א. על פרי חדש מברך “שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה” קודם אכילתו. ומצוה לאכול מעט מכל מין חדש מידי שנה, כדי להראות שחביב עליו בריאת הקדב”ה. ומי שיודע שלא יוכל לקנות פרי חדש מסויים, או שהפרי כבר אזל מהשוק, ורואהו אצל חבירו, רשאי לברך שהחיינו על ראיית הפרי [או שיבקש מחבירו המברך שהחיינו על פרי זה, לכוין לפוטרו מברכה זו]. [ילקו”י שם עמוד תרי].
ב. ירקות חדשים משנה לשנה, מברך עליהם “שהחיינו”, והוא שיודע שהם משנה החדשה. והאוכל ירקות מבושלים חדשים באמצע הסעודה, שאין טעונים ברכת הנהנין לפניהם, יברך עליהם שהחיינו בלבד. ואין מברכים שהחיינו על כמהין ופטריות, אף שאין זמנם אלא בחורף. [ילקוט יוסף, ח”ג דיני ברהמ”ז וברכות עמוד תריא].
ג. אם יש לפניו ב’ מיני פירות חדשים, די בברכת שהחיינו אחת לשניהן. ואם אינם לפניו יברך שהחיינו על כל מין ממיני הפירות החדשים. ואפילו כיוון עליהם לפטרם. מאחר והמין החדש- השני, לא היה לפניו, אינו נפטר. [ילקוט יוסף, ח”ג דיני ברהמ”ז וברכות עמוד תריג].
ד. אורח שנכנס לבית בעל הבית, והביאו לפניו פרי חדש, ובירך עליו שהחיינו, ושוב חזרו והביאו לפניו פרי חדש ממין אחר, כיון שהמין האחר לא היה לפניו בעת שבירך שהחיינו בתחלה, צריך לחזור ולברך שהחיינו. אבל אם המין השני היה לפניו בעת שבירך שהחיינו, כיון שבירך שהחיינו על פרי אחד, פטר את המין השני. והנכון שיביאום לפניו בזה אחר זה, ויברכו בכל פעם שהחיינו על הפרי החדש. [ולא יחשוב עליהם כלל בעת ברכתו הראשונה]. ואין בזה חשש לברכה שאינה צריכה. ועל הצד היותר טוב נכון שיכוין בפירוש שלא לפטור אלא את הפרי החדש שלפניו, כדי שיוכל לברך שהחיינו על הפרי החדש האחר בלי פקפוק. [ילקוט יוסף, ח”ג דיני ברהמ”ז וברכות עמוד תריג].
ה. פירות של אילנות מורכבים מין בשאינו מינו, כגון תפוחי זהב ואשכוליות, צריך לברך עליהם שהחיינו. וכן המנהג. ואף על פי שיש חולקים בדבר, מפני שפירות אלו נעשו מתחלתן על ידי הרכבה מכל מקום כלל גדול בידינו שבמקום מנהג אין אומרים ספק ברכות להקל. [ילקוט יוסף, ח”ג דיני ברהמ”ז וברכות עמוד תריד].
ו. פירות ממינים שונים הדומים זה לזה במראם החיצוני, כגון מיני פרי הדר, כל שיש ביניהם שינוי בשם ובמראה ובטעם, מברך שהחיינו על כל אחד ואחד מהם בפני עצמו. [הליכות עולם חלק ב’ עמוד ר’].
ז. על גרעין מתוק של פרי חדש, כגון גרעין של מישמש, יש לברך ברכת שהחיינו, ואם בירך על הפרי שהחיינו וברכת הנהנין, אין צריך לברך על הגרעין שאוכל אחר כך. [ילקוט יוסף תהדורת תשס”ד עמוד תשסב. שו”ת יביע אומר חלק ז’ סימן לז אות ב’ בהערה].
ח. אכל פרי חדש ושכח לברך עליו שהחיינו, יש אומרים שיברך באכילה שניה, ויש אומרים שאין לו לברך עוד, מאחר שכבר אכל ממנו. ולענין הלכה, לא יברך שהחיינו שכלל גדול בידינו ספק ברכות להקל. וכלל זה שייך אף בברכות השבח, ולא רק בברכות הנהנין ובברכות המצוות. ואם ירצה יאמר שהחיינו בלי שם ומלכות. ומכל מקום טוב לברך שהחיינו על מין אחר, ויכוין לפטור את הפרי ששכח לברך עליו שהחיינו, או ישמע ברכת שהחיינו מאדם אחר שנתחייב בברכה זו. [ילקוט יוסף, ח”ג דיני ברהמ”ז וברכות עמוד תריד].
ט. המברך על פרי חדש ברכת שהחיינו, לכתחלה נכון יותר להקדים לברך את ברכת הפרי, ואחר כך יברך ברכת שהחיינו, ואחר כך יטעם מן הפרי. ומכל מקום הנוהגים לברך ברכת שהחיינו תחלה, יש להם על מה שיסמוכו. [ילקוט יוסף, ח”ג דיני ברהמ”ז וברכות עמוד תרטו].
י. יש נוהגים לרקח האתרוג בסוכר ולעשותו ריבה, ולאכול מהאתרוג בליל ט”ו בשבט, ואין לברך עליו שהחיינו לכל הדיעות, הואיל וכבר בירך עליו שהחיינו בעת נטילתו עם הלולב ביום טוב של חג הסוכות, ובזה יצא ידי חובה גם מברכת שהחיינו על האכילה. שהרי הוא כבירך בשעת ראייה על פרי חדש, שאינו חוזר ומברך בשעת האכילה. [ילקו”י שם עמוד תרטו].
יא. האוכל סאברס פעם ראשונה באותה שנה, מברך עליו “שהחיינו” כדין כל פרי חדש. [ילקוט יוסף על הלכות ברהמ”ז וברכות עמוד תרטז].
יב. אם בירך שהחיינו על ענבים כשישתה יין חדש אינו חוזר ומברך שהחיינו, ובלאו הכי לא נהגו לברך שהחיינו על יין חדש, משום שאין בו כל כך שמחה. שיין ישן טוב יותר. ויש מחמירים שלא לאכול מהענבים החדשים עד שיביא תירוש לפניו, ומברך שהחיינו ומכוין לפטור שניהם, ותבוא עליהם ברכת טוב. [ילקוט יוסף, ח”ג דיני ברהמ”ז וברכות עמוד תרטז].
יג. פרי שאינו מתחדש משנה לשנה, אפילו אם יש שנים רבות שלא אכל ממנו, אינו מברך שהחיינו. ואין מברכים שהחיינו על הבוסר, אלא כשהבשילו האשכולות של הענבים, וכן בכל פרי, שאין לברך עליו שהחיינו אלא אחר גומרו ולא כשהוא בוסר. [ילקו”י ברכות עמו’ תריז].
יד. האוכל בשר או עוף לראשונה בחייו, וכן כל מאכל או משקה שהוא שמח מאד באכילתם או בשתייתם, אינו מברך שהחיינו. [ילקוט יוסף, ח”ג דיני ברהמ”ז וברכות עמוד תריז].
טו. יש נוהגים בימי ספירת העומר שלא ללבוש בגד חדש, כל שאילו לובשו בשאר ימות השנה היה צריך לברך עליו שהחיינו. ויש מקילין בזה, וטוב לחוש בזה ממדת חסידות. וכשיש צורך יש להדר ללבוש את הבגד החדש בשבת שבתוך ימי הספירה, ולברך עליו שהחיינו. וכן במקום שמחת בר מצוה, או ברית מילה. אבל על פרי חדש יש להקל לברך עליו ברכת שהחיינו בימי ספירת העומר, ואין להחמיר בזה. ואף מי שנהג להחמיר בזה, יוכל לבטל מנהגו אף בלי התרה, אפילו אם היה יודע שהוא חומרא. [ילקוט יוסף, ח”ג דיני ברהמ”ז וברכות עמוד תריז, שו”ת יביע אומר חלק ג’ סימן כו. שו”ת יחוה דעת חלק א’ סימן כד].
טז. נוהגים להזהר שלא לאכול פרי חדש בימי בין המיצרים, אבל בשבתות שבינתיים מותר. ובפרט לצורך כבוד שבת. אך לאחר ראש חודש אב, אין ללבוש בגד חדש אף בשבת. [ילקוט יוסף על הלכות ברכות, עמוד תריז].
יז. אם שכח שפרי זה הוא פרי חדש בשבילו, ובירך עליו ברכת הנהנין בתוך ימי בין מיצרים, יברך עליו ברכת שהחיינו, ויאכל מהפרי. [ילקוט יוסף על הלכות ברכות עמוד תריז].
יח. פרי חדש שיתכן שלא יהיה בנמצא אחר ט’ באב, מותר לברך עליו שהחיינו בבין המיצרים, ואם אפשר יברך עליו בשבתות שבינתיים. [ילקוט יוסף דיני ברהמ”ז וברכות עמוד תריח].
יט. חולה שהפרי חדש פותח את תיאבונו, מותר לברך שהחיינו על פרי חדש בימים אלה. וכן קטן שאינו מבחין בין ימים אלו לשאר ימות השנה, ומתאוה לפרי חדש, מותר לתת לו פרי חדש ולברך שהחיינו. [ילקוט יוסף, ח”ג דיני ברהמ”ז וברכות עמוד תריח].
כ. מי שטעה ואכל פרי חדש בימים אלה בלי שהחיינו, לא יאכל עוד ממנו, ולאחר ט’ באב יברך שהחיינו על פרי חדש אחר, ויכוין לפטור פרי חדש זה. אבל אינו רשאי לברך שהחיינו על הפרי שטעם ממנו. [ילקוט יוסף, ח”ג דיני ברהמ”ז וברכות עמוד תריח].
כא. העושה מצוה בפעם הראשונה בחייו, והיא אינה מצוה הבאה מזמן לזמן, אין לו לברך “שהחיינו”, שגם בברכת שהחיינו נקטינן דספק ברכות להקל. ולכן נער המניח תפילין חדשות לראשונה בחייו, אין לו לברך ברכת שהחיינו, אף אם מניחן ביום מלאת לו י”ג שנה ויום אחד. ונכון שיברך על טלית חדשה “שהחיינו” ויפטור את התפילין החדשות. [ילקוט יוסף, ח”ג דיני ברהמ”ז וברכות עמוד תריח].
כב. וכן אשה המדליקה נרות שבת לראשונה בחייה, אינה מברכת שהחיינו. וכן אשה הטובלת במקוה טהרה בפעם הראשונה, אינה מברכת שהחיינו. [ילקוט יוסף, ברהמ”ז וברכות עמוד תריח].
כג. וכן השוחט לראשונה בחייו, וכן המקיים מצות כיסוי הדם לראשונה בחייו, לא יברך שהחיינו. [ילקו”י על הלכות ברכות מהדורת תשס”ד עמוד תשסג, וילקו”י איסור והיתר כרך א’ עמוד צט].
כד. יש אומרים שאם סוחט פרי חדש כמו תותים, יכול לברך על מי הסחיטה ברכת שהחיינו. ויש חולקים. ולדבריהם גם לכתחלה יכול לשתות מי סחיטת הפירות, ואחר כך כשיאכל מהפרי עצמו יברך עליו שהחיינו. ולדינא, נכון שיאכל מעט מהפרי ויברך עליו שהחיינו ויפטור את מי סחיטתם. [ילקוט יוסף על הלכות ברכות מהדורת תשס”ד, עמוד תשסד].
