבי אליהו בקשי דורון זצ"ל.
"מה אני אומר? משפט אחד שאני יכול לצטט ממנו: צר לי עליך אחי, נעמת לי מאוד. אני אומר אחי כי בספרו האחרון הוא כתב לי 'רעי כאח לי', הוא כותב לי 'כאח לי', אני מרשה לעצמי לקרוא לו היום 'צר לי עליך אחי, נעמת לי מאוד'.

"נכנסנו יחד להיכל הרבנות הראשית, הכרתי אותו די מרחוק. זכרתי אותו מרבה של בת ים ורבה של חיפה. שמעתי עליו פה ושם. לא יותר מזה. ניהלתי איתו שיחה אישית כל שהיא. היינו אופי אחר לגמרי, ואנחנו צריכים להיות יחד עשר שנים בכדי למנוע חילולה במחלוקת.

"גם בחילוקי הדעות שהיו בינינו, והיו, אבל שמרנו מכל משמר על אחדות הרעים, לפחות כלפי חוץ.
לקחו אותך מאיתנו בעיצומו של חג החירות, אבל בימים שאנחנו זקוקים לתפילה. התפילה שלך צריכה לעזור לנו לעצור את המגיפה. אנא, אחוז בכיסא הכבוד, אחוז שם משמיים, תזעיק את הצדיקים שיתפללו על עמך ישראל".

הראשון לציון ורבה של ירושלים, הגאון רבי שלמה משה עמאר, ספד: "שר וגדול נפל בישראל. הקדושה והטהרה, מידת החסידות האמיתית. אין יום שלא התפלל בנץ. היה מתענה בכל ימי השובבי"ם, הרבה בקדושה ובחסידות והכל בהסתר. הוא הלך בסתר גדול, ועכשיו אנחנו חסרים גברא רבא.
"מי יעמוד בצרה הזו? מי יעמוד ויתפלל על כלל ישראל? על מי יש לנו להישען? הזדכך ביסורים וכעת עלה בסערה השמיימה. ריבונו של עולם, אין לנו על מי להישען, רק עליך. אין לנו כוח לזעוק ולהתפלל מרוב השמועות המגיעים מכל קצוות תבל. אנחנו נושאים עיניים לה', מתחננים בלב נשבר.
"אנחנו מבקשים ביום הקשה הזה, יום גדול של מועד של פסח, אבל יום קשה על שר וגדול שנפל בישראל. הראשון לציון הרב הראשי ונשיא בית הדין הגדול, שכל הרבנים והדיינים אהבו אותו, רוא אותו אביהם, ראו אותו כעמוד אש ההולך לפני המחנה. אנחנו מבקשים מכבוד קדושתו של המנוח הצדיק והחסיד הזה: אנא, אתה יודע מה שקורה, לא תנוח, תהיה שליח ציבור, כל ימיך היית שליח ציבור של עם ישראל. גם עכשיו אתה עולה כשליח של כל כלל ישראל, תעמוד לפני המלך, מלך מלכי המלכים הקב"ה, ותתחנן לו, לא לשקוט ולא לנוח ולא לקבל שום דחיה, הגיע העת, כבר אין כוח, תצעק בכל כוחך, כל צעקות עם ישראל מלווים אותך, ואז 'וישמע אלוקים את נאקתם'.

"ישלח הקב"ה את מלך המשיח ויושיענו מהצרה הזו, תצמח ישועה גדולה. אולי אחרי הזיכוך והקדושה שהגיע – אולי בחרו בו להביא את הישועה הזו".

הגאון רבי ראובן אלבז, חבר מועצת חכמי התורה וראש ישיבת 'אור החיים', ספד: "היה השושנה היקרה של העולם, ממש כשושנה, לקח אותו הקב"ה ואמר: בשבילך רבי אליהו בקשי דורון, החסיד, בעל האישיות, בעל הרחמים והחסידים, מזכה הרבים, הראשון לציון, בוא לירושלים נבשר, רבי אליהו הצדיק, השושנה היקרה הזו, שנלקחה מאיתנו.
"בתי כנסיות, בתי מדרשות, ישיבות, כוללים – כל מקום שדרכה כף רגלו הרים את כבוד ה' יתברך. עכשיו הינה לך, אדוננו הצדיק, נתנה לך הרשות לדבר על כלל ישראל.

