מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

שלום וברכה מורי ורבותי!

ערב שבת שלום, שבת פרשת ויצא.

ופרשתנו פותחת בפסוק: “ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה”, יעקב יצא מבאר שבע והלך לחרן, יש פה איזו שהיא כפילות, מצד אחד הוא הלך לחרן, האם זה לא ברור שהוא יצא מבאר שבע? מי יכול להגיע לחרן מבלי לצאת מהעיר שבה הוא היה עד כה?

אם כך, למה היה צריך הכתוב לפתוח במילים: “ויצא יעקב מבאר שבע”?

ועל כל אומר רש”י הקדוש במקום, על פי רבותינו, חז”ל הקדושים: “מכאן, שיציאת צדיק מהמקום עושה רושם”.

כלומר, באר שבע היא לא אותה באר שבע של אתמול, כי אתמול היה כאן יעקב אבינו והיום הוא לא כאן.

רק שניה, ועד היום כשאברהם האם יצא ממקומו, או כשיצחק יצא ממקומו, לא היה כתוב “ויצא” בקול רעש גדול, האם הם היו קטנים יותר מיעקב אבינו? מה קרה? מה התשובה?

שימו לב טוב!

בזמן שיעקב יצא, אביו יצחק עדיין היה בבאר שבע, מה זה אומר?

שכאשר הצדיק הגדול נמצא במקום והייתי אומר שהבן שלו הקטן יצא מהבית זה לא אמור לעשות רושם, אומר לך הקדוש ברוך הוא: “דע לך, שגם בחור הישיבה הצעיר הזה שיוצא מהבית שלו, עושה עליי רושם גדול”.

אף פעם אל תחשוב שגדולי ישראל הם אלו שעושים רושם גדול בשמיים, ואילו החיילים הקטנים של הקדוש ברוך הוא, בחורי הישיבות והאברכים הם סוג ב’ וג’ ואף אחד לא שם מה קורה איתם, ממש לא!

אומר לך הקדוש ברוך הוא שאם קיומו של גדול הדור יצחק אבינו במקום, עדיין כולנו שמים לב לבחור הישיבה הצעיר והקטן הזה שנקרא יעקב אבינו.

כולנו מחבקים אותו, כולנו מנשקים אותו, כולנו אוהבים אותו ואומרים לו: “אם יצאת אני באר שבע זו לא אותה באר שבע שהייתה עד היום”.

כל אחד מאיתנו, מי שזכה לבנים בני תורה, ומי שלא, לוקחים את בני התורה, מחבקים ומנשקים אותם, ולכבוד הפרשה הזו אומרים להם: “כאשר אתה פה וכאשר אתה לא פה, העיר שלנו היא עיר אחרת לחלוטין!”.

ברכת שבת שלום ומבורך ממני ומכל צוות החיזוק היומי העולמי האוהב, מעריך, מוקיר, מעריץ, ומה לא?

וברוכים תהיו!