א. קנה בגד חדש אפילו היה לו בגד כזה תחלה, יש לו לברך “שהחיינו” בשם ומלכות. ואף שמעיקר הדין היה צריך לברך בעת קניית הבגד, כבר נהגו שלא לברך אלא עד שעת לבישת הבגד. ועל דבר שאינו חשוב כל כך, כגון חלוק או לבנים או מנעלים וגרביים, או כיפה, אין לברך שהחיינו. [ילקו”י, ברכות עמוד תקצה].
ב. הקונה מכונית חדשה, והוא שמח בה, וכן הקונה תכשיטי זהב לאשתו, או טייפ ושאר כלים שהוא שמח בהם, אף שמעיקר הדין היה רשאי לברך על זה “שהחיינו”, כבר נהגו בכל אלה
לברך שהחיינו על בגד חדש, ולפטור הכלים שקנה. [ילקו”י, ברכות עמוד תקצה].
ג. כבר פשט המנהג שבעת סעודת חינוך הבית, בעל הבית מברך שהחיינו על פרי חדש, או על בגד חדש [ולובשו], ומתכוונים לפטור את הדירה והרהיטים החדשים. ומכל מקום הקונה דירה והוא שמח מאד בקנייתו ורוצה לברך “שהחיינו”, ואין לו בגד חדש, רשאי לברך שהחיינו.
ד. מי שנתמנה לאיזה משרה חשובה, ונכבדי הקהל נתנו לו דירה לדור בה בחנם, נכון שיברך שהחיינו על בגד חדש, ויפטור את הדירה. [ילקו”י, ברכות עמוד תקצה].
ה. אין לברך “שהחיינו” בעת חנוכת בית כנסת, וגם לא יברכו “הטוב והמטיב”. וכל שכן שאין לברך “שהחיינו” בעת יריית אבן הפינה לבית הכנסת, או יציקת היסודות. [ילקוט יוסף, דיני
ברהמ”ז וברכות עמוד תקצו. שובע שמחות א’ מהדורת תשס”ה עמ’ תפה].
ו. מי שנבחר לכהונת רב ואב בית הדין, או מי שזכה בקבלת תואר הוקרה מנכבדי הקהל, הנכון שילבש בגד חדש, או גלימה חדשה, ויברך עליה שהחיינו, ויכוין בברכתו לפטור את
השמחה בבחירתו או בקבלת התואר. [ילקוט יוסף, ח”ג דיני ברהמ”ז וברכות עמוד תקצח].
ז. אין לברך שהחיינו ביום מלאת לאדם שבעים או שמונים שנה. ואם ירצה ילבש בגד חדש ויברך על הבגד שהחיינו, ויפטור בזה את שמחתו שזכה להגיע לגיל זה. [ילקו”י ברכות עמוד תקצח].
ח. מי שנתבשר שנולד לו בן או נכד, אין לו לברך שהחיינו, אף אם נולד לו הבן אחר שנים רבות והוא שמח שמחה גדולה בלידתו. וטוב שאבי הבן יכוין בברכת שהחיינו שמברך בעת המילה, גם על הולד. ואם ירצה יברך על בגד חדש שהחיינו.
ט. הנושא אשה אף ששמח מאד בשמחת נישואיו, אינו מברך שהחיינו, ואם מתעטף בטלית חדשה בעת החופה, בעת שמברך שהחיינו על הטלית יכוין לפטור את שמחתו בכך שזכה לישא אשה, ויכוין גם על הבית שקנה ועל כל הרהיטים. [ילקוט יוסף, ברהמ”ז וברכות עמוד תקצח].
י. הקונה ספר תורה חדש לעצמו, אין לו לברך שהחיינו בעת שקורא בספר לראשונה, אף שיש לו בזה שמחה גדולה. וכל שכן מי שקונה ספרי קודש חדשים ושמח בהם, שאין לו לברך על זה שהחיינו. ואם רוצה לברך שהחיינו על בגד חדש בעת שעולה לקרוא בספר תורה החדש שרכש, או שתרם לבית הכנסת, רשאי לברך שהחיינו על הבגד חדש, אך יקדים לברך שהחיינו קודם ברכות התורה, בעת שילבש את הבגד החדש סמוך לקריאת התורה, ולא יברך שהחיינו אחר ברכת התורה. [ילקוט יוסף, ח”ג על הלכות ברהמ”ז וברכות עמוד תקצט].
יא. מי שזכה להדפסת ספרו בחידושי תורה והלכה, אין לו לברך ברכת שהחיינו עם הוצאת הספר, וכל שכן עם סיום כתיבת הספר. ואם ירצה ילבש בגד חדש ויברך עליו שהחיינו. [ילקוט יוסף, ח”ג על הלכות ברהמ”ז וברכות עמוד תר].
יב. יש מי שאומר שאין לברך על יציקת מעקה. [שדי חמד]. אך המנהג לברך על יציקת מעקה, וכן עיקר לדינא. [חופה וקידושין מהדורת תשס”ה, עמוד תרעו. ואף שבילקו”י על הלכות ברכות עמוד תרא סמכנו על השד”ח, העיקר לדינא כמו שנתבאר כאן, ע”פ המאירי בפסחים ז: וכן המנהג].
יג. הרואה חכם גדול מחכמי ישראל, המופלג בתורה ובחכמה וביראת ה’ טהורה, ומורה הוראות בישראל, אף בזמן הזה יש לו לברך בשם ומלכות: “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליראיו”. אבל סומא אינו מברך ברכה זו. [ילקו”י על ברכות עמוד תרב].
יד. הרואה נשיא מדינה בזמן הזה, יש לו לברך ברכת המלכים בלי שם ומלכות, ויאמר: ברוך
שנתן מכבודו לבשר ודם. אולם הרואה נשיא מדינה הלבוש בבגדי מלכות שכולם רואים את יקר תפארת גדולתו, ויש בידו כח לאשר פסק דין מות, או לחון מי שנידון למיתה, יכול לברך עליו ברכת המלכים בשם ומלכות, אף אם רואהו בהפסק חלון המכונית, או באמצעות משקפת. והדין כן אף במלך או נשיא שנמצא בביקור במדינה אחרת. אבל אם רואהו בטלביזיה אינו מברך ברכת המלכים. [ילקוט יוסף על הלכות ברכות עמוד תרב].
טו. הרואה כמה מלכים ביום אחד, והם מהמלכים שמברכים עליהם בשם ומלכות כאשר נתבאר, מברך על כל אחד ואחד ברכת המלך. אבל אם ראה כמה מלכים במעמד אחד, מברך ברכה אחת על כולם. [ילקוט יוסף, ח”ג דיני ברהמ”ז וברכות עמוד תרד].
טז. מי שראה את המלך הנמצא בספינה או ברכב, ואינו רואה את המלך בעצמו, אלא יודע בבירור שהמלך שם, אין לו לברך ברכת הראייה, ובפרט אם הוא מלך שונא ישראל. [ילקוט יוסף, ח”ג דיני ברהמ”ז וברכות עמוד תרד].
יז. הרואה קברי ישראל אחת לשלשים יום מברך: “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם, אשר יצר אתכם בדין ודן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין והחיה אתכם בדין, ואסף אתכם בדין, ויודע מספר כולכם, ועתיד להחיותכם ולהקימכם בדין לחיי העולם הבא, ברוך אתה ה’ מחיה המתים”. וגם הרואה בית קברות בשבת או ביום טוב או בחול המועד, מברך ברכה זו. ואם ראה בית קברות תוך ל’ יום, ונוסף בו קבר חדש, יכול לברך ברכה זו גם בתוך ל’ יום. והאונן נכון שלא יברך ברכה זו, אלא ביום השביעי בעת שעולים לקבר. [ילקוט יוסף, ברכות עמוד תרד].
יח. הרואה קברות של ישראל דרך חלון זכוכית, גם כן מברך ברכת אשר יצר אתכם בדין, ולכן הנוסע בדרך ורואה אחת לשלושים יום בית קברות של יהודים, מברך ברכה זו, ואין צריך לעצור את רכבו כדי לברך, אלא רשאי לברך גם כשהוא נוהג בעצמו. [ילקו”י שם עמו’ תרה].
יט. כל ברכות הראיה אם חזר וראה אותו דבר בתוך ל’ יום, אינו חוזר ומברך. [שם עמוד תרה].
כ. מי שלא ראה את אביו או את רבו, או אחד מקרוביו או ידידיו, במשך שלשים יום, והם חביבים עליו מאד, כל שהוא שמח בראייתם, צריך לברך ברכת שהחיינו בשם ומלכות, אף על פי שהיה אתם בקשר טלפוני או בקשר של מכתבים בתוך ל’ יום. וכן הדין באמו או אחיותיו, או שאר קרובותיו ששמח לראותן אחר שלשים יום. [ילקו”י, ברכות עמוד תרה].
כא. אם לא ראה את חבירו החביב עליו מאד, במשך שנים עשר חודש, ושמח מאד בראייתו, ולא היה לו עמו קשר מכתבים או בטלפון, וגם לא שמע מאנשים אחרים ששלום להם, ושמח מאד בראייתם, צריך לברך עליו בשם ומלכות ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם מחיה המתים. [ואם יש חשש שקרובו יצטער אם ישמע שמברכים עליו ברכת מחיה המתים, יברך ברכה זו בלחש לעצמו]. אבל אם היה עמו בקשרי מכתבים וכדומה, לא יברך אלא ברכת שהחיינו בשם ומלכות בלבד. [ילקוט יוסף על הלכות ברכות עמוד תרה].
כב. סומא אינו מברך ברכות אלו לפי שלא נתקנו אלא על ראיה מוחשית. אולם סומא האוכל פרי חדש מברך שהחיינו, לפי שנהנה באכילתו. [הליכות עולם חלק ב עמוד קפד].
כג. מי שלא ראה את חבירו שלשים יום, ואחר כך ראהו בלויין בשידור חי, וכדומה, אף ששמח מאד לראותו, אינו מברך שהחיינו. וכן השומע קול חבירו בטלפון, או ברדיו [בשידור
ישיר] לאחר שלשים יום, לא מברך עליו שהחיינו, אף אם שמח על זה הרבה. [ילקו”י, עמוד תרו].
כד. הנכנס לעיר שיש לו שם הרבה רעים אהובים, ופגשם במעמד אחד, אין לו לברך שהחיינו על כל אחד ואחד, אלא די לו בברכה אחת. [ילקוט יוסף ח”ג דיני ברהמ”ז וברכות עמ’ תרו].
כה. אב שבנו הגיע לגיל י”ג שנה ויום אחד, אין לו לברך “שפטרני מעונשו של זה” בשם ומלכות, אלא יאמר ברכה זו בלי שם ומלכות, ביום שבנו הגיעו למצוות. והמנהג לברך ברכה זו בלי שם ומלכות אחר עליית הבן הקטן לספר תורה, כשנעשה בר מצוה. ויש שנהגו לומר ברכה זו [בלי שם ומלכות] בעת הסעודה שעורכים לכבוד הבר מצוה. ונוהגים לעשות סעודת מצוה ביום שבנו נכנס למצוות, וחתן הבר מצוה אומר דברי תורה. ונכון שלא להפסיק את חתן הבר מצוה באמצע דרשתו, אם הכינה קודם לכן היטב. [ילקו”י על הל’ ברכות עמוד תרו].
כו. המנהג שיש נוהגים לעשות מסיבה חגיגית וסעודת הודאה ושמחה לבת מצוה, ביום מלאת לבת שתים עשרה שנה ויום אחד, הוא מנהג טוב והגון, ויש בזה מצוה לחיזוק החינוך לבנות ישראל ברוח ישראל סבא. וטוב שיאמרו שם דברי תורה ותשבחות להשי”ת. וברור מאד שיש לשמור בקפדנות על כללי הצניעות לפי דעת תורתינו הקדושה, וכמו שנאמר: עבדו את ה’ בשמחה וגילו ברעדה. ונכון שהאב יברך “ברוך שפטרני מעונשה של זו” בלי שם ומלכות, כדרך שאומרים כן בנער שנעשה בר מצוה. [ילקוט יוסף ברכות עמוד תרז].
כז. יש להתיר לבקר בגן החיות ולהסתכל במיני העופות והחיות אשר שם, ולברך ברכת “משנה הבריות” בשם ומלכות על הפיל או על הקוף, בהתאם למה שנתבאר בש”ע (סי’ רכה ס”ח). וכן עשו מעשה כמה מגדולי עולם. ואין לחוש בזה משום “אל תפנו אל מדעתיכם”. וכן הרואה תוכי ומתפעל מאד מיופיו והדרו, מברך בשם ומלכות: ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם שככה לו בעולמו. ומכל מקום אסור ללכת לאיצטדיון כדי לחזות במלחמת השוורים, וכל שכן אם משלם דמי כניסה, שבזה חבר הוא לאיש משחית, ומסייע ידי עוברי עבירה [שהרי אסור להמית ולהרוג בהמה או חיה שלא לצורך אכילה וכדומה]. ועובר משום מושב ליצים. [שם עמ’ תרח].
כח. הרואה בריות נאות במאד, מברך: “שככה לו בעולמו”. ואחד גוי ואחד ישראל שוין בזה, ולא חיישינן למיעוטא שמא הוא ממזר. ורק כשידוע לו בבירור שהוא ממזר, לא יברך עליו ברכה זו, אפילו אם הוא נאה ביותר. [ילקוט יוסף, ח”ג דיני ברהמ”ז וברכות עמוד תרט].
כט. המתעטש ואומרים לו חיים טובים, מותר לו להשיב לחבירו “יוסיפו לך שנות חיים” ורק אחר כך לומר “לישועתך קויתי ה'”, כפי שנהגו. אבל השותה יין ורוצה לברך את המסובים באמירת “לחיים”, נכון יותר שיקדים לברך תחלה ברכת הנהנין ויטעם מעט, ואחר כך יברך את המסובים באמירת “לחיים”. [ילקוט יוסף, ח”ג דיני ברהמ”ז וברכות עמוד תרי].