"נלקח מאיתנו הפאר וההדר. הראשון לציון, הגאון החסיד והעניו, מזכה הרבים הגדול בעולם. בכל העולם דרכה כף רגלו. הרים את כבודה של תורה. אחים יקרים, נרבה אהבה, נקבל עלינו עול מלכותו יתברך, נלך בדרכיו של המנוח".

הגאון רבי בניהו שמואלי, ראש ישיבת 'נהר שלום', ספד: "הגאון רבי אליהו בקשי דורון עלה בסערה השמימה. הוא כיפף את יצר הרע, הכניע את המקטרגים וכך עלה השמימה. הנה נראה עכשיו, הזכות הגדולה של מורנו ורבנו, העניו, השקדן, החסיד, שמתפלל כל יום בנץ החמה.
"זכית, רבי אליהו. הנה אתה עכשיו שליח ציבור גדול, כל עם ישראל תמיד נשען עליך, רוצים להישען עליך. תעלה לפני בורא עולם, תזעק, זו עת צרה. יש לך זכויות רבות. הקב"ה אוהב אותך, תעמוד לתפילה. מה יהיה עם הנגף הזה, עם הנגיף הזה? כל יום עם ישראל מתחננים לבורא עולם שיעלו התפילות".

הגאון רבי משה צדקה, ראש ישיבת 'פורת יוסף', ספד דרך הטלפון: "חבל על דאבדין ולא משתכחין. הרב המנוח, הרב הראשי, רבי אליהו בקשי דורון, הכרנו אותו מצעירותו, עוד כשהיה צעיר. היינו לומדים בכולל 'קול יעקב'. המנוח, היה בולט בתורתו, בחידושיו, בחוכמתו. אבל למעלה מכולם, ענווה גדולה מכולן. מכל המעלות זו הייתה הענווה. הרב בקשי היה מצטיין בתורה אבל למעלה מהכל זו הענווה שלו, הענווה היקרה שהייתה לו.

"הקב"ה לוקח צדיק ומכפר על הדור, הענווה שהייתה בו, זיכוי הרבים שהיה בו. עומד כעת ומתפלל. מבקשים ממנו: תתפלל. זה מצב שלא היה מעולם. הקב"ה לא רוצה שנתפלל לפניו. נחרב בית המקדש, התפללנו בכותל, היה לנו מקדש מעט, אבל גם זה נסגר לנו בכלל. איפה היה דבר כזה? מה אנחנו צריכים לעשות? ללמוד תורה ולהתפלל בביתנו ולחשוב למה הקב"ה לא רוצה שנתפלל".

יו"ר ש"ס השר אריה דרעי ספד דרך הטלפון: "קטונתי מלהספיד את מורנו ורבנו. שמענו את הדברים של גדולי ישראל. הכאב הוא נורא. אי אפשר להבין שאנחנו היום, בחול המועד פסח, לא נוכל להגיע לכבד את מורנו ורבנו שמסר את נפשו בשביל עם ישראל."אני זוכר בבת ים איך היה הולך מרחקים בשבת בכדי למסור שיעור לשני אנשים. העמיד עיר שממה. כל מה שיש בבת ים היום – זה בזכות מסירות הנפש שלו. אי אפשר למנות את כל מה שהוא עשה בארץ ישראל. איש עשייה. העמיד עולם של תורה. מתלמודי התורה הכי מצויינים שיש לנו בירושלים. מעולם לא הסתפק במה שיש והכל בשקט. אנחנו היום לא יכולים לכבד אותו, ברוך דיין האמת, הקב"ה כך רוצה.

"הוא היה גדול הדור של בין אדם לחברו, סבל ייסורים קשים ומעולם לא התלונן. לא יכל לומר לאנשים לא".

הגאון רבי שמואל רבינוביץ, רב הכותל והמקומות הקדושים, ספד: "אני לא ראוי לעמוד כאן לפני מורנו ורבנו הראשון לציון זצ"ל. היה יפה בעליונים, היה יפה בתחתונים. כל מי שראה אותו איך שהוא פוסק בהלכה. כשהיינו שואלים אותו שאלה הלכתית היה אומר מיד את דבר ה'. היה יודע ואומר בלא שום הרהורים.

"גדולתו בתורה, לא אני, שמענו את כל גדולי התורה מדברים על פסקי ההלכה שלו. הוא תמיד ביקש להפיץ את פסקי ההלכה שלו, ספרי ההלכה, ואכן הם נמצאים בכל בתי המדרש.

"מורנו ורבנו סבל יסורים קשים. לפני חודש הייתי אצלו, לדבר דברי תורה והלכה, זה מה שענין אותו. הוא היה סמל. מסירות נפש. מורנו ורבנו היה הולך כל יום שישי לכותל המערבי להתפלל ולהיות שליח ציבור. בחורף ובקיץ היה בא ואומר תהילים על עם ישראל. ברגע הגדול הזה, בשעה הקשה הזו, אנחנו מבקשים ממנו להמשיך להיות שליח ציבור, עם ישראל נמצא בתקופה קשה".

לאחר מכן נשא הגאון רבי מאיר מאזוז, ראש ישיבת "כסא רחמים", דברי הספד דרך הטלפון.

בנו, הגאון רבי בן ציון בקשי דורון, ספד: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, העבודה וגמילות חסידים. התורה שלו, העמל שלו. לא היה לו שעון מעורר, אף פעם לא פספס. היה יושב להכין שיעור ולראות אותו שהוא שוכח מכל העולם. איזו שמחת התורה, זה מה שהחייה אותו.

"עבודה – עבודת התפילה, אי אפשר לשכוח, כל החיים נלחם על שלמות התפילה, אבא ואמא היו קמים באשמורת הבוקר, הוא מהראשונים בבית הכנסת. ואמא ע"ה שגם טמונה פה, הייתה קמה ומתפללת על עם ישראל. הלב הטוב שהיה להם.

"גמילות חסדים: אבא, אי אפשר היה, לא עניין אותו כבוד, הוא היה רב שאנשים לא יעמדו בשבילו. לא עניין אותו ממון, אי אפשר היה לקנות אותו. היה מתנהג בפשטות עם המעמד שלו. גמילות חסיים – עשו גמילות חסדים בגופם וממונם. לא נדבר על כל המסכנים מחיפה, ניצולי שואה, כולם נכנסנים ואת כולם הוא מקבל ומקדיש להם מזמנו ואמא מאכילה אותם. זה בית של חסד. אין שבת שלא היו מסכנים יושבים על השולחן. הקים קרנות של צדקה וחסד. כסף נתן לאביונים, לחתנים וכלות. אבא הקים עשרות בתי כנסת בארץ ישראל.

"הוא היה רב ראשי ספרדי אבל הלב שלו היה בכל עם ישראל. ספרדים, אשכנזים וחסידים. אנשי המזרחי ורחוקים יותר.

"אבא לפני חמש שנים נפל למשכב, נהיה חולה כליות, היה לו קושי גודל אבל חי באמונה. ניסה להתגבר יום אחרי יום, מתגבר וחוזר לבית המדרש. אבא עכשיו ממשיך לחיות, עולה למעלה וממשיך עם החיים הרוחניים שלו.

"אנחנו רוצים, בשם המשפחה, היו לנו ימים קשים, היינו צריכים לטפל באבא בחמש שנים האחרונות. היו ימים שהיינו בבתי חולים איתו. אולי לא תמיד נהגנו בדרך ארץ כמו שצריך, אנחנו רוצים לבקש ממנו, אבא, בשם המשפחה, העוזרים שלך המסורים, בשם כולם, רוצים לבקש ממך אבא, סליחה מחילה וכפרה".

לאחר תום ההספדים נטמן הראשון לציון זצ"ל למנוחת עולמים לצדה של רעייתו.

ההספד המלא • הראש"ל מרן רבינו יצחק יוסף: אבידה גדולה לעולם הרבנות

צילום: דוד ארזני


הראשון לציון והרב הראשי לישראל מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א הספיד בקול בוכים את זקן הראשונים לציון הגאון רבינו אליהו בקשי דורון זלה"ה ברדיו "קול חי", בדבריו ציין את גדלותו בתורה של הרב בקשי, וכן את קשריו עם מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה ועוד…

האזינו להספד המלא (להלן גם שכתוב הדברים):

 

הערב עולם הרבנות, עולם התורה, עולם ההלכה, איבד את אחד מעמודי התווך שלו, הראשון לציון הגאון רבי אליהו בקשי דורון, אוי לו לעולם שאבד מנהיגו, או לספינה שאבדה קברניטה, הוא המשיך את שולשלת הראשונים לציון לדורותיהם, זך השכל והרעיון.

