מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

ב”ה. כ’ סיון תש”פ

לכבוד הרב הנכבד היקר והנעלה, זכות הרבים תלויה בידו,

הרב רבי יצחק פרץ שליט”א

רב ומורה צדק בבית החולים הדסה בשבתות וימים טובים

לשאלת רבים אם מותר כיום לבקר חולים בבית חולים בשבת, כי כידוע עקב המצב כיום התקינו בפתח בית החולים מערכת אוטומטית שמודדת את חום גופו של אדם, במד חום דיגטלי, ועל הצג נראה מספר החום שיש לאדם. ואם יש חום לזה שנכנס, עוצרים בידו מלהכנס לבית החולים, נמצא שזה שמגיע לבית החולים לבקר חולה, הוא גורם לכך שהמערכת האוטומטית פועלת בשבת, ומודדת לו את החום בשבת.

התשובה היא, אם המד חום עובד באופן אוטומטי, כמו שיש בכמה בתי חולים, אין בזה שום בעיא לדעת הרבה פוסקים, ומותר לכתחלה להכנס לבית חולים כזה בשבת כדי לבקר חולים, וכל שכן מי שאינו חש בטוב, אפי’ אין בו סכנה, שמותר לו ללכת לבית החולים גם כאשר מודדים לו את החום בכניסה. אבל אם יש שוער יהודי שמודד במד חום דיגטלי כל אחד ואחד, נמצא שזה שמגיע לבקר חולה בשבת, גורם לכך שיהודי יחלל שבת בשבילו, ולכן באופן כזה כדאי להמנע מלהגיע לבית החולים, ואף שגם בזה יש מקילין, מכל מקום טוב להמנע מלהכשיל יהודי באיסור דרבנן. אא”כ הדבר נעשה לצורך חולה, אפילו שאין בו סכנה, שאז מותר להכנס לבית החולים אפילו שיהודי מודד את החום בידים במד חום דיגטלי, וכל שכן אם השוער המודד חום הוא אינו יהודי, כמו דרוזי.

שאלה דומה לזו נשאלה בעבר, בבנין שיש בו קומות גבוהות והתקינו בו מצלמות אבטחה באופן קבוע, ואף בשבת אין מנתקים אותם, האם יש היתר להכנס לבנין כזה בשבת. וכן הותקנו משאבות מים בבנין, והמשאבות עובדות ברגע שהחיישן מגלה שכמות המים במאגר נמוכה, האם יש חשש בפתיחת המים בשבת.

הנה כל המקרים הנ”ל הם בגדר פסיק רישיה, דהיינו דבר שאין האדם עושה מעשה בידים, אלא עושה מעשה של היתר, ובאופן ודאי נעשית מלאכה על ידו, ונחשב פסיק רישיה. ועוד, האיש העובר לא איכפת לו מהמערכת האוטומטית הנמצאת בכניסה, וכל כוונתו להכנס לביה”ח, ממילא זה בגדר פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן, ודעת רבים מהפוסקים להקל בדבר. ויש לצרף לזה דעת תרומת הדשן, שפסיק רישיה במלאכה דרבנן גם בניחא ליה מותר. והרבה אחרונים הסכימו אתו, ויש הרבה שחלקו עליו. ואנחנו תופסים להחמיר בזה. אבל בפסיק רישיה דרבנן ולא ניחא ליה, בזה הרבה מהפוסקים הקילו. וכן כתבו התוס’ (שבת קג.), וכן דעת מהר”ם מרוטנברג מובא בתוס’ (יומא לה.),  והרשב”א (בכתובות ו.), וכן פסקו גדולי האחרונים, וכמללם: הראשון לציון רבי יצחק הכהן רפפורט בשו”ת בתי כהונה (חלק בית דין, ס”ס יח). בס’ תורת שבת (סי’ שיד סק”ג. וסי’ שכו סוף ס”ק יד) בשואל ומשיב (קמא ח”א סי’ רי. תליתאה ח”ג סי’ ג).  שו”ת דברי מלכיאל (ח”ב יו”ד סי’ מב אות לא). המהרש”ם (ח”ה ס”ס מח), שו”ת באר יצחק לרבי יצחק אלחנן (או”ח סי’ טו ענף ה), שו”ת מהר”ם בריסק (ח”א סי’ נט). ועוד רבים. וכך מבואר בחזו”א (או”ח סי’ נו אות ה). אם כי יש סתירה בדבריו. ואכמ”ל.

ואמנם יש לדון בזה שהרי בבית יוסף סימן שטז, העתיק דברי בעל התרומה, שאם יש זבובים בתוך התיבה, אסור לסוגרה בשבת, כי בזה שסוגרה הוא צד בודאי את הזבובים. והרי צידת זבובים היא מדרבנן, שאין במינו ניצוד, וגם לא איכפת לו מכך שהזבובים ניצודים, והוי בגדר פסיק רישיה שהם ניצודים, ולא איכפת ליה, והוא דרבנן, והיה צריך להתיר. ועל כרחך שמרן הב”י מחמיר בזה. אלא שבשלחן ערוך סי’ שטז לא הביא את הדין של בעל התרומה, והרבה מהאחרונים הבינו שמרן חזר בו בשלחן ערוך והתיר בזה. וכך כתב בעולת שבת (סי’ שטז סק”ה) שמרן בש”ע (סי’ שטז) השמיט דברי הטור שם בשם בעה”ת, מטעם דס”ל כד’ התה”ד (שהובא להלכה בש”ע ר”ס שיד) דפ”ר בדרבנן שרי, וכמו שפסק בש”ע (סי’ שיד ס”א). וכ”כ בשו”ת זכור ליצחק הררי (סימן פו) שמטע”ז השמיט ד”ז מהש”ע.

וה”ה כאן שהוא צועד והולך לתומו ואין לו שום כוונה וענין בצילומו, ולא במדידת החום, שפיר דמי להתיר.

בברכה רבה,

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא הרבנות הראשית לישראל