א. מותר לעשות מטלית גדול טלית קטן אחד או יותר, ואפילו אם הטלית גדול עדיין ראוי הוא למצותו, ואין לומר בזה הכלל “מעלין בקודש ואין מורידין”, שאפילו אם נאמר שטלית קטן נחשב כהורדה ביחס לטלית גדול, מכל מקום אין כלל זה שייך אלא בתשמישי קדושה, מה שאין כן בתשמישי מצוה כגון ציצית. ואפשר להקל בזה גם כשהטלית קטן אין בו כשיעור, וטוב להחמיר בזה שיהיה הטלית קטן לפחות כשיעור אמה על אמה, אע”פ שבאופן כזה אין לברך עליו. [ילקו”י על הל’ ציצית, עמוד רפד. ושאר”י ח”א עמוד רלח].
ב. מותר להתיר הציציות של טלית גדול, להעבירם לטלית קטן שאין בו ציצית, ואפילו עדיין הטלית גדול ראוי למצותו. ואין בזה משום מעלין בקודש ואין מורידין, מהטעם שביארנו, שאין כלל זה נוהג בתשמישי מצוה. ונכון להקפיד שקודם התרת הציציות תהיה הטלית החדשה מוכנה ומזומנת להטיל בה הציציות, ולא יסיר הציציות מהבגד שבלה עד שהבגד החדש יהיה מוכן, דחיישינן לפשיעותא. [ילקו”י על הל’ ציצית, עמוד רפו. ושאר”י ח”א עמוד רמ].
ג. וכן מותר להסיר הציציות הכשרות מהטלית, בכדי לתת במקומן ציציות מהודרות יותר. [ילקו”י על הל’ ציצית, עמוד רפו. ושאר”י ח”א עמוד רמא].
ד. אפילו אם עשה הכריכות כמנין שם הוי”ה ברוך הוא, מותר להתיר הכריכות, ואין בזה כל חשש משום מוחק שם ה’, הואיל ואין זה אלא מספר כריכות כעין גימטריא בעלמא. [ילקו”י על הל’ ציצית, עמוד רפז. ושאר”י ח”א עמוד רמא].
ה. יש נוהגים לעשות עטרה מחתיכת משי ורקמה בטלית בחלק שמעל ראשו, לסימן, שאותן הציציות שלפניו יהיו לעולם לפניו, וכמו שאמרו בירושלמי קרש של המשכן שזכה להנתן בצפון לעולם בצפון וכו’. אבל לפי האמור לעיל אין להשוות תשמישי מצוה לתשמישי קדושה. וכן העידו על רבינו האר”י ז”ל שלא היה מקפיד על כך. וכן עיקר להקל. ובפרט סומא שאינו צריך להקפיד בזה כלל. [ילקו”י על הל’ ציצית, עמוד רפח. ושאר”י ח”א עמוד רמא].