אנחנו זכינו להכיר אותו, עוד לפני קרוב לשישים שנה, 55 שנה כאשר כיהן כראש הקיבוץ בישיבת פורת יוסף בקטמון. הרביץ תורה בתלמידים, היו מתאספים מסביבו תלמידים, ולא היה לו רגע אחד פנוי. שיעוריו בישיבה היו מלאים בפלפול חד. זך השכל והרעיון, היה לו עיון ישר מאד.

בספרים שלו, בנין אב, הוא חתר לשלב את השיטות, השיטה הליטאית – למד בישיבת חברון, עם השיטה הלכתית כפי שלמד ממרן האבא.

הוא היה שכן שלנו, היה גר ברחוב חנה בירושלים, ולמד חברותא עם אחי הגדול הגאון רבי יעקב זצ"ל, וככה נוצר קשר עם מרן האבא.  הוא היה מגיע אליו בערבים, בלילות, מדבר אתו בלימוד, וככה התפרסם בכוחה דהיתרא שלו, כפי מסורת של גדולי רבני הספרדים.

עם השנים מרן האבא הוא שדחף אותו להיבחר להיות רב העיר של בת ים, בשנת תשל"ה מרן האבא יחד עם הרב אלישיב והרב ז'ולטי זכר צדיקים לברכה, הם פעלו בכל הכח  להביא לבחירתו לרב הראשי לחיפה וראש אבות בתי הדין. הוא כיהן שמה קרוב לעשרים שנה, ישב על מידין, ובשנת תשנ"ג מרן פעל שיבחר לראשון לציון הרב הראשי לישראל, והוא כיהן כעשר שנים, הוא הוביל את המהפכה של הכשרות ברבנות הראשית. הוא הנהיג וסידר את כל כלל המחלקות שברבנות, מהמסד ועד הטפחות.

הרבנות הראשית חייבת לו את תקומתה המחודשת בעשרות השנים האחרונות. הוא הנהיג את הרבנות ביד רמה.

כשאנחנו נכנסנו לרבנות הראשית, הייתי הולך אליו מידי פעם לחבית שלו כשהיה \גר בבית וןגן, והייתי מתייעץ אתו על ענייני הנהגת הרבנות.

כידוע הוא היה מאד מקורב למרן האבא, הוא הלך בדרך שלון, בדרך ההלכתית. בזמנו אבא ביקש ממנו שידפיס את התשובות שלו בספרים, הוא לא רצה, סירב, מגודל הענוה שלו, כולם ידעו כמה הוא היה עניו. אבא לחץ עליו וגזר עליו "תדפיס את התשובות שלך", וככה יצאו הספרים הנפלאים שלו "שו"ת בנין אב",  כל אחד שקורא בזה רואה את השילוב של השיטות איך שהוא מפלפל איך שהוא כותב הגדרות, למדנות יחד עם לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.

במשך השנים הוא נדד ממקום למקום, בארץ ובחוץ לארץ, הפיץ תורה הפיץ יראה. חיזק את הציבור לקבוע עיתים לתורה. הציבור ראו אותו דמות של אדם מיוחד במידות ראו מה זה יהודי גדול, יהודי עניו.

הוא זכה להקים דור ישרים מבורך, כל בניו כל חתניו תלמידי חכמים גדולים, ראשי מוסדות. הוא הקים בעשר אצבעותיו רשת ישיבות, הוא היה פעיל ונמרץ, ישיבות קטנות ישיבות גדולות, כוללי אברכים תלמודי תורה מוצלחים ממש הקים ממלכת תורה של מוסדות בנין אב.

בספריו, כמו שאמרתי, שם רואים את הכח שלו, כח הבקיאות שלו וכח הפסיקה הלכתית שיש לו.

