פרסום ראשון • הרב יצחק לוי ביוזמה: פרסום בתי הכנסת השומרים על ההנחיות


פרסום ראשון באתר "מורשת מרן": אמש, יום שלישי א תש"פ, פרסם קריאת קודש הרה"ג הרב יצחק לוי שליט"א – רב העיר נשר וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל בה הוא קורא לרבני וגבאי בתי הכנסת בנשר, להקפיד ביתר שאת על הנחיות משרדי הממשלה, בעקבות העליה המדאיגה במספר החולים שנדבקו מנגיף הקורונה.

במכתבו כתב הרב, שבכוונתו לפרסם בהמשך רשימה של בתי הכנסת המקפידים על ההנחיות, ואשר בהם יש להתפלל.

להלן המכתב המלא:

 

השלט שנתלה בבתי הכנסת בנשר:

פרסום ראשון • הרב מוצפי: "ההולכים בלי מסכות עוברים על 'לא תרצח' ולא מצטרפים למנין"


פרסום ראשון באתר "מורשת מרן": בשיעורו בבית הכנסת מוסאיוף בירושלים, דיבר אמש (שני ל סיון תשפ) הגאון הגדול רבי בן ציון מוצפי שליט"א בחריפות על אותם אנשים שהולכים ללא מסכות, ואמר כי הם עוברים על לא תרצח ואינם מצטרפים למניין. "זה לא דבר פשוט אנשים מתים מהמגיפה, ואלו מטיילים להם בחוץ בלי מסיכה" אמר הרב.

"זה דבר חמור מאוד מאוד הם מפסידים את כל המצוות שלהם כי מי שעובר על עשרת הדיברות עובר על כל התורה כולה ואין לא כפרה כי אם הוא גורם שהוא מעביר את המגיפה מאדם לאדם במה יכפר?!", אמר.

הרב מוצפי הביא את דברי הרמב"ם שבכל עבירה שאדם עובר יש לו דרך לתקן, אם עשה ביטול תורה – ירבה תורה, אם גנב יחזיר את הגניבה ואם ביטל תורה דרבים יזכה את הרבים חטא בעריות יזהיר ויזהר יותר ויותר  אבל רצח אומר הרמב"ם במה יתקן?!".

הרב מוצפי סיים את דבריו: "ולכן אלא שהולכים בלי מסכות הם רוצחים והם לא מצטרפים למניין והם יותר חמורים מלחלל שבת כי זה רוצח אפילו רוצח בשוגג צריך ערי מקלט כל שכן זה נקרא במזיד לכן צריך להיזהר בזה ותזהירו אחרים גם כן על זה…".

צפו בדברים המלאים:

חובה להגיע לישיבה במתווה קפסולות | הגאון הרב חנוך כהן ראש ישיבת "באר התלמוד" בהוראה חסרת תקדים לתלמידיו


לאתר "מורשת מרן" נודע שהגאון הרב חנוך כהן שליט"א ראש ישיבת "באר התלמוד" (י-ם, נתיבות) מחבר הספרים "עולת כהן", הורה לתלמידי הישיבה על חובתם להגיע אל הישיבה במתווה הקפסולות שאושר על ידי "משרד הבריאות".
ההוראה באה לאחר היוזמה של "מתווה הקפסולות" של "וועד הישיבות", אך הוראה זו הייתה עד עכשיו בתור רשות ובחירה בידי הבחורים, אך עתה זה חובה גמורה."לא יתכן שחג שבועות יעבור על התלמידים כשלא בישיבה" אומר דובר הישיבה, "ראש הישיבה אוהב ודואג לכל בחור ובחור שיזכה לקבל את התורה בשבועות מתוך שקיעות והתמדה עם יראת שמיים".
התאריך אותו קבע ראש הישיבה להגעת החובה היא ביום שלישי הקרוב (ג' סיוון תש"פ).

 

פרסום ראשון: הגאון רבי משה צדקה במכתב חיזוק בעקבות המצב

צילום: m.b.y


פרסום ראשון באתר "מורשת מרן": מכתב חיזוק בעקבות המצב הגאון הגדול רבי משה צדקה שליט"א ראש ישיבת "פורת יוסף" גאולה, בו הוא קורא לעם ישראל להתבונן במה שקורא ולהתחזק.

להלן המכתב המלא:

>> לחצו כאן להורדת הקובץ כמסמך להדפסה

בס"ד

ל"ג בעומר תש"פ

מצבנו כהיום חייבים וזקוקים מאד למחשבה, ואסור לנו בתור עם ישראל לעבור בשתיקה בלא מחשבה מה הסיבה ואיך מתקנים המצב. ולא רק העונש גשמי שנמצאים בהסגר וכו' אלא גם הרוחני שכל בתי הכנסיות ובתי מדרשות סגורים במסגר בכל א"י, והגם שאשריהם ישראל מתפללים בחוצות מ"מ זה לא בתי כנסיות, ועיין רש"י בשיר השירים "עיניו כיונים על אפיקי מים" כיונים שעיניו צופות אל ארובותיהם, כך עיניו על בתי כנסיות ובתי מדרשות.

והנה עם ישראל בכל מצב שקורה עלינו לדעת מה דעת תורה, ואמרו חז"ל שהקב"ה הסתכל באורייתא וברא עלמא, כלומר כל הבריאה הוא לפי התורה, ולכן גם במצב הזה עלינו לדעת מה דעת תורה, ומי לנו גדול המורים והפוסקים אשר שתה ידו בכל חלקי התורה ללמדנו כמו הרמב"ם.

והרמב"ם כתב על מצב כזה בריש הלכות תענית וזה לשונו "מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע וכו', כלומר כל דבר שייצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן זעקו עליהן והריעו". הרי דבר ראשון הר"מ מלמדנו שחייב לזעוק ולהריע, והנה אם לא מתקיים, כל אחד בביתו יקרא מזמורי תהלים וכו' למען עם ישראל.

אבל יש עוד הלכה שניה שכותב הר"מ "ודבר זה מדרכי התשובה, שאם תבוא צרה ויזעקו עליה וירעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להם ככתוב עוונותיהם הטו, וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם, נמצא שכל המעלה שיש בזעקה הוא שידעו שבגלל העוונות צריך לשוב בתשובה. והנה בתשובה יש תשובה כללית ויש תשובה פרטית, תשובה פרטית להתחזק בתורה ויר"ש, בברכות, כבוד בית הכנסת כיבוד אב ואם, בין אדם לחבירו בין אדם למקום.

אבל יש עוד תשובה כללית כמו שמצינו בגמרא תענית שכשהיו עושים יום תפילה, חצי יום היו מתפללים וחצי יום היו רואים מה צריך לתקן, וזה נוגע לכלל הציבור שאין יכולים כל הארץ להתפלל וללמוד, ונראה שבזמננו התשובה הכללית במיוחד על הנגע הגדול הרוחני שנפל גם תוך מחננו השם ישמור והוא הכלים הטמאים, הטלפונים הטמאים וכו' וכו' ויתכן מאד שמה שנענשנו שא"א ללכת לבית הכנסת ולהתפלל ולבהמ"ד, מי יודע אם זה לא בגלל העוון שכבר נאמר עליו "מי בקש מכם רמוס חצרי" ולכן דרכי ציון אבלות ואין יוצא ואין בא וסגרו כל הבתי כנסיות והישיבות, על כן עלינו לתקן בפרט ובכלל, וכדברי הרמב"ם בהלכה א' להרבות בתפילה וקריאת תהלים והיותר טוב במניין, וכדברי הרמב"ם בהלכה ב' להתעורר לתשובה, להוכיח ולעורר על הטלפונים הטמאים שבזמנינו, שזה בדיוק כמו לאוכל נבילה וטרפה, זה לאו וזה לאו, כאן כתוב "לא תאכלו כל נבלה" וכאן כתוב "ולא תתורו". ועיין בבן איש חי שכתב שכל ההנאה לעוה"ב הוא בעיניים, וכמה מסכן אותו אדם שעיניו לא יוכלו לראות בהנאת עוה"ב.

ולכן עלינו להתחזק ולתקן בפרט בעניין זה, ומכתב זה איני כותב לעורר לחיזוק אלא גם לעצמי ולבני גילי וה' יעזור ונזכה כולנו לתשובה ולגאולה שלימה.

בברכת התורה

משה צדקה

ראש ישיבת "פורת יוסף"

האם הישיבות יחזרו ללימודים בתקופת ה"קורונה" ? | ישיבה בצל קורונה | כל הדיווחים

צילום: נפתלי לרר


לאתר "מורשת מרן" נודע, כי עולם הישיבות ברובו הולך לחזור ללימודים אך לא כרגיל, אלא במתווה מיוחד שהוסכם ואושר ע"י רה"מ ומשרד הבריאות, אשר כל ישיבה תתפצל לקבוצות קטנות כפי שידווח להם, וכל קבוצה לא תתקרב לקבוצה הקבילה כלל, וכמובן שכל הקבוצות של הבחורים ללא יוצא מן הכלל לא יצאו מפתח הישיבה, והנהלת הישיבה צריכה לדאוג שלא ייכנסו אנשים עם סיכון לנגיף אל מתחמי הישיבה, הכניסה לבחורים תאושר דווקא אם אין לבחור קרוב משפחה שנשא את הנגיף אשר היה אתו בקרבה ב-11 יום האחרונים כמו"כ עם אדם זר.

ישיבות הנמצאים במתחם של "קמפוס" פתוח, להם יהיה יותר נוח באמצעים הנקיונים המונעים את ההידבקות בנגיף, כדוגמת ישיבת "הנגב-שכר שכיר", ישיבת "באר התלמוד" בנתיבות, ועוד, אשר להם יש את הכלים להתרווח ולא להיצמד אחד לשני מה שיכול להגביר את קצב ההדבקה, ובגלל ההתרווחות זה נמנע, ישיבות כאלו עומדים להיפתח ראשונים משאר הישיבות.

הבאת האוכל אל הישיבה יתבצע על פי הנחיות משרד הבריאות בשיתוף פעולה עם האחראי המטבח. השירותים והמקלחות ינוקו על בסיס יומי בהתאם להנחיות המיוחדות.

ככל הנראה רוב עולם הישיבות יחזור ללימודים כבר בסוף השבוע הזה ולא יאוחר מתחילת שבוע הבא, אך בחסידות "גור" לא ייפתחו את ישיבותיהם עד ההודעה החדשה מחשש של ספק הידבקות בנגיף, אך בשאר עולם הישיבות לא נודע על הצטרפות לשיטת גור אלא הישיבות ייפתחו ממש בהקדם מחמת זה שאין לחשוש כי שומרים על הנקיון והנחיות הבריאותיות של משרד הבריאות ואף באישורם מה שמוציא מכלל ספק, פתיחת הישיבות באופן זה הינו ע"פ המלצת נשיא מועצת חכמי התורה מרן ראש ישיבת "פורת יוסף" הגר"ש כהן שליט"א והגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי שליט"א.

בנתיים כל ישיבה ממוצעת כבר הספיקה לארגן קו טלפון מיוחד משלה ובו שיעורים ושיחות מוסר מפי רבני הישיבה ועדכונים מצוות ההנהלה.

 

 

נגיף הקורונה: הרב דניאל לוי מאנגליה בטור כואב ומעורר


חיל ורעדה אחזתנו בראותינו העולם בהסגר ושבירת ומיתת אנשים ונשים בחוצות, ה' ירחם כל כל ברואיו היקרים. ראיתי ושמעתי כמה מדברים על הלימודים מזה, זה אומר בכה וזה בכה. זה אומר ליזהר מלשון הרע וזה אומר לשוב בתשובה מדברים שבנ"א חייבים עליהם נידוי שכולם צריכים הסגר. גם שמענו על גודל שמירת יום ש"ק שהוא מקור הברכה וא-ל ישמרני. ובעיקר שמענו לחזק בלימוד התורה שהיא כנגד כולם (פאה א:א) וגם התורה מגינה על כלל ישראל בפרט והעולם בכלל (עיין בגמ' סוטה דף כא ע"א, ועיין בנפש החיים שער ד:יא, וכדאי לעיין באגרות החזון איש ז"ל ג:סב), וזהירות בזמני ק"ש בפרט ובזמני התפילה בכלל וכו'.

מ"מ עיני בדמעות וחמרמרו מעי על מה שנראה קצת חסרון בקצת ההודעות דנראה שחסר גם עידוד כמה שורות בעניני בין אדם לחבירו וגודל הצורך לדאוג לזולת. וידוע משאחז"ל שהאמורא אביי שהיה מבית עלי, ונגזר על זרעו שלא יחיו להיות זקנים, מ"מ אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים חיה שיתין שנין (גמ' ר"ה דף חי ע"א).

וגם הייתי בשוק ובהלם כשראיתי ושמעתי כמה שיעורים שנאמרו לתלמידים צעירים שגם חסרו דברי עידוד וחיזוק, והאם נאמר רק שלום עלי נפשי חלילה (ועיין בפסיקתא זוטרתא, לקח טוב, פר' ויצא פ' כט סי' ז) והם קופצים מיד לסוגיית הגמ' בלי שום מילים של בין אדם לחבירו! ואפי' אם רוצים לומר איזה דברים בסוף השיעור דוקא, מ"מ כדאי להגיד לכל הפחות כמה מילים קצרים של עידוד ואמפתיה בהתחלה (עיין בגמ' שבת דף לא ע"ב וק"ו לכאן).

וזה נראה כחוסר הרגשה באותם שהם חולים, ובאותם שהלכו לעולמם, ובאותם שהם גרים לבד, ואותם שדואגים לפרנסתם ומה לאכול ומה ללבוש וכהנה ענינים רבות. ואיך יתכן שר"מ בישיבה ובמוסד לא ירגיש קצת אמפתיה בכמה מילים, ואם כנים הדברים שהוא כן מרגיש את זה, מ"מ הוא עדיין צריך להראות את האמפתיה ולעודד ולחזק תלמידיו.

ומי לנו גדול מרב שהתפעל על המלמד רב שמואל בר שילת שהיה כ"כ דואג על תלמידיו ואמר (גמ' ב"ב דף ח ע"א): ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד (דניאל יב:ג), אלו מלמדי תינוקות, כגון מאן…כגון רב שמואל בר שילת, דרב אשכחיה לרב שמואל בר שילת דהוה קאי בגינתא, א"ל שבקתיה להימנותך, אמר ליה הא תליסר שנין דלא חזיא לי, והשתא נמי דעתאי עלויהו. ע"כ. (ועיין עוד בזה בפרקי מחשבה דף תרלז).

ואחרי ההתבוננות לעצמי אמרתי אחלק כשלל מחשבותי לאחרים ואולי גם הם יתחזקו באלו הדברים.

המשנה בסוכה (ב:ט) הוא נוראה ומפחידה: כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. ירדו גשמים, מאימתי מותר לפנות, משתסרח המקפה, משלו משל, למה הדבר דומה, לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך לו קיתון על פניו. ע"כ.

והמצב שאנו נמצאים כרגע הוא לא רק בקיום מצוה אחד אלא כמעט בכל חלקי עבודתינו שנשפך הקיתון על פנינו.

ויש להתבונן פשוט, אם הקב"ה אינו רוצה שנרמוס חצירותיו הקדושים (ראה ישעיה א:יב) בין בתפילה בין בלימוד התורה ברבים א"כ י"ל פשוט שעלינו להתבונן מה התוצאה והלימוד מזה בעצם עבודתנו כעת עתה.

ואחי היקרים אגיד לכם סיפור ויסוד נפלא שקרה באנגלי' לפני שנתים. משגיח רוחני אחד היה בבית המרה דאתרא בעירו, הוא וכמה אחרים היו עסוקים באיזה דבר מצוה, אחרי כמה שעות אחד מהם פנה לרב ואמר שבעוד זמן מעט המנין לתפילת מנחה יהיה המנין האחרון, ואם לא נפסיק עכשיו לא יהיה לנו מנין להתפלל. הרב אמר להם שאנו עסוקים במצוה ואם נפסיק עכשיו לא יסתייעא מילתא ולא נגמור עסקנו, לכן נתפלל ביחידות. בסוף עסקם המשגיח רוחני חזר לישיבה שלו וקרא בחור אחד שהיה תמיד מתגאה שאף פעם בחיים שלו לא אבד מנין בציבור, סיפר לו מה שקרה ושאל אותו מה הוא היה עושה. ענה לו הבחור שבודאי היה עוזב בית הרב וללכת להתפלל במנין. המשגיח היה בתדהמה ואמר לו איך יתכן שלא תשמע לפסק של הרב, אלא זה מגלה שענין תפילה בציבור שלך הוא אינו בגדר קיום רצון ה' אלא הוא כעבודה זרה! (ועיין בגמ' עירובין דף סה ע"א א"ר חנינא כל המפיק מגן בשעת גאוה וכו' וברש"י ז"ל שם ודו"ק.)

נתבונן נא, מה אנו לומדים היום כשאנו בהסגר, שאם ה' אינו רוצה הקיום המצוות שלנו והעבודת ה' שלנו באופן ציבורי ועוד חלקי עבודתנו, א"כ עלינו להתבונן אם מה שאנו עושים בדרך כלל הוא רצון ה' או כעין ע"ז חלילה, ומטעם זה נדחף בשתי ידים ממש, והוא עבודה מתוך איזה אופנה ומצות אנשים מלומדה (ישעיה כט:יג), אשר רבינו בעל יסוד ושורש העבודה ז"ל בכל חלק וקטע של ספרו מדגיש לנו ליזהר ממצות אנשים מלומדה אלא אך ורק לקיים רצון ה' יתברך ובשמחה.

ומעין זה שמעתי לפני כמה שנים מרב אחד שאמר שפעם כשהיה אונן ב"מ, רצה לקיים המצוות אבל ידוע שאונן פטור מן המצוות, והתבונן מה הלימוד בזה ואמר דבר נפלא שלפעמים אנו מתרגלים בקיום המצוות עד שנעשה כמצוות אנשים מלומדה (ישעיה כט:יג), אבל כשאדם פטור מן המצוות הוא מתבונן שאינו מקיים מצוות מחמת טבעו אלא אך ורק מחמת צווי ה' ית' וכאן רצון ה' לא לקיימם, ובשעת פטירת נשמה יקרה מן העולם זה הזמן להתבונן על זה.

מסופר על היכין והבועז מעולם החסידות רבי זושא מאניפולי ורבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל וזתע"א, שהיו בבית הסוהר והיו בעצבון שלא היו יכולים להתפלל מחמת העביט של מי רגלים שהיה שם, ולפתע פתאום הם רקדו סביב המי רגלים כי התבוננו שרצון ה' באותו זמן הוא לא להתפלל, ולכן כדי לקיים רצון ה' אמרו נרקוד בשמחה! (סוף המעשה הוא כשהרגיש שר בית הסוהר שהם שמחים מחמת העביט של מי רגלים הוא דוקא הוציאוהו להכעיס אותם, אבל עי"ז זכו להתפלל במקום נקי!)

ודומה לזה הוא חולה ביוה"כ שחייב לאכול או פחות מכשיעור או לאכול באופן רגיל, ואם הוא מסוכן להתענות ומתענה לא קיים מצוה אלא עבירה הוא בידו שסיכן את חייו ויתן ע"ז את הדין.

ומזה רואים שהבריח התיכון בקיום המצוות הוא אך ורק קיום רצון ה' ית' בכל אופן ובכל מצב שאנו נמצאים.

והוא לפלא בעיני איך שיש שעדיין שאינם מקשיבים לעצת הרופאים המומחים להיות בבדידות ובהסגר ולשמור על הבריאות וחושבים את זה בגדר חוכא ואטלולא חלילה, ועוברים על ונשמרתם מאוד לנפשותיכם (דברים ד:טו) ומסכנים לא רק חייהם אלא חיים של אחרים ואין שום מקור בש"ס ופוסקים לא לשמוע לעצת הרופאים (ועיין הדק היטב בגמ' שבת דף ל ע"ב וברש"י ד"ה מוטב תכבה נרו כו').

וראיתי במאור עיני על אחד מגדולי הדור של עם ישראל שליט"א אשר רבים נכנסים אליו ומסכנים את חייו! וה' הטוב ישמור על רבן של כל ישראל אשר מפיו אנו חיים.

לכן אחריות גדולה על מנהיגי הקהילות והמוסדות לעודד אחרים לא רק בלימוד התורה ושמירת המצוות אבל גם לדאוג לזולת ולקיים מצות ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט:חי). התורה שלנו הוא תורת חסד (משלי לא:כו), והאחריות מוטלת עלינו להיות אור לגוים (ישעיה מט:ו). העיקר על המנהיגים להכיר חובת השעה ולידע המצב כמו שהוא ולא ללכת עם עינים סגורות.

אינני יושב בתוך עם טמא שפתים (ראה ישעיה ו:ה), וחלילה לנו לומר כן ולעבור על חומר האיסור דאונאת דברים (עיין בגמ' ב"מ דף נח ע"ב), אלא בעם שהן יאמינו והן ישמעו (ראה שמות ד:א), והנני יושב בתוך עם סגולה אשר עסקנים רבים רצים דחופים בדבר המלך מה"מ הקב"ה לעזור לזולת, ובע"ה נשמע מכל הרבנים ומכל המוסדות בלי יוצא מן הכלל גודל קיום רצון ה' בכל חלקי תורתינו הקדושה וכאו"א ישמע את שפת רעהו, ולקיים נושא בעול עם חבירו (אבות ו:ו).

הכותב בדמע, ומתפלל על כלל ישראל בפרט ועל כל הנבראים בצלם אלוקים בכלל.

בברכת חג כשר ושמח,

הצב"י דניאל הלוי ס"ט

ק"ק ליעדז, אנגלי' יע"א.

daniellevy@talktalk.net

מיוחד לפסח! חוברת "למען תספר" – בהוצאת רבנות העיר נשר


המועצה הדתית בנשר הוציאה חוברת מיוחדת לקראת חג הפסח שנקראת בשם "למען תספר".

בחוברת מובאים שאלות טריוויה לליל הסדר, כדי שיוכל האב לשאול את ילדיו במהלך ליל השימורים.

כמו כן, מובאים בחוברת שאלות שנשאל רב העיר וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל – הגאון רבי יצחק לוי שליט"א, והתשובות שהשיב. השאלות הם בעיקר בנסיבות שיצר נגיף "הקורונה".

בנוסף, מובאים שיעוריו של רב העיר, כיצד לערוך את ליל הסדר כהלכתו.

לחצו כאן לצפייה וכן להורדת החוברת המלאה!

 

הסגר בבני ברק: הרב יניב עזיז בראיון ב"קול חי" • האזינו


הגאון הרב יניב עזיז שליט"א ראש מוסדות "אור יצחק" בבני ברק ומרבני "המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל", התראיין ברדיו "קול חי" בתוכנית "הפוך על הפוך" של מזכה הרבים הרב משה בן לולו שליט"א, אודות הסגר שבעיר "בני ברק".

הרב אמר שברוך ה' שיש סגר בבני ברק, אשר בשנים קודמות היה בבני ברק ברחובות הראשיים (רבי עקיבא, השומר) מלא נשים פרוצות ה' ירחם, שאותם נשים לא מבני ברק אלא מהערים שסביבה (רמת גן, תל אביב וכו'), וברוך ה' השנה בני ברק נקייה מכל פריצות.

האזינו לדברים:

 

הרב יצחק לוי פרסם הנחיות לשבת הגדול


רב העיר נשר וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, הגאון רבי יצחק לוי שליט"א פרסם הנחיות לשבת הגדול בצל נגיף הקורונה.

להלן ההנחיות המלאות:

הרבנות הראשית פרסמה הנחיות לערב חג הפסח בצל הקורונה


היום (שלישי) פרסמה הרבנות הראשית לישראל, בראשותו של הראשון לציון והרב הראשי לישראל מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א.

במכתב, עליו חתומים הרבנים הראשיים לישראל, מרן רבינו הראש"ל שליט"א והגאון רבי דוד לאו שליט"א, נכתבו הנחיות לתפלה בציבור – שאין להתפלל במניין כלל!, וכן נכתבו הנחיות על מקוואות, אבילות, מכירת חמץ, טבילת כלים חדשים בערב פסח, הגעלת כלים, תענית בכורות, שריפת חמץ, ברכות הנהנין.

בסוף המכתב, מתייחסים הרבנים לנושא שצבר תאוצה בימים האחרונים, ומדגישים שאין להשתמש בשום אמצעים אלקטרוניים כדי לחבר בין משפחות בליל הסדר.

להלן המסמך המלא: