מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

אני שואל בכנות:
הקב”ה באמת רוצה להוציא את עם ישראל ממצרים? אז למה הוא לא פשוט עושה את זה?
התראה, מכה, מכה, התראה, מכה, מכה, התראה, מכה, מכה, וכו’ וכו’, בשביל מה?
קח את הפרעה הזה ותעיף אותו ואת כל המצרים שלו לכל קצות הארץ!
מי זה פרעה בכלל, שאמורים להתרות בו ולשאול אותו אם הוד מלכותו מוכן לשחרר את עם ישראל?

מתאר לעצמי שחשבתם על השאלה הזו יותר מפעם אחת. ברצוני להאיר את הנושא מזוית אחרת.
*****

מהו ההבדל בין חינוך לאילוף?
אילוף הוא סוג של אילוץ. חינוך הוא הכוונת החניך לבחור מעצמו בערך.
החתול הידוע מהסיפור של רבי יונתן אייבשיץ, שימש אמנם כמלצר, אבל בהחלט לא היה מלצר. כי לאובייקט מאולף לעולם לא יהיה קשר אמיתי בינו לבין הפעולה/ות שהוא אמור לבצע.

לא כן המתחנך. אנו כמחנכים רוצים ליצור בלב הילדים / החניכים שלנו חיבור לערכים אותם אנו רוצים להנחיל להם, כמו למשל תורה, תפילה, מידות, אמונה, מצוות ועוד.
וחיבור אמיתי לעולם לא נוצר באמצעות אילוף.
המבחן הוא כאשר החניך יוצא לאיזור שאין לו אף מחנך שעומד ומשגיח עליו. רק חניך מחונך ולא מאולף ישרוד מצב כזה.

בדיוק באותה המידה –
הקב”ה ממש לא מעוניין לאלף אותנו. אם הוא יראה לנו את כל התמונה – הרי לא נצטרך להפעיל את ההתבוננות, לא נצטרך לקחת אחריות על מעשינו ולעמוד מאחוריהם.

הקב”ה יודע את העתיד, והוא אומר בצורה מפורשת למשה רבינו עוד לפני שהגיע לפרעה: “ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך” (שמות ג, יט).
ואז הוא מוסיף עוד שלושה מילים: “ולא ביד חזקה”.

מפרש המלבי”ם: “רוצה לומר: בל תאמר שאני אכריחהו ביד חזקה שלא ירצו להניח אתכם ללכת עד שיהיה משולל הבחירה במעשה זאת, על זה אמר, שמה שלא יתן אתכם להלך – לא יהיה על ידי יד חזקה שלי, שאני אשנה את בחירתו בידי החזקה, או שהידיעה הזאת תשנה את בחירתו, רק שהוא מעצמו מרוע טבעו יעשה”.
*****

הרבה פעמים, בזמנים שאנו נמצאים במצב לא כל כך ברור, במצב שאנו לא יודעים כל כך איך ראוי לפעול או מה נדרש מאיתנו לעשות – ישנה מחשבה / טענה כזו שמנקרת במוח: “למה ה’ לא מראה לי מה אני אמור לעשות? הרי הוא רוצה שאפעל בצורה מסויימת, אם כך למה הוא לא מראה לי או שולח לי איזה רמז כיצד אני אמור לפעול?”

ומהי האמת? שהקב”ה מחנך אותנו בתוך מעגל החיים. הוא מזמן לנו מצבים שונים ומשונים, והוא מעוניין שבתוך כל המצבים הללו נפעל דוקא אנחנו, שנצטרך להפעיל את עצמינו, להתבונן, לקחת את האחריות, להחליט, ו…כן, לפעמים גם להיכשל, ליפול, לבקש סליחה ולקום. ובלבד שזה יבוא מאיתנו, מתוך בחירה שלנו.
“ולא ביד חזקה…”

שלכם באהבה,
שבת שלום!

לתגובות הארות והערות f6503904@gmail.com
אלעזר פרידמן, יו”ר מכון “בהירות” – יעוץ – טיפול – הדרכת חתנים