עולם הדיינות, עולם הרבנות, עולם ההלכה, איבד היום את אחד מהגדולים של עולם הרבנות. מי יתן לנו חליפתו מי יתן לנו חליפתו.

יהי רצון שיעמוד בתפלה לפני הקב"ה, שיגיד די לצרותינו שיסיר המגיפה מעלינו ונשמע רק בשורות טובותף, וישלח רפו"ש לכל החולים ויעמוד תחת כסא הכבוד ויתחנן לקדוש ברוך הוא שיאמר די לצרותינו, ונזכה לגאולה שלימה ולתחיית המתים במהרה בימינו. אמן.

נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים אֶת הַמְּצוּקִים • הראש"ל הגאון רבי אליהו בקשי דורון זצוק"ל


אבל כבד ליהודים: כעת הגיע השמועה הרעה על הסתלקותו לשמי רום של זקן הראשונים לציון הגאון הגדול רבי אליהו בקשי דורון זצוק"ל, נשיא מוסדות ומחבר ספרי "בנין אב".

קריאת שמע ישראל ויציאת הנשמה הייתה לפני זמן קצר, בשעה 11 ורבע בלילה לערך.

הרב אליהו בקשי דורון חלה בשנים האחרונות בכליות, ועבר ייסורים קשים ומרים. לאחרונה נדבק בנגיף הקורונה, אושפז במחלת הקורונה בבית החולים שערי צדק בירושלים, ונפטר היום לאחר ייסורים קשים כשהוא בגיל 79.

הראשון לציון זכה לתמיכתו ועידודו של מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שתמך בו לכהונת הרב הראשי לישראל והראשון לציון.

מתולדות חייו (ערוך מתוך ויקפדיה):

הרב אליהו בקשי דורון נולד בירושלים לבן-ציון ולטובה. בצעירותו למד בישיבת הדרום, לאחר מכן בישיבת חברון הליטאית ובכולל קול יעקב. נישא לאסתר, בתו של רבי שלום לופס רבה של עכו.

הרב בקשי כיהן כראש הקיבוץ בישיבת פורת יוסף.

בשנת 1970 מונה לרב שכונות רמת הנשיא ורמת יוסף בבת ים. בשנת 1972 מונה לרב הראשי הספרדי של העיר. לאחר מכן מונה לרב הראשי של חיפה שם כיהן ברבנות שמונה עשרה שנים. בתקופת רבנותו בעיר הקים את מוסד "מורשה", שם מסר שיעורי תורה. חלק משיחותיו שם קובצו בספרו "בנין אב – שיחות ומאמרים".

בשנת 1993 נבחר ל"הראשון לציון הרב הראשי לישראל", בתמיכת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה. הרב בקשי דורון  כיהן בתפקיד עד שנת 2003, לצדו של הרב הראשי האשכנזי הרב ישראל מאיר לאו.

בתקופת כהונתו כרב ראשי סירב לבטל את השימוש בהיתר מכירה בשנת השמיטה – כפסיקת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, והדבר גרר ביקורת מצד הרבנים הליטאים ובראשם הרב יוסף שלום אלישיב.

הרב בקשי דורון שימש כנשיא ארגוני חסד, חבר בארגון ידידי בית החולים רמב"ם, הנהלת קרן לב"י וחבר נשיאות מכון ירושלים. לאחר יציאתו לגמלאות, הקים בירושלים את מוסדות "בנין אב" בהם שימש כנשיא המוסדות, כאשר חתנו הגאון רבי דוד אברהם שליט"א שימש כראש הישיבה.

חתניו הם הרב דוד אברהם, ראש ישיבת "בנין אב", והרב ארי אברהם סמג'ה רב שכונת רמת שלמה בירושלים.

ספריו:

  • שו"ת בנין אב, ו' כרכים: חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה'
  • בנין אב – שיחות ומאמרים, ג' כרכים: בראשית ושמות, ויקרא, במדבר ודברים, מועדים ומאמרים
  • הגדת הראשון לציון, ביאורים על הגדה של פסח, ערוכים ע"י תלמידו הרב שי עמר

סדרת ספריו זיכתה אותו בפרס ע"ש הרב מימון ליצירה תורנית, ובפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תשמ"ה.

 

הירשמו לקבלת "הלימוד היומי בתורת מרן" מידי יום למייל!