ראשי - מורשת מרן - הרב עובדיה יוסף

מבזקים

מחפשים תוכן על מרן שלא מצאתם באתר? חברי הפורום שלנו ישמחו לעזור לכם! לחצו כאן למעבר לפורום
לעת עתה ניתן לשלוח שאלות לרבני האתר דרך פורום מורשת מרן… לחצו כאן למעבר!
מידי יום ראשון שני וחמישי בשעה 19:00 שידור חי משיעורו של הרב מוצפי בערוץ מרן: 079-916-5000 שלוחה 71
ערוץ מרן: שיעורי מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, ובנו מרן הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א, ברצף 24 שעות. להאזנה לחץ כאן
מבצע מיוחד לרגל השנה הרביעית להוצאת "קובץ בית יוסף": 120 ש"ח מתנה ברכישת המארז הדיגיטלי! לפרטים נוספים לחץ כאן

אודות העמותה

בשנת ה'תשע"א קם ארגון להבין ולהשכיל, במטרה להפיץ לכל העם את התורה והיהדות ברוח נכונה, ברוח של שלום ואהבה, אשר זוהי בעצם דרכו המופלאה של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוקללה"ה.

לאחר הסתלקותו של מרן רבינו הגדול זיע"א, הוסבה פעילות הארגון למען הנחלת מורשתו לדורות והפצת תורתו, ולכן נוסף לשם הארגון הכינוי "המרכז למורשת מרן".

הארגון עומד תחת הכוונתו האישית של מרן הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א.

כארגון שחרט על דגלו להפיץ את מורשתו של מרן זיע"א, מפיץ הארגון גם את פסקיו ותורתו של בנו, הראשון לציון והרב הראשי לישראל מרן הרב יצחק יוסף שליט"א, אשר נודע בכניעתו לפסקי אביו, ונצמד לדרכו הן בהלכה והן בהשקפה.

מפעילויות הארגון:

בנוסף לאתר "מורשת מרן" - פורטל התוכן הגדול על מרן פוסק הדור זיע"א, ובנו אחריו מרן הראשון לציון שליט"א, מפעיל הארגון את הפרויקטים הבאים:

♦ מפעל הלימוד היומי בתורת מרן.

מפעל עולמי בו לומדים המשתתפים בו ארבע הלכות ליום, מספריו של מרן זיע"א על פי סדר "לוח הלימוד היומי", ובסיום כל ספר מתקיים מבחן על החומר הנלמד, כאשר הנבחנים זוכים לתגמול לפי הגרלה.

במסגרת פרויקט זה מופעלים מוקדי מבחנים בישיבות ובכוללים ברחבי הארץ והעולם, המרכזים את מאות הלומדים.

בנוסף, הלימוד נשלח גם למבקשים לקבלו מידי יום במייל.

מידי יום נמסר שיעור קצר ומתומצת מאת הרב יוסף חיים שחר שליט"א, ניתן להאזין בערוץ מרן במספר: 079-916-5000 שלוחה 53

להצטרפות למפעל, קבלת הלימוד מידי יום במייל ועוד, לחץ כאן

♦ ערוץ מרן

רדיו המשדר דרך הטלפון והאינטרנט שיעורי תורה ויהדות בעיקר במורשתו של מרן זיע"א, במשך 24 שעות ביממה. להאזנה לשידור דרך הטלפון, חייגו: 079-916-5000 (מחיר שיחה רגילה). להאזנה דרך האתר, לחץ כאן.

♦ ירחון תורני "קובץ בית יוסף"

ירחון תורני המפרסם כתבי יד ומכתבים ממרן זיע"א שעדיין לא ראו אור. פסקים �...

קרא עוד

מרן פוסק הדור הרב עובדיה יוסף

כניסה למאגר התוכן

מרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף

כניסה למאגר התוכן

השיעור הגדול בתבל

הראש"ל מרן הרב יצחק יוסף – שטיפת כלים בשריים וחלביים במדיח כלים – מוצ"ש משפטים תשפ"ב

שיעורים קודמים פינת ההלכה

עדכון על נקודות לווין

לפרסום באתר לחץ כאן

שאל את הרב

שאלה מספר: 068

קטגוריה: תפלה

צפיות: 1300

נוסף בתאריך: כ״ח באייר תשע״ח

שחרית בעלות השחר בשבועות

שלום הרב.

חלק מהציבור עייפים בסיום הלימוד בחג השבועות. האם ניתן להתחיל להתפלל בשעה 04:15 (הודו) ולהתפלל עמידה לפני הנץ מחמת עייפותם של חלק מהציבור?

תודה מראש

הרב אליהו דניאל אוזן, יו"ר ארגון להבין ולהשכיל ועורך קובץ בית יוסף

מרן הראש"ל שליט"א דיבר על העניין הזה בשיעור האחרון בלויין (מוצ"ש פרשת בחוקותי תשע"ח), ואמר שאם יש ציבור שנרדמים בתפלה כשעושים בנץ, ורוצים להקדים אותה לעלות השחר, נחשב הדבר כדיעבד, ומותר להם לעשות זאת. ואפשר להתחיל ברוך שאמר בשעה 4.10 (לשנה הזאת).

והוסיף, שכן הורה מרן רבינו הגדול זצוקללה"ה, לגבאי בית כנסת שטען שהציבור אצלו נרדם בתפלה, והורה לו מרן זצוק"ל שיכול להקדים את התפלה לעלות השחר.

בברכה,

אליהו דניאל אוזן

שאלה מספר: 067

קטגוריה: ברכות

צפיות: 263

נוסף בתאריך: כ״ח באייר תשע״ח

בעניין קביעות סעודה בלחמניות מזונות

שלום לרבני האתר הקדוש

1.ידוע שלחמניות מתוקות הינן מזונות וברכה אחרונה על המחיה.

מה יהיה הדין אם בירכתי מזונות ואכלתי תוך כדי 3 לחמניות עגולות (שזה כבר ברכת המזון מן הסתם..)

האם אני צריך לעשות נטילה?או שרק לברך בסוף ברכת המזון?

2.על כמה לחמניות עגולות שברכתן מזונות(הרגילות שמוכרות לכולם) אני יצטרך לברך נטילת ידיים וברכת המזון?אם בדעתי לקבוע עליהם סעודה?

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

שלום וברכה,

א. אחר שכבר נסתיימה האכילה, אין טעם עוד לעשות נטילה. אבל אם בתחילה היתה הכוונה לאכול פחות משיעור קביעות סעודה, ובירך מזונות והתחיל לאכול, ושוב נמלך לאכול יותר, ויודע שיהיה במה שמתכוין לאכול מעתה, שיעור קביעות סעודה, כמאתיים ושש עשרה גרם, בזה ודאי שחייב לקום וליטול ידיים, וגם יש לו לברך על הנטילה, אבל לא יברך המוציא, שכבר יצא י"ח במה שבירך מזונות. ואם יודע שלא יהיה שיעור קביעות סעודה, כמאתיים ושש עשרה גרם, במה שיאכל מעתה בלבד, רק בצירוף מה שכבר אכל עם מה שמתכוין לאכול יגיע לשיעור קביעות סעודה, בזה ג"כ יש לו ליטול ידיו אך בלא ברכה. בין כך ובין כך יברך לבסוף ברכת המזון.

ב. כל שיש במשקלן מאתיים ושש עשרה גרם מברך המוציא וברכת המזון, פחות מכך לא יברך אלא מזונות ועל המחיה מחמת הספק.

בברכה רבה וכל טוב

שמעון ללוש

שאלה מספר: 066

קטגוריה: עניינים שונים

צפיות: 249

נוסף בתאריך: כ״ד באייר תשע״ח

עניין פלאפונים מוגנים

שלום רב,

מחילה מכבוד הרבנים החשובים אשמח ששאלה זאת תופנה לרב יצחק יוסף הראשון לציון שליט”א ,מהסיבה שכמה חברים שלי מסתפקים מה לעשות בנושא הפלאפונים המוגנים, והחלטנו שהרב יצחק יוסף שליט”א יכריע בנושא וכולם ילכו אחר הוראתו וכך נוכל גם להשפיע על עוד חברים ומשפחה וכ’ו .

שלום כבוד מרן הרב יצחק יוסף הראשון לציון שליט”א.

שמי עמוס זוארץ לומד בישיבה התיכונית קריית הרצוג-בני ברק, בין החברים התעורר וויכוח בנושא הפלאפונים.

ידוע לנו שפלאפונים פרוצים עם אינטרנט פרוץ אסורים ומסוכנים לכל הדעות.

אבל בנוגע לפלאפונים מוגנים אנחנו לא יודעים מה הגדר של גודל החסימה (את מה החסימה תחסום) והאם מותר בכלל חסימה (הגנה כמו “נטספארק”) ואם מותר חסימה איזה חסימה מותרת, והאם מותר בכלל “וואטסאפ” (אפליקציית הודעות שכוללת סרטונים ותמונות ) אשמח אם הרב יוכל לענות לנו באריכות שנדע כיצד לנהוג שלא ניכשל בעז”ה.

תורה מראש, עמוס זוארץ

הרב אליהו דניאל אוזן, יו"ר ארגון להבין ולהשכיל ועורך קובץ בית יוסף

שלום וברכה,

מנסיוננו האישי, מרן הראש"ל שליט"א לא יודע מה ההבדל בין פלאפון "מוגן" או "כשר" (וכ"ש שאינו יודע כלל בענייני החסימות למינהם), אם תוכלו לפרט יותר מה על עניין הפלאפון המוגן...

שאלה מספר: 065

קטגוריה: עניינים שונים

צפיות: 246

נוסף בתאריך: י״א באייר תשע״ח

הוצאת שבת לפי זמן ר”ת / ווקס לשיער בשבת / קדימה בברכות הריח

שלום וברכה לרבני האתר הקדוש

שאלות במחילה:

1.האם אפשר להוציא שבת ר”ת בקיץ 25 דקות לפני הזמן המקורי בלוח? והאם בחורף 15 דקות לפני? (זאת אומרת אם בקיץ בלוח מופיע 20:30 האם אפשר להוציא בשעה 20:05 לכתחילה?)

2.האם מעיקר הדין מותר לשים ווקס לשיער בשבת?

3.עם יש לי בליל שבת ברכת הריח- לימון/ עצי בשמים/נענע

מה קודם למה?

תודה רבה הקב”ה יחזיר לכם כפל כפליים

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

שלום וברכה,

במענה לשאלותיך,

א. אם חפצים להקפיד להוציא שבת כפי שיטת רבנו תם, וכמו שהסביר מרן זיע"א שכך ראוי ונכון לנהוג להחמיר להוציא שבת כפי שיטת רבנו תם, א"כ צריך להוציא לפי זמן צאת שבת לפי ר"ת שמצויין בלוח אורח חיים. אבל אם קשה עליהם להוציא שבת בשעה זו, מסיבות שונות, שיש צורך להוציא שבת מוקדם יותר, אפשר להקל כפי עיקר הדין ולהוציא שבת כפי הזמן הרגיל המצויין בלוח, ולא כשיטת רבנו תם.

ב. אם יוכל לבאר מהו ווקס, מה מטרתו, וכיצד הוא פועל, כדי שהתשובה תהיה כראוי.

ג. כתבו הפוסקים, שאם האחד ממיני הריח חביב עליו מהמינים האחרים, יקדים לברך על המין החביב, ואח"כ על הפחות חביב. ואם שניהם חביבים עליו בשווה, ברכת בורא "עצי" בשמים קודמת לברכת בורא "עשבי" בשמים. (משנה ברורה סי' רטז ס"ק מ.) וברכת הנותן ריח טוב בפירות לא מצאתי בפוסקים שדיברו עליה אם קודמת לעצי ועשבי, או לאחריהם, כששניהם חביבים. ולענ"ד נראה להקדים ברכת הנותן ריח טוב בפירות לברכת עצי ומיני, לפי שהפירות מעולים המה, שיש בהם גם טעם וגם ריח, משא"כ עצי ועשבי בשמים, שאין בהם אלא ריח.

בברכה רבה וכל טוב

שמעון ללוש

שאלה מספר: 064

קטגוריה: שבת

צפיות: 231

נוסף בתאריך: י״א באייר תשע״ח

האם בהרכבת פאזל בשבת יש איסור כותב

שלום רב,
לגבי הרכבת פאזל בשבת, ברור שלפי הרב עובדיה כל משחק הוא מוקצה עפ”י המבואר בשו”ע בסימן שח ס’ מה. אני שואל מצד כותב, האם נאמר שכבר האותיות/הצורה קיימת, וזה כמעשה קריבה בעלמא (כמו שמרן זצ”ל כתב לגבי כתב על חודים של ספר, וארון קודש עם אותיות), או שמא נאמר שכיוון שזה מחובר, גם אם בצורה ארעית, זה יותר חמור ויש בזה לכל הפחות איסור דרבנן.
נפקא מינה האם מותר לתת לקטן בר הבנה להרכיב פאזל או שצריך להפריש אותו מכך.

תודה רבה

הרב שלמה שרגא, ראש כולל "ברוך שאמר" דומ"ץ בירושלים

כל דבר שעומד לפירוק אין בו לא בונה ולא כותב.

בברכה,

שלמה שרגא

שאלה מספר: 063

קטגוריה: כשרות

צפיות: 265

נוסף בתאריך: י״א באייר תשע״ח

איך בוררים אורז ועדשים?

שלום, אני מעוניינת לדעת איך בוררים אורז ועדשים מתולעים? והאם יש הבדל בין צבע העדשים (אדום/ירוק) לבדיקה?

תודה.

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

שלום וברכה,

אם האורז והעדשים הם מסחורה טובה וטריה, ונשמרה במקום טוב, אין צורך לחשוש כ"כ לתולעים, ורק יש לשטוח את האורז והעדשים ע"ג מגש, ולהעביר עם היד עם שימת לב מעט מעט, ולראות תוך כדי העברה אם נתקלים באיזה גרגיר חשוד, ואם נפגשים בכזה, לבדוק אם הוא מתולע. (ואין צריך להקפיד לבחון כל גרגיר אם הוא חשוד, אלא מספיק להביט בכלליות על כל קומץ גרגירים בהעברה בעלמא, כי מדובר בסחורה טריה וטובה כאמור.)

אבל אם מדובר בסחורה ישנה, או שנשמרה לא במקום טוב, ויש חשש סביר לגרגירים מתולעים, בזה צריך בדיקה יותר קפדנית, ולכן יש לעשות כאמור, להעביר ע"ג מגש, מעט מעט, אבל להביט יפה יפה ובדקדוק על הגרגירים שאין בהם כאלו שהם חשודים.

ובכל זה אין הבדל בין צבע העדשים.

בברכה רבה וכל טוב

שמעון ללוש

שאלה מספר: 062

קטגוריה: עניינים שונים

צפיות: 244

נוסף בתאריך: י״ח בניסן תשע״ח

האחיכם יבואו למלחמה

שלום וברכה.
מה צריך לענות לאנשים שמצטטים את הפסוק “האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה” שצריך להתגייס לצבא?
פסח כשר ושמח

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

הפסוק הנזכר משה רבנו אמר אותו לבני גד ובני ראובן (מטות לב ו), ואינו מדבר כלל על מי שאינו ניגש להילחם מפני שהוא עוסק בתורה, אלא מדבר על בני גד ובני ראובן שמשה הבין מדבריהם שרוצים להישאר במקומם ולא לעבור את הירדן ולא להילחם כלל רק לשבת לבטח בארצם ולבנות לעצמם בתים וכו', ולכן טען כלפיהם וכי זה הוגן שאתם תקבלו כאן את נחלתכם בלי שום טורח ויגיעה ואחיכם הם שיצטרכו להילחם אחר שיעברו את הירדן בשביל לרשת את הארץ?!

אבל כאשר מדובר באותם שעוסקים בתורה בשעה שאחיהם יוצאים למלחמה, בזה כבר אמר משה רבנו בעצמו (במדבר לא ג) "אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל", וביארו רבותינו הקדושים במדרש תנחומא (בובר, פרשת מטות פ"ד): שלשת אלפים [מכל שבט ושבט], שנים עשר אלף חלוצי צבא, ושנים עשר אלף שהיו משמרין כליהם, ושנים עשר אלף לתפלה, ומנין שנאמר "אלף למטה אלף למטה" (הרי ב' אלפים). וימסרו מאלפי ישראל "אלף למטה" (הרי אלף שלישי). ומהו וימסרו, שהיו נמסרין זוגות זה לזה. עד כאן.

ובמסכת מכות (י.) נאמר, אמר רבי יהושע בן לוי, מאי דכתיב עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים, "מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה, שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה". עד כאן.

וכבר כתב הרמב"ם (הלכות שמיטה ויובל פרק יג הלכה יב) בזה הלשון: ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו, מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, "לפיכך הובדלו מדרכי העולם, לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן", אלא הם חיל השם שנאמר ברך ה' חילו, והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך. "ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלקים, ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם", הרי זה נתקדש קדש קדשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים, ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים, הרי דוד עליו השלום אומר, ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי. עד כאן.

ולכן אנו שמאמינים בדברי רבותינו הקדושים, שלימדונו שהכח של החיילים בחזית נשאב ונסמך בכל הכח בעיקר מאותם לומדי התורה, ורק בדרך זו יש עבודה משותפת וניצחון מובטח, ואדרבא, אנו מאמינים שדוקא אותם שאינם מאמינים ביסודות החשובים הללו של העם היהודי, הם אלו שמסכנים את חיינו, ואת ביטחונם וניצחונם של ישראל, לכן בודאי שלא נשנו מדרכנו ולו בכי הוא זה ונפקפק חלילה את כל הביטחון האמיתי של העם היהודי בכלל ואת התמיכה והביסוס של החיילים בחזית בפרט חלילה וחס, אלא אדרבא נתחזקה יחדיו בלימוד התורה ביתר שאת ע"מ להוסיף בביטחון האומה, ולהגביר כח ביתר שאת ויתר עוז לחיילים היקרים המתמסרים בחזית למען עם הקודש.

בברכת פסח כשר ושמח

שמעון ללוש

נ.ב.

ניתן לצפות כאן בדברי מרן הראשון לציון שליט"א בעניין זה.

שאלה מספר: 061

קטגוריה: ספירת העומר

צפיות: 244

נוסף בתאריך: י״ז בניסן תשע״ח

מסך בבית הכנסת עם כיתובית של ספירת העומר

בנושא ספירת העומר.

יש לנו בבית הכנסת מחשב עם תוכנה שכל זמני התפילה וזמני היום עולים אוטומטי על שני מסכים בבית הכנסת. אתמול מיד עם צאת הכוכבים עלתה הכתובית “היום יום אחד לעומר”.

מרבית המתפללים קראו זאת, וכמובן שזה היה טרם הגענו לספירת העומר. האם ניתן לשייך את זה להרהור או שראייה בעיניים המתורגמת במוח לקריאה שונה מהרהור ויש חשש של ברכה לבטלה.

אשמח לקבל תשובה בהקדם על מנת למנוע שוב הערב את אותו ציור.

בברכת התורה
שמעון אברגיל
בית כנסת אור החיים הקדוש גדרה

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

שלום וברכה!

אודות לוח ספירת העומר הנמצא בבית הכנסת ומראה את מנין היום, והעלה חשש שהמתפללים קוראים בעיניהם את המנין קודם שסופרים, ושמא יש חשש ברכה לבטלה אח"כ שסופרים.

הנה למעשה, מאחר שלכל היותר בקריאת העיניים של המתפללים אין בזה יותר מהרהור, שהרי לא קראו בפיהם, והרי בודאי גם לא נתכוונו לשם מצות ספירת העומר, לכן בודאי יש כאן ספק ספיקא, שמא הרהור לאו כדיבור דמי, ושמא מצוות צריכות כוונה. ועוד, שהרי דעת מרן הש"ע דהרהור לאו כדיבור דמי, וכן שמצוות צריכות כוונה, ומכיון שיש כאן ספק ספיקא בצירוף דעת מרן הש"ע, שפיר דמי לסמוך על זה לחזור ולברך. ויתירה מזו פסק מרן זיע"א בספרו חזון עובדיה יו"ט (עמ' רמג), שאם ספר בהרהור (ומשמע אפילו בנתכוין למצוה) שיכול לחזור ולספור אח"כ בברכה.

ובפרט בנידון דידן שיש להוסיף כאן סברא חשובה, שבשבילה יש לומר שאפילו לכתחילה אין צריך לחוש ולהוריד הלוח הנזכר, שהרי למעשה אין כאן אפילו כוונה של קריאה, אלא המתפללים נפגשים בלוח בעיניהם וקוראים בו כמתעסק בעלמא, ובזה י"ל דאפילו למי שסובר שמצוות צריכות כוונה, זהו דוקא כשמתכוין למעשה המצוה אלא שלא נתכוין לשם מצוה, משא"כ שאינו מתכוין כלל למעשה רק בגדר מתעסק בעלמא, לכ"ע לא יצא ידי חובה. ואף אם באנו לחוש לאותם שקוראים בלוח ע"מ לדעת כמה היום לעומר בשביל לספור כהוגן, א"כ באנו בזה לסברת הרשב"א ושאר פוסקים, דמאחר שמתכוין להדיא שלא לצאת הספירה זו, שהרי אינו עושה אותה אלא ע"מ לדעת כמה לספור ועפ"ז לספור אח"כ, לכן אף להרשב"א וסיע' שסוברים שמצוות אינם צריכות כוונה, במקרה כזה אינם יוצאים ידי חובה, שנחשב להם כאילו כיוונו להדיא שלא לצאת ידי חובה. והרי על הרשב"א הזה אנו סומכים במה שאנו שומעים הספירה מהשליח ציבור ומתכוונים לשמוע ע"מ לספור אח"כ כהוגן, וביאר הרשב"א ע"פ האמור, כמבואר בב"י (סי' תפט), ע"ש.

ולכן למעשה בנידון זה אין לחוש בדבר, ואפשר להשאיר הלוח ללא חשש, וכן המנהג פשוט אף בפני החכמים ואין פוצה פה, והנח להם לישראל שאם אינם נביאים בני נביאים הם.

בברכה רבה

שמעון ללוש

שאלה מספר: 060

קטגוריה: פסח

צפיות: 265

נוסף בתאריך: י״ג בניסן תשע״ח

כניסה בפסח לחדר המכור לגוי

שלום רב
תודה רבה על ההגדה.
‏מי שמכר חמץ לגוי האם יכול להיכנס בחדר?

‏ברכת חג שמח

יוני סיטבון

הרב אליהו דניאל אוזן, יו"ר ארגון להבין ולהשכיל ועורך קובץ בית יוסף

כן.
זה התנאי בשעת המכירה.

וכל זה מדובר כשיש היכר בין הדברים של החמץ, שהם מסומנים שהם מכורים לגוי, שחלילה לא יבואו לידי תקלה.

שאלה מספר: 059

קטגוריה: פסח

צפיות: 247

נוסף בתאריך: ט׳ בניסן תשע״ח

הכשרת מחבת יציקה דו צדדית מתהפכת

שלום עליכם חברים יקרים

יצא עכשיו לשוק

מחבת יציקה דו צדדית מתהפכת

עם ציפוי אבן שיש.איך מכשירים אותה לפסח?

הרב שלמה דנינו, רב היישוב "יערה"

דינה ככלי חרס ואין לה הכשרה.

שאלה מספר: 058

קטגוריה: עניינים שונים

צפיות: 241

נוסף בתאריך: ד׳ בניסן תשע״ח

שאלות כלליות

שלום למפעילי האתר הקדוש.

מספר שאלות:

1.האם שמברכים בליל הסדר על הביצה זכר לקורבן חגיגה צריך לברך גם שהכל?

2.לגבי שתייה פתוחה או בקבוקי קטשופ למינהם שהם כשרים לפסח אך נפתחו לפני פסח?האם לזרוק או שאפשר להשאיר?

3.אם נשאר כמות רצינית של פסטות וקמח וגם בקבוקי בירה האם אפשר להכניס למחסן לעטוף טוב טוב ולכתוב על זה חמץ?

תודה רבה.

הרב אליהו דניאל אוזן, יו"ר ארגון להבין ולהשכיל ועורך קובץ בית יוסף

שלום וברכה,

לשאלה 1: ראשית יש להבהיר שלא מברכים על אכילת הביצה "זכר לקרבן חגיגה", אלא שנוהגים לומר זאת קודם האכילה ללא שם ומלכות. ובודאי שיש לברך על זה ברכת שהכל, שאסור לו לאדם ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה. ואף ברכת נפשות יש לברך לאחר שאכל אם אכל כזית מהביצה (27 גרם).

וכמובן כל האמור לעיל הוא דוקא אם אוכל את הביצה קודם הסעודה (וכמו שנהג מרן זיע"א), אבל אם אוכל את הביצה בתוך הסעודה לפני ברכת המזון, אינו צריך לברך לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה.

לשאלה 2: אם אין חשש שנכנס חמץ לבקבוקים, אין בזה כל בעיה.

לשאלה 3: אם נשאר כמות של חמץ, יש לסגור אותו במקום מסוים שלא תהיה אליו גישה בימי הפסח, כגון בארון או במחסן וכדו', ולכתוב "חמץ" (יש שכותבים "נמכר לגוי") כדי שלא יבואו לידי תקלה. אבל בכל מקרה, קודם הפסח יש לעשות "מכירת חמץ" אצל הרב המקומי, או בדרכים אחרות, כי בלא זה, ישנו איסור להשאיר חמץ ברשותנו, אך כשאנחנו מבצעים מכירה לגוי, אין החמץ שייך לנו, ויכול הגוי לבוא ולקחת את החמץ השייך לו בכל זמן שירצה. ורק אחרי הפסח, הרבנות קונה ממנו בחזרה את כל החמץ שהיה שייך לו.

לגבי ספוג "שבת כלין", השבנו בשאלה הקודמת, שמרן הראש"ל שליט"א אמר לנו שאין הדבר נכון שחזר בו.

שאלה מספר: 057

קטגוריה: כשרות

צפיות: 253

נוסף בתאריך: כ״ח באדר תשע״ח

כשרות בד”צ בית יוסף

שלום וברכה

האם יש בעיא בכשרות בד”ץ בית יוסף? יש שמועות שיש בעיה. ועוד, שהרב יצחק יוסף אמר בהרבה שיעורים שצריך לאכול “חלק בית יוסף” והדגיש שהוא לא מתכוון ל”בד”ץ בית יוסף”…

sitbon yoni

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

שלום וברכה!

אנו לא מחווים דעה להכשיר או לפסול חלילה גוף ציבורי כגון של כשרות וכל כיו"ב.

לענין הלכה יש לנו את הכלל המסור בידינו "עד אחד נאמן באיסורים", אבל מעבר לזה, כמה לסמוך על רמת ההידור בכשרות זו או אחרת, אם בכלל יש בזה ענין, הרי שזה ענין אישי שכל אחד סומך בזה על מה שמקבל מרבותיו.

בענין השאלה הנוכחית, אנו לא שמענו דברים ברורים מרבותינו, ולנסות לשער בדעת רבותינו בעניינים שכאלו, זה לא מתפקידנו.

לכאורה ההנהגה הנכונה בכל כיו"ב, לסמוך על הכלל ההלכתי "עד אחד נאמן באיסורים", ולהאמין את מערכת הכשרות בכל מה שמצהירים, כל עוד לא אתרע חזקתייהו להדיא ע"י חכמי ישראל, או ע"י פסק בית דין ברור שמריע את חזקת גוף הכשרות.

דברים אלו נאמרים בכלליות על כל גוף כשרות וכדומה, וכמובן יש בהם תשובה גם על עצם השאלה הנוכחית.

ביקרא דאורייתא

ובברכת פסח כשר ושמח

שמעון ללוש

שאלה מספר: 056

קטגוריה: פסח

צפיות: 238

נוסף בתאריך: כ״ה באדר תשע״ח

כמות אכילת כזית מצא

שלום הרב.

מה הכמות הנכונה באכילת כזית. לפני נפח או לפי משקל. וכמה זה יוצא במשקל גרם לפי מצות דקות ועבות.

תודה

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

שלום וברכה!

יסוד השיעורים שנתנו לנו חז"ל, הוא על בסיס הנפח ולא המשקל, ובכללם שיעור כזית.

אולם למעשה מצינו בדברי רבותינו שכבר מדורות הגאונים וכך במשך הדורות בין החכמים, היו נוהגים לשער לפי משקלים שהיו ידועים באותם הדורות, ע"פ הנפח שמדדו, ולהורות לעם למעשה לפי המשקל שעלה בידם ע"פ מדידות הנפח, מפני שיותר נקל לכלל בני האדם לשער במשקל מאשר בנפח, וכמו כן התקלות שמצויות כאשר משערים במשקל, הם פחותים הרבה מהטעויות המצויות כאשר משערים בנפח.

וכך אנו רואים עוד מדורו של הרמב"ם ועד מרן הש"ע וגדולי האחרונים שלאחריו, מרן החיד"א והגאון בא"ח וכלל החכמים שביניהם, כולם נקטו בשיעורי חכמים לפי משקל הדרהם, שהיה מטבע ידוע במצרים, אחרי שמדדו את הנפח של כזית כמה משקלו, ויצא להם תשע מטבעות דרהם, וכן בשאר שיעורים מדדו את הנפח, ושיערו כמה משקלו לפי משקל מטבע הדרהם, וכך אמרו על כל שיעור כמה מטבעות זה יוצא במשקל.

ובזמנינו שאין לנו את המטבע הזה שנקרא דרהם, אולם יש ממנו במצרים בעתיקות שלהם, ויש שם כמה סוגים. והמסקנא הממוצעת והמקובלת שיש להתייחס אליה כעיקר, שמשקל דרהם אחד הוא כשלוש גרם. ולפי זה, שיעור כזית, ששיעורו תשע דרהם, משקלו כעשרים ושבע גרם, ע"פ המסורת שהנחילו לנו רבותינו מעתיקי השמועה דור אחר דור, שהכזית הוא תשע דרהם, וכן ע"ז הדרך בשאר שיעורי חכמים.

וכך גם היה מורה ובא מרן רבנו הגדול זיע"א בכל סדרת ספריו חזון עובדיה, יחוה דעת, הליכות עולם, ועוד ועוד, וכמו כן בשיעוריו, שהיה תמיד אומר את השיעורים לפי משקל וככל המבואר לעיל. וכן כתב בספרו חזון עובדיה סוכות (עמ' קיג) וזה לשונו: מה שכתבתי שהכזית הוא משקל שלשים גרם, לאו דוקא, שהוא עשרים ושבעה גרם בדיוק, ואף שהשיעור הוא בנפח, ולא במשקל, מ"מ אחר שהפוסקים מדדו הכל, המשקל הוא בקירוב מאד להמדה בנפח. וכן כתב הפתח הדביר (סי' קצ) בשם כמה אחרונים לשער במשקל, וכן הסכים לדינא. והובא בכף החיים (סי' קמו ס"ק מו), וסיים, וכן המנהג פשוט אצל בעלי הוראה לשער כל השיעורים במשקל, כגון כזית מצה, וכביצה פת לאכילת קבע בסוכה, הם לפי המשקל כזית תשעה דרהם, והביצה שמנה עשר דרהם, ואין לשנות. ע"ש. עכ"ל.

ואף שיש הרבה שמורים כיום דוקא לפי הנפח, ולא לפי המשקל, ובפרט לענין כזית מצה בליל פסח, ומהם שמפיצים אף בשם מרן זיע"א שהסכים עימם לנהוג לשער לפי נפח, ועוד כל מיני שמועות, וע"פ זה משנים ההוראה המקובלת מדורי דורות ומורים לציבור לשער את הכזית מצה לפי נפח, ושכבר בחצי מצת מכונה או שליש מצה ויש אומרים כבר ברבע מצה, יש כזית בנפח וצריך לברך ברכת המזון, וכן משערים באחד עשר גרם מצת מכונה ויש אומרים בשלוש עשרה גרם, וכדומה, ומורים שבזה כבר יוצא ידי חובה דאורייתא של כזית מצה בליל הסדר ובשופי.

אולם הנכון הוא שאין ראוי לסמוך על כל זה למעשה ובפרט באיסורי תורה, ומרן זיע"א גילה דעתו בבירור בענין זה כאשר הראו לו חוברת שביררה הענין שכתוב בה לשער לפי נפח ולא לפי משקל בפרט במוצרים הפריכים וכדומה, וחוברת זו מרן הראש"ל בתחילה סבר שהמסקנא שלה נכונה, אלא שאחר כך שדיבר עמו מרן אביו זיע"א בזה, ביקש ממנו לפרסם בשמו שאין לשנות מההוראה והמנהג הפשוט אצל כל בעלי הוראה לשער לפי משקל דוקא ולא לפי נפח, ושכן כתב הכף החיים שכן המנהג לשער בהכל, ושכן נהגו רבותינו חכם עזרא עטיא, רבי אפרים הכהן, ועוד כל יתר החכמים, וכי אנו יותר חכמים מהם, וכהנה דברים דיבר עמו לפרסם בשמו, ותכף לזה הגיע מרן הראש"ל שליט"א להיות הרב המקדים בלוין, עוד בחיים חיותו של מרן אביו זיע"א, וביאר בהרחבה כל הענין מיסודם בתשובות הגאונים והרב המגיד ומעוד מקורות, שלמעשה יש לשער לפי משקל ולא לפי הנפח, ואחר שנכנס מרן אביו זיע"א, סיים בפניו כפי בקשתו שלכן יש לשער בכל הדברים ובמצות בפסח דוקא לפי משקל של עשרים ושבע גרם לכל כזית ולא לפי נפח, ומרן זיע"א היה מנענע בראשו לאשר הדברים.

ועוד כאשר חתנו של מרן זיע"א נשאל בזמנו היאך לשער לפי נפח או משקל, אמר שישאל למרן זיע"א וישיב, ולאחר שבוע השיב בשמו שדוקא במשקל, ואף פירסם (במוסף עונג שבת בזמנו) ע"פ בקשת מרן זיע"א שידע הציבור לשער הכל במשקל דוקא. וסיפר לנו אותו חתן באופן אישי, שכאשר שאל למרן זיע"א האם להוסיף הערה קטנה מתחת לאותו פרסום שכל זה אינו מדובר בדברים שהם כבדים כפירות יבשים וכדומה שבהם אין לברך ברכה אחרונה כיון שעדיין אין שיעור לפי הנפח ויש חשש ברכה לבטלה, אמר לו מרן זיע"א להיפך, תכתוב למטה בהערה: גם בדברים כבדים כפירות יבשים וכדומה לשער דוקא לפי משקל. ע"כ.

וכן בחוברת כי בא מועד, הביא שאלה ששאל את מרן זיע"א האם לשער בנפח או במשקל, והביא תשובת מרן זיע"א אליו בכת"י שאפילו שעיקר שיעורי חכמים הם לפי הנפח, אולם כבר נהגו לשער לפי המשקל. ע"ש.

ולכן גם אם השיב מרן זיע"א בזה לאנשים מסויימים דברים אחרים, אין אחריותנו על אותם דברים, שהרי דעתו בענין ההוראה בזה בציבור ברורה ללא כל צל של ספק. ומה גם, שגם האומר שכן הסכים עמו מרן זיע"א, מספר בבירור שהוא ביאר למרן שהם למדו הענין ומדדו ויצא להם מדה מבוררת וכדומה, ושאלו אם יכולים לסמוך על הנפח ולא על המשקל, ומרן השיב לו שאם הוא יודע הוא יכול לשער בנפח, אבל לא אמר לו שיורה לאחרים כך, ועוד שלא אמר לו שהוא מסכים שבאמת הוא יודע, אלא רק אחר שהפציר במרן זיע"א מכמה פנים, אמר לו מרן שאם הוא יודע שישער בנפח. אבל אנו הקטנים רואים שאותו אחד אינו מורה כדין בזה, שהרי מורה לפי נפח כזית שעדיין יש בו חללים דקים, ומרן זיע"א בודאי שאינו סובר כן, וכמבואר בשו"ת חזו"ע (עמ' תקיד-תקטו) שהביא דברי החיד"א הפתח הדביר ועוד פוסקים, שמדבריהם מתבאר להדיא שצריך למעך הכל, וממילא מבואר שלא יתכן שמרן אישר לו את ההוראה לפי הדרך שנוהג בה, אלא השיב לו בכללות לפי דרכו שאם חושב שיודע שיעשה מה שמבין, ותו לא. אבל את דעתו הברורה ביחס להוראה הנכונה המסורה בידינו מדורי דורות, ולמנהג הפשוט שהיה עד הדור האחרון, לא שינה כלל וכלל, ואדרבא בכל הזדמנות היה מגלה דעתו דעת תורה להורות ולשער דוקא לפי המשקל ולא לפי הנפח.

ובאמת שגם אם נבא לסמוך על המורים למדוד לפי הנפח, מה נעשה עם רובי החללים שיש במצות, שגם יש מחלוקת הפוסקים איזה מהם ממעכים ואיזה לא, ומי הוא המומחה שיודע למדוד כפי צורת המדידה המדוייקת, ומה גם שהעיקר לדינא נראה בדעות גדולי הפוסקים מדורות עברו שלאורם אנו הולכים, שהם כתבו כל דבריהם במשקל, לגבי כל מיני המאפים ומאכלים שברכתם מזונות באופן כללי, הנידונים בהלכות ברכות לארכם ולרחבם, וכגון בדין ברכה אחרונה שהזכירו כולם, הגאון בית דוד (סי' פב), מרן החיד"א (בברכי יוסף סי' קסח אות ד, ובמורה באצבע אות צה), הפתח הדביר (סי' קצ דף ריא והלאה), ועוד רבים, שאין ראוי לאכול בין נ"ד דרהם לבין ע"ב דרהם שאז הוא בספק ברכת המזון, והיינו בין שלוש ביצים לארבע ביצים. הרי שנתנו שיעור של דרהם שהוא משקל, למידה של ביצים שהיא נפח, בדין שהוא כללי לכל סוגי המאפים, ובודאי היה בידם קרקרים, מצות, עוגות טורט, ועוד ועוד, כאשר עיני המעיין תחזינה מישרים בכל הנידונים בסי' קסח ועוד ועוד בהלכות ברכות עי' עליהם בסוגים מסוגים שונים. ולכן בודאי שלמעשה אין זו הוראה נכונה להורות לשער לפי הנפח, שהרי לא כל אחד יתחיל לרסק מצות עד אשר דק ללא שום חלל שצריך למעך כל סוגי החללים ואפילו הדקים ביותר, ובדרך כלל צריך אפילו לזלף מעט מים ע"מ שיתרכך וידחס יפה, וכמו שהניסיון מורה, כי בלא זה השברים יבשים ונותרים חללים. ואף שיש אומרים שאין צריך כ"כ, אולם זה אומרים כי סוברים כמיעוט פוסקים שסוברים שאין צריך למעך החללים הדקים ביותר, ובפרט שאותם פוסקים אינם באים כלל מכח מסורת שבידם, אלא מסברתם ועם תוספת ראיות במו"מ של תורה.. אבל מדברי רבותינו החיד"א וסיע' הנ"ל, שהם הם מעתיקי השמועה, וכל דבריהם בידם בזה במסורת בהירה ואיתנה מדורי דורות, והם כתבו השיעורים בכל העוגות והמאפים, מוכך להדיא שכן צריך למעך הכל לגמרי. וכן מבואר גם יסוד הדברים בטעמו ונימוקו, בדברי הגאון רבי ישמעל הכהן מסלוניקי בשו"ת זרע אמת (סי' כט, והביאו מרן החיד"א), שכאשר התורה מחייבת על כזית אינה מחייבת על האויר, וכן חכמים אינם מחייבים ברכה על אויר, אלא על הנאת מעיים של כזית בפועל, ע"ש.

ולכן למעשה אין לנו לזוז מההוראה הפשוטה המקובלת בידינו, לשער כזית מצה בליל פסח לפי משקל, בשיעור עשרים ושבע גרם לכל כזית, בשלוש כזיתים עיקריים, שהם: כזית מצה במוציא מצה, כזית מצה בכורך, וכזית מצה באפיקומן.

ושוב ראיתי שכבר סיכם כל זה מרן הראשון לציון שליט"א בילקוט יוסף פסח חלק ג, שיצא זה עתה, (בעמ' תשפ) וזה לשונו:

בכל השיעורים נהגו לשער במשקל, אף שמעיקר הדין הולכים אחר הנפח, מכל מקום כבר כתבו הפוסקים, שמאחר ואין הכל בקיאים לשער בנפח, לכן נהגו הכל לשער במשקל, כי מן המשקל נדע בדרך כלל על הנפח. ומנהג זה היה עוד מלפני כאלף שנה, על פי תשובת רב שרירא גאון. וכן מבואר בהרב המגיד (פ"א מעירובין הי"ב) בשם הגאונים, וכן משמע מדברי האחרונים, פתח הדביר, ורבינו יוסף חיים, ועוד. ואם באנו לחוש לתקלות המצויות במקרים שונים כשמשערים במשקל, הנה הניסיון הוכיח שלעומתם רבו גם רבו הטעויות והתקלות המצויות במקרים רבים יותר כאשר משערים בנפח, ומה גם שלא יצא הדבר ממחלוקת כיצד יש לשער בנפח מצד מיעוך החללים וכדומה. ולכן העיקר לשער במשקל. (וכ"מ בשבת פא. וכי טורטני יכניס, ע"ש ברש"י.) וכמה ראויים בזה דברי הרמב"ם בפ"י מהלכות שמיטה ויובל, "שהקבלה והמעשה עמודים גדולים בהוראה, ובהם ראוי להיתלות", ולא לנטות מדרכם של מעתיקי השמועה גדולי הדורות ולהיות עושי חדשות. עכ"ל.

[והנה במקום שיש צורך להקל, וכגון זקן או חולה שקשה עליהם לאכול את השיעור הנ"ל, יש להקל להם כפי הצורך, וכמו שכתב מרן הראש"ל שליט"א בילקוט יוסף פסח ח"ג (עמ' תמט) וזה לשונו:

יש לאכול בליל פסח לכל הפחות ד' כזיתים מצה, [כל כזית 27 גרם], ומכל מקום זקן או חולה שאכילת המצה קשה להם, די שיאכל כזית מצה בתחלה, בברכת על אכילת מצה, ואחריה כזית מרור. ולכורך יקח חתיכה קטנה של מצה, וחתיכה קטנה של מרור, ולאחר מכן יאכל כזית אפיקומן. וחולה שאינו יכול לאכול מצה בליל הסדר בשיעור כזית כ-27 גרם, יש להורות לו שיאכל לכל הפחות שיעור שליש ביצה כשמונה עשר גרם, כי לדעת הרי"ף והרמב"ם הוא שיעור כזית, ולא יברך ברכת על אכילת מצה, וברכות אין מעכבות את המצוות. עכ"ל. (וע"ע שם בילקו"י עמ' תשעו.)

וכמו כן יש ליעץ להקל עליהם האכילה כמבואר בילקוט יוסף שם (עמ' תעה) וז"ל: מי שאינו בקו הבריאות, או זקן שקשה עליו לאכול כזית מצה כמות שהיא, יכול לפורר את המצה לפירורים דקים ולאוכלה. אך לא ידוך אותה כקמח. וכן יכול לטבלה ולהרטיבה במים או ביין, או בשאר מי פירות, ולאוכלה. ומותר לעשות כן אף לכתחלה. אבל לא ישרה את המצה בתוכם, רק יטבל ויאכל.]

שאלה מספר: 055

קטגוריה: עניינים שונים

צפיות: 236

נוסף בתאריך: כ״ד באדר תשע״ח

“ברוך שפטרני” כשלא ידוע מי האבא

שלום כבוד הרב! במקרה דנן לא ידוע מי האבא, השאלה מי מברך “ברוך שפטרני מעונשו של זה”.

הרב שלמה שרגא, ראש כולל "ברוך שאמר" דומ"ץ בירושלים

לא צריך לברך, גם ככה לא נהגו.

שאלה מספר: 054

קטגוריה: עניינים שונים

צפיות: 224

נוסף בתאריך: י״ט באדר תשע״ח

האם מותר לאבא או לסבא לנשק את ביתו או נכדתו הנשואה באופן שהבעל מקפיד?

רציתי לדעת אם מותר לאבא או לסבא לנשק את ביתו או נכדתו הנשואה באופן שהבעל מקפיד שהם לא יעשו זאת?

אשמח לדעת תשובה עם מקורה בהלכה יישר כח ותודה רבה

חיים מירושלים

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

ע' ילקוט יוסף פסח ח"ג (מהדורת תשע"ח, עמ' שסב והלאה) שהאריך והרחיב בדין זה ממקורותיו, ע"ש.

ושם (בעמ' שסו) העלה דאין לאב לחבק ולנשק את בתו וכן האם את בנה מעת הגיעם לגיל מצוות, ואף קודם לכן אם הביאו שערות אין להם לחבקם ולנשקם, ולשומעים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב. ובפרט כשהדבר נעשה בפרהסיא שהדבר מגונה, כגון האב את בתו תחת החופה וכו'. ע"ש.

ביקרא דאורייתא

שמעון ללוש

שאלה מספר: 053

קטגוריה: שבת

צפיות: 236

נוסף בתאריך: י״ט באדר תשע״ח

האם מותר ללכוד גנב בשבת

האם מותר ללכוד גנב בשבת או להתקשר למשטרה

הרב שלמה שרגא, ראש כולל "ברוך שאמר" דומ"ץ בירושלים

ללכוד מותר, ולא שייך בזה צידה בשבת.

לצלצל למשטרה אין היתר, אלא אם כן יש פיקוח נפש.

שאלה מספר: 052

קטגוריה: קידוש

צפיות: 280

נוסף בתאריך: י״ח באדר תשע״ח

יין מבושל

האם אפשר להשתמש ביין מבושל בשבת? ואם כן למה? (החלטתי לחקור את הנושא לעומק..)

עדיין אין תשובות

שאלה מספר: 051

קטגוריה: שבת

צפיות: 226

נוסף בתאריך: י״ח באדר תשע״ח

ספוג “שבת כלין”

שלום לחברי האתר הקדוש

האם יש חדש לגבי שאלתי על “ספוג שבת כלין”?

הרב אליהו דניאל אוזן, יו"ר ארגון להבין ולהשכיל ועורך קובץ בית יוסף

לשאלתך השיב מרן הראש"ל שליט"א, שאין נכונות השמועות שהוא חזר בו מדין זה.

שאלה מספר: 050

קטגוריה: עניינים שונים

צפיות: 244

נוסף בתאריך: י״ז באדר תשע״ח

כשרות עדת מדינה

שלום וברכה, האם עד מדינה בזמן הזה הוא כשר לעדות?

הרב ראובן זכאים, ראש בית המדרש לרבנים "זכרון יעקב", מרצה בכיר ב"הידברות"

בקצרה
פסול לגמרי
עוד טרם שנדון על אישיותו הבעייתית של עד מדינה שלרוב פסול לעדות מהרבה צדדים ועל הדרך הנלוזה והכפייה בה גורמים לו להעיד.
א. בדרך כלל מדובר בעד אחד.
ב. בנוגע בדבר שאין כדוגמתו. שהרי אם לא יעיד יענש אף הוא.
ג. בדרך כלל מקבל ממון הרבה על מנת שיעיד ובאנו לנידון הנוטל שכר על עדותו
בשונא או בכלל באדם מפוקפק שמפקיר את חבריו כדי להציל את עורו
ד. מדובר בשותף מלא לפשע. ברשע הן על פי הודאתו ואף אם תאמר א"א משים עצמו רשע יש בדרך כלל עדויות אחרות נגדו.
ובמקו"א הארכתי
ראובן זכאים

שאלה מספר: 049

קטגוריה: ברכות

צפיות: 245

נוסף בתאריך: י״ז באדר תשע״ח

ברכת עוגיות בוטנים בפסח

אחת ולתמיד, מה הברכה על עוגיות בוטנים בפסח?

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

כל שניכרים חתיכות בוטנים, פשוט שיש לברך בורא פרי האדמה.

וכשאין ניכרים כלל, אף שמעורב גם סוכר וכדו', אולם אין כאן שינויים מהותיים, וראוי לברך כברכתו, וכדעת מרן הש"ע שקבלנו הוראותיו.

ומי שמברך שהכל, מפני שסובר לדמות למנהג המבואר בברכת יוסף ידיד, שעל הלדר הפלאפל וכדו' אם מעורב עוד דברים וכבר יש כמה שינויים נוהגים לברך שהכל ודלא כמרן הש"ע, ולכן גם בעוגיות בוטנים לכאורה יש כמה שינויים, גם הוא לא משתבש. אלא שלכאורה נראה דלא דמי, ועוגיות הללו אין בהם כל השינויים הנ"ל, והוו דלא לוסיף עלה, והדרינן לפסק מרן הש"ע.

נ.ב. "אחת ולתמיד" יש אחרי מאה ועשרים. כאן למטה יש "אלו ואלו דברי אלקים חיים", וכללי הפסיקה יכריעו, ופעמים מכללי הפסיקה הוא דמאן דעביד הכי לא משתבש ומאן דעביד הכי לא משתבש.

בברכת פסח כשר ושמח!

שמעון ללוש

שאלה מספר: 048

קטגוריה: שבת

צפיות: 228

נוסף בתאריך: ג׳ באדר תשע״ח

ספוג “שבת כלין”

שלום לרבני האתר,הקב”ה יחזיר לכם כפל כפליים.

יש את הספוג לשבת שנקרא “שבת כלין”.

הספוג באריזתו המקורית נושאת עליו המלצה ממרן הרב יצחק שליט”א ומהרב שיחיה מחפוד שליט”א.

האם הספוג אכן בהמלצת מרן?כי יש שסוברים שמרן שליט”א לא סומך על זה…

אז מה נכון?

תודה.

מערכת האתר,

בע"ה נעביר את השאלה בהקדם למרן הראשון לציון שליט"א

שאלה מספר: 047

קטגוריה: ברכות

צפיות: 240

נוסף בתאריך: כ״ט בשבט תשע״ח

ברכת המזון

בס”ד

אם אכלתי מחצית מהכריך, כשלושים גרם, אך לא הספקתי לברך את ברכת המזון בשל אילוצים שונים, האם מותר לי לברך לאחר כ – 50 דקות, ו/או להמשיך לאוכלו ולאחר מכן לברך?

תודה רבה!

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

אם בודאי אין באותה מחצית פחות מעשרים ושבע גרם, אתה חייב עדיין בברכת המזון, עד שבעים ושתיים דקות מסיום האכילה.

ולגבי המשך האכילה, אם כבר הסחת דעתך מהאכילה ועשית סילוק מפה מהשלחן, או שהרמת את הלחם ע"מ שלא להמשיך לאכלו, וכדומה, צריך ליטול ידים מחדש ולברך נט"י והמוציא,

אבל אם לא סילקת המפה, ולא הרמת את הלחם, ובתת מודע שלך היה שעדיין יתכן שתחזור לסיים את האוכל, אתה יכול להמשיך לאכול את הכריך בלי לברך מחדש ברכת המוציא.

ואם תאכל כשלושים גרם מחדש תברך ברכת המזון ללא כל פקפוק.

בברכה

שמעון ללוש

שאלה מספר: 046

קטגוריה: פורים

צפיות: 208

נוסף בתאריך: כ״ו בשבט תשע״ח

קריאת מגילה כשמתפללים ערבית בפלג

האם מותר לקרוא את המגילה לאחר שהתפללנו ערבית בפלג?

הרב שלמה שרגא, ראש כולל "ברוך שאמר" דומ"ץ בירושלים

אפשרי במקום הצורך

שאלה מספר: 045

קטגוריה: שבת

צפיות: 188

נוסף בתאריך: כ״א בשבט תשע״ח

קבלת שבת בהדלקת נרות קודם השקיעה

האם מי שמדליקה נרות אחרי 40 דקות מהשקיעה האם חייבת לקבל שבת או שלא?

מערכת האתר,

שלום וברכה,

נראה שהשאלה אם מדליקה קודם ארבעים דקות מהשקיעה, ולא אחרי חלילה, שזהו חילול שבת.

ולגוף השאלה, כבר נתבאר בתוס' ובשלחן עארוך (סי' רסג), וכן פסק מרן הראש"ל שליט"א בספרו הבהיר ילקוט יוסף (סי' רסג הלכה מד, עמ' קסח-ט), דכל שהוא סמוך לשבת, לדידן בני עדות המזרח אין צריך לקבל שבת בהדלקה, אבל אם אינו סמוך, אלא רחוק מהשקיעה יותר מחצי שעה, מקבלת שבת בהדלקה בעל כרחה, ע"ש.

וכל זה כשמדלקת אחר פלג המנחה, אבל קודם פלג המנחה אינו מועיל אפילו אם תקבל שבת בהדלקה, לפי שהוא רחוק כ"כ משבת ואינו ניכר שהוא לכבוד שבת. ע"ש.

ועיין עוד בילקו"י שבת חלק א כרך שני (בקונטרס אחרון סי' ז, עמ' תשפ), שהביא מאיזה ספרים וסמך על זה למעשה, שבירושלים שיש ציבור גדול שמדליק 40 דקות קודם השקיעה, מי שעושה כן אינו צריך לקבל שבת בהדלקה.

