א. לא יתן מים לחבירו בחפניו, שאין נוטלין ידים אלא בכלי. וכל סוגי הכלים כשרים לנטילת ידים, אפילו כלי העשוי מרפש ועפר. וצריך שהכלי יהיה מחזיק שיעור רביעית מים. ואם אינו מחזיק רביעית אין נוטלין ממנו, אפילו שימלאנו כמה פעמים באופן ששופך על ידיו כמה רביעיות. וצריך ליטול שוב את ידיו כדין, ומכל מקום אין צריך לנגב ידיו קודם שיטלם כדת, ויכול ליטול ברביעית על ידיו על גבי מים אלו. [ילקו”י דיני ברהמ”ז וברכות, סי’ קנט הערה א’ עמ’ מד].
ב. אם אין שם כלי לנטילה, אלא בקבוק שפיו צר, יש להקל ליטול ממנו נטילת ידים לסעודה. [ילקוט יוסף, ח”ג דיני ברהמ”ז וברכות סימן קנט הערה ב, עמוד מה].
ג. והוא הדין שמותר ליטול ידים מבקבוק פלסטיק המיוצר בימינו, שיש בתחתיתו מיתקן פלסטיק שחור הגורם לבקבוק שיעמוד יציב. [מאחר שהוא דבוק לבקבוק]. [ילקוט יוסף, שם, עמוד מה].
ד. כלי שיש לו בליטה לשפוך ממנו מים, כמו קנקן מים שנעשה מתחלה כך, כשר לנטילה. [ילקוט יוסף, ח”ג דיני ברהמ”ז וברכות סימן קנט הערה ג’, עמוד מו].
ה. אין נוטלין ידים מכלי נקוב או סדוק, או שבור. ואם ניקב הכלי בנקב קטן, כמוציא משקה, שהוא נקב קטן מאד פחות מכונס משקה, אפילו אין למטה מן הנקב שיעור רביעית, הכלי כשר ליטול בו ידיו לסעודה, ומברך על נטילת ידים. [ילקו”י שם סי’ קנט הע’ ד’ עמ’ מו, ומה שכתבנו בילקו”י שלא יברך, הנה בהליכות עולם ח”א עמ’ שכז נתבאר שבספיקות בנט”י מברכים, וכן עיקר].
