א. יטול ידיו כדת, ויברך על נטילת ידים, ואם יודע שלא הסיח דעתו בנטילה ראשונה עד עכשיו, יטול בלא ברכה, ויש להזהר לכתחלה לעשות הנטילה בביתו, ולא יצא לחצר. [ילקו”י מועדים עמ’ שצז. ילקו”י הלכות ברכות עמ’ צט. חזון עובדיה פסח עמ’ קנה, ובמהדורת תשס”ג עמ’ סב].
ב. בזמן הזה מותר לגעת בכל כתבי הקודש, ובספר-תורה, אחר נטילת ידים לסעודה, ולא גזרו בזה לטמא את הידים אלא לענין תרומה, ולכן מותר להשאיר את ההגדה לפניו, ולנגוע בה בעת הקריאה, גם אחר שנטל ידיו. [ילקוט יוסף על הלכות ברכות עמוד צה. חזון עובדיה על הלכות פסח עמוד קנו בהערה].
