א. חוטי ציצית כל זמן שהם קבועים בטלית אסור להשתמש בהם מדינא, כגון לקשור בהם. אבל לאחר שהחוטים נפסקו מהטלית, [וכן הטלית עצמה אחר שבלתה] מעיקר הדין יכול לזרקן לאשפה, אך לא יעשה בהם תשמיש מגונה, אף שנפסקו מהטלית. והמחמיר לגונזן תע”ב. ויש אומרים שכל זה הוא בבגד שיש בו ד’ כנפות והטילו בו ציציות, אבל טלית גדול של מצוה, יש ליזהר שלא לזורקן לאשפה. [ילקוט יוסף ספר על הלכות ציצית, מהדורת תשס”ד, סי’ כא הערה א’. ושאר”י ח”א עמ’ ערב].
ב. וכן טלית שבלתה מותר לזרקה לאשפה, וטוב לגונזה. ומכל מקום אסור להשתמש בה לתשמיש מגונה, כמו לקנח בה, או לנקות את נרות בית הכנסת והשמן, וכדומה. [ילקוט יוסף ספר על הלכות ציצית, מהדורת תשס”ד, עמוד שנג. ושארית יוסף חלק א’ עמוד רעג].
ג. מותר לנקות את המשקפיים בטלית, אף בטלית שגדול שמיוחד למצוה. [ילקו”י על הל’ ציצית, עמ’ שנג].
ד. חוטי ציצית שנטוו לשם ציצית, ועדיין לא קשרום בטלית, יש להחמיר גם בחוטים אלה שלא לנהוג בהם מנהג בזיון, מאחר שסוף סוף נטוו לשם מצוה. [ילקו”י הל’ ציצית, עמוד שנג. ושאר”י ח”א עמוד רעג].
ה. חוטי ציצית הקשורים בטלית, שהתנו עליהם קודם הקשירה שיוכלו לנהוג בהם מנהג בזיון לאחר שיינתקו מהטלית, אף על פי כן אין לנהוג בהם מנהג בזיון. [ילקוט יוסף ספר על הלכות ציצית, מהדורת תשס”ד, עמוד שנד. ושארית יוסף חלק א’, עמוד רעג].
ו. הלובש טלית גדול של מצוה שרגילים להתפלל עמו, אין נכון להכנס עמה לבית הכסא. וכן הלובש טלית קטן על בגדיו, ואין הציציות מכוסות, אין לו להכנס בהן לבית הכסא. אבל הטלית קטן שמכוסה תחת בגדיו, מותר להכנס בה לביהכ”ס. [ילקו”י על הל’ ציצית, עמוד שנד. ושם עמוד שנח דמצינו מנהג להחמיר נגד מרן. אבל אין ללמוד מהפרט על הכלל. וראה עוד בשארית יוסף חלק א’ עמוד רעד].
ז. טליתות גדולות שיש בהן עטרה בראשן האחד, ועליה רקומים דברים שבקדושה, כגון שרקמו או הדפיסו על זה את נוסח ברכת הטלית, אסור להכנס בהן לבית הכסא אף להטלת מי רגליו. [ילקוט יוסף ספר על הלכות ציצית, מהדורת תשס”ד, עמוד שנח].
ח. אסור לרקום פסוקים על הטלית. ואמנם יש שכתבו שבזמן הזה נהגו להקל בזה, אבל מרן פסק לאסור. ומכל מקום אם כבר נרקם מותר לברך על הטלית, ויזהר בקדושתה. [ילקוט יוסף, ספר על הלכות ציצית, מהדורת תשס”ד, עמוד שנח. ושארית יוסף חלק א’ עמוד רמב].
ט. נכון ליזהר לכבס הטלית מפעם לפעם אם נתלכלכה. [ילקו”י על הל’ ציצית, עמוד שס].
י. מותר לכבס הטלית על ידי גוי. והמחמיר תבא עליו ברכה. [ילקו”י על הל’ ציצית, עמוד שסא].
יא. יש ליזהר כשאדם לובש טלית שלא יגרור ציציותיו בארץ. ומכל מקום אין בזה איסור ממש, אלא זהירות. ויש אומרים שהטעם לזה כדי שלא ידרוך עליהם ויפסלם. ויש אומרים שהוא משום ביזוי מצוה אם ידרוך עליהם. וטוב שהציציות יהיו תלויים ועומדים מחצי גופו ולמטה, ואמנם כל זה הוא באופן שהן נגררין תמיד דרך הילוכו, שאז יש בזה ביזיון, אבל כל שהבגד אפשר להגביהו באופן שלא יהיה נגרר, אף אם יהיה איזה פעם באקראי שיפול והציציות נגררות, אין בזה קפידא לאסור [אלא דוקא בבית הקברות משום לועג לרש]. [ילקוט יוסף הל’ ציצית, עמוד שסא. ושאר”י ח”א עמוד רעד].
יב. מותר לשכב בטלית קטן שעליו, ואין זה בכלל תשמיש בזיון. [ילקוט יוסף ספר על הלכות ציצית, מהדורת תשס”ד, עמוד שסב. ושארית יוסף חלק א’ עמוד ערה].