אולם יש לציין, שזהו דוקא לתושבי ירושלים בשכונות שרבים נוהגים לקבל שבת מ' דקות קודם השקיעה, כדי שיחשב הדבר כניכר שמדליק לכבוד השבת.

ועוד חידוש מצאתי שם, בשם שלחן ערוך הגאון רבי זלמן, והציץ אליעזר ועוד, שבמקום צורך חשוב, אפשר שהאשה תדליק אחר פלג המנחה קודם החצי שעה, ולא תקבל שבת, אבל אחד מבני הבית כגון בעלה וכדומה יקבל עליו שבת, ונמצא שהיא הדליקה בעבורו בשליחותו. ע"ש.

בברכה רבה

שמעון ללוש

תשובה זו נכתבה לאחר ליבון הדברים ומשא ומתן עם הרבנים: הרה"ג הרב שלמה דנינו שליט"א, הרה"ג הרב שלמה שרגא שליט"א והרב אליהו דניאל אוזן.

שאלה מספר: 044

קטגוריה: שבת

צפיות: 191

נוסף בתאריך: כ״א בשבט תשע״ח

שפיכת משקה על קרח שבכוס

האם לדעת הרב עובדיה מותר לשפוך מים או משקה על הקרח שבכוס או שצריך קודם לשפוך את המשקה ואז להניח הקרח?

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

שלום וברכה,

נראה שאפשר להקל בדבר.

דהנה כתב מרן זיע"א בספרו הבהיר חזו"ע שבת ח"ד (עמ' קנח) בזה"ל: ונראה שעכ"פ מותר לנענע כוס היין או המים שנתן לתוכו שלג או ברד, כי דיינו לאסור ריסוק בידים ממש, אבל נענוע הכוס בעלמא מותר. ואף שהגר"ח פלאג'י בשו"ת לב חיים ח"ב (סי' קצב) ד"ה ועיניך, כתב, לא יפה עושים שכשנותנים השלג לתוך הכוס של יין או שכר ועדיין לא נימוח מנענעים הכלי בידים כדי שיהיה נימוח יפה במהרה, וראוי להזהר בזה. ע"ש. לדעתי אין להחמיר בזה. וכאמור. עכל"ק. והיינו טעמא, משום דאף ריסוק בידיים יש כר נרחב ע"פ דברי גדולי הפוסקים הראשונים להתיר, אלא שמרן הש"ע ראה להחמיר בזה, ואין לנו לעשות נגד דבריו, שכבר קיבלנו הוראותיו. אבל בשינוי כל דהו, שכבר נחית דרגא, אף שהוא כוחו ממש כבר יש להקל, לפי שאינו בידיים ממש והוו דלא לוסיף עלה.

ולכאורה ה"נ בנידון דידן, שאינו מרסק בידיים ממש, אלא ע"י כוחו, ויש לומר דיינו לאסור ריסוק בידיים ממש, אבל ע"י כוחו הוו דלא לוסיף עלה ומותר.

עוד יש להוסיף טעם לשבח, ע"פ מה שכתב מרן זיע"א בחזו"ע (שם) לדון לגבי שבירת ארטיק קרח לחתיכות דקות, ובתחילה כתב להתיר מדין פסי"ר דלאכפ"ל בדרבנן, ויש לפלפל האם סברא זו שייכא גם בנ"ד, דלכאורה לא אכפ"ל מריסוק ומיחוי הקרח ע"מ שיוכל לשתות גם את הקרח, אלא כל חפצו ורצונו בקירור המים, ואכמ"ל.

אולם אח"כ הוסיף להתיר שבירת הארטיק מטעם נוסף, שהביא דברי השבולי הלקט בשם אחיו רבי בנימין, שלא אסרו לרסק אלא שלג וברד, שהוא מוליד משקה שלא היה בעולם, אבל השואב מים מערב שבת לכדו וחביתו, וביום השבת בבוקר מצאם קפואים וקרושים, מותר לרסקם, ואין בזה משום מוליד משקה. ע"כ. ועוד הביא שכ"כ האורחות חיים בשם בעל המכתם, שיש לומר דאפילו נקפא השמן מרוב קרירות מותר להפשירו, שהפשירו לא זהו בישולו, "מאחר שאין תחלת ברייתו להיות נקפא", ולא דמי לחֵלֶב, שמתחלת ברייתו להיות קפוא. ע"כ. וכתב ע"ז מרן זיע"א בחזו"ע, "ואף הארטיק היה מים בתחילתו ונקפא". והוסיף שגם הרב ערוך השלחן כתב לצדד שמלשון רבותינו משמע שלא הקפידו אלא על ריסוק שלג וברד ולא על קרח, כי הקרח היה קודם מים, ומשום הכי אין בו "לא משום מוליד ולא משום סחיטת פירות", ע"כ. (וכתב בחזו"ע שהרב ערוה"ש לא הזכיר שכן כתבו הראשונים הנ"ל. ע"ש.)

ולפי זה יש לומר דהוא הדין למיחוי והפשרת קרח או גלידה בידיים, דמכיון שכבר היה נוזלי קודם ההקפאה, לא דברו בו חז"ל כלל באיסור ריסוק שלג וברד. ואף שלא מצינו בפוס' שהזכירו חילוק זה שהוא כ"כ מהותי, ואדרבא כמה נידונים יש באחרונים על מיחוי וריסוק דברים קפואים שהיו משקה מתחילתם. אולם בחזו"ע שם לא הביא ראשונים שחולקים בזה על הראשונים הנ"ל, ואדרבא הביא דברי הערוך השלחן שכן באמת משמע בדברי כלל רבותינו הראשונים שנקטו דוקא דבר שהיה קפוי מתחילתו.

ולכן נראה שהמיקל לערב קרח בכוס, וכן גלידה, ע"מ למחות ולהפשיר עד שיהיה משקה, יש לו ע"מ שיסמוך. וכ"ש אם עושה רק על ידי שמערה מים ע"ג הקרח, שאינו אלא כוחו. (וכן במיחוי גלידה אפשר שיוליך אנא ואנא ובכך נמצא שאינו ממחה בידים רק גורם בכוחו.) ובזה לא חשיב כמרסק בידים. דומיא דמ"ש מרן זיע"א לחלק בין ריסוק בידים לנענוע דקיל טפי, ודו"ק.

[ויש לעורר, דאין הכרח ללמוד סברא זו של קרח שמתחילתו היה מים, גם לגבי נענוע אשל, שמתחילתו היה חלב נוזל ורק אח"כ נקפא. לפי שיש מקום לחלק, דשאני אשל שהיה חלב ולא אשל, ועכשיו שממחה אותו אינו חוזר להיות נוזל כמו החלב שהיה, אלא נעשה נוזל בסוג חדש שלא היה בעולם, ויש לומר שבזה לא כתבו להקל. אלא שבלאו הכי לגבי אשל אפשר ע"י נענוע וכנ"ל.]

ולכן למסקנא, כל שאינו מרסק בידים ממש, רק ע"י ערוי ששופך עליו, או ע"י נענוע הכוס, וכן כשמוליך אנא ואנא את הקרח והוא נמחה מאליו, וכל כיו"ב, שפיר דמי להקל. וכל שכן בדבר שהיה מעיקרו משקה, כמו קרח, ארטיק, גלידה, וכיו"ב, דבלאו הכי משמעות רבותינו הראשונים דמעיקרא לא היתה בהם הגזירא. ולכן בצירוף הנ"ל שאינו מרסק בידים, יש להקל בזה בשופי. והנלע"ד כתבתי בס"ד.

בברכה רבה וכל טוב

שמעון ללוש

שאלה מספר: 043

קטגוריה: חו"ל

צפיות: 190

נוסף בתאריך: ט״ו בשבט תשע״ח

האם מותר ללכת לאילת

שלום כבוד הרב רציתי לשאול האם מותר ללכת לאילת זאת אומרת האם זה נחשב ארץ ישראל או שזה נחשב חוץ לארץ והאם מותר ללכת לשם סתם ככה בשביל לטייל ומה הדין לגבי פירות שביעית אם אפשר לפי כל הדעות באחרונים גם לדעת אחינו האשכנזים? תודה רבה ויישר כח

הרב אליהו דניאל אוזן, יו"ר ארגון להבין ולהשכיל ועורך קובץ בית יוסף

שלום וברכה,

אילת נחשבת חוץ לארץ מבחינת התורה, זאת אומרת, כשהקב"ה הנחיל לנו את ארץ ישראל, לא היה כלול בזה את העיר אילת, רק שבסייעתא דשמיא יש לנו עליה ריבונות והיא שייכת למדינת ישראל. ולכן באילת לא נוהג איסור שמיטה, והפירות הגדלים שם אפילו בקרקע של ישראל, אין להם קדושת שביעית, ומותר לעבוד כרגיל באדמות שם בשנת השמיטה.

ומכיון שכך, אין לצאת לאילת אלא לדברים שהתירו בהם חז"ל לצאת לחו"ל, כדוגמת להפיץ וללמוד תורה, לישא אשה, פרנסה וכדו'. כן כתב מרן הראשון לציון שליט"א בספרו ילקוט יוסף שביעית (מהדורת תש"ס, פרק א עמוד עג והלאה).

וכתב הראשון לציון שליט"א שם, שיש להחמיר שלא לצאת לאילת לשם טיול בלבד, ואף שיש אחרונים שהקלו בזה, בכל זאת נכון להחמיר בזה.

ואף שיש לאילת דין של חו"ל, מכל מקום, לא יעשו בה ב' ימים של גלויות בימי החגים, שכל מה שתיקנו חכמים שבחוץ לארץ ינהגו ב' ימים טובים, היינו דווקא במקומות רחוקים מארץ ישראל, שעד שהיו השלוחים מגיעים אליהם היה לוקח זמן רב, אבל במקומות הסמוכים לארץ ישראל, כגון אילת, יש לנהוג יום טוב אחד כמו בארץ ישראל.

בברכה,

אליהו דניאל אוזן

שאלה מספר: 042

קטגוריה: שבת

צפיות: 209

נוסף בתאריך: י״ג בשבט תשע״ח

התנהגות בתנור בתור פלטה ללא מצב שבת

התנור אין בו מצב שבת איך להתנהג בו במקום פלטה לגבי הנורה שנדלקת לאחר זמן של הטרמוסטט ולעניין הטמנה יש לצייון שהוא על שעון שבת תודה

הרב שלמה שרגא, ראש כולל "ברוך שאמר" דומ"ץ בירושלים

אם הנורה לא נדלקת בשעה שפותח וסוגר אין בעיה ומותר לפתוח רק שמבושל כל צרכו. אין הטמנה בתנור.

שאלה מספר: 041

קטגוריה: תפלה

צפיות: 230

נוסף בתאריך: ו׳ בשבט תשע״ח

תפילה בהנץ החמה

1. מה העדיפות הנץ הנראה או הנץ המישור במשך כל השנה?

2. בקשר לנץ הנראה לכתחילה האם צריך לדייק בדקות ושניות כל יום, או עדיף לאחר קצת מאשר להקדים קצת?

3. בדיעבד בכמה דקות מקסימום מאחרים או מקדימים?

4. האם הנץ החמה של השבת יש לו אותו ערך עם הנץ של ימי חול?

5. מה עדיף?

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

1. הנץ הנראה במקום הגבוה שבאותו מקום (ילקו"י תשס"ד, תפילה ח"ב עמ' מט-נ).

2. אם הש"צ בקי להתפלל בנועם ובישוב הדעת ועם זה לכוין תפילתו בדיוק לפי השניות, לכתחילה כך ראוי לעשות. אבל אם בשביל לכוין תחילת התפילה לפי השניות יצטרך להסיח דעת מכוונת התפילה, או שיבא לבלוע תיבות בשביל זה, וכדומה, שמגרע באיכות התפילה בשביל לדייק את הזמן לפי השניות, בזה אין ראוי להתחשב בדיוק השניות, אלא לכוין עצמו מעיקרא שפחות או יותר יגיעו לתפילת העמידה בזמן הנץ החמה, ותו לא. (ילקו"י שם עמ' מח).

3. כנ"ל, לכתחילה בדיוק, ובמקום שיבא בשביל זה לגרע באיכות התפילה וכדומה, יכוין עצמו שיגיע בתפילת העמידה פחות או יותר לזמן הנץ החמה. (ילקו"י שם עמ' מט).

4. אותו ערך. אלא שלמאן דאמר שבשבת א"צ לסמוך גאולה לתפילה, נמצא שא"צ להתפלל בהנץ החמה, אבל למעשה אין הבדל בין שבת ליום חול וכאמור, אלא שיש נוהגים בשבת לקום מאוחר יותר משום עונג שבת. (ילקו"י שם עמ' מז).

5. מי שנוהג כל השבוע להתפלל בהנץ החמה, ובידו לעשות כן גם בשבת, עדיף שגם בשבת ישכים להתפלל כמעשהו בחול. (ילקו"י שם).

שאלה מספר: 040

קטגוריה: שבת

צפיות: 187

נוסף בתאריך: ה׳ בשבט תשע״ח

וזלין בשבת האם מותר?

האם מותר לשים וזלין לדעת מרן זצ”ל

אם זה נספג בעור ואפשר לסמוך על המגן אברהם כאשר נבלע שאין ממרח

או לא?

הרב שלמה דנינו, רב היישוב "יערה"

מותר למרוח ואזלין בשבת אם כוונתו להספיגו בעור ואין בזה משום איסור ממרח וסמכינן על המגן אברהם. וכמו שכתב מרן פאר הדור זצוק"ל בספרו הבהיר יביע אומר ח"ד (חאו"ח סי' כח אות יג) שהאריך לבאר את ההיתר הנ"ל. הביאו בילקו"י שבת ח"ב (סי' שג ה"י), ועיין בילקו"י שבת א כרך ב (עמוד רצג במקורות) שהסתעף לדין זה ודן באריכות להוכיח כן והביא מדברי המאירי (שבת עה:). ע"ש.
ולפ"ז במקום שאין מטרתו שיסתפג וכגון חתן וכלה ששמים למצות עונה. יהיה אסור משום ממרח.
אלא שיש לדון מדין רפואה בשבת כגון שאם הוא אדם בריא ושם על ידיו אסור משום רפואה אלא אם הוא בגדר חולה דאז שרי. וכמ"ש ביבי"א ובילקו"י הנ"ל.

שלמה דנינו

הוספת הרה"ג הרב שמעון ללוש שליט"א:

וכן מתבאר להדיא מדברי מרן זיע"א בחזו"ע ח"ג (עמ' שפד והלאה), ע"ש.

אלא אם כן כבר התחיל במירוח הוזאזלין עוד קודם השבת, ובשבת מציק לו מאוד, שאז אפשר להקל, כמבואר בילקו"י שבת כרך ד (מהדו"ק, סי' שכח סעיף מט, עמ' קלה).

שאלה מספר: 039

קטגוריה: תפלה

צפיות: 207

נוסף בתאריך: ד׳ בשבט תשע״ח

זמן הנץ

כמה דקות אפשר להקדים את הנץ כדאי שיחשב נץ לכתחילה

מערכת האתר,

ראה מה שענה הרה"ג הרב שמעון ללוש שליט"א כאן, בתשובה לשאלה מספר 3.

שאלה מספר: 038

קטגוריה: שבת

צפיות: 179

נוסף בתאריך: ג׳ בשבט תשע״ח

סיר לבישול איטי

בס”ד

שלום וברכה.

רציתי לשאול מדוע הצריך הרב בחזון עובדיה לכסות את המתג בסיר לבישול איטי?

האם מדובר באופן שהמאכל פחות מבן דרוסאי ואז יוצא חידוש שהרב זצ”ל מתיר בכיסוי כפתורים להפוך את האש לגרופה או קטומה.

או שהרב דיבר שזה כבר מבושל כמאכל בן דרוסאי ואז נשאלת השאלה מדוע הצריך בכלל כיסוי הכפתור? והרי כמה הלכות קודם לכן כתב שאפשר לסמוך על שיטת חנניא.

תודה רבה.

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

יישר כח על השאלה הנפלאה על הדין המבואר בחזו"ע שבת ח"א (עמ' סד), שניכר בה העיון הישר בדעתו של מרן זיע"א בכללות הנושא.

והנה אכן כפי הנראה מרן זיע"א כלל בזה את ב' האופנים.

דאם אינו מבושל כמאכב"ד, אכן יש לכסות הכפתורים מן הדין, משום גזירת "שהיה" שמא יחתה בגחלים, ולזה שפיר מהני כיסוי הכפתורים במקום גרוף וקטום, וכמבואר בחזו"ע שם (עמ' נ) שלמד כן מדברי הרא"ש (פ"ג דשבת סי' נ) דכל שיש היכר בדבר שהיום שבת, שוב אין לחוש שמא יחתה, ע"ש.

ואם המאכל כבר מבושל כמאב"ד, בזה אף שלגבי גזירת שהיה שמא יחתה, מן הדין יש לסמוך על ס"ס, שמא כחנניה, ואת"ל כרבנן שמא לסעודת הבוקר לא גזרו, דלא אתי לחתויי, (זולת מה שרשאי לסמוך על המנהג כחנניה), אולם עדיין אינו מספיק כדי לסמוך בזה לכתחילה ובשופי, וכמובאר בחזו"ע שם (עמ' מד, ושם עמ' מט ד"ה ומ"מ), דאף כאשר יש את הס"ס הנ"ל, עדיין טוב להניח טס של מתכת או אזבסט להפסיק בין האש לקדרה, שאז הוי כדין כירה קטומה, שכיון שעשה היכר ע"י נתינת האפר, אין לחוש שמא יחתה בגחלים. ע"ש.

[ומה שכתב בחזו"ע (עמ' סד-סה) במקורות לצדד בהיתר הקדירה הכפולה מדין ס"ס בדומה לס"ס הנ"ל, אינו אלא לענין איסור "הטמנה" בקדרה זו, ולא לענין איסור "שהיה". וכאשר עיני המעיין תחזינה מישרים.]

בברכה רבה

שמעון ללוש

שאלה מספר: 037

קטגוריה: שבת

צפיות: 185

נוסף בתאריך: א׳ בשבט תשע״ח

קילוף ביצה באמצעות המים בשבת

האם יש איסור בורר כשמקלף ביצה קשה תחת ברז מים?

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

שלום וברכה!

כתב מרן זיע"א בהליכות עולם ח"ד (עמ' פה, פר' בשלח הערה ה ד"ה ולענין), שהמקלף ביצים, יש לקלפם סמוך לסעודה על מנת לאוכלם לאלתר, וכעין מ"ש הרמ"א בהגה (סוף סימן שכא), ע"כ.

ולכן כשרוצה לקלף ביצה קשה, יש לקלף אותה לאלתר, דהיינו אם אוכל אותה בתוך סעודה, אפשר מחצי שעה סמוך לסעודה, ואם אוכל אותה ללא סעודה, צריך לקלוף סמוך ממש לזמן שמתכוין לאכול.

ואפילו כשקולף מתחת לזרם של ברז מים, עדיין שייכת כאן הסברא של בורר, כמבואר שם בהליכות עולם (בעמוד פה), ובחזון עובדיה שבת ח"ד (עמ' ריז), שאם יש לכלוך דבוק על הפירות, או אבק, מותר להזרים עליהם מים מן הברז ולשפשף אותם בידו "על דעת לאוכלם לאלתר", ע"כ. ומבואר שגם באופן כזה, שהפרי מבורר לעצמו, וזרם המים הוא שפועל הברירה, עדיין לא היקל בזה מרן זיע"א אלא כשעושה כן על דעת לאכול לאלתר.

ולכן גם לגבי קילוף הביצים, מותר לקלף ביצים, בין בידו בלבד, בין תחת זרם המים, ובלבד שעושה כן על דעת לאכול לאלתר.

בברכה רבה

שמעון ללוש

שאלה מספר: 036

קטגוריה: שבת

צפיות: 186

נוסף בתאריך: כ״ד בטבת תשע״ח

להבריש כובע במברשת מאבק

שלום רב!

לדעת השו”ע שמותר לנער טלית מאבק

האם יכול להבריש כובע במברשת בצורה חזקה וכמו שכתב מרן זצ”ל בחזו”ע שבת ו’ עמ’ צ”ו שחלק על המשנ”ב והתיר אפילו לשפשף

ומה הדין לחבוט על שטיח מאבק בשבת

תזכו למצוות ותודה על התשובות

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

שלום וברכה!

כתב מרן הראש"ל שליט"א בספרו הבהיר ילקוט יוסף שבת ב (מהדו"ק, סי' שב ס"ט):בגד או כובע שנתלכלך מעפר או מאבק, מותר לנערו בשבת, אף בבגד חדש שחור ומקפיד עליו שלא ללבוש את הבגד עם הלכלוך שלדעת מרן השלחן ערוך דוקא בטל ובגשם אסור לנקותו בשבת, [בבגד חדש, שחור, וכשהוא מקפיד שלא ללובשו בלי הניקוי]. אבל באבק וכדומה, יש להקל בזה. ומותר לנקות את הבגד בשבת מהאבק גם במברשת בגדים. וטוב להחמיר לנקות את הבגד או הכובע מהאבק בשינוי, כגון בשרוול חולצתו, וכדומה. ואחינו האשכנזים מחמירים שלא לנער את הבגד בשבת גם מהאבק שעליו, אלא מקנחים את הבגד בנחת בכף היד, או במטלית יבשה. ע"כ. וכ"כ פירט יותר בקיצור ש"ע ילקו"י סי' שב סעיפים יא-יב, ע"ש.

ובקיצור ש"ע שם סעיף טז כתב: יש אומרים שמותר לנקות בשבת את השטיחים ולהסיר מהם האבק על ידי מכונה ידנית, אף אם היא תולשת ומורטת את הצמר מן השטיחים. ויש חולקים. ואף שהעיקר כסברא ראשונה, מכל מקום המחמיר תבא עליו ברכה. [ילקוט יוסף שבת ב' עמ' עח בהערה]. ע"כ. ומבואר דכל החשש אינו אלא מחמת תלישת ומריטת הצמר, אולם בחבטה בעלמא ע"ג שטיח דליכא חשש מריטה, ואין שם יותר מניעור אבק, לכאורה הו"ל לכל היותר ניעור וניקוי ע"י כלי המיוחד כמברשת דמעיקר הדין שרי, ורק המחמיר לעשות בשינוי תע"ב.

אולם עדיין יש לומר שבדבר כזה שהוא נשמע למרחוק ונראה כמעשה של חול, וגם פעמים רבות יש בו טרחה יתירה, לכן יש להימנע מלחבוט בשטיח, ואין להקל ללא צורך גדול. ואף במקום צורך גדול, ישתדל לעשות מה שאפשר בצינעה ואם אפשר גם בשינוי, ותע"ב.

בברכת התורה

שמעון ללוש

שאלה מספר: 035

קטגוריה: ברכות

צפיות: 186

נוסף בתאריך: כ״ב בטבת תשע״ח

ברכות הבמבה והשוקולד

לק”י

כיצד מברכים על מאכלים שנשתנה צורתם ע”י שנטחנו ונתערבו בדבר אחר?

כגון, במבה שוקולד אפרופו קורנפלקס וכדומה.

לגבי הבמבה ידועה שיטת הרב שליט”א. אך מאן דהו אמר לי ששמע באיזה שיעור שהרב חזר בו, רצוני שיתן דעתו ע”ז אם אמת היה, או שמא חזיון לילה?

הרב אליהו דניאל אוזן, יו"ר ארגון להבין ולהשכיל ועורך קובץ בית יוסף

הנה בכל עניינים אלו נשפך דיו רב [וע' באריכות למרן הראשון לציון שליט"א בספריו הבהירים ילקוט יוסף ברכות בקונטרס אחרון, ובעין יצחק ח"ב (כללי ספק ברכות הערה נב, ד"ה ונפק"מ)], אך לתועלת העניין נביא רק את עיקרי הדברים:

ידועה הגמרא בברכות (לח.) שתמרים שמיעכן מברך עליהם "בורא פרי העץ". וביאר רש"י שם, שמדובר במקום שהתמרים מעוכים "קצת", ואינם מרוסקים. ומשמע מדבריו, שאם התמרים היו מעוכים לגמרי, מברכים עליהם ברכת שהכל. וא"כ לכאורה הוא הדין בכל הפירות שטחנו אותם, שיש לברך עליהם שהכל.

אך בבמבה הדבר שונה, מכיון שהיא מיוצרת מזן של תירס שמגדלים אותו במיוחד בשביל ייצור הבמבה, ואין התירס ראוי לאכילה בפני עצמו אלא רק לאחר שטוחנים או מנפחים אותו. ודעת רבינו ירוחם (תולדות אדם נתיב טז ח"ב דף קמג:) שבדבר כזה מברכים עליו כברכתו העיקרית, ובנדוננו הברכה היא "בורא פרי האדמה". וכן דעת התרומת הדשן (סי' כט), החיי אדם (כלל נא ס"י), מג"א (סי' רב ס"ק יח) משנ"ב (סי' רג ס"ק יב). והדבר דומה לגרעיני אבטיח וחמניה, שבעבר היו מברכים עליהם שהכל נהיה בדברו, מחמת שלא היו מגדלים את האבטיחים והחמניות במיוחד בשביל הגרעינים, אלא לדברים אחרים, ודרך אגב היו משתמשים בגרעינים שלהם לאכילה. אך כיום שמגדלים אבטיחים וחמניות במיוחד בשביל הגרעינים, ברכתם בורא פרי האדמה, וחושבני שלא נמצא כיום אדם שיברך עליהם שהכל נהיה בדברו.

ואין זה נכון כלל וכלל שמרן הראש"ל שליט"א חזר בו מדין זה, ובכלל פרצה הוא שפרצו בדורנו בפסיקותיהם של מרן רבינו זיע"א ויבדל לחיים טובים ומרן הראש"ל שליט"א, שעל הרבה דברים אנשים שונים ואומרים שחזרו בהם מפסיקותיהם, ועשו תורתם פלסתר, למרות שבמקומות מועטים (כמה עשרות הלכות מתוך אלפי פסקי הלכה שכתבו) חזרו בהם. ואין לסמוך על דברים אלו רק ממקומות מוסמכים, או שכתבו זאת בעצמם במפורש, ואך לפני זמן מועט שמענו ממרן הראש"ל שליט"א שדיבר בעניין הבמבה עם איזה ת"ח.

ומה שכתב מרן רבינו זיע"א בהסכמה לספר הלכה ברורה שיש לברך שהכל, הנה כתב מרן זיע"א שם בלשון "חטיפי תירס", וכתב מרן הראש"ל שליט"א (בעין יצחק ח"ב מהדורת תשע"ד עמוד תקעו) שביום טו סיון תשס"ט דיבר עם בזה עם אביו זיע"א, ונתברר שלא הייתה כוונתו על הבמבה (אלא על שאר החטיפים כגון אפרופו וכדו') שמיוצרת מזן מיוחד של תירס. ובשנת תשס"ה חתם בכת"י שמסכים לדבר שיש לברך על הבמבה ברכת האדמה (לחץ כאן לצפיה). ע"ש.

ואף שמערבים במבה כמה חומרים, אין בחומרים אלו רוב כדי לבטל ממנה ברכת האדמה, שעיקר ורוב הבמבה נעשית מהתירס הנ"ל. וע' בעין יצחק שם (ד"ה והנה ביקרנו) שביקר מרן הראש"ל שליט"א במפעל, ונתברר שמתוך כמות גדולה שלא מאתים קילו, מערבים 130 גרם בלבד של אבקת אפיה, ופשוט שהיא מתבטלת ברוב המוחלט של התירס.

ולענין ברכת השוקולד ראה למרן הראש"ל שליט"א בילקוט יוסף ברכות (עמ' תל) שכתב שהמנהג לברך שהכל, והמברך העץ לא הפסיד. וע"ש במקורות, לא עת האסף.

ובענין ברכת הפירה, שהוא תפוחי אדמה מרוסקים, ע' בשו"ת יביע אומר חלק ז (סי' כט אותיות, ו, טו) ובחלק ט (או"ח סי' קח בהערות על ספר אור לציון אות צב), שיש לברך עליו האדמה.

בברכה,

אליהו דניאל אוזן

שאלה מספר: 034

קטגוריה: מקרא בלילה

צפיות: 185

נוסף בתאריך: ט״ו בטבת תשע״ח

אמירת תהלים בלילה כשמדליקים נר לע”נ צדיק

שלום וברכה. שמדליקים בלילה נר לעילוי נשמת צדיק האם מותר לומר אחר כך תהילים?

מערכת האתר,

תשובת הרה"ג הרב שלמה שרגא שליט"א, ראש כולל ברוך שאמר:

לאשה כן לגבר אם לא צורך חולה לא התירו, אלא א"כ אינו יודע ללמוד משניות אפשר להקל, וכן אמר לי הגאון רבי בן-ציון מוצפי שליט"א.

בשבוע שעבר נשאלתי ממגיד שיעור שמובר את שיעורו בלילה, ופעמים מקדימים הצבור לבא ורוצים לקרוא בינתיים עד שיגיע הרב שנים מקרא ואחד תרגום או חוק לישראל. והתירו בזה הגרב"צ מוצפי שליט"א ומרן הראש"ל שליט"א. ודו"ק מינה לנדון דידן. וכל שכן לנשים. וכן הורה לי אאמו"ר שליט"א.

הוספת הרה"ג הרב שמעון ללוש שליט"א, ראש כולל "חכמת שלמה", ומחה"ס נשמע קולם:

אשה שרגילה לקום בלילה לקרא תהלים, דאה"נ רשאית, ודעתי היתה שלפי הרגילות שלה ניתן לה לסמוך על עיקר הדין לפי הפשט, ושלא לחוש לקבלה לגבי מקרא בלילה, ובנוסף שהוא דרך תפילה ותחנונים ולא דרך קריאת מקרא.

אולם הוספתי סברא ללא מקור (לרווחא דמלתא), דשמא גבי אשה, שאינה מצווה על לימוד תורה, מסתמא לא נעשה בקריאה שלה אותה פעולה שנעשה ע"י קריאת מקרא של האיש, (כמבואר בדברי מרן החיד"א ועוד, שע"י קריאת מקרא נעשים בירורים בעשיה וכו'.) שפעולה זו בעיקרה שייכת דוקא מכח המצוה. ולכן אמרתי שאין לך בו אלא חידושו בקריאת מקרא של האיש, ואף בזה כנודע הדבר אינו מבורר בהחלט בדעת רבנו האר"י, כמבואר ביביע אומר. אלא דנקטינן להחמיר. והוו דלא להוסיף עלה לגבי אשה.

שאלה מספר: 033

צפיות: 176

נוסף בתאריך: י׳ בטבת תשע״ח

שם פרטי לרב

שלום רב! אני אברך מוסר שיעור לבעלי בתים… ישנם שקוראים לי בשם פרטי. האם אני צריך לומר להם לקרוא בשם הרב כפי שכתבתם על כבוד לאברך.
תודה רבה

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

אכן בודאי מן הראוי שיתייחסו בהתאם ובכבוד הראוי למי שמלמד אותם תורה באופן קבוע, אם בשביל שע"י זה יתייחסו יותר ברצינות לדברים שמעביר בשיעור, ויקחו את דבריו בכובד ראש הראוי, הן בענייני הלכה והן בענייני הנהגה והשקפה לאורם של רבותינו חכמי הדור. ואם מחמת שעצם היחס הנכון למעביר השיעור, מוסיף הרבה כוחות אחריות ורצינות למלמד עצמו, כפי שהנסיון מוכיח.

ולכן חשוב שידעו את היחס המתאים מצידם ויכבדוהו כראוי ע"פ ההלכה.

אולם יש חשש שאם הדברים יבואו מצד מעביר השיעור בעצמו, הם עלולים להיתפס אצל כמה מהמשתתפים, כניסיון להתיהרות, או כחיפוש כבוד, ולכן יראה לעשות זאת בחכמה, שלא באופן ישיר ומכוון. אלא יכנס לנושא בתוך כדי לימוד המוסר בעניין אמונת חכמים וכבוד התורה, או בתוך לימוד הלכה בדברים שפסקו חכמי הדור, שמזה יוכל להכנס לעניין לשמוע בקול חכמים ואמונת חכמים וכבוד התורה, וכיו"ב. והכל יעשה לשם שמים, ובכל אופן שלא 'להילחם' על כך או 'להילחץ' מכך או 'להתאכזב' מהענין, בשום אופן. כי הוא החלק 'הטפל' ביחס לעיקר הגדול שעוסק בו להיות ממצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

ובעיקר ישתדל להראות כבוד והערכה לשומעי לקחו, וכן ירעיף עליהם חיבה יתירה, ועי"ז בעזרת ה' יתברך ישיבו לו בכפל כפלים, וכמים הפנים לפנים, וכבר אמרו חכמים, איזהו מכובד המכבד את הבריות.

ובזה שבדרך אגב בשיעורים מידי פעם משריש ומעצים בלבם את החיוב לכבודם של חכמי הדור, שהם רבותיהם של ישראל, ומסביר להם שהוא ק"ו מהחיוב בכבוד רבו שמלמדו תורה, שחייב בכבודו, לעמוד כשבא בד' אמותיו, ושלא לקרותו בשמו, וכדומה, ומעט מפתח בדברים הדומים, בזה יצא ידי חובתו להעירם ולעוררם בענין זה. ולא עליו המלאכה לגמור, ויתרכז בעיקר הגדול להרבות כבוד שמים, ומן השמים ישלימו פעולתו לחיים.

בברכת חזק ואמץ כי ה' עמך, יגדיל תורה ויאדיר!

שמעון ללוש

שאלה מספר: 032

קטגוריה: חנוכה

צפיות: 196

נוסף בתאריך: ל׳ בכסלו תשע״ח

המדליק נרות חנוכה בתוך הבית, וסועד סעודה ראשונה של שבת בבית אחר

שלום, רצינו לשאול האם אדם המדליק נרות חנוכה בערב שבת והינו מדליק בתוך הבית, ולאחר מכן הולך לאכול בבית הוריו וחוזר לישון בביתו, האם צריך לתת שמן בנרות שידלקו עד שיחזור מבית הוריו, והאם יש מקור לדין זה.
יישר כח, אליהו.

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

אדם שיוצא מביתו בערב שבת אחר פלג המנחה, לבית הוריו, ועתיד לחזור לישון בביתו בלילה, ידליק בביתו אחר פלג המנחה, ויתן שמן כשיעור שיספיק לדלוק עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים. כמבואר בילקוט יוסף תשע"ג (עמוד רעה).

וכל זה דוקא אם מדליק במקום שמפרסם הנס כלפי העוברים ושבים, כגון שמדליק בחלון ביתו הפונה לרשות הרבים או על פתח ביתו מבחוץ ברשות הרבים, כשהוא גר בדירת קרקע, או שגר בבנין קומות וממול חלון ביתו יש עוד בנין שחלונות ביתם של הדיירים פונים לכיוון חלון ביתו, שבכל אלו מועילה ההדלקה בזה שבשעת החיוב מתפרסם הנס כלפי העוברים ושבים. אבל אם אין בידו להדליק באופנים הנ"ל, וכל ההדלקה בביתו נעשית עבור פרסום הנס לבני ביתו, בזה יש ליתן שמן שיספיק לדלוק עד שעה שיחזרו לביתם לישון. שאם לא כן בשעת החיוב למי מתפרסם הנס?!

[אף דאם לא נתן שמן כשיעור הנ"ל, אינו בהכרח ברכה לבטלה, שהרי י"א דמפלג המנחה מעיקר הדין כבר נחשב זמן ההדלקה בפועל, ולפ"ז בשעה שהדליק נתפרסם הנס לעצמו ולבני ביתו, והר"ז כמי שמדליק בביתו בצאה"כ ותכף יוצא מביתו עד שעה שיכבו הנרות, דמעיקר הדין מותר. אבל לכתחילה יתן שמן כאמור, שלא יצא הדבר ממחלוקת אם כבר מפלה"מ חשיב זמן ההדלקה, וספק ברכות להקל, וכמו שכתב מרן הראש"ל בילקו"י הנ"ל ליתן שמן עד חצי שעה מצאה"כ, ולא היקל בשמן חצי שעה משעת ההדלקה בלבד.)

בברכה רבה

חנוכה שמח

שמעון ללוש

שאלה מספר: 031

קטגוריה: עילוי נשמה

צפיות: 192

נוסף בתאריך: כ״ה בכסלו תשע״ח

אמירת משניות לעילוי נשמת הנפטר סמוך לקברו

שלום וברכה ויישר כח
רציתי לשאול, שמעתי מרב גדול שהיה קרוב למרן הגר”ע יוסף זצ”ל שהיה מסרב לומר משניות לע”נ הנפטר ליד קברו ואפילו אסר לעשות זאת ורק בתהלים התיר. רציתי לשאול אם זה נכון או שזה דעתו של הרב? ואם באמת זה נכון מה ההבדל בין משניות לבין תהלים שהרי שניהם לע”נ הנפטר?
תודה וברכה מראש

הרב אליהו דניאל אוזן, יו"ר ארגון להבין ולהשכיל ועורך קובץ בית יוסף

מבואר בגמ' ברכות (ג:), אין אומרים בפני המת אלא דבריו של מת. וביארו בתוס' שם, דהיינו דווקא בתוך ארבע אמות שלו. וכן הוא בהמשך הגמ' (דף יח.) שיש איסור לקרות בתורה ולקרוא ק"ש בבית הקברות בתוך ד' אמות לקבר, משום לועג לרש. (וראה בתוס' שם, דהיינו אפי' בלומד בע"פ). ומרן בבית יוסף (יו"ד סימן שדמ, עמוד יט בשירת דבורה) הביא את דברי הנימוקי יוסף (ב"ק ו: ד"ה ישיבה) שכתב בשם הרמ"ה, שאם אומרים את דברי התורה לעילוי נשמת הנפטר, מותר הדבר. והוסיף מרן, שהביא את דברים אלו "רבינו הגדול" מהר"י אבוהב (בביאורו לטור או"ח), וכתב, שעל זה סמכו לומר פסוקים בבית הקברות ודרשה למתים. עכ"ל. ושכן המנהג פשוט.

נמצא לפי המבואר לעיל, שכל שאומרים את דברי התורה לעילוי נשמת הנפטר, מותר, ולכאורה אין הבדל בין אם אומר תהלים לעילוי נשמתו או משניות. ובאמת שכן כתב להדיא מרן הראש"ל שליט"א בילקו"י (הלכות ביקור חולים ואבילות, סימן נה אות ז) וז"ל, אם לומד "משניות" או קורא תהלים לעילוי נשמת הנפטר, אין בזה משום לועג לרש, שהרי הם עושים זאת לכבודו. וכו'. ע"ש.

וע' למרן רבינו הגדול זלה"ה בחזו"ע אבילות ח"א (עמוד תלג) שכתב "ואסור לקרות או לשנות בהם (בבתי הקברות), משום לועג לרש, אלא אם כן קורא ושונה לעילוי נשמת המת ולכבודו". וסתם ולא פירש האם איירי דווקא בתהילים או משניות, ומשמע מדבריו שכל שעושה לעילוי נשמת הנפטר שפיר דמי. ועיין עוד בחזו"ע אבילות ח"ג (עמוד רי) שהזכיר רק אמירת תהלים, אך בהערה בהמשך דבריו (עמוד ריא ד"ה המבקרים) כתב בפירוש "המבקרים בבית הקברות, וקוראים תהלים או ששונים כמה משניות ליד הקברות, יאמרו לפני כן: לעילוי נשמת כל מתי ישראל הקבורים כאן, ובפרט לפלוני בן פלונית הקבור כאן" וכו'. [וע"ע בח"ב עמוד רלח].

ועיין בספר מנהגי הראש"ל ח"א (פרק כב סעיפים יח ולד) שכשהיה מרן זיע"א עולה לבית העלמין לציונה של הרבנית ע"ה היה קורא רק תהלים. וראה עוד בספר ארחת מרן ח"א שכתב שהיה נמנע מלומר משניות סמוך לקבר, אלא רק תהלים וקדיש. ונמצא שיש מקור למה ששמעתם, אך לא ידענו מה הטעם בעניין זה. והשי"ת יאיר עינינו במאור תורתו. אמן.

אליהו דניאל אוזן

שאלה מספר: 030

קטגוריה: חנוכה

צפיות: 197

נוסף בתאריך: כ״א בכסלו תשע״ח

מצות הדלקה בשעה מאוחרת

האם מלשון השו”ע משתמע שמי שמדליק נר חנוכה לאחר פרק הזמן של כלתה רגל מן השוק, הוא מקיים מצווה רק בדיעבד?

הרב אליהו דניאל אוזן, יו"ר ארגון להבין ולהשכיל ועורך קובץ בית יוסף

כתב מרן בשלחן ערוך (סי' תרעב סעיף ב), שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החכמה, מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, שהוא כמו חצי שעה, שאז העם עוברים ושבים ואיכא פרסומי ניא וכו', ומיהו, הני מילי לכתחלה, אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק, מדליק והולך כל הלילה. ע"כ. ומשמע מלשונו, שאם מדליק לאחר זמן חצי שעה שהוא השיעור שהרגל כלה מן השוק, המדליק יוצא ידי חובה בדיעבד.

וכתב שם הרמ"א, שיש אומרים שבזמן הזה שמדליקים בתוך הבית, אין צריך להיזהר ולהדליק קודם שתכלה רגל מן השוק.

ועיין למרן הגאון הראשון לציון שליט"א בילקוט יוסף חנוכה (מהדורת תשע"ג, עמוד רנא), שהביא ראשונים רבים שכותבים שכיון שהיום ניתן לצאת ידי חובה בהדלקה בתוך הבית, ממילא אין צורך להתחשב באנשים שבחוץ, ונמצא שהחצי שעה הראשונה לא משנה כל כך. וכדעת הרמ"א הנ"ל.

אך ודאי שהראוי והנכון הוא להדליק בחצי שעה הראשונה, לצאת ידי חובת המצוה לכתחילה, ורק אברכי כוללים השוקדים על לימודם עד שעות הערב לאחר זמן צאת הכוכבים, צריכים להמשיך בלימודם, וידליקו כשיגיעו לבית, או שנשותיהם ידליקו כשיגיע הזמן, והם יצאו ידי חובה בהדלקה זו, וכמו שמנהיג בזה מרן הראש"ל שליט"א. אך לא כל הנשים מסכימות לכך, ומעדיפות לחכות לבעל שיחזור וידליק הוא. [וכן נהגה הרבנית ע"ה להמתין למרן רבינו הגדול זלה"ה שיחזור מסבב השיעורים שלו, והיו מדליקים נרות ב-11/12 בלילה. כן העיד מרן הראש"ל שליט"א בע"פ ובכתב].

והוא הדין לאדם הנמצא בעבודה, ואין באפשרותו להדליק בתוך החצי שעה הראשונה, שיכול לומר לאשתו להדליק, והוא יצא ידי חובה בהדלקתה, ואם היא לא מוכנה להדליק, יוכל להדליק כאשר יגיע לביתו. שכל הלילה כשר להדלקת הנרות. וכנ"ל.

בברכה,

אליהו דניאל אוזן

שאלה מספר: 029

קטגוריה: ברכות

צפיות: 175

נוסף בתאריך: י״ט בכסלו תשע״ח

ברכת “שחלק מחכמתו ליראיו” על הגאון רבי בן-ציון מוצפי שליט”א

לכבוד הרב
האם אפשר לברך על הרה”ג רבי בן ציון מוצפי שליט”א את הברכה שחלק מחכמתו… אגם שהוא אמר שהוא לא ראוי לכך? ואם כן, האם אני יכול לברך כשאני מקשיב לשיעוריו דרך הלוויין. האם זה נחשב כראייה חדשה או לא?
תודה רבה

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

בספר חזון עובדיה ברכות (עמוד תה והלאה) עמד מרן רבנו הגדול זיע"א לברר בהרחבה אם ראוי לברך ברכה זו בדורנו, ועל מי יש לברך אתה. והעלה למסקנה, שאין לברך אותה אלא על "חכם גדול בתורה ובחכמה, וביראת ה', ומורה הוראות בישראל".

ומכיון שהגאון הגדול רבי בן ציון מוצפי שליט"א בודאי יש בו כל הגדרים הללו, ראוי וראוי הוא לברך עליו ללא ספק.

ומה שאמר על עצמו שהוא אינו ראוי לכך, או שאמר כן מתוך ענוה, או שחושש לדעות שהביאו הפוסקים שהגדרים לברכה זו הם יותר מחמירים ולא מצויים בדורנו, כמבואר בחזו"ע. אבל לענין הלכה כמובן שראוי הוא לברכה זו ע"פ מה שפסק מרן זיע"א בחזון עובדיה, וכמו שנתבאר.

אולם כל זה לא שייך אלא באופן שרואה את החכם באופן מוחשי, שרואה אותו עין בעין, בבחינת "פנים אל פנים דיבר ה' עמכם", אבל כאשר אינו רואה אותו כלל, רק רואה תמונת לוין שמעבירה את שיעורו בשיעור חי, בזה לכאורה לא היה תקנת חז"ל מעולם לברך, שהרי בזמנם לא היה לוין, ואין לנו לדמות תקנות חכמים ולחדש לברך גם על תמונת לוין, דחז"ל תיקנו על ראיית חכם ולא על ראית תמונה. וכן פסק מרן זיע"א בחזון עובדיה ברכות (עמ' תטז), ע"ש.

ובפרט בענייני ברכות כל שאין מבורר לנו בהחלט שבאופן זה בדיוק שייכת תקנת חכמים לברכך, אף אם יש מקום להסתפק בזה, אנו אומרים שב ואל תעשה עדיף.

ולכן למעשה, בזה שאתם רואים אות כבוד הגאון הנ"ל דרך הלוין, אין לברך. אבל כאשר תזכו לראות אותו בעצמו, עין בעין, אז יהיה אפשר לכם לברך עליו ברכה זו כראוי.

ואין לברך ברכה זו אלא אחת לשלושים יום. אבל אם רק ראיתם אותו דרך הלוין בתוך השלושים יום, כיון שאין ראיה זו ראויה לברכה, אינה מעכבת מלברך כאשר תראו את החכם בעצמו.

ואם אתם משערים שהדבר יכול להסב לחכם צער או התנגדות כל שהיא, אפשר לברך בינכם לבין עצמכם בלי שישמע.

בברכה רבה וכל טוב

שמעון ללוש

שאלה מספר: 028

קטגוריה: איסור

צפיות: 163

נוסף בתאריך: י״ז בכסלו תשע״ח

אכילת ביצי דגים עם חלב

האם מותר לאכול ביצי דגים עם חלב או בשר מטעם איסור אכילת דגים עם בשר וחמירא סכנתא מאיסורא? או אזלינן בתר שמא, וכמו שמותר לאכול ביצים של תרנגולת עם חלב ולא מחשבינן הביצים כבשר התרנגולת עצמה (רק שבזה יש חשש של אכילת בשר בחלב משא”כ בביצי דגים יש סכנה באכילת דג עם חלב כידוע וחמירא סכנתא מאיסורא), וה”נ כאן מותר לאכול ביצי דגים עם חלב ולא חיישינן לסכנה של אכילת דגים בחלב, או אזלינן בתר טעמא, וכיון שיש טעם בביצי דגים כטעם הדג בעצמו א”כ אסור לאוכלם עם חלב או עם בשר כמו שאסור לאכול דגים עם חלב, ואדרבה כאן חמור ביותר מאשר אכילת הדג בעצמו עם חלב או בשר, שהרי יש טעם וריח בביצי דגים יותר מאשר הדגים בעצמם ונדבר בידים.

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

שלום וברכה!

הנה מצד אחד יש לומר, דכל ענין הסכנה שבבשר ודגים וכ"ש חלב בדגים, אין לך בו אלא חידושו. ודגים שמענו, ביצי דגים לא שמענו. וסיוע לדבר מהא דהזכיר הפתחי תשובה שיש שאסר חלב והתיר בחמאה, ואף לדידן הספרדים, יש שהקילו בחמאה, וכן עיקר שיש להניחם במנהגם כמבואר בהליכות עולם ח"ז. ולכאורה מכאן ראיה שבשינוי קל משתנה הדין. (אף דלענין ביצי דגים בבשר יש לדחות, דדוקא חמאה בדגים הו"ל כמו ס"ס, שמא אף בחלב שרי, וכל האיסור על יסוד רעוע, ושמא חמאה אינה כדין חלב לענין זה, ע"ש. וה"נ ביצי דגים בחלב איכא להאי ס"ס. משא"כ ביצי דגים בבשר דליכא אלא חד ספיקא.) ובפרט לסברא שהזכירו דהדגים מקררים והגבינה מחממת. שמא בביצים לא נאמר כן.

אולם מאידך יש לומר, דבענייני סכנה כהאי גוונא. יש לומר דייך מה שנתחדש, ולכאורה יש לדון איפכא דהביצים מעיקרא יש להם דין כדגים עצמם.

ושוב מצאנו בסיעתא דשמיא שכבר דן בזה הגאון רבי יעקב חאגיז זצ"ל, מלפני שלש מאות חמישים שנה, בספרו שאלות ותשובות הלכות קטנות חלק ב (סי' ע), וזה לשונו: שאלה, מה שאוכלין בני אדם הבוטארג"ו- הוא ביצי דגים מלוחים, לעורר תאות המאכל בתוך הסעודה, מהו? תשובה, אף על גב דחמירא סכנתא מאיסורא (חולין י.), והחמירו ז"ל (בשלחן ערוך יו"ד סי' קט"ז) לאכול דגים אחר בשר או להיפך משום סכנה, האי מלתא, כיון דדשו בה רבים צריך למצוא להם היתר, ולומר דביצים לאו בכלל דגים הם. ועוד שהם גמורות והו"ל כביעתא בכותחא (עי' עירובין סב:). עד כאן לשון קדשו.

ומה שעורר הר' השואל ממה שיש בביצי דגים "טעם חזק" של דגים אפילו יותר מהדגים עצמם, הנה אין בזה חשש, שכבר כתבו הפוסקים שכל הסכנה דוקא בדגים ממש עם בשר או חלב ממש, אבל הטעם בלבד, אין בו ממש, ולכן אין חוששים לבשל בשר או חלב בכלי שבישלו בו דגים, ולא שמענו שצריך ג' כלים, לחלב לבשר ולדגים, וכמבואר באחרונים (עפ"ד האיסור והיתר הארוך, הובא בט"ז יו"ד סי' קטז סק"ב).

בברכה רבה וכל טוב

שמעון ללוש

שאלה מספר: 027

קטגוריה: חנוכה

צפיות: 181

נוסף בתאריך: י״ב בכסלו תשע״ח

הדלקת נרות חנוכה לבחור הלומד בארץ והוריו מתגוררים בחו”ל

שלום לכבוד הרב שליט”א

באתי לשאול את כבודו לגבי בחור ישיבה שלומד בארץ אבל הורים שלו גרים בחו”ל (בצרפת) ובשעה שחל עליו חובת הדלקת נרות חנוכה לא חל עדיין על הוריו, האם יצטרך להדליק ולברך ?

תודה רבה

הבחור אליה סודרי

הרב אליהו דניאל אוזן, יו"ר ארגון להבין ולהשכיל ועורך קובץ בית יוסף

מרן הראש"ל שליט"א התייחס לשאלתכם בילקוט יוסף חנוכה (מהדורת תשע"ג, עמוד תצג), שבחור הלומד בארץ ישראל והוריו מתגוררים בחו"ל, שברור הדבר שבצאת הכוכבים של א"י עדיין לא הדליקו נרות מכיון שעדיין לא הגיע הזמן אצליהם, מעיקר הדין יוצא הבחור ידי חובה בהדלקה שבישיבה, אבל אם ירצה להדליק בעצמו, רשאי לברך על כך. וע"ש במקורות.

בברכה,
אליהו דניאל אוזן

שאלה מספר: 026

קטגוריה: עניינים שונים

צפיות: 288

נוסף בתאריך: י״ז במרחשון תשע״ח

מהו גדר ת”ח

בבית כנסת שלנו, יש אברך שמעביר לנו שיעורים בהלכות שבת. הוא לומד כבר כמה שנים בכולל הלכה (עבר מבחנים שבת ואיסור והיתר). רצינו לשאול האם הוא נקרא ת”ח? הוא בקיא בהלכות או”ח (ברכות,שבת,תפילה) וחלק מיו”ד (איסור והיתר,נדרים וכו’), אבל ששואלים אותו בדיני ממונות לדוג’ הוא לא יודע להשיב. נפקא מינה האם צריך לקום מפניו, והאם צריך לקרוא לו רב, או בשמו הפרטי.

תודה ויישר כוח

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

שלום וברכה!

ראשית יש להבהיר, שדין כבוד רבו לחוד ודין כבוד תלמיד חכם לחוד. ולכן, בנידון שלכם, אף אם לאברך שמלמד אתכם לא היה דין תלמיד חכם, מכל מקום בודאי שהוא נחשב לכם לרב שמלמד אתכם תורה, ואתם מחוייבים לקום מפניו כשנכנס בד' אמות שלכם, כמבואר בשלחן ערוך יורה דעה (סי' רמב סעיף ל), וכן אסור לכם לקרא לו בשמו בין בפניו בין שלא בפניו, כמבואר בשו"ת יביע אומר ח"א (חיו"ד סי' יח אות ח' והלאה). ואפילו אם יש ביניכם מי שנחשב לגביו כ"תלמיד חבר", כלומר שמלכתחילה היה פחות או יותר שווה לו בחכמה רק שנצרך אליו ללמוד ממנו כמה דברים, בזמנינו אין לו לקראו ללא תואר "הרב", כמבואר שם ביביע אומר (אות יא). וכן פסק מרן הראש"ל שליט"א בקש"ע ילקוט יוסף ח"ב (חיו"ד סי' רמב הלכה ח). ולכן לכאורה לגביכם אין עוד נפקא מינה אם יש לאברך הנזכר דין תלמיד חכם או לא.

אולם עדיין תהיה נפקא מינה, במי שבא אליכם בתור אורח וכדו', אם יהיה חייב לנהוג בו כבוד כדין תלמיד חכם.

ונודע מ"ש המגן אברהם (סי' תקמז סק"ה) ע"פ מהרי"ו שלכאורה אין לנו היום דין תלמיד חכם לעניינים מסוימים. ולעומתו מ"ש מהרימ"ט בתשובה (חו"מ סי' מז) לדחות דברי מהרי"ו. וכתבו האחרונים דהכי קיימא לן כדעת מהרימ"ט, ושכ"ד הראשונים ומרן הש"ע, וכמבואר בשו"ת יחוה דעת ח"ד (סי' טז) ועוד. ומרן הב"י הביא בשו"ת אבקת רוכל (סו"ס רב) דברי הרשב"ץ בתשובה "שאין דין חכם אלא בחכם שראוי למנותו פרנס על הצבור, ולמד כל התלמוד בדברים הנהוגים, ושיהא התלמוד שגור בפיו, שיודע להוציא ממנו דין על קו היושר", ע"כ. וכתב ע"ז מרן שם, והתלמידים שעדיין לומדים בישיבה הדבר ידוע שאין בהם תנאים הללו. אולם אח"כ סיים מרן וז"ל: ומ"מ נראה לי שאם יש באותם התלמידים הלומדים בישיבה מי שהוא מופלג בחכמה וכו', שיש לחוש לו. שלא בשביל שעדיין לומד בישיבה נגרע מערכו.ומה שהצריך הרשב"ץ "שלמד כל התלמוד", נראה שלבני דורו שנאה, אבל בדורות אלו לא ימצא מי שלמד כל התלמוד כי אם אחד מעיר. ועוד, דיחיד הוא בדבר זה, כי לא נמצא לו חבר לא בראשונים ולא באחרונים. עכל"ק. ומבואר מדברי מרן הב"י הללו, דאפילו לגבי בני דורו, וק"ו ב"ב של ק"ו בדורות שלנו, אף מי שלא למד "כל התלמוד בדברים הנהוגים", שייך בו דין תלמיד חכם, כל שהוא חכם הראוי למנותו פרנס על הציבור על כל פנים, ולמד רוב הדברים הנהוגים, ושולט בהם באופן שיודע להוציא הדין על קו היושר. ודו"ק. ואין לומר שצריך להיות שולט באופן שתכף ומיד כשנשאל יודע להשיב ללא צורך בעיון ובירור, שכן כתב מרן זיע"א בחזון עובדיה אבלות ח"א (סוף עמ' רפט) בשם הרב פעולת צדיק ח"ג (סי' כז), דמ"ש בשבת (קיד.), איזהו ת"ח שממנים אותו פרנס על הצבור, זה ששואלים אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה. וכן בקידושין (מט:). יש לומר דמה שאמרו ששואלים אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה, היינו שממתין ומתיישב בדבר, ואחר העיון הוא משיב הלכה, וא"צ לאומרה תיכף ומיד. ע"כ.

ולכן, כאשר רואים לפנינו אברך שנראה רציני ומתמיד, ושוקד על תלמודו, לא תמיד ניתן לשער כמה כבר למד וכמה יודע, ובדרך כלל התורה נותנת חשק באדם ולומד עוד ועוד ללא הרף, ומסוגל להספיק ולבלוע תורה וכך לקלוט בזמן קצר הרבה תורה, ונעשה כמעיין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, ובודאי שנעשה בקי בחלקים גדולים מן התלמוד והפוסקים הנהוגים בינינו ויודע למצא נתיב לברר ההלכה למעשה ברוב העניינים שנשאל בהם, ומסתמא אחר כמה שנים של התמדה ורצינות ושימוש חכמים מתוך ביטול לחכמי ישראל, כבר ראוי הוא למנותו פרנס על הציבור, ולעיתים רחוקות בעת הצורך ימלך בתלמידי חכמים רעים אהובים, ותשועה ברוב יועץ, ואך את הדבר הקשה יגישו לפני חכמי הדור.

ולכן כל שלא יצא הדבר מגדר ספק האם בא לגדר "תלמיד חכם" בזמנינו כפי המבואר לעיל, ומאידך ניכר בו שהוא מתמיד ורציני ושקוד על תלמודו, אם כן רגליים לדבר שבודאי מעותד הוא לגדולות, להיות תלמיד חכם גדול בישראל, וכמ"ש התוספות כתובות (סג:), שדרך הוא בהולך ללמוד שנעשה אדם גדול, ע"ש. ולעת עתה מידי ספק לא יצאנו האם כבר נכנס בגדר תלמיד חכם או לא, וספק דאורייתא לחומרא, ולכן חייבים לכבדו מספק אפילו מי שלא למד ממנו תורה.

וכמו שפסק מרן זיע"א בספרו הליכות עולם ח"ח (עמ' קפו) וז"ל: תלמיד חכם שספק אם הגיע להוראה ויש לו דין חכם, או לא, ספק דאורייתא לחומרא, וצריך לעמוד מפניו. אבל אם הוא אברך הלומד בכולל "ואינו יודע לפסוק הלכה", אין צריך לעמוד בפניו. עכל"ק.

ונמצא למסקנא, שלא רק אתם תלמידיו, השותים ממי תורתו ולומדים ממנו תורה ויראת ה', שאתם בודאי חייבים בכבודו בכל הדינים של כבוד רבו שאינו מובהק, שלא לקרא לו בשמו ללא תואר הרב, בין בפניו ובין שלא בפניו, וכן לקום מפניו מלא קומתכם כשנכנס לד' אמות שלכם, (ומי שלמד ממנו רוב חכמתו, או שזכה שהעמידו אותו אברך על יושר העיון, חייב בכבודו כדין רבו מובהק, כמבואר בש"ע סי' רמב ס"ל), אלא אפילו מי שלא למד ממנו לעולם תורה, ובא שם רק בתורת אורח, חייב בכבודו לפחות מספק שמא יש לו דין תלמיד חכם, וככל המבואר לעיל מדברי רבותינו הפוסקים.

שאלה מספר: 025

קטגוריה: עין הרע

צפיות: 164

נוסף בתאריך: י״ז במרחשון תשע״ח

חשש מעין הרע

שלום וברכה.

מתי צריך לחשוש מעין הרע?

איזה סגולה טובה יש נגד עין הרע?

מערכת האתר,

שלום וברכה,

לשאלתך השיב הרה"ג הרב שלמה שרגא שליט"א, ראש כולל "ברוך שאמר" בירושלים:

ידועה הגמרא בבא מציעא (קז:) שהאמורא "רב", נכנס לבית הקברות, ואמר שתשעים ותשע אחוז מהקבורים שם מתו מעין הרע, ומשמע שיש לחוש לזה. וכן נפסקה הלכה שאין לב' אחים, או לאב ובנו, לעלות לתורה אחד אחרי השני, משום עין הרע (חוץ מיום שמחת תורה שבו לא שייכת עין הרע לענין זה).

אך מקובלנו מרבותינו שמי שלא מקפיד בעניינים אלו לא מקפידים עליו.

אך מכל מקום צריך קצת לחשוש לדבר זה, והסגולה של החמשא מקורה בזוה"ק הביאה החיד"א, והגאון רבי בן ציון אבא שאול היה אומר לתת מלח וסיכת ביטחון בכיסו. והוא מועיל.

עוד הוסיף לשאלתכם הרה"ג הרב ראובן זכאים שליט"א, ראש בית ההוראה "ארזים":

א. הסגולה הטובה ביותר לא להתבלט יתר על המידה. וכבר אמר יעקב אבינו לבניו "למה תתראו". ואין לך ברכה אלא בדבר הסמוי מן העין.

ב. מאידך אין להקפיד יתר על המידה, ובכגון דא אמרו מאן "דלא קפיד לא קפדינן בהדיה" (מי שלא מקפיד, לא מקפידים אתו). ואדרבה, ככל שאדם מראה שזהיר וחושש - מעורר עליו יותר את עיני הבריות התוהים במה הוא התברך שהוא מסתתר כל כך מפניהם. והכלל; הנהג בהם מנהג דרך ארץ (לנהוג כמנהג העולם, כמו כולם, ולא להיות שונה מהרגיל).

ג. בגמרא איתא דהחושש מעין הרע יאמר "אנא מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא".

ד. שמירת עינים סגולה נפלאה. לא רק בדבר איסור שעל פי דין יש ליזהר. אלא שלא להביט במה ששייך לחבירו. וכלשון הגמרא "לא יסתכל בשדה חבירו בזמן שעומדת בקמותיה". ומידה כנגד מידה לא בטלה.

ה. לשאת בחיקו עשב הרודא (רוטא) היא סגולה להינצל מעין הרע. כך הביאו החיד"א ועוד. ובספר "רבינו" מצאתי שכך נהג מרן רבינו הגדול זלה"ה.

ושוב ראיתי מה שכתב ידידנו הרב שלמה שרגא שליט"א. אכן אף אות ה"א מסוגלת לכך. או ענין נשיאת החמסה המקובלת אצל אחינו בית ישראל. וכבר רמז לכך הבן איש חי על הפסוק ששאל עשיו הרשע את יעקב "מי אלה לך", והשיבו "הילדים (בה"א) אשר חנן אלוקים את עבדך" להצילם מעינא בישא דרשיעא זה.

שאלה מספר: 024

קטגוריה: צניעות

צפיות: 254

נוסף בתאריך: ט״ז במרחשון תשע״ח

השאלת שמלה למי שכנראה תלבש אותה שלא כהלכה

שלום,
באירוע מסוים פנתה אליי מכרה שאיננה שומרת תורה ומצוות והתעניינה אם אוכל להלוות לה את השמלה שלבשתי לאירוע שהיא עתידה לחגוג. דא עקא שהשמלה היא ללא שרוולים ופתח הצוואר גלוי, רק שאני השתמשתי בחולצה ובג’קט שכיסו כדין ושמרו על המראה הצנוע. ידוע לי כי אותה אישה לא תלבש שום כסות נוספת מעבר לשמלה, שכשהיא עומדת בפני עצמה – אינה עונה לגדרי ההלכה כלל.
ושאלתי, האם מותר לי להלוות לאותה אישה את השמלה, ואם אסור הדבר, כיצד אוכל להימנע מפגיעה בה?

הרב אליהו דניאל אוזן, יו"ר ארגון להבין ולהשכיל ועורך קובץ בית יוסף

שלום וברכה,

כעין שאלתכם החשובה כתב מרן הראשון לציון הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א בספרו "אוצר דינים לאשה ולבת" (בקונטרס "קדושים תהיו" שבסוף הספר, הלכה ו), שאין לבעל חנות בגדי נשים למכור שמלות ללא שרוולים וכדו', ויש בזה משום "לפני עיור לא תתן מכשול", שמכשיל את הקונות ללבוש בגדים שאינם לפי רוח התורה הקדושה. אך כתב שם, שאם בעל החנות משער שאשה מסוימת תלבש חולצה עם שרוולים מתחת לשמלה, רק אז יהיה מותר לו למכור לה. אבל אם היא לבושה בבגדי פריצות, ויש לשער שתלבש גם את הבגד שקונה שלא בצורה הראויה, אסור לו למכור.

והוא הדין למקרה שלכם, שכיון שאתם יודעים בוודאות שהאשה שעדיין אינה שומרת תורה ומצוות - תלבש את השמלה שלכם שלא לפי ההלכה, אסור להשאיל לה את הבגד, כדי לא להכשיל אותה בעוון החמור.

לכן נראה שהדבר הטוב ביותר הוא להסביר לה את העניין בשפה יפה, ואם היא תהיה מוכנה ללבוש מתחת לשמלה חולצה עם שרוולים וכו' אז תוכלו לתת לה בשמחה ובחפץ לב.

חשוב ביותר לתת הרגשה שהסירוב לא מגיע ממכם, אלא ממשהו חיצוני. ואתם באמת רוצים לעזור לה.

הניסיון מראה, שכאשר אומרים לאדם את האמת לא בצורה קנטרנית, ומסבירים לו את הדברים בצורה יפה, הוא מקבל את הדברים ואפילו מעריך את הסירוב.

הוספת הרה"ג הרב שמעון ללוש שליט"א, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, ומחה"ס נשמע קולם:

במדה והדבר אינו מעשי להסביר לה הענין ולבקש שתלבש באופן צנוע. אפשר להשתמט בדרכים שונות ללא פגיעה, כגון "בשמחה, רק אני צריכה לבדוק שלא הבטחתי את השמלה לאיזו קרובת משפחה", או "רק אבדוק שאין לי אירוע באותו ערב", וכדומה. ולהגיד לה שבינתיים לא לבנות על זה כי כמעט בטוח שהשמלה תפוסה באותו ערב.

שאלה מספר: 023

קטגוריה: שבת

צפיות: 181

נוסף בתאריך: י״א במרחשון תשע״ח

נר שבת בפלורוסנט או מנורת לד

בס”ד שאלה.

האם אפשר יוצאים ידי חובת הדלקת נרות שבת במנורת פלורוסנט וכן במנורת לד או לא, וכן האם אפשר לברך עליהם או לא ?

ב.ש.

הרב שלמה דנינו, רב היישוב "יערה"

הנה עיין למרן הראשל"צ שליט"א בספרו הבהיר ילקוט יוסף שבת חלק א כרך ב (עמ' תשכד) שדן בדין מנורת פלורסנט שיש לומר דעד כאן לא נחלקו אלא דווקא במנורת ליבון שיש בה חוט להט והוי גחלת של מתכת שחשובה אש אך פלורוסנט שמאיר על ידי הגז והאבקה שבתוכה לא הוי הבערה ודינו כדין שני חומרים כימיים שלא ניתן לברך עליהם, כיון דלא הוי אור מחמת אש.
אך הביא שם שיש לעיין דכיון שההדלקה נעשית על ידי הסטרטר שמוציא ניצוצות חשיב שפיר הדלקה ואפשר לברך. והביא בשם הגאון הרב יוסף אלישיב זצ"ל שניתן לברך. וכ"כ האור לציון שאפשר לקיים המצוה על ידי פלורוסנט.
אך עיין שם שלא הכריע בזה להלכה.
והנה בשנה האחרונה כשזכינו לשבות עימו יחד ועלתה השאלה בבית המלון, שאלתיו וענה לברך על פלורוסנט בצירוף שהסטרטר מוציא ניצוצות.
ולפי זה במנורת לד שאין ניצוצות כלל ידליק כשאין לו במה להדליק, אך לא יברך.

שאלה מספר: 022

קטגוריה: הקפת הראש

צפיות: 218

נוסף בתאריך: י׳ במרחשון תשע״ח

השיעור המינימלי בתספורת הפאות של הראש

לכבוד הרב שלום רב!
רצינו לדעת מהו השיעור המינימלי בתספורת הפיאות של הראש שהרי כתב השלחן ערוך שמספריים כעין תער אסור ומשמע דמעט יותר כל שהוא לא כעין תער מותר ואם כן אפילו בחצי מילימטר מעיקר הדין סגי. וכן רצינו לדעת האם מרן הרב עובדיה זצ”ל חיוה דעתו בזה.
אליהו אסלן.

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

בשלחן ערוך יו"ד (סי' קפא ס"ג) כתב, "אינו חייב אלא בתער. ויש אוסרים במספרים כעין תער, ויש לחוש לדבריהם". ע"כ. וכ"כ בילקוט יוסף (קש"ע סי' קפא). וכלל גדול בידינו בדרכו של מרן הש"ע, "סתם ויש אומרים, הלכה כסתם". ולכן גם כאן מעיקר הדין הלכה כמו שסתם לנו מרן הש"ע שאינו חייב אלא בתער, כלומר כשמשחית את השיער לחלוטין עד הבשר ממש. ואף שסיים כאן בש"ע על דעת המחמירים "ויש לחוש לדבריהם", כבר כתב מרן הראש"ל שליט"א בספרו הבהיר עין יצחק ח"א (לשונות הפוסקים אות ד, עמ' תרב), מפי ספרים וסופרים, שכאשר הפוסקים כותבים בלשון "יש להחמיר", אין זה מדינא אלא חומרא בעלמא, וכ"ש כשכותבים בלשון "ונכון להחמיר", או "ויש לחוש" לדעת המחמירים, עכ"ל. ולכן גם בנידון שלנו לענין אורך הפיאות המינימלי, לפי דעת מרן הש"ע מעיקר הדין מותר כל אורך העיקר שלא יהיה סמוך לבשר ממש, אלא שיש לחוש לשיטת האוסרים ולהחמיר שלא יהיה גם במספרים כעין תער. כלומר, שלא להסתפר במספר "אפס", שהסכינים החותכים הם סמוכים לבשר, אלא לפחות במספר "אחד". ומנהג ציבור בני התורה להסתפר ממספר "שתיים" ומעלה, וכן ראוי לנהוג.

[לא ידוע לי שמרן זיע"א חיווה דעתו בזה].

בברכה רבה וכל טוב

שאלה מספר: 021

קטגוריה: קבלת הוראות מרן

צפיות: 186

נוסף בתאריך: ה׳ במרחשון תשע״ח

קבלת הוראות מרן בצרפת

‏ערב טוב
‏האם קיבלנו הוראות מרן גם בחוץ לארץ או זה רק בארץ?
‏יש רב אחד בצרפת שאמר שלא קיבלנו הוראות מרן ולא צריכים לעשות ההלכה כמו הרב עובדיה כי לא קיבלנו הוראות מרן בצרפת.
‏ולכן הוא הורה הרבה הלכות כמו המשנה ברורה גם לספרדים.

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

שלום וברכה!

באשר לשאלתו האם קיבלנו הוראות מרן גם בחוץ לארץ או זה רק בארץ, ושיש רב בצרפת שאמר שלא קיבלנו הוראות מרן, ולא צריכים לנהוג שם בהלכות כפי דעתו של מרן הרב עובדיה יוסף זיע"א, כי לא קיבלנו הורות מרן בצרפת. ‏ולכן הוא מורה הרבה הלכות כמו המשנה ברורה גם לספרדים. ע"כ.

הנה למעשה יש כאן סך הכל טעות בניסוח, שזה ודאי צריכים לנהוג בהלכה כפי דעתו של מרן הרב עובדיה זיע"א, וכמו שנבאר, אלא שצריכים לברר מהי דעת מרן הרב עובדיה לגבי תושבי צרפת, ולנהוג על פיו.

דהנה כל בר דעת מבין, שבנושאים כאלו מקיפים ועקרוניים, ביסודי היסודות של מסילות ההלכה ודרכי ההוראה, אין לו לחכם פרטי לסמוך על שיקול דעתו העצמי, ולקחת אחריות בזה, בין לעשות מעשה בעצמו, וכ"ש וק"ו לגבי להורות לאחרים, אלא יש לו לישא עיניו אל ההרים הרמים, גדולי הדור ומנהיגיו, ולנהוג ולהורות ע"פ דעתם והנהגתם. וק"ו כאשר אינם אומרים מדעת עצמם, אלא מבררים ומנפים בי"ג מסקנא בהירה מכלל הנהגתם הוראתם ודבריהם של כל גדולי חכמי ישראל ומנהיגיו מדורי דורות, מפי ספרים וסופרים.

ולכן בודאי שכן ראוי ומוכרח לעשות בנידון שלפנינו, כדעתו העליונה והבהירה של מרן אביר הרועים רבנו עובדיה יוסף זיע"א, ככל אשר יורה, מפני שהוא "גדול הדורות הללו" על "כל" המשתמע, (בשונה מרבים שהיו גדולים בדורם או בעיקר בתורה או בהנהגה או בפעילות וזיכוי הרבים וכד' אבל לא בהכל ביחד, וגם שידע והקיף ופעל באמת מעל אמת המדה של כל בני דורו ודורות רבים שקדמו לו כנראה בחוש לכל מי שרק לא נותן חול או אויר'א דחו'ל בעיניו), וכן מפני שהוא "אביר הרועים", שפירושו שהוא הנחה והעמיד את רועי ישראל, בדורותינו אנו, גם בארץ ישראל וכ"ש בתפוצות, ומכח תורתו הכוללת כל דברי חכמי הדורות, המקיפה כל ההיבטים והזויות, המבוררת ע"פ כללים וכללי כללים ומסורות, כל גדולי ישראל ומנהיגיו ממנו ינקו מהנהגתו נתחכמו ומתורתו נתגדלו, ומי שחלילה מתבטא בסגנון מזלזל כלפי דעתו בהלכה והוראת'ו בקדושה, הרי הוא בכלל מזלזל בחכמי ישראל ומבעט ברבותיו חלילה וחס, ולכן בודאי שאותו רב בצרפת יש לדונו לזכות שלא התכוין באמירתו בנימת זלזול. (ורק מי שמוחזק וידוע שחלילה הולך בדרך שכזו, רחמנא לצלן מהאי דעתא שבשתא, אין לדונו אלא לפי חזקתו.) אולם אכן שגגה יצאה מפיו, שבודאי יש לנהוג כדעתו של מרן אביר הרועים זיע"א, אלא שכאמור יש לברר דעתו של מרן זיע"א לגבי תושבי צרפת.

והנה הגאון רבי חיים פלאג'י (שחי באיזמיר עד לפני כמאה חמישים שנה), כתב בין תשובתו שבשו"ת חיים ביד (סי' קח), וז"ל: והנה עינינו הרואות, כי בנושא אחד זה מתיר וזה אוסר, זה מקיל וזה מחמיר, זה מטמא וזה מטהר, ולא ניתן רשות למורה לפסוק הלכ' כאשר ייטב בעיניו, כי אנחנו מחוייבין ללכת בדרכי הכללים המקובלים בכל קהיל' וקהיל'. והנה גלוי וידוע ומפורסם בכל העולם כי חכמי ספרד "ורבני צרפת" קיימו וקיבלו עליהם ועל זרעם לפסוק הדין בכל מקום כדברי רבינו יוסף קארו ז"ל ואעפ"י שיחלוקו עליו כל האחרונים. ע"כ יאמרו המושלים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו ואיך נטה ממוסר רבותינו וממנהג אבותינו לעזוב פסק הב"י לפסוק הלכה למעש' כדברי הט"ז ומי יערב לגשת ולפרוץ גדר הראשונים וגם אחינו רוב בני אשכנז ופולין מורים הלכה למעש' כהרב ב"י במקום שרמ"א אינו חולק עליו, ואף אם יחלוק עליו הט"ז. עכ"ל. ומבואר בדבריו להדיא שאף רבני צרפת קבלו עליהם ועל זרעם הוראותיו של מרן הש"ע אפילו אם יחלקו עליו גדולי הפוסקים.

ועל פי הדברים הללו ביאר מרן זיע"א בפתיחה לשו"ת יביע אומר ח"ה את ההבדל בין מנהג האשכנזים בקבלת הוראות מרן הש"ע, למנהג הספרדים בקבלה זו, וז"ל: הנה ידוע שבכל דיני איסור והיתר קבלנו עלינו הכרעת מרן השלחן ערוך רבינו הגדול מהר"י קארו, אשר מלך מלכי המלכים חפץ ביקרו. וכמ"ש גדולי האחרונים, ומהם המהראנ"ח בתשובה (סי' ק"ט) וז"ל: וכבר נתקבל הרב ב"י עלינו במקומינו לרב ללכת אחר הוראותיו. ע"כ. ובשו"ת פרח מטה אהרן ח"ב (סי' ל"ג): וכבר קבלנו הוראותיו של הרב הגדול מהרי"ק בכל מקומותינו ובפרט בדיני איסור והיתר. והיינו בין להקל בין להחמיר. וכמבואר בשו"ת חקרי לב (חחו"מ מהדו' בתרא דק"פ סע"ג) דדוקא ת"ח בביתו רשאי להחמיר נגד פסק מרן, אבל דיין ומורה צדק הקבוע לדון ולהורות אינו רשאי להחמיר נגד דעת מרן. ע"ש. וקלסו בשו"ת תעלומות לב ח"ב (חאה"ע סי' ה' די"ז ע"ב). ע"ש. וגדולה מזו מבואר בשו"ת מהר"י פראג'י אב"ד אלכסנדריא (סי' נט, לגבי הרמב"ם וממילא לדידן לגבי מרן הש"ע), שמאחר שמרן ז"ל הוא מרא דאתרא וקבלנו הוראותיו, הרי דבריו הוקבעו עלינו כחובה בכל דיני התורה כקולותיו וכחומרותיו, וכאילו דבריו הלכה למשה מסיני הם, ואפי' רבים חולקים עליו, והזז מדבריו אפי' מקולא לחומרא הרי הוא כאילו זז מדברי תורה ומזלזל בכבוד רבו שלימדו תורה. ע"ש.והן אמת כי בחזון איש (מעשרות סי' יג אות א) כ', שאין קבלת דברי הש"ע והרמ"א אלא כשהדבר שקול, ואין הדבר מוכרע ע"פ ראיות, אבל אם ישנם ראיות באחרונים נגד הש"ע יש לסמוך על האחרונים. (וע"ע בחזו"א חו"מ בליקוטים סי' א ובחזו"א שביעית סי' כג אות ה), נראה שלא כתב כן אלא לפי מנהג האשכנזים שלא קבלו עליהם במפורש הוראות מרן כמו שעשו גדולי רבני הספרדים, משא"כ לדידן נקטינן כהוראות מרן לעולם, וכמ"ש בשו"ת חיים ביד (סי' קח), כי גלוי וידוע בכל העולם שחכמי ספרד וצרפת קיימו וקבלו עליהם ועל זרעם לפסוק בכל מקום כדברי מרן רבינו יוסף קארו זצ"ל, אפילו יחלקו עליו כל האחרונים, ועל כן יאמרו המושלים: לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו. וא"כ פשוט שאין לעזוב דברי מרן ולפסוק כ"ד הט"ז וכו'. ע"ש. ובשו"ת רב פעלים ח"ב (חיו"ד סי' ז) כתב: שאפילו מאה אחרונים חולקים על פסק מרן הש"ע ומקילים, אין שומעים להם להקל אפי' בהפסד מרובה, כי אנו מחוייבים ללכת אחר הוראות מרן מכח הקבלה, חוץ מדבר שהמנהג בו ברור נגד מרן. ע"כ (מדברי הרב פעלים). עד כאן לשון קדשו של מרן זיע"א.

הרי שמפורש בדברי מרן היביע אומר זיע"א להדיא, ע"פ דבריו ועדותו של הגר"ח פלאג'י "שגלוי וידוע ומפורסם בכל העולם", שגם בצרפת יש לנהוג ככל הוראותיו של מרן הש"ע ככל אשר יאמר, ואפילו יחלקו עליו גדולי האחרונים.

וכן פסק להדיא מר ברי'ה כרעא דאבו'ה מרן הראש"ל שליט"א בספרו הבהיר עין יצחק ח"ג (עמ' קצו) וז"ל: וכן יוצאי סוריה, ויוצאי תורכיה (איזמיר), "צרפת", ולוב, צריכים לנהוג בכל הליכותיהם כדעת מרן השלחן ערוך. וגם יוצאי מרוקו, תושבי צרפת ומרוקו, צריכים לנהוג בעניני הלכה כדעת מרן. ורק במנהגים שאינם נגד הש"ע (כלומר שאינם תלויים באיסור והיתר) ימשיכו במנהגם. עכל"ק. וכמובן זולת גם אם יש מנהג שנתפשט אצלכם בצרפת, קודם התפשטות קבלת הוראותיו של מרן שם, שבזה רשאים אתם להמשיך במנהג כנודע אצל בעלי הכללים, ע"פ דברי מרן הב"י בהקדמתו, וכמבואר גם בדברי הגר"ח פלאג'י שהעתקנו לעיל.

וכנראה שדברים אלו נשמטו לפי שעה מאותו רב שאמר אצלכם מה שאמר, ושגיאות מי יבין. ויש להציג לפניו הדברים, ע"מ שידע את אשר לפניו, ויורה מכאן ולהבא ע"פ הדין וכפי דרכי ההוראה.

בברכה רבה וביקרא דאורייתא

שאלה מספר: 020

קטגוריה: סוכה

צפיות: 184

נוסף בתאריך: ה׳ במרחשון תשע״ח

פירוק סוכה בחול המועד

מי שעוזב את הבית בחול המועד סוכות האם מותר לו לפרק את הסוכה באמצע החג?

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

שלום וברכה!

שנינו במסכת סוכה (מח.), סוכה שבעה כיצד, גמר מלאכול לא יתיר את סוכתו, אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלה מפני כבוד יום טוב האחרון של חג. ופירש רש"י גמר מלאכול, בשביעי. לא יתיר את סוכתו, לא יתיר אגדים שלה לסותרה דהא כל היום חובתה לישן ולשנן, ואי איקלע ליה סעודתא אכיל לה בגווה. ע"כ. וכן פסקו הטוש"ע (סי' תרסו), ובילקו"י (ארבעת המינים, עמ' תתלז).

ומבואר דאין לסתור הסוכה עד סוף שבעה ימים, מפני שעד סוף שבעה ימים אם רוצה לאכול או לישן חייב בסוכה, ולכן אין לסותרה כדי שתהיה לו סוכה בשעת הצורך.

אולם לפי דרכנו יש לנו ללמוד, שכל זה הוא כאשר נמצא בביתו ורוצה לסתור סוכתו תוך שבעה, ואז לא יהיה לו סוכה לאכול או לישן, אבל אם עוזב את ביתו באמצע המועד, והולך למקום ששם יש סוכה כשירה, שבכל פעם שיצטרך יוכל להכנס ולאכול ולישן בה, ואינו מתכוין לחזור לביתו עד לאחר המועד, בזה אין חשש, ורשאי לפרק את הסוכה גם בתוך המועד, שהרי גם כשיצטרך לאכול או לישן סוכה זו לא תעזור לו, שהרי הולך מביתו, ומאידך תהיה לו סוכה במקומו.

אולם עדיין כל זה אינו אלא באופן שאין בפירוק הסוכה טרחא יתירה, אבל אם יש טרחה יתירה נראה שאין להקל, שהרי אסרו חכמים לטרוח במועד, ואפילו אם חושש להפסד ונזק שיבואו לו בסוכה, קשה מאוד להתיר, שהרי גם בדבר האבד, אם יש בו טרחה יתירה לא התירו חכמים במועד. אבל אם מפרק את הסוכה בנקל ואין בזה טרחה יתירה רשאי לעות כן במועד. וכן אפילו יש בו טירחה יתירה, נראה דע"י גוי רשאי לפרק, לפי שאיסור טרחה במועד אינו שייך לאיסור 'עשיית מלאכה' במועד, שזה אסור אף ע"י גוי, אלא הוא איסור חיצוני שלא לטרוח במועד ואף בדבר שאינו מלאכה כלל, ולכן אינו שייך בגוי, שהרי סוף סוף היהודי אינו טורח. ומצד עשיית מלאכה הרי זה מעשה הדיוט שמותר אף בישראל. ודו"ק.

ולכן לסיכום, אם כוונתו לחזור לביתו במועד, אין להתיר לפרק הסוכה. אבל אם מתכוין לעזוב את ביתו עד לאחר המועד, ובמקום שהולך שם יש סוכה כשירה שיוכל לאכול ולישן שם כשיצטרך, רשאי לפרק הסוכה בתוך המועד. וכל זה שאין בפירוק הסוכה טרחה יתירה, אבל אם יש בה טרחה יתירה אינו רשאי, אולם ע"י גוי נראה להקל.

בברכה רבה וביקרא דאורייתא

שאלה מספר: 019

קטגוריה: תפלה

צפיות: 174

נוסף בתאריך: ה׳ במרחשון תשע״ח

אמירת “יראו עינינו” לפני עמידה של ערבית

אשמח מאוד לדעת מה דעתו של מרן רבנו עובדיה יוסף זיע”א באמירת יראו עינינו לפני ערבית בימות החול. ומה יעשו קהילה שנוהגים לעשות כן האם לבטל אותם במנהגם או יכולים להשאיר אותם במנהגם.

ברוכים תהיו

רן אבוחצירא

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

לכבוד היקר והנעלה מזכה הרבים, הרה"ג ר' רן אבוחצירא נר"ו, עורך קובץ מרי"ח ניחוח

שלום וברכה!

באשר לשאלתו מה דעת מרן רבנו הגדול זיע"א באמירת יראו עינינו אחר השכיבנו, קודם תפילת י"ח בערבית של ימות החול, והאם לבטל מי שנוהג בזה. הנה אם היה הנידון מצד הפסק בלבד, כגון הי"ח פסוקים בלבד, ללא הברכה, היה מקום להתפלפל ולדון להקל, ולפחות לא למחות ביד הנוהגים כן, דאפשר חשיב קצת צורך, וגם סוף סוף הוי מענין גאולה, א"נ כמו התחלת תפילה, ועל דרך שכתבו הראשונים ליישב אמירת הפסוקים וברכת יראו עינינו.

אולם מאחר שמדובר בברכה עצמה של יראו עינינו, שהיא ברכה גמורה, וכאן בארץ ישראל שלא נהגו בה כלל, אינה אלא ברכה לבטלה, ויש איסור גמור לברכה, אם כן גם לגבי העוקרים מגורם מחוצה לארץ לארץ ישראל, אף שבחוצה לארץ נהגו בברכה זו ע"פ תקנת חכמים במקומות מושבותיהם, ובודאי שדבריהם דברי אלקים חיים, אולם מאחר שעלו לשכון כבוד בארץ הקודש, ואין דעתם לחזור, אלא להשתקע כאן עד ביאת ינון בקרוב בעה"י ועד בכלל, לפיכך פקעו מהם כל מנהגי חוצה לארץ שנהגו שם לאיסור או להיתר, ונעשה דינם כמו שאר בני אר"י לכל דבר, אם בדברים שבאר"י מכריעים בהם ע"פ כללי הפסיקה, ואם במנהגים שנוהגים כאן באר"י ע"פ דעות מסויימות בהלכה. (זולת במנהגים שאינם תלויים באיסור והיתר, שרשאים להמשיך במנהגיהם שבחוצה לארץ כנודע.) והדברים ידועים ומפורסמים במשנתו של מרן זיע"א, ואינם צריכים לפנים.

ולכן גם בעניין זה של ברכת יראו עינינו, מאחר שלבני ארץ ישראל יש איסור גמור לברך ברכת זו, מאחר שלא נתקנה כאן באר"י ולמעשה לא נהגו בה, א"כ גם לאותם קהילות שבחוצה לארץ נהגו לאומרה, הנה מאחר שבאו כאן לאר"י שלא על דעת לחזור בעה"י, לפיכך יש להם לבטל מנהגם, כמנהג כל בני אר"י, ושוב לא יברכו ברכה זו כאן בארץ הקודש. ואדרבא על זאת יבורכו מפי עליון בשפע ברכות, על כך שמקיימים את ההלכה כראוי ע"פ כללי ודקדוקיה, ושומעים לקולם של חכמי ישראל, אשריהם ואשרי חלקם.

בברכה רבה וביקרא דאורייתא

שאלה מספר: 018

קטגוריה: עילוי נשמה

צפיות: 178

נוסף בתאריך: כ״ז בתשרי תשע״ח

שיעור תורה לעילוי נשמת

שלום רב,

רציתי לשאול מה המקור לכך שיש שמקדישים לימוד ושיעורי תורה לעילוי נשמת פלוני ורק לאחר השיעור אומרים “השיעור היה לעילוי נשמת פלוני”, הרי לפי מה שנתבאר בדברי הרמ”א (יו”ד סי’ רמו) לענין שותפות יששכר וזבולון אי אפשר להעביר זכות לימוד אלא אם מסכם לפני הלימוד.

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

שלום וברכה!

ענין הסכם יששכר וזבולון הוא "שותפות" בחלק הלימוד של התלמיד חכם. שע"י תרומה כספית או תמיכה כלכלית בתלמיד חכם, על מנת שיוכל ללמוד יותר ובישוב הדעת, נמצא שהלימוד בא גם מכח אותה תרומה, ויש בזה שותפות גמורה לתורם בחלק התורה שלמד התלמיד חכם. ולכן אם התורם בתחילה לא השכיל לתרום, ורק אחר שראה שהתלמיד חכם התעלה בלימודו מחליט לתרום ע"מ להיות שותף בלימוד שכבר למד, לא עשה בזה כלום, שהרי בפועל אותו לימוד לא היה מכח אותה תרומה, ואינו נחשב שותף באותו לימוד. אף שיש בזה זכות גדולה בפני עצמה של תרומה לת"ח.

לעומת זאת ענין הקדשת שיעור תורה לעילוי נשמת אחד המכרים, אינו שותפות בחלק הלימוד, אלא מעין בקשה שזכות הלימוד וכדומה יהיו לעילוי נשמתו. וזה תמיד אפשר לבקש, בין קודם הלימוד בין לאחריו. (ולכן יותר טוב לבקש ולומר "יהי רצון" שזכות הלימוד תהיה לעלוי נשמת פלוני... מאשר לקבוע עובדה ולומר "שהשיעור לעלוי נשמת פלוני"...)

[ואם תורם בעבור הוצאות החזקת השיעור, כגון נסיעות לרב, מעט כיבוד לשמור על עירנות, וכדומה, לעלוי נשמת מכריו, ראוי שהתרומה תהיה קודם השיעור, כדי שתהיה כמו שותפות בשיעור, שנמסר מכח התמיכה באחזקתו. אבל עדיין לא נורא אם שכחו ולא הזכירו שהשיעור לעילוי נשמת, שעצם זה שתרם קודם השיעור, נמצא שהשיעור גם בזכות תרומתו, אפילו שלא אמרו כלום. רק שרצוי גם להזכיר בפה, כי בזה מעורר עליו את הזכות ביותר, אבל גם אחר השיעור אם זכרו לומר זה טוב, העיקר שהתרומה היתה לפני השיעור. ובדיעבד, אם תרם אחרי השיעור, עדיין יש כאן זכות גדולה של צדקה לעילוי נשמת המנוח, וזה דבר גדול.]

בברכה רבה

שאלה מספר: 017

קטגוריה: שבת

צפיות: 166

נוסף בתאריך: כ״ה בתשרי תשע״ח

חום שהיד סולדת בו לקולא ולחומרא

שלום לכבוד הרב,
האם מרן נקט את שיטת הבא”ח לגבי חום שהיד סולדת (כל שאינו נאכל מחמת חמימותו) הן לקולא והן לחומרא? הכוונה שאם לדוגמה הורדנו סיר חמין מהפלטה שרובו רוטב, ולאחר כמה דקות, כשהמאכל חם מאוד (לא יכול להיאכל מרוב חמימותו), רוצים להחזירו לפלטה. האם זה מותר או שמרן חשש לפוסקים שלחומרא יד סולדת זה 71 מעלות?

תודה ויישר כוח

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

שלום וברכה!

ממשמעות דבריו של מרן זיע"א נראה שתופס דברי הרב בא"ח כעיקר לדינא, ולא מחמת הספק [ראה חזו"ע שבת ח"ד עמ' שע].

אולם בנידון השאלה בלאו הכי יהיה מותר להחזיר על הפלאטה ואין צריך לחוש, שהרי אף אם לא יצא הדבר מספק, יש כאן ספק ספיקא להיתרא, שמא כהרמב"ם הרשב"א ושא"פ שסוברים דאין בישול אחר בישול בלח בכלל, ואפילו את"ל שיש בישול אחר בישול בלח, ולכן אנו חוששים דברובו רוטב אסור להחזיר, שמא כהבן איש חי וסיע' שסוברים דעדיין נחשב חום שהיד סולדת בו.

בברכה רבה וכל טוב.

שאלה מספר: 016

קטגוריה: קידוש

צפיות: 171

נוסף בתאריך: כ״ה בתשרי תשע״ח

קידוש במקום סעודה

הרב בהליכות עולם (ח”ג עמ’ ג) כתב שצריך לאכול במקום הקידוש לאלתר. וכתב לחלק- אם היה בדעתו לאכול מיד ונאנס ולא אכל מיד אלא שהה אז לא צריך לחזור ולקדש. ואם לא היה דעתו לאכול מיד אז תלוי אם עבר זמן עיכול.
ובחזו”ע (ש”ב עמ’ קכח) לא חילק אם היה דעתו לאכול מיד או לא, אלא תמיד תלוי אם עבר זמן עיכול.
מה הדין הלכה למעשה?
(בקיצור שו”ע חזו”ע ח”א עמ’ קכו כתבו כמו בהליכות עולם, במשנ”ב תפארת סימן רעג הערה 13 כתב כחזו”ע)

תזכו למצוות

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

שלום וברכה!

דין זה שצריך לקיים הסעודה בסמוך לקידוש, יסודו בתשובת מהרי"ל, והביאו הרמ"א בדרכי משה ובהגהת הש"ע להלכה, ושם מבואר להדיא דכל שהיה דעתו בשעת קידוש לאכול לאלתר, אף שנתעכב ונשתהה זמן מרובה, נחשב קידוש במקום סעודה. ורק באופן שלא היה דעתו בשעת הקידוש לאכול לאלתר אלא לאחר זמן כשירעב, בזה כתבו שאינו נחשב קידוש במקום סעודה, ובמקרה זה דוקא הביא מרן זיע"א בשו"ת חזו"ע ובהליכו"ע ובחזו"ע שבת את דברי מהריק"ש, לחלק בין אם עבר שיעור עיכול או לא עבר. כלומר, באופן שכתבו הפוסקים שלא יצא, כלומר שלא התכוין לאכול בסמוך, עדיין יש לחלק בשיעור השהיה. אבל כל שהיה בדעתו בשעת הקידוש לאכול לאלתר, זה מפורש במקור הדין במהרי"ל והרמ"א דאפילו נתעכב ונשתהה הרבה יצא י"ח.

בברכה רבה וכל טוב

שאלה מספר: 015

קטגוריה: תפלה

צפיות: 169

נוסף בתאריך: כ״א בתשרי תשע״ח

אמירת פיטום הקטורת ולמנצח בצורת מנורה מתוך קלף

האם יש התיחסות של מרן זצוק”ל לאמירת פיטום הקטורת מתוך קלף כמו שכתב בכף החיים, וכן לעניין המנורה בקלף?

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

בחזו"ע סוכות (בהלכות של נויי סוכה שיש בהם פסוקים) פסק שלכתחילה אסור לכתוב, אבל בדיעבד שכבר כתבו מותר לקנות ולקרות מתוכו.

וכל מה שאסר לכתחילה הוא באופן שכותב למעלה מג' תיבות של המקרא בשורה אחת, אבל אם בפסוקים כותב כל שורה פחות מג' תיבות, מותר גם לכתחילה. (ויוכל לעשות כמו ב' טורים).

שאלה מספר: 014

קטגוריה: בית כנסת

צפיות: 169

נוסף בתאריך: כ׳ בתשרי תשע״ח

מקום בבית הכנסת

כשיש למשהו מקום קבוע בבית הכנסת, האם מותר לי לשבת שם?

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

שלום וברכה!

אם יש סבירות שאותו אדם שקבוע שם צריך להגיע, וגם אותו אדם שילם עבור המקום, אין רשות לתפוס לו את המקום ששילם עבורו, מאחר שכך הנוהל בביהכ"נ, שזכות הקדימה באותו מקום למי ששילם, ולא למי שמקדים לבא.

ואף אם הוא לא שילם על המקום, אין מן הראוי לתפוס לו את המקום, שהדבר יגרום לו עגמת נפש, לחפש מקום אחר ולשנות מרגילותו. אלא אם כן אין מקום אחר וגם אותו אדם לא שילם, בזה מעיקר הדין רשאי לישב במקום. ואם הגבאים יחליטו להקימו בשביל אותו אדם הקבוע, הרשות בידם, מפני שעליהם מוטל לדאוג לניהול הסדר המתוקן בביהכ"נ, והם רואים בכך צורך למען הסדר הטוב ושביעות רצון המתפללים.

אבל אם סביר להניח שהאדם הקבוע אינו צריך להגיע, או שיש ספק אם הוא צריך להגיע, אפשר לשבת שם בין אם הוא שילם עבור המקום בין אם לא שילם, מפני שהמקום אינו שייך לאף אחד, רק זכות הישיבה שמורה לו בעבור התשלום, וכעת שאינו נמצא זכות הישיבה נתונה לכל מי שצריך לישב.

בברכה רבה ומועדים לשמחה

שאלה מספר: 013

קטגוריה: שבת

צפיות: 186

נוסף בתאריך: ט״ז בתשרי תשע״ח

בישול אחר בישול במיקרוגל

בס”ד
לכבוד הרב שליט”א
מאכל שחומם על ידי מיקרוגל לפני השבת, האם מותר בשבת לחממו על גבי הפלאטה?
תודה רבה
אושרי רביב

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

שלום וברכה

באשר לשאלתו שאלת חכם במאכל שחומם ע"י מקרוגל לפני שבת, אם מותר לחממו בשבת שוב ע"ג פלאטה.

הנה בעיקר דין בישול במקרוגל בשבת נחלקו גדולי הפוסקים, עי' בזה למרן הראש"ל שליט"א בילקו"י שבת (סי' שיח סעיף יט) מפיספרים וסופרים, ושוב כתב בזה מרן רבנו הגדול זיע"א בחזו"ע שבת ח"ד (עמ' תב והלאה), ע"ש. ומסקנת רבותינו הנ"ל שקרוב הדבר יותר שאינו אלא בישול מדרבנן, ובלאו הכי יש בזה לפחות ספק ספיקא, ע"ש. על אף שלמעשה כמובן שיש להחמיר, וכל הנפ"מ לגבי בישול לחולה וכיו"ב.

אולם בנידון שלנו לכאורה הדבר תלוי אם אחר הבישול במקרוגל המאכל נקרא מבושל או לא. והנה לפי הפוסקים שכתבו שבמקרוגל הוא מתבשל שפיר והוי בישול דאורייתא בשבת, א"כ בודאי שבנידון דידן יש להקל, כמו כל בישול אחר בישול ביבש שמותר. אבל לאותם שסוברים דאף שיש במקרוגל בישול גמור, מ"מ אינו חייב עליו מן התורה לפי שאינו בדרך בישול, א"נ שלא היה במשכן, לכאורה יש לדון בזה מדברי הפוסקים החולקים על הרדב"ז, וסוברים שאף במים, שאפשר לשתותן בלא בישול, וכן פירות ושאר דברים שנאכלים חיים, שאינם צריכים בישול, מ"מ כשמבשל אותם יש בהם איסור תורה של בישול. עי' מ"ש בזה מרן זיע"א בשו"ת יביע אומר ח"ד (סי' לד אות לז והלאה). ולפ"ז גם בנידון דידן, אף שהמקרוגל כבר בישל את המאכל, אולם אפשר שעדיין מן התורה אינו נחשב מבושל, שהרי אינו עובר עליו משום מבשל, וא"כ הוי ליה כדבר הנאכל כמות שהוא חי שחייבים על בישולו.

וכ"ש לשאר פוסקים שסוברים שהבישול במקרוגל אינו אסור בשבת מן התורה משום שאינו עולה כהוגן כמו בישול באש, ולפי זה נמצא שבשבת כשמניחו ע"ג הפלאטה זו הפעם הראשונה שמתבשל כהוגן, והוי ליה בישול גמור.

ולכן לעניין הלכה נראה שאין להקל בדבר, שיש כאן לפחות ב' ספיקות להחמיר, במקום חשש איסור של תורה.

בברכה רבה

שבת שלום ומועדים לשמחה

שאלה מספר: 012

קטגוריה: עניינים שונים

צפיות: 164

נוסף בתאריך: י״ג בתשרי תשע״ח

כיצד אני יכולה להתקדם מבחינה רוחנית?

שלום רב וחג שמח!

קוראים לי נועה, אני בת 12 וחצי מהמרכז.

אני זוכרת לפני הבת מצווה שלי הייתי שקועה בפלאפון ובמחשב.

ולאח שלי היה כל כך אכפת ממני שאמר לי להתנהג כמו בת של מלך שמגיעה לגיל מצוות.

ולא כמו הגויים, שחייהם זה כלום, טכנולוגיה רעה, התמכרויות לפלאפון….

ביום של הבת מצווה, חלק מהדרשה שלי הייתה “אני היום מקבלת על עצמי נעם על מצוות…”

אבל עם הזמן ה”נעם” נעלם.

אני זוכרת שבחודש הראשון לאחר הבת מצווה (שבמקרה הייתה בדיוק באותו תאריך הולדתי…),

התפללתי כל יום, הקפדתי לברך על כל דבר, בל הרגשתי לא ממש שלמה מזה.

ושוב,

עם הזמן זה התנדף ממני.

זה נושא שמאוד מאוד חשוב לי.

אולי אם בן אדם יראה אותי יום שלם לא יחשוב כך, אבל מבפנים זה רצוני.

לא משנה כמה אני מנסה ומבקשת, זה פשוט לא קורה.

מה כבוד הרב מציע לי לעשות?

חג שמח.

נועה

הרב אליהו דניאל אוזן, יו"ר ארגון להבין ולהשכיל ועורך קובץ בית יוסף

שלום וברכה,

ראשית כל חשוב לציין כמה זה מרגש לראות נערים בגיל שלכם שמנסים להתקרב להשם יתברך.

ולגופו של עניין, נראה שהנקודה כאן היא "חוסר סיפוק", אדם שנהנה מהדברים שהוא עושה, זה גורם לו סיפוק והוא נהנה מזה.

עכשיו מה שנשאר לנו לברר זה, איך נגיע למצב שהמצוות שאנחנו עושים יגרמו לנו סיפוק. אך קודם כל חייב להדגיש, שאין ליהודי אפשרות להישאר במצב רוחני באותו מקום, או שהוא עולה או שהוא יורד, ולכל אחד בחיים יש ירידות, גם לרבנים הגדולים.

לפעמים המצוות שאנחנו עושים נראים לנו כעין "מעמסה" כזאת, וזה גורם לנו חוסר חשק. או שלא תמיד יוצא לנו לעשות את המצוות בצורה הכי טובה שאנחנו יכולים, והיצר הרע מכניס לנו ייאוש, וזה גורם לנו חוסר שמחה ונעם, כמו שכתבתם.

אפשר לומר, שלהפך, כדאי לנצל את המצבים האלו להגיע דרכם לעונג ושמחה מושלמת. תראו למשל תינוק שמתחיל ללכת, הוא נופל ומנסה עוד פעם, עומד כמה שניות, ושוב נופל. וכך הוא חוזר על עצמו כמה וכמה פעמים. ובכל זאת הוא כל כך מאושר, ו"נהנה" מכל נפילה שלו. אם נתבונן לעומק, אם במקום לצחוק ולקום ולנסות עוד פעם, הוא היה בוכה על זה שהוא נפל, ולא מנסה שוב, הוא אף פעם לא היה יודע ללכת. מכאן יש ללמוד, שהנפילות הם כעין מקפצה לאדם, רק באופן שהוא מתגבר ומנסה עוד פעם.

ידוע מה שאמרו חז"ל "שבע יפול צדיק וקם", כל צדיק הוא נופל, אבל העיקר שיקום!! שינסה לחזור חזרה למצב שהוא היה קודם. עצם זה שכתבתם את השאלה, זה מראה שאתם כבר בכיון הנכון: אתם רוצים לחזור למצב הטוב שהייתם בו.

לכן נראה, שכדאי להסתכל על כל התגברות ואפילו הקטנה ביותר, כאל משהו גדול שה' יתברך שמח בו. ובפרט בדור שלנו, השקוע בעבירות רבות ה' ירחם, כמה הקב"ה שמח בבת שלו שעושה לו נחת רוח. כל הסתכלות כזאת יכולה להכניס בלב אהבה לה' ושמחה. ואפילו אם יהיו נפילות, לא נורא, חוזרים בתשובה וממשיכים הלאה. וכמו שאנחנו אומרים בתפלה "הרוצה בתשובה", הקב"ה חפץ שנשוב אליו. ובמקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד.

זה דומה לשתי חברים שרבו ביניהם, ולאחר כמה זמן השלימו. אם החזרה שלהם הייתה אמתית, ולא מן השפה ולחוץ, אפשר לראות שאהבה ביניהם יותר גדולה מאשר זאת שהייתה קודם לכן. החזרה בתשובה גורמת לקרבה יותר חזקה לה', וזה מביא שמחה לאדם.

סליחה על האריכות, מקווה שהועלתי.

שאלה מספר: 011

קטגוריה: סוכה

צפיות: 181

נוסף בתאריך: ו׳ בתשרי תשע״ח

סוכה מתנפחת

ישנה המצאה חדשה יחסית-סוכה מתנפחת. ישנה התייחסות לכך בשו”ת הראשל”צ ח”א, אך לא ברור מדבריו אם הוא מתיר זאת לכתחלה.

תודה רבה

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

נראה ברור שהוא גם לכתחילה.

וכן משמע בבירור בדבריו שבגוף ההלכה בילקו"י (עמ' שלד), שלא סייג ההיתר. וכן משמע נמי מהמבואר ב"הלכה למעשה" שבסו"ס שו"ת הראש"ל ח"א (סי' נד מהדו"ב עמ' תקמג). אלא שהוסיף תנאי שלא תתנועע אנה ואנה ברוח מצויה, ע"ש.

וטעמו, כמבואר במקורות לילקו"י, וכן בשו"ת, שבתחילה דן מצד מ"ש האחרונים, דכל שאין ראוי להתקיים כל שבעה יש לדון כבר מהתחלה כאילו אינו, אפילו שעדיין לא נפל. ואח"כ פלפל שגם לפי סברה זו יש כמה צדדים שאפשר להקל, שמא דבריהם שייכים דוקא לגבי הסכך ולא הדפנות, ושמא בעינן דוקא בימים ולא בלילות, וכו'. אבל אח"כ הוסיף טענה שמוציאה את הנידון מעיקרא מכלל ספק, שהנידון שלנו אינו דומה כלל לנידון הפוסקים הנ"ל, שהרי כאן לפי המציאות שלפנינו כעת שיש בה הזרמת אויר יכול לעמוד כל שבעה, ומה לי אם עומד כל שבעה ע"י הזרמת אויר או ע"י מסמרים. משא"כ הדיון של הפוסקים הוא באופן שלפי המציאות שלפנינו כעת הסוכה אינה יכולה להתקיים שבעה ימים, כגון שהעלים שבסכך עומדים להתייבש וליפול בודאי תוך שבעה, שבזה אפילו קודם שנפלו יש דנים לפסול אותם.

ועכ"פ יש כאן כמה ספיקות להקל, והחילוק האחרון הוא סברא אלימתא בפנ"ע, כ"ש בצירוף השאר. כנלפע"ד.

שאלה מספר: 010

קטגוריה: יום טוב

צפיות: 179

נוסף בתאריך: כ״ח באלול תשע״ז

חימום על פלטה עם שעון שבת מיום טוב ראשון ליו”ט שני

האם מותר להניח תבשיל על פלטה עם שעון שבת מבעוד יום מיום טוב ראשון לערב יום טוב שני?

הרב שלמה דנינו, רב היישוב "יערה"

מותר כל עוד שהפלטה כבויה, משום שהדבר נחשב לגרם הכנה.

הוספת המערכת:

וכן השיב מרן הראש"ל שליט"א להרה"ג הרב שלמה שרגא שליט"א.

ועיין בקישור זה, שהתיר מרן הראש"ל שליט"א בילקוט יוסף לחמם על הפלטה מיום טוב ראשון ליום טוב שני אפילו ללא שעון שבת.

שאלה מספר: 09

קטגוריה: יום טוב

צפיות: 171

נוסף בתאריך: כ״ו באלול תשע״ז

הגברת חום תנור ביום טוב

האם מרן התייחס לעניין שינוי החום התנור ביום טוב עצמו? כי יש אומרים שבחלק מהתנורים זה בעיה כיוון שהגברת החום מדליקה חוטי להט או גופי חימום שלא היו דלוקים לפני כן

הרב שמעון ללוש, ראש כולל "חכמת שלמה" באלעד, מחה"ס "נשמע קולם"

לא ידועה התיחסות ממרן זיע"א לנידון זה באופן נקודתי, אולם היסודות לנידון בודאי מבוארים בדבריו שפיר.

והנראה למסקנה בנידון זה, שצריך לבדוק באותו תנור המדובר בימות החול, קודם יום טוב, האם בפעולה שעושה עבור שינוי החום, כגון סיבוב הכפתור וכדומה, נדלקת באופן ישיר הנורה שמסמלת על הפעלת הגופי חימום, או שרק אחר זמן ממושך, של למעלה מחמש שניות, נדלקת הנורה, ע"י חיישן של התרמוסטט וכדומה, שלוקח לו כמה זמן להרגיש את הצורך להדליק את הגוף חימום.

ואם רואה שנדלק מיד, ידע שאסור ביו"ט לשנות את החום בתנור, שזה נחשב הבערה בידים. ובדרך כלל ברוב התנורים זה עובד כך ולכן אסור לשנות בהם החום ביום טוב.

אבל אם לוקח כחמש שניות ומעלה עד שנדלקת הנורה, מעיקר הדין אפשר להקל באותו תנור לשנות בו את החום ביו"ט, שכלל הוא בידינו שמותר לגרום הדלקה ביום טוב לצורך יום טוב.

וכל זה בתנור שאכן נדלקים בו גופי חימום נוספים או חוטי להט בשינוי החום, כמבואר בשאלה.
אולם בתנורים המצויים יש ב' סוגי תנורים:

האחד, שהכפתור לויסות החום הוא רציף, שמסתובב חָלָק, במספרים עולים, 100 מעלות, 150 מעלות, וכו'. והשני, שהכפתור אינו מסתובב חלק וברצף, אלא כמו שברירים.

ובאלו שהכפתור אינו חלק אלא כמו שברירים, אין שום היתר לשנות הויסות של החום ביו"ט, לא להנמיך ולא להגביה, מפני שבכל שבריר כזה שמסובב ביו"ט, נמצא שמכבה ומדליק מחדש.

אבל בתנורים שהכפתור הוא רציף, שמסתובב חלק, ועובד בתרמוסטט, מה שמצוי באותם תנורים בדרך כלל, שלא נדלקים בהם גופי חימום נוספים בשינוי מידת החום, אלא יש בו כספית שקולטת את דרגת החום שבתנור, וכשמגיע לנקודת חום הרצויה, מכבה, וכשיורד מאותה נקודת חום, מדליק. ובתנור כזה, כל שהמנורה דולקת, אפשר להגביה, כי רק ממשיך את המצב הדולק ולא עושה הדלקה חדשה, ואסור להנמיך, כי בזה מכבה בידים. ואם המנורה כבויה, מותר להנמיך, כי רק משאיר המצב הקים, ואסור להגביה, כי בדרך כלל גורם להדליק בידים.

וכן הסכים עמנו מרן הראש"ל רבינו יצחק יוסף שליט"א להלכה, שאם ידלק לאחר קצת זמן, יש להקל להגביר את החום.

בברכת כתיבה וחתימה טובה

שאלה מספר: 08

קטגוריה: יום טוב

צפיות: 189

נוסף בתאריך: כ״ו באלול תשע״ז

חימום אוכל על הפלטה מיום טוב ראשון ליום טוב שני

שאלת המשך מהשאלה הקודמת:
שלום וברכה
האם יכול לחמם התבשיל לי״ט ראשון ליום שני באותו טעם שיכול להוציא הלחם מהמקרר?
תודה על הכל
יוני סיטבון

הרב אליהו דניאל אוזן, יו"ר ארגון להבין ולהשכיל ועורך קובץ בית יוסף

מרן הראש"ל שליט"א התייחס לשאלתכם בילקוט יוסף שבת כרך א חלק שני (מהדורת תשע"ג, סי' רסג עמוד שפט) שם כתב להתיר מעיקר הדין, ואע"פ שיש שהות ביום טוב שני לחמם את התבשיל עד שיגיע זמן הסעודה, כיון שאין זה ניכר שעושה כן לשם הכנה לאחר זמן מרובה, שכך הדרך להניח תבשיל על הפלאטה גם לאותו יום, מעיקר הדין אין בזה איסור הכנה.

שאלה מספר: 07

קטגוריה: יום טוב

צפיות: 167

נוסף בתאריך: כ״ג באלול תשע״ז

הכנה מיום טוב ראשון ליום טוב שני

השלום והברכה !

בספר חזון עובדיה שבת חלק ב’ הלכות מלוה מלכה כתב שמותר להוציא בשבת חלה קפואה לצורך סעודה רביעית ואין בזה משום מכין מקודש לחול

ובסע”ק ב’ שם כתב בטעם הדברים וז”ל

“שיש לסמוך על מה שכתב החיי אדם (כלל קנ”ג סימן ו’) שאם לא ימצא הדבר בנקל מותר להביא יין או מים וכיו”ב מיום טוב לחברו שכל זה לא נקרא הכנה שכל שיש מצוה בדבר יש להקל ע”ש והוא הדין בנידון דידן“ עכ”ל

1. סתם ולא פירש מדוע הוא הדין בנידון דידן האם משום שמעביר ממקום למקום כמו כן בנידון דידן מעביר מההקפאה לחוץ שאם כן אין הענין דומה לנדון דידן כי אצלנו אין זה רק העברה גרידא אלא יש הפשרה של הלחם ואף שנעשה ממילא יש בזה דין הכנה כמו שהביא בהמשך בשם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ”ל ואף שלא פסק כמותו אבל לא מחמת סברא זו שגם הפשרה נקראת הכנה אלא משום שדחה את דבריו מלבד סברתו לענין הפשרה ממילא

2. ואם משום שזה דבר מצוה אז האם כל מקום שיש דבר מצוה אין הכנה ? ולפי זה יהיה מותר לבשל תבשיל מיום טוב ראשון לשני כי זה לצורך מצוה סעודת יום טוב לכן שאלתנו אם יכול כבודו לבאר לנו את דברי מרן הרשל”צ זצ”ל

“וע”ע בשו”ת מהרש”ג ח”א סימן ס“א שכתב דלא מיקרי הכנה אלא במקום שכוונת העושה לחסוך לו זמן מהחול מפני שבשבת הוא פנוי יותר ובעשייתו דבר זה בשבת מרוויח זמן אבל במקום שאם לא יעשה הדבר בשבת לא יוכל לעשות הדבר ההוא במוצאי שבת כלל נמצא שאין כוונת העושה להחליף מעשה של החול ליום שבת שפיר דמי ע”ש“

ולפי דברים הללו היה נראה שיהיה מותר לבשל תבשיל מיום טוב ראשון ליום טוב שני משום שהרי בערב יום טוב שני אין זמן להכין כגון אצלנו בצרפת שיום טוב שני נכנס מאוחר ונבשל ביום טוב ראשון לא כדי להרוויח זמן אלא משום שהדבר לא יוכל להעשות האם באמת הדבר כך הלכה למעשה ואם כן כמעט ביטלנו את איסור הכנה כי רוב הדברים נעשים רק בגלל שלא יכולים להעשות ולא כדי להרוויח זמן כגון לחממם את האוכל על הפלטה או להכניס שתיה למקפיא וכן עוד ועוד דברים שיכולים להעשות מיום טוב ראשון לשני

וכן מה שהביא מדברי המשנה ברורה “ס”ס תרס”ז שדוקא לסדר ולערוך השולחן משבת ליום טוב אסור אבל להוציאו להביאו מן הסוכה לבית מותר“ ונראה לענ”ד בביאור דברי המ”ב שהכנסת השולחן אין זה הכנה כי אין הכנסת השולחן הכנה לעצם הסעודה אלא יכול להשתמש בו גם לדברים אחרים משא”כ כריכת השולחן זה רק לצורך הסעודה שתהיה ביום טוב שני וזה הכנה ולכן אסרו חכמים ואם ביאור זה נכון אז מדברי המש”ב יש לאסור להוציא חלה מההקפאה כי זה ודאי לצורך סעודה רביעית ולא שיכול לאכול בשבת אלא מוציא רק לצורך סעודה רביעית וזה ודאי הכנה

אם יואיל כבודו לבאר לנו את הענין ולהאיר את עניינו בענין זה של הכנה כי כאן בגולה (צרפת) הדברים חשובים שבחגים הזמן מאוד מאוחר ורק שנכנס יום טוב שני מתחילים להכין ויושבים לסעודת חג מאוחר ואם רוצים לאכול מוקדם צריך להתפלל מוקדם כדי שיהיה אפשר לאכול רוב סעודה לפני השקיעה שזה לא פשון מכמה ענינים עכ”פ נודה לכבודו אם יאיר את עניינו בענין זה

בברכת התורה ובידידות רבה

ולשנה טובה תכתבו ותחתמו

יוני סיטבון

הרב אליהו דניאל אוזן, יו"ר ארגון להבין ולהשכיל ועורך קובץ בית יוסף

שלום וברכה,

אחר העיון בדבריכם החשובים לכאורה קשה להתיר בישול מיום טוב ראשון ליום טוב שני, ואע"פ שלא עושה כדי להרוויח זמן, דדוקא בחלה קפואה התיר מרן זיע"א משום שיש לצרף את גם את הסברא שנעשה הדבר מימלא (גרמא), [וע' בשו"ת יחוה דעת ח"א (סי' ל) שהתיר להכין גלידה ולהקפיא מים ביום טוב, משום דחשיב גרמא, וע"ע בחזון עובדיה יום טוב (עמ' סג הלכה כד ובמקורות), וראה עוד בחזון עובדיה שבת ד (עמוד רלח)]. משא"כ בבישול שעושה בידיים.

וכן היא דרכו של מרן זיע"א לבסס את פסקו על טעמים ונימוקים שונים, ואין לדייק מטעם אחד להלכה אחרת.

ומ"מ בדברים כגון אלו יש להיוועץ בגדולי הדור, שיורו לנו את הדרך אשר נלך בה ואת המעשה אשר נעשה.

בברכת כתיבה וחתימה טובה

שאלה מספר: 06

קטגוריה: עניינים שונים

צפיות: 182

נוסף בתאריך: ו׳ באלול תשע״ז

פאות לבני ספרד ועוד

שלום וברכה

1. רצינו לשאול מה הייתה דעת מרן לגבי בחורי ישיבות ספרדים שמגדלים פאות הראש מאחורי האוזן כמו האשכזנים?

ומה לגבי אברכים ספרדים נשואים שנוהגים כך?

2. באותו עניין, מה לגבי הנהגת הוצאת הציציות החוצה כמו האשכנזים? לבחורים ולאברכים נשואים (ספרדים כמובן)?

3. כיצד עלינו לנהוג עם בננו הקטן (בן שנתיים) לגבי פאות וציציות. עוד מעט יהיה בן 2 ואין אנו יודעים כיצד לנהוג עמו. לשמור את פאותיו

את ה’חלקה’? או שמא לא צריך כלל?

נשמח להוראה בדבר זה

תודה רבה מראש

ברק

הרב אליהו דניאל אוזן, יו"ר ארגון להבין ולהשכיל ועורך קובץ בית יוסף

א. בעניין גידול פאות ארוכות לספרדים, הנה זכינו בסייעתא דשמיא להדפיס כתב יד ממרן רבינו הגדול זלה"ה בקובץ בית יוסף גליון לח אלול תשע"ז, שיצא היום לאור העולם, שם כתב מרן זיע"א: שמעולם לא ראינו לרבותינו הספרדים שנהגו כן, וגם על פי הקבלה אין לזה כל יסוד. ושאותם האברכים המגדלים את פאותיהם ועושים כן גם לילדיהם הקטנים, אין זה אלא ממידת חסידות יתירה, לשרידים אשר ה' קורא. ותבא עליהם ברכה. [ועיין שם בהערה שהבאנו מכתב בעניין זה ממרן הראש"ל שליט"א].

ב. בעניין הוצאת הציציות בחוץ, ידועה דעת מרן זיע"א שאין לספרדים לנהוג כן, אלא להמשיך במנהג רבותינו להשאיר הציציות בפנים, והוא ע"פ הקבלה. אך מ"מ דעת מרן הראש"ל שליט"א שלבחורי ישיבה יש להוציא ציציותיהם עד החתונה, היות ובגיל הזה צריכים הבחורים חיזוק ביראת שמים, וכבר פסק מרן זיע"א שאם הדבר מביא לו תוספת יראת שמים, יש לו להוציא ציציותיו. ואחר החתונה יחזרו למנהג רבותינו להכניס הציציות (לבד אם הדבר מביא להם תוספת חיזוק בתורה ויראת שמים כאמור).

ג. לגבי ילד קטן בגיל שנתיים, לכאורה יש לנהוג ככל ציבור החרדים יראי ה', שמגדלים פאות לילדיהם, שזה מחדיר להם יראת שמים, ובפרט בדור פרוץ זה שעיקר החינוך הוא ליראת ה' טהורה, וכשיגדלו בע"ה יוכלו להסירם.

הוא הדבר לעניין ה"חלק'ה", אמנם אין זה מנהג הספרדים אלא של אחינו האשכנזים, מ"מ אין במנהג זה פסול, ומה איכפת לנו ללכת אל גדולי הדור שליט"א שיגזרו משערו של הילד ויברכו אותו. וכי קלה ברכתם היא בעיננו?!

ומעשים בכל יום בבית מדרשו של מרן הראש"ל שליט"א לאחר התפלה, שמקבל הוא אבות עם ילדיהם בגיל 3, וגוזר משערותם, ומברך אותם שיעלו מעלה מעלה בתורה ויראת שמים, וילכו לישיבות קדושות.

יה"ר שתזכו לרוות נחת מכל יוצאי חלציכם, ויגדלו מעלה מעלה בתורה ויראת שמים. לתפארת עם ישראל. אמן.

שאלה מספר: 05

קטגוריה: עניינים שונים

צפיות: 162

נוסף בתאריך: כ״ב באב תשע״ז

סידור עבודת השם

האם מרן הרב יצחק לא ממליץ להתפלל כנוסח סידור עבדות השם(כך שמעתי)

ואם יש לי סידורים כאלה בבית המדרש האם רצוי להחליפם?

הרב אליהו דניאל אוזן, יו"ר ארגון להבין ולהשכיל ועורך קובץ בית יוסף

סידור עבודת ה' אינו לפי הנוסחאות של מרן זיע"א (למרות ההסכמה שבראש הסידור). תמיד כשמרן הראש"ל שליט"א מדבר על סידורים הוא אומר שמות של סידורים אחרים, כדוגמת חזון עובדיה, יחוה דעת וכדו'.

אינני יודע אם רצוי להחליף סידורים שקיימים כבר, אבל בודאי שאם באים לקנות סידורים, לנו תלמידיו של מרן זיע"א ומרן הראש"ל שליט"א, עדיף לקנות סידורים ההולכים בדרכם.

ושמענו ממרן הראש"ל שליט"א שכעת יצא לאור סידור "חזון יוסף", שהכל שם ע"פ הלכותיו ופסיקותיו. כנראה שאפשר להשיגו בחנויות הספרים השונות.

שאלה מספר: 04

קטגוריה: לימוד תורה

צפיות: 237

נוסף בתאריך: כ״ג באייר תשע״ז

דין מעשר כספים

במעשר כספים האם צריך להפריש המעשר מסך ההכנסות כפי שהן, או שיש לנכות מהן קודם את סך כל ההוצאות של אותו חודש ורק לאחר מכן להפריש 10% מהנותר?

הרב אליהו דניאל אוזן, יו"ר ארגון להבין ולהשכיל ועורך קובץ בית יוסף

ראה למרן הראשון לציון שליט"א, בספרו שלחן המערכת ח"ב (אות שעז, ערך הפרשה), שהביא דעות הפוסקים לכאן ולכאן, ומשמע מדבריו שיש ללכת אחר הפוסקים שאומרים לחשב את המעשר לאחר הוצאות הבית וצרכיו, דהרי מצוות מעשר כספים אינה חובה, אלא מנהג טוב וחשוב (עיין בשו"ת יחווה דעת ח"ג עמוד רמט ועוד), וקודם כל מחויב האדם לפרנס את עצמו ואח"כ לאחרים.

ובסוף דבריו שם הביא מרן הראש"ל את מה שכתב בשו"ת מהר"י ברודא (סי' יד), שאם נהג לתת מעשר לפני חישוב הוצאותיו, יכול לעשות התרה.

שאלה מספר: 03

קטגוריה: פסח

צפיות: 193

נוסף בתאריך: ו׳ באייר תשע״ז

עוגיות פפושדו בפסח

שלום וברכה
האם מותר לאכול עוגיות “פפושדו” בפסח, והאם זה נכון שמרן זיע”א הורה בסוף ימיו שאין לאוכלם?

הרב אליהו דניאל אוזן, יו"ר ארגון להבין ולהשכיל ועורך קובץ בית יוסף

בשנה שעברה שאלנו את מרן הראש"ל שליט"א מה יש להורות בעניין זה, והוא השיב לנו שיש להורות שזה כשר, אך לא למהדרין.

ובשיעור הסביר מרן הראש"ל שליט"א, שמעיקר הדין אפשר לאכול עוגיות אלו בפסח, ואף מרן זיע"א היה אוכל אותם, ורק בשנים האחרונות שהחל להחמיר לאכול כל החג מצות שמורות, היה נמנע מלאכות את עוגיות הפפושדו, הואיל והם נעשים עם קמח שאינו שמור משעת קצירה.

ועל כן, מי שמחמיר לאכול בכל שבעת ימים מצה שמורה משעת קצירה, אינו יכול לאכול, אך מי שלא מקפיד על כך, יכול.

שאלה מספר: 02

קטגוריה: לימוד תורה

צפיות: 168

נוסף בתאריך: כ״ד בניסן תשע״ז

כיבוד למי שאינו מברך

האם ניתן להציע מאכל ומשקה למי שידוע שאינו מברך לפני האכילה והשתייה ולאחריהן?

הרב אליהו דניאל אוזן, יו"ר ארגון להבין ולהשכיל ועורך קובץ בית יוסף

כתב מרן עמוד ההוראה שליט"א בספרו ילקוט יוסף נט"י וברכות (סי' קסג סעיף ג) לגבי המוציא וברכת המזון, שיבקש מהאורח ליטול ידיו ולברך. ואם משער בדעתו שבקשתו לא תצלח, ואם ימנע מלהגיש לפניו יכול הדבר לגרום לו ריחוק מן התורה ולומדיה, יכול לתת לו אע"פ שלא יברך. וטוב שבעל הבית יקח גם הוא מהכיבוד, ויאמר לאורח שהוא מכוון להוציאו בברכה ראשונה ואחרונה.

אפשר לעיין עוד בילקוט יוסף הלכות תפלה (סי פט הערה מה, דיבור המתחיל ובספר קריינא דאיגרתא והלאה) שהביא שגם החזו"א הציע הצעה זו, שיאמר לאורח שמכוין להוציאו ידי חובה, ושכן נהג הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל. ועיין עוד שם שהאריך לבאר הטעמים. וכן שמענו ממרן עמוד ההוראה שליט"א עצמו שעשה מעשה כאשר היה אצלו אחד מראשי השלטון שעדיין לא שומרים תורה ומצוות, והגישו לפניהם משקה, ומרן הראש"ל אמר לו שמכוין להוציאו יד"י ומיד בירך...

שאלה מספר: 01

קטגוריה: לימוד תורה

צפיות: 172

נוסף בתאריך: י׳ באדר תשע״ז

יש לי זמן פנוי ללמוד קצת כל יום לפני השינה איזה ספר עדיף ללמוד?

ב”ה סיימתי את כל חזון עובדיה ימים נוראים כולל ההלכות למעלה ולמטה.

אני מתלבט מה להתחיל ללמוד מהספרים שיש לי כחלק מהסדר היומי שאני לומד כל לילה,

האופציות הם: חזון עובדיה, יביע אומר, יחווה דעת, ילקוט יוסף, בן אישי חי, רב פעלים, עוד יוסף

הרב אליהו דניאל אוזן, יו"ר ארגון להבין ולהשכיל ועורך קובץ בית יוסף

יישר כח גדול על סיום ספר חזו"ע ימים נוראים, יהיה רצון שעוד תזכה להתחיל ספרים רבים רבים ולסיימם בע"ה.

הספרים שכתבת הם מתחלקים לשתי קבוצות:

א. שאלות ותשובות

ב. פסקי הלכה.

ברור שכדאי ללמוד משהו שיותר מעשי, דבר שיהיה לך בו הלכה למעשה.

אם אתה מעוניין ללמוד בסגנון של שאלות ותשובות, תמיד מרן הראש"ל שליט"א ממליץ ללמוד קודם את שו"ת יחווה דעת ואח"כ את יביע אומר. (רב פעלים ותורה לשמה, לפעמים אינם למעשה היות ומרן זיע"א חולק על כמה פסקים המובאים שם).

לעומת זאת אם אתה מתכוין ללמוד בסגנון של פסקי הלכה, חזון עובדיה והליכות עולם, לפעמים אינם מקיפים נושא שלם, אלא רק דברים מסויימים, לעומת ילקוט יוסף שכמט מקיף כל נושא ועניין, בפרט במהדורות החדשות.

רשימת הרבנים המשיבים

כל השאלות

שאלה הקודמת שאלה הבאה

הלימוד היומי בתורת מרן

מסלול הלימוד

בכל יום נלמדים 4 הלכות מספריו של מרן, לפי הסדר הקבוע שמתפרסם ב"לוח הלימוד היומי".
בסיום כל ספר מתקיים מבחן במוקדי המבחנים ברחבי הארץ והעולם.
בין המשתתפים נערכת הגרלה. במקום הראשון – 250,
במקום השני: 150, במקום השלישי: 2 זוכים ב-50 כל אחד. שאיפתנו להגדיל את סכומי הפרסים, ואף להגיע בע"ה למלגה לכל נבחן (ע"פ ציון) ללא הגרלה.

הלימוד היומי בתורת מרן

הורדות

עלון מורשת מרן – חוקת תשפ"ב | moreshet maran – chukat 5782 שיעורו השבועי של הראשון לציון והרב הראשי לישראל מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א מתורגם לשפה האנגלית

גליון 'עין יצחק'-מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א | וארא תשפ"ב למכובדינו היקרים שיחי', מוגשים בזאת דברים שנשמעו במסגרת 'פינת ההלכה' השבועית מפי מרן הראשון לציון,

להורדה: עלון "השיעור השבועי" – ויחי תשפ"ב

להורדה: עלון "השיעור השבועי" – וירא תשפ"ב

להורדה: קונטרס החיל והחוסן – החיסון השלישי לקורונה בראי ההלכה קונטרס מקיף על החיוב להתחסן נגד נגיף הקורונה, בקונטרס יש סקירה מקיפה על תולדות החיסונים בעולם, בראי

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – וילך תשפ"ב

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – ניצבים תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – כי תבא תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – כי תצא תשפ"א

גליון 'עין יצחק'-מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א | פר' כי תצא תשפ"א למכובדינו היקרים שיחי', מוגשים בזאת דברים שנשמעו במסגרת 'פינת ההלכה' השבועית מפי מרן הראשון לציון,

"מנוחת נתנאל" בסייד הופיע ויצא לאור הקונטרס שרבים ציפו "מנוחת נתנאל" הלכות מעשיות ומצויות לימי "בין הזמנים" עפ"

עלון "השיעור השבועי" – מטות מסעי תשפ"א בהרשמה קצרה בטופס הבא, תוכלו לקבל את העלון מידי שבוע, ישירות לתיבת המייל שלכם. השאירו פרטים כאן:

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – בלק תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – חוקת תשפ"א

גליון 'עין יצחק'-מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א | פר' חקת תשפ"א ב"ה מוגשים בזאת דברים שנשמעו במסגרת 'פינת ההלכה' השבועית מפי מרן הראשון לציון, הרב הראשי לישראל ה

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – קורח תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – שלח לך תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – בהעלותך תשפ"א

גליון 'עין יצחק'-מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א | פר' בהעלותך תשפ"א מוגשים בזאת דברים שנשמעו במסגרת 'פינת ההלכה' השבועית מפי מרן הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הגאון ה

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – נשא תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – במדבר תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – בהר בחוקותי תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – אחרי מות קדושים תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – תזריע מצורע תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – שמיני תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – שביעי של פסח תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – צו תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – ויקרא תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – ויקהל פקודי תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – כי תשא תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – תרומה תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – משפטים תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – יתרו תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – בשלח תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – בא תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – וארא תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – שמות תשפ"א

להורדה: עלון "מראה כהן" פרשת ויחי ה'תשפ"א

להורדה: עלון "נועם השבת" פרשת ויחי ה'תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – ויחי תשפ"א

גליון "עין יצחק" פינת ההלכה ממו"ר הראש"ל שליט"א פרשת 'ויחי' מוגשים בזאת דברים שנשמעו במסגרת 'פינת ההלכה' השבועית מפי מרן הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הגאון

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – ויגש תשפ"א

גליון עין יצחק – פינת ההלכה ממרן הראש"ל פרשת "ויגש" מוגשים בזאת דברים שנשמעו במסגרת 'פינת ההלכה' השבועית מפי מרן הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הגאון

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – מקץ תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – וישלח תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – ויצא תשפ"א

להורדה: עלון "נועם השבת" פרשת ויצא ה'תשפ"א

להורדה: עלון "ותתענג בדשן" פרשת ויצא ה'תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – תולדות תשפ"א

עלון "עין יצחק" -פינת ההלכה אתר "מורשת מרן" מוגשים בזאת דברים שנשמעו במסגרת 'פינת ההלכה' השבועית מפי מרן הראשון לציון, הרב הראש

להורדה: עלון "מראה כהן" פרשת תולדות ה'תשפ"א

להורדה: עלון "נועם השבת" פרשת תולדות ה'תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – חיי שרה תשפ"א

להורדה: עלון "נועם השבת" פרשת חיי שרה ה'תשפ"א

גליון "עין יצחק" פינת ההלכה של מו"ר הראשון לציון שליט"א מוגשים בזאת דברים שנשמעו במסגרת 'פינת ההלכה' השבועית מפי מרן הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הגאון

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – וירא תשפ"א

להורדה: עלון "נועם השבת" פרשת לך לך ה'תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – לך לך תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – נח תשפ"א

גליון "עין יצחק" פינת ההלכה של מו"ר הראשון לציון שליט"א מוגשים בזאת דברים שנשמעו במסגרת 'פינת ההלכה' השבועית מפי מרן הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הגאון

עלון "מרן מאור ישראל" – בראשית תשפ"א

להורדה: עלון "נועם השבת" פרשת בראשית ה'תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – שמחת תורה תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – האזינו תשפ"א

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – ניצבים וילך תש"פ

להורדה: עלון "ותתענג בדשן" פרשת ניצבים ה'תש"פ

להורדה: עלון "נועם השבת" פרשת ניצבים ה'תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – ניצבים וילך תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – כי תבא תש"פ

נגיף הקורונה: מורנו הראשון לציון הרב יצחק יוסף בהנחיות מיוחדות לקראת ראש השנה בעקבות נגיף הקורונה מרן הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרב יצחק יוסף בהנחיות מיוחדות לקראת ראש השנה:

להורדה: עלון "מראה כהן" כי תבא ה'תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – כי תצא תש"פ

להורדה: עלון "ותתענג בדשן" – כי תצא ה'תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – שופטים תש"פ

להורדה: עלון "ותתענג בדשן" – שופטים ה'תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – ראה תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – ראה תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – עקב תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – עקב תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – ואתחנן תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – דברים תש"פ

להורדה: עלון "ותתענג בדשן" – דברים תש"פ

להורדה: עלון "מראה כהן" – דברים תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – מטות מסעי תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – מטות מסעי תש"פ

להורדה: עלון "מראה כהן" – מטות מסעי תש"פ

להורדה: עלון "ותתענג בדשן" – מטות מסעי תש"פ

להורדה: עלון "מעין השבוע" – פינחס תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – פינחס תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – בית מרן תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – בלק תש"פ

להורדה: עלון "מעיין השבוע" – חוקת תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – חוקת תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – חוקת תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – קורח תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – קורח תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – שלח לך תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – פרשת שלח-לך תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – בהעלותך תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – בהעלותך תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – נשא תש"פ

להורדה: "הקורונה בהלכה" – סיכום מפינות ההלכה של מרן הרב יצחק יוסף בעקבות נגיף הקורונה, הירבה הראשון לציון והרב הראשי לישראל מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א לדבר ב"פי

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – במדבר תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – במדבר תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – בהר-בחוקותי תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – בהר-בחוקותי תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – אמור תש"פ

להורדה: עלון "השיעור השבועי" – הלכות בעקבות הקורונה – אמור תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – אחרי-מות קדושים תש"פ

במקום עלון בית מרן: השיעור השבועי – אחרי מות קדושים תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – תזריע מצורע תש"פ

במקום עלון "בית מרן": השיעור השבועי – תרזיע-מצורע תש"פ להאזנה לשיעור דרך הטלפון, חייגו לערוץ מרן: 079-916-5000 שלוחה 311 לצפייה בשיעור לחצו כאן

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – שמיני תש"פ

במקום עלון "בית מרן" – השיעור השבועי – חול המועד פסח

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – צו תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – ויקרא תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – ויקרא תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – ויקהל פקודי תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – ויקהל פקודי תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – כי תשא תש"פ הירשמו לקבלת עלון "מרן מאור ישראל" מידי שבוע למייל! אימייל * שם פרטי משפחה

להורדה: עלון "בית מרן" – כי תשא תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – תצווה תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – תצווה תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – תרומה תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – תרומה תש"פ

עלון אורו של עולם – אדר תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – משפטים תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – משפטים תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – יתרו תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – יתרו תש"פ

להורדה: עלון "עין יצחק" – תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – בשלח תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – בשלח תש"פ

להורדה: עלון "אורו של עולם" – שבט תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – בא תש"פ

להורדה: עלון "עין יצחק" – בא תש"פ דברים שנשמעו השבוע במסגרת 'פינת ההלכה' השבועית מפי מרן הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הגאון רבי יצחק

להורדה: עלון "בית מרן" – בא תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – וארא תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – וארא תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – שמות תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – שמות תש"פ

להורדה: עלון "עין יצחק" – ויחי תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – ויחי תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – ויגש תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – ויגש תש"פ

להורדה: עלון "עין יצחק" – ויגש תש"פ דברים שנשמעו השבוע במסגרת 'פינת ההלכה' השבועית מפי מרן הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הגאון רבי יצחק

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – מקץ תש"פ

להורדה: עלון "השיעור השבועי" – מקץ תש"פ

להורדה: עלון "עין יצחק" – וישב תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – וישב תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – וישב תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – וישלח תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – וישלח תש"פ

להורדה: עלון "עין יצחק" – ויצא תש"פ דברים שנשמעו השבוע במסגרת 'פינת ההלכה' השבועית מפי מרן הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הגאון רבי יצחק

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – ויצא תש"פ

להורדה: עלון "תפארת נוי" – ויצא תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – ויצא תש"פ

להורדה: עלון "אורו של עולם" – כסלו תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – תולדות תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – תולדות תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – חיי שרה תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – חיי שרה תש"פ

להורדה: עלון "אורו של עולם" – חשוון תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – וירא תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – וירא תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – לך לך תש"פ

להורדה: עלון "בית מרן" – לך לך תש"פ

להורדה: שיעור על מרן מאת הרב יצחק לוי

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – בראשית תש"פ

להורדה: חוברת "בנועם סוכות" – דרשות ממרן הראש"ל שליט"א והרב יניב עזיז "בנועם סוכות" - חוברת מיוחד לחג הסוכות בהוצאת ארגון "אור יצחק". בחוברת מובאים דרשותיהם של מרן הרא

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – האזינו תש"פ

להורדה: סיכום שיעורו של מרן הראש"ל – השיעור השבועי – האזינו תש"פ

קיצור הלכות יום הכיפורים תש"פ / הרב שלמה דנינו לקראת יום הכיפורים תש"פ, אנחנו מגישים לכם את ההלכות הנחוצות שנערכו בלשון השווה לכל נפש, ע"י הרה"ג רב

להורדה: עלון "השיעור השבועי" – וילך תש"פ סיכום משיעורו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א, שנמסר במוצ"ש ניצבים תשע"ט.

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – וילך תש"פ

להורדה: עלון "אורו של עולם" – תשרי תש"פ

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – ניצבים תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – ניצבים תשע"ט

להורדה: עלון "תפארת נוי" כי תבא תשע"ט

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – כי תבא תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – כי תבא תשע"ט

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – כי תצא תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – כי תצא תשע"ט

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – שופטים תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – ראה תשע"ט דברים שנשמעו השבוע במסגרת 'פינת ההלכה' השבועית מפי מרן הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הגאון רבי יצחק

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – ראה תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – ראה תשע"ט

להורדה / צפייה: ביטאון "המורשת" גליון 1 – אב תשע"ט. תרצו להפיץ אותו לחברים? "המורשת" הוא מגזין מיוחד לכל המשפחה, המשמש כביטאון ל"איחוד הארגונים והקהילות" ההולכים לאורו של מרן ה

להורדה: עלון "עין יצחק" – עקב תשע"ט

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – עקב תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – עקב תשע"ט

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – ואתחנן תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – דברים תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – דברים תשע"ט

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – דברים תשע"ט

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – מסעי תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – מסעי תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – מסעי תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – מטות תשע"ט

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – מטות תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – מטות תשע"ט

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – פינחס תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – פינחס תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – פינחס תשע"ט דברים שנשמעו השבוע במסגרת 'פינת ההלכה' השבועית מפי מרן הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הגאון הגדול רב

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – בלק תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – בלק תשע"ט דברים שנשמעו השבוע במסגרת 'פינת ההלכה' השבועית מפי מרן הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הגאון הגדול רב

להורדה: עלון "בית מרן" – בלק תשע"ט

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – חוקת תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – חוקת תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – חוקת תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – קורח תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – קורח תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – שלח לך תשע"ט דברים שנשמעו השבוע במסגרת 'פינת ההלכה' השבועית מפי מרן הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הגאון הגדול רב

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – שלח לך תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – שלח לך תשע"ט

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – בהעלותך תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – בהעלותך תשע"ט דברים שנשמעו השבוע במסגרת 'פינת ההלכה' השבועית מפי מרן הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הגאון הגדול רב

להורדה: עלון "עין יצחק" – נשא תשע"ט דברים שנשמעו השבוע במסגרת 'פינת ההלכה' השבועית מפי מרן הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הגאון הגדול רב

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – נשא תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – נשא תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – במדבר תשע"ט דברים שנאמרו בשבוע האחרון במסגרת 'פינת ההלכה' השבועית מפי מרן הראשון לציון הרב הראשי לישראל הגאון רב

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – במדבר תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – במדבר תשע"ט

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – בחוקותי תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – בחוקותי תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – בחוקותי תשע"ט

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – בהר תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – בהר תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – אמור תשע"ט

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – אמור תשע"ט

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – קדושים תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – קדושים תשע"ט

להורדה: סיכום שיעורו השבועי של מרן הראש"ל – חול המועד פסח תשע"ט השבוע לא יצא עלון "בית מרן". לחילופין יצא עלון "השיעור השבועי" עם סיכום השיעור.

להורדה: עלון "בית מרן" – ערב פסח תשע"ט

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל"- פסח תשע"ט

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – מצורע תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – מצורע תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – מצורע תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – שמיני תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – שמיני תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – צו תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – צו תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – ויקרא תשע"ט

להורדה: גיליון "מרן מאור ישראל" – ויקרא תשע"ט

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – פקודי תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – פקודי תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – פקודי תשע"ט

להורדה: עלון "מעיין השבוע" – ויקהל תשע"ט

להורדה: עלון "תפארת נוי" – אדר ב תשע"ט

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – ויקהל תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – ויקהל תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – ויקהל תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – כי תשא תשע"ט

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – כי תשא תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – כי תשא תשע"ט

להורדה: עלון "מעיין השבוע" – תצווה תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – תצוה תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – תצווה תשע"ט

להורדה: גיליון "מרן מאור ישראל" – תצווה תשע"ט

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – תרומה תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – תרומה תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – תרומה תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – משפטים תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – משפטים תשע"ט >> להאזנה לפינת ההלכה לחץ כאן!

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – משפטים תשע"ט

להורדה: עלון "עין יצחק" – יתרו תשע"ט >> להאזנה לפינת ההלכה לחצו כאן

להורדה: עלון "בית מרן" – יתרו תשע"ט

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – יתרו תשע"ט

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – בשלח תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – בשלח תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – בא תשע"ט

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – בא תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – וארא תשע"ט

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – וארא תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן" – שמות תשעט

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – שמות תשע"ט

להורדה: עלון "בית מרן – ויחי תשע"ט

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – ויחי תשע"ט

להורדה: עלון בית מרן – ויגש תשע"ט

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – ויגש תשע"ט

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – מקץ תשע"ט

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – וישב תשע"ט

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – וישלח תשע"ט

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – ויצא תשע"ט

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – תולדות תשע"ט

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – חיי שרה תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – וירא תשע"ט המרכז למורשת מרן - להבין ולהשכיל מחפש שתי מתנדבים רציניים לסיוע בהפצת התורה. תפקיד ראשון: העלאת ע

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – לך לך תשע"ט

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – נח תשע"ח גליון מרן מאור ישראל - פרשת נח תשע"ט להורדה

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – בראשית תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – האזינו תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – וילך תשע"ח

גליון מיוחד להורדה: קיצור הלכות ראש השנה קיצור ההלכות הנחוצות לראש השנה, בעריכת הרה"ג רבי שלמה דנינו שליט"א - רב יישוב יערה ומרבני

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – ניצבים תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – כי תבא תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – כי תצא תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – שופטים תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – ראה תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – עקב תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – ואתחנן תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – דברים תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – מטות מסעי תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – פינחס תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – בלק תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – חוקת תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – קורח תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – שלח לך תשע"ח >> להורדת עלונים נוספים לחץ כאן

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – בהעלותך תשע"ח >> להורדת עלונים נוספים לחץ כאן

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – נשא תשע"ח >> להורדת עלונים נוספים לחץ כאן

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – במדבר / שבועות תשע"ח >> להורדת עלונים נוספים

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – בחוקותי תשע"ח >> להורדת עלונים נוספים

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – בהר תשע"ח >> להורדת (והעלאת) עלונים נוספים כנסו לפורום "מורשת מרן". מעת לעת יעלו בעזרת ה' ע

להורדה: עלון "תורת החכמים" – אמור תשע"ח

להורדה: עלון "בית מרן" – אמור תשע"ח

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – אמור תשע"ח

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" – תזריע מצורע תשע"ח

להורדה: עלון "בית מרן" – תזריע-מצורע תשע"ח

להורדה: עלון "תורת החכמים" לפרשת שמיני תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – שביעי של פסח-פרשת שמיני

להורדה: עלון "תורת החכמים" פסח תשע"ח במאמר הראשי מובא מתורתו של הגאון הגדול רבי יהודה רוזאניס מגדולי וחכמי טורקיה מלפני כ300 שנה מחבר הספ

להורדה: עלון "בית מרן" – פסח תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" לחג הפסח

להורדה: "לוח הלימוד היומי בתורת מרן" – ניסן אייר תשע"ח מידי יום נלמדים 4 הלכות מספריו של מרן, לפי סדר "לוח הלימוד היומי". ניתן להוריד כאן את ה

חדש באתר!! עלון "בית מרן" – צו תשע"ח חדש באתר מורשת מרן! מידי שבוע עלון "בית מרן" - שיעורו השבועי הגדול בתבל של מרן הראשון ל

להורדה: עלון "תורת החכמים" – צו תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – צו תשע"ח

להורדה: עלון "תורת החכמים" – ויקרא תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" ויקרא תשע"ח

להורדה: עלון "תפארת נוי" – ויקהל פקודי

להורדה: עלון "תורת החכמים" – ויקהל פקודי תשע"ח

להורדה: חוברת תרופות כשרות לפסח תשע"ח, של קופת חולים כללית

להורדה: עלון "תורת החכמים" – כי תשא תשע"ח

חדש באתר! עלון "תורת החכמים" להורדה מידי שבוע חדש באתר "מורשת מרן", מידי שבוע יהיה ניתן להוריד בע"ה את העלון החשוב "תורת החכמים", גלי

להורדה: מבחן על הליכות עולם חלקים ה-ו לאחר הורדת המבחן, יש סמן את התשובות, ולשלוח את הדף סרוק לכתובת: office@moreshet-maran.com

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – תצוה תשע"ח השנה נותנים "זכר למחצית השקל" למען הנחלת מורשתו של מרן!

להורדה: עלון "תפארת נוי" לפרשת תרומה תשע"ח השנה נותנים "זכר למחצית השקל" למען הנחלת מורשתו של מרן!

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" לפרשת תרומה תשע"ח השנה נותנים "זכר למחצית השקל" למען הנחלת מורשתו של מרן!

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" באנגלית – משפטים תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – משפטים תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" באנגלית – יתרו תשע"ח

להורדה: עלון תפארת נוי – יתרו תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" יתרו תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" באנגלית – בשלח תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – בשלח תשע"ח

היום יום שלישי – סגולה לפרנסה ע"י קריאת פרשת המן / כנסו להורדה בכל יום שלישי של פרשת בשלח, יש סגולה מיוחדת לפרנסה בקריאת "פרשת המן". צרפנו לכם כאן קוב

להורדה: מבחן על ספר הליכות עולם חלק ד במסגרת "מפעל הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י הארגון נלמדים מידי יום 4 הלכות בתורתו של מרן זיע"א, ע"פ סד

להורדה: עלון "תפארת נוי" לפרשת בא תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" בשפה האנגלית – בא תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – בא תשע"ח גולשים יקרים, אנו פונים אליכם בבקשה לתמוך בעלויות העצומות של החזקת האתר מידי חודש, למען נוכל להמשיך

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – וארא תשע"ח גולשים יקרים, אנו פונים אליכם בבקשה לתמוך בעלויות העצומות של החזקת האתר מידי חודש, למען

להורדה: עלון "תפארת נוי" לפרשת שמות תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" לפרשת שמות תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" בשפה האנגלית לפרשת ויחי תשע"ח

להורדה: קונטרס נשמע קולם בעניין שימוש בחשמל בשבת

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" לפרשת ויחי תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" באנגלית לפרשת ויגש תשע"ח

להורדה: עלון תפארת נוי – פרשת ויגש תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" לפרשת ויגש תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" באנגלית – פרשת מקץ תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" לפרשת מקץ תשע"ח

גליון "מרן מאור ישראל" בשפה האנגלית – וישב תשע"ח

להורדה: מבחן על ספר הליכות עולם חלק ג במסגרת "מפעל הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י הארגון נלמדים מידי יום 4 הלכות בתורתו של מרן זיע

להורדה: עלון תפארת נוי – וישב תשע"ח

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" לפרשת וישב תשע"ח

גליון "מרן מאור ישראל" פרשת וישלח – בשפה האנגלית

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" לפרשת וישלח תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" לפרשת ויצא תשע"ח

להורדה: עלון "תפארת נוי" – תולדות תשע"ח

קונטרס "הגט מצפת"

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" – פרשת תולדות תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" לפרשת חיי שרה תשע"ח

להורדה: עלון "תפארת נוי"

להורדה: חוברת "לדקדק באמונה" – אודות שינויי נוסחאות בתפלה

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" לפרשת וירא

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" לפרשת לך לך תשע"ח

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" לפרשת נח תשע"ח 196

להורדה: מבחן אמריקאי על ספר הליכות עולם חלק ב במסגרת "מפעל הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י הארגון נלמדים מידי יום 4 הלכות בתורתו של מרן זיע"א, ע"פ סד

גליון "מרן מאור ישראל" – בראשית תשע"ח, בשפה האנגלית להורדה

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" לפרשת בראשית תשע"ח מהו סוד ההצלחה בלימוד התורה? האם ראוי היה לתקן נוסח "אחיד" בתפלה?

להורדה: גליון "מרן מאור ישראל" לחג הסוכות

להורדה חינם: המהדורה המקוצרת של קובץ בית יוסף, לחודש תשרי תשע"ח

להורדה: לוח הלימוד היומי בתורת מרן – תשע"ח 1 לוח הלימוד היומי בתורת מרן, לחודשים תשרי - אדר תשע"ח. לחץ כאן להצטרפות למאות לומדי הלימוד היומי ב

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" לראש השנה גליון מיוחד לראש השנה ולשבת פרשת האזינו.

להורדה: קיצור הלכות ראש השנה גליון מיוחד: קיצור ההלכות למעשה לראש השנה שנת תשע"ח, על פי פסקי מרן רבינו עבודיה יוסף זלה"ה, ובנו אח

עלון "מרן מאור ישראל" בשפה האנגלית להורדה הגליון השבועי "מרן מאור ישראל" העוסק בתורתו ומשנתו של מרן הרב עובדיה יוסף זלה"ה, להורדה או צפיה גם ב

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" לפרשת השבוע חידוש על הפרשה ממרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שאלות שנשאלת מרן הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א וה

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" לפרשת כי תבא חידוש על הפרשה ממרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שאלות שנשאלת מרן הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א וה

להורדה: עלון "תפארת נוי" לפרשת כי תבא מאמרים ושו"ת מהרב חיים רבי, הרב זמיר כהן, הרב יגאל כהן, הרב יצחק פנגר

עלון "מרן מאור ישראל" בשפה האנגלית הגליון השבועי "מרן מאור ישראל" העוסק בתורתו ומשנתו של מרן הרב עובדיה יוסף, להורדה או צפיה גם בשפה הא

גליון "מרן מאור ישראל" לפרשת כי תצא תשע"ז חידוש על הפרשה ממרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שאלות שנשאלת מרן הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א וה

קובץ בית יוסף – גליון לח, אלול תשע"ז עכשיו באתר מורשת מרן! המהדורה המקוצרת של קובץ בית יוסף - אלול תשע"ז (גליון לח), להורדה חינם.

להורדה: עלון "מרן מאור ישראל" בשפה האנגלית הגליון השבועי "מרן מאור ישראל" העוסק בתורתו ומשנתו של מרן הרב עובדיה יוסף, להורדה או צפיה גם בשפה הא

גליון "מרן מאור ישראל" לפרשת שופטים תשע"ז חידוש על הפרשה ממרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שאלות שנשאלת מרן הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א וה

גליון "עין יצחק" לפרשת ראה תשע"ז סיכום מפינת ההלכה של הראשון לציון הרב הראשי לישראל מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, בעניין חיתוך יר

גליון "מרן מאור ישראל" לפרשת ראה תשע"ז חידוש על הפרשה ממרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שאלות שנשאלת מרן הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א וה

גליון "מרן מאור ישראל" לפרשת מטות מסעי תשע"ז

גליון עין יצחק – פרשת מטות מסעי תשע"ז לצפיה / הורדה לחץ כאן

ספר "אמת על תילה" בעניין זיכוי גט לבעל צמח (הגט מצפת) להורדה חינם

עלון "עין יצחק" לפרשת פינחס תשע"ז סיכום מפינת ההלכה של מרן הרב יצחק יוסף שליט"א, הראשון לציון והרב הראשי לישראל לצפיה / הורדה לחץ ע

גליון "מרן מאור ישראל" פרשת בהעלותך תשע"ז

הורדת לוח הלימוד היומי בתורת מרן

גליון "מרן מאור ישראל" פרשת אמור תשע"ז

עלון "עין יצחק" סיכום מ"פינת ההלכה" - אמור תשע"ז

גליון מרן מאור ישראל פרשת אחרי מות קדושים תשע"ז

עלון "עין יצחק" סיכום מפינת ההלכה של מרן שליט"א

קרן הבניין

בית הכנסת ובית המדרש "אדרת אליהו" – קריית גת

וידאו מומלץ

כוכב מאיר | עוזיה צדוק

יום ראשון	תצווה - הלכות נשיאת כפים / הלכות פורים	-יא. א-ב
יום שני		ג-ו
יום שלישי		ז-י
יום רביעי		יא-יד
יום חמישי	תצוה / כי תשא	טו-טז. א-ב
יום שישי		ג-ו
יום שבת	כי תשא / ויקהל	ז-ח. א-ב

מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

מבזקים

אודות העמותה

מרן פוסק הדור הרב עובדיה יוסף

מרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף

השיעור הגדול בתבל

הראש"ל מרן הרב יצחק יוסף – שטיפת כלים בשריים וחלביים במדיח כלים – מוצ"ש משפטים תשפ"ב

לפרסום באתר לחץ כאן

שאל את הרב

מעדני המלך

משלחן הראשון לציון

פניני הפרשה ממרן

כתבי יד ממרן

חינוך נוער מתבגר

להתענג על ה'

מאמרי הרב ראובן זכאים באתר מורשת מרן

גרפולוגיה

מאמר שבועי מהרב יניב עזיז

הלימוד היומי בתורת מרן

מסלול הלימוד

הלימוד היומי בתורת מרן

הלימוד היומי בתורת מרן

לוח הלימוד לשבוע הקרוב

הספר הנלמד הוא: הליכות עולם - חלק א

קובץ בית יוסף - החלק שלך!

למה החרדים לא מתגייסים לצבא? הרב יצ

סוף סוף: המהדורה הדיגיטלית של "קובץ

הורדות

קרן הבניין

וידאו מומלץ

כוכב מאיר | עוזיה צדוק