א. קודם תפלת נעילה פותחים דלתות ההיכל. ואומרים פיוט אל נורא עלילה וכו’, וכל הקהל אומרים אותו בשמחה ובהתלהבות דקדושה. ואחר כך אומרים אשרי וחצי קדיש [ואין אומרים ובא לציון]. ותפלת הנעילה. [חזון עובדיה על ימים נוראים עמוד שסט].
ב. זמן תפלת נעילה של יום הכפורים, הוא כשהחמה בראשי האילנות, דהיינו חצי שעה קודם השקיעה, שהחמה נכסית מעינינו, באופן שהשליח צבור יסיים החזרה של תפלת הנעילה סמוך ממש לשקיעה, ולכן לכתחלה על הש”צ לכלכל צעדיו בחזרת תפלת הנעילה לקצר ככל האפשר במנגינה ובפיוטים, וגם לא ימשוך בכל תיבה ותיבה כדרך שהוא מושך בשאר התפלות, וגם הצבור יחרישו ויטו אזן קשבת לתפלת הש”צ, שלא לענות אחריו בסוף כל קטע בתפלת הנעילה כדרך שנוהגים בשאר תפלות היום, באופן שיספיק הש”צ להגיע לברכת כהנים קודם השקיעה בכמה דקות, כדי שהכהנים ישאו את כפיהם ויברכו ביום. ומסיימים ברכת כהנים דקה אחת או שתים קודם השקיעה, ובדיעבד אם לא הספיק השליח צבור להגיע לברכת כהנים עד ששקעה החמה, מותר לכהנים לישא כפיהם בתוך זמן בין השמשות דהיינו תוך י”ג דקות וחצי אחר השקיעה, שהוא שיעור שלשת רבעי מיל. אבל אם נמשכה תפלת הנעילה עד הלילה ממש, לא ישאו הכהנים כפיהם, ושב ואל תעשה. [ילקו”י מועדים עמוד קיב. חזון עובדיה ימים נוראים עמוד שסב-שע].
ג. בתפלת נעילה אומרים במקום “כתבנו” בספר חיים, “חתמנו” בספר חיים, ואחר מודים אומרים, “וחתום” לחיים טובים, ובנוסח ובספר חיים צריך לומר נזכר “ונחתם”. ואם טעה ואמר בכל אלה כתבנו, אין מחזירים אותו, שחתימה בכלל כתיבה. ואומרים בה קדושת כתר כמו במוסף. [ילקו”י מועדים עמ’ קיג. חזון עובדיה שם עמ’ שסט, שע. וע’ בגיטין סו. ובמהרש”ם סי’ תרכג].
ד. יום הכפורים שחל בשבת צריך להזכיר של שבת בתפלת הנעילה, ואף על פי שאין תפלת הנעילה באה רק משום יום הכפורים, יום הוא שנתחייב בחמש תפלות. [שבת כד: ש”ע סי תרכג ס”ג. וע’ במג”א שאם לא הזכיר שבת בנעילה, מחזירים אותו, ומהרי”ל דיסקין כתב שאין מחזירין אותו. וצ”ע].
ה. בוידוי שאומר היחיד בסוף תפלת נעילה שלו, לא יזכיר של שבת, אבל שליח צבור כיון שאומר הוידוי בנעילה באמצע התפלה מזכיר בו של שבת. ואם לא הזכירו אין מחזירים אותו. [שלחן ערוך שם].
ו. אחר הנעילה מאריכים בסליחות עד לערך עשרים דקות לאחר השקיעה, שאז יהיה מותר לתקוע בלי כל חשש. ולא יתקעו קודם לכן, כדי שלא ימהרו הנשים ועמי הארץ לטעום מיד אחר התקיעה ויכשלו בספק כרת. [חזון עובדיה על ימים נוראים תשס”ה, עמ’ שעו].
ז. בסליחות של הנעילה אין פותחים ב”שבט יהודה בדוחק ובצער”, כי אין השעה ראויה לכך. (מועד לכל חי סי’ יט אות קב). ואנו נוהגים להתחיל מן הבית “זכור בניך בארץ לא להם”.
והלאה. ויש נוהגים להתחיל “זכרון לפניך בשחק” (שבסוף פיוט אם אפס רובע הקן). [ילקוט יוסף מועדים עמוד קיד. חזון עובדיה על ימים נוראים עמוד שעב]
ח. אחר רחמנא עונים “בדיל ויעבור”, ויש נוהגים לענות אחר רחמנא “אמן” ולא “בדיל ויעבור”, ואין להם טעם מספיק לכך, שהרי אנו אומרים בסליחות של הנעילה ג’ פעמים ויעבור. לכן אין לשנות ממה שנוהגים תמיד לענות בדיל ויעבור. ורק בסליחות שאומרים בלימוד הושענא רבה, אין עונים בדיל ויעבור אלא אמן. [ויקרא אברהם דף קכב, ילקו”י מועדים עמ’ קיד].
ט. בסליחות בכל מקום שמוזכר “כתיבה” אומרים “חתימה”. כגון, בסליחה של רחמנא אומרים “חתמינן בספרא דחיי” במקום “כתבינן בספרא דחיי”, וכן באלהינו שבשמים צ”ל חתמנו במקום כתבנו, וכן בסליחה של ה’ חננו והקימנו, “ובספר חיים טובים זכרנו וחתמנו”.
י. בסיום הסליחות של הנעילה אומר השליח צבור פסוק שמע ישראל פעם אחת בלבד, והצבור חוזר אחריו פסוק זה. וכן בכל אמירת הסליחות כשאומר פסוק שמע ישראל אין לכופלו. ואומר ברוך שם כבוד מלכותו גם כן פעם אחת. (כן הוא מנהג ספרד). ושבע פעמים “ה’ הוא האלהים ה’ הוא האלהים”. ונוהגים לומר גם הפסוק: “קראתי בכל לב ענני ה’ חקיך אצורה” שבע פעמים. ואפשר להקדים אמירת פסוק קראתי בכל לב שבע פעמים, לפני שיאמר פסוק ה’ הוא האלהים שבע פעמים. ואחר סיום הסליחות אומר השליח צבור חצי קדיש, ותוקע תשר”ת תש”ת תר”ת, ואחר התקיעות אומר “תענו ותעתרו” ותתקבל. ואחר הקדיש מריע תרועה גדולה. ואחר כך אומרים: כל כלי יוצר עליך לא יצלח ג’ פעמים, ומסיימים בפסוק יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה, לך אכול בשמחה לחמך. ומנהגינו לומר אחר זה עלינו לשבח. [ילקו”י מועדים עמ’ קיד. חזו”ע ימים נוראים עמ’ שעב- שעד].
יא. אף על פי שמן הדין מותר לתקוע בבין השמשות, ואפילו אם חל יום הכפורים בשבת, מפני שתקיעת שופר אינה אלא חכמה ולא מלאכה, מכל מקום הואיל ויש עמי הארץ שתיכף אחר שישמעