מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

כמידי יום אתר “מורשת מרן” מגיש את “הלימוד היומי בתורת מרן” שע”י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה יום טוב – הלכות חג השבועות, הלכות ג-ד.

א. מצוה להדליק נרות בליל יום טוב, וצריך לברך לפני ההדלקה: “ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום טוב”. ונכון שלא יברכו הנשים “שהחיינו” בעת הדלקת הנרות, אלא יסמכו על ברכת “שהחיינו” שמברכים בעליהן בקידוש שעל הכוס. ומכל מקום אין למחות בחזקה בנשים המברכות “שהחיינו”, רק שיברכו ברכה זו אחר שידליקו לפחות נר אחד, כדי שלא יהיה הפסק בין ברכת הדלקת הנרות למצות ההדלקה. וכן יזהרו שלא יענו “אמן” אחר ברכת “שהחיינו” ששומעות בקידוש מפי בעליהן, משום הפסק בתיבת “אמן” בין ברכת “בורא פרי הגפן” של הקידוש, לטעימה מכוס הקידוש, הואיל וכבר יצאו ידי חובה של ברכת “שהחיינו” בעת הדלקת הנרות. ויש מהדרים להדליק נרות של יום טוב מערב יום טוב, כשם שצריכים להזהר להדליק נרות שבת מבעוד יום. אבל לא נהגו להקפיד על זה, אלא המנהג להדליק נרות יום טוב אחר שתחשך לפני הקידוש שעל הכוס, ויש להם על מה שיסמוכו.

ב. חייב אדם לאכול פת בסעודת יום טוב בלילה וביום, [ומכל מקום אין להקפיד אם אוכל הפת עם לפתן או דבש ומיני מתיקה]. ולכן מי ששכח לומר “יעלה ויבוא” בברכת המזון ביום טוב, אם נזכר מיד כשאמר “ברוך אתה ה'” (לפני שיחתום “בונה ירושלים”), יסיים “למדני חקיך”, שיראה כאומר פסוק, ויחזור לומר “יעלה ויבוא”. ואם נזכר לאחר שסיים “בונה ירושלים”, יאמר שם בשם ומלכות נוסח ברכה זו: “ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה, את יום חג פלוני הזה את יום טוב מקרא קודש הזה, ברוך אתה ה’ מקדש ישראל והזמנים”. ואם נזכר לאחר שהתחיל ברכת הטוב והמטיב שאמר: “ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם” ומיד נזכר, יסיים: “אשר נתן ימים טובים” וכו’. אבל אם התחיל לומר: “לעד האל אבינו מלכנו” וכו’, בליל ראשון של פסח, וליל ראשון של חג הסוכות, יפסיק, ויחזור לראש ברכת המזון, הואיל ומצוה מן התורה לאכול כזית מצה בליל פסח, וכזית דגן בסוכה בליל החג. אבל בשאר ימים טובים, יסיים ברכת “הטוב והמטיב”, ולא יחזור כלל, שספק ברכות להקל. ואין חילוק בכל זה בין איש שטעה ולא אמר “יעלה ויבוא” ביום טוב, לבין אשה שטעתה בזה, חוץ מלילה הראשון של סוכות, שהאשה פטורה ממצות סוכה, ולכן האיש דוקא חוזר לראש ברכת המזון, אבל האשה אינה חוזרת.