א. מזכירין יעלה ויבוא בברכת המזון. ואם לא אמר אין מחזירין אותו, שהרי אין חיוב לאכול פת בראש חודש, ולא נתחייב כלל בברכת המזון מצד ראש חודש. ואם נזכר קודם שהתחיל בברכת הטוב והמטיב, יאמר שם בלי שם ומלכות ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון. והשוכח לומר יעלה ויבוא בראש חודש בברכת המזון, יכול לאומרו בהרחמן. [וירא שמים יצא ידי חובת כל הדיעות ויאכל פת בסעודת ראש חודש]. [שבת כרך ה’ עמוד שיג].
ב. בשבת וראש חודש מקדימים לומר רצה והחליצנו ואחר כך יעלה ויבוא. ואם טעה והקדים אמירת יעלה ויבוא לרצה והחליצנו, יצא. [ילקוט יוסף שבת כרך ה’ עמוד שיד].
ג. בשבת וראש חודש אם נמשכה סעודתו אחר שחשכה, מזכיר יעלה ויבוא בברכת המזון. אבל אם חל ראש חודש במוצאי שבת, וסיים את סעודתו אחר שחשכה, אינו אומר יעלה ויבוא בברכת המזון, ומזכיר בה רק רצה והחליצנו. [ילקוט יוסף שבת כרך א’ עמוד ת”י].
ד. אם התפלל ערבית של מוצאי שבת במוצאי ראש חודש מבעוד יום, ואחר כך סעד ומברך ברכת המזון קודם שקיעת השמש של יום ראש חודש, אפילו הכי אין לו להזכיר ראש חודש בברכת המזון, שהרי עשאו חול בתפלתו. אבל אם הוא לא התפלל אף על פי שהצבור התפללו ערבית, אינו נמשך אחריהם, וצריך להזכיר ראש חודש בברכת המזון. [ילקוט יוסף שבת ה’ עמ’ שיד].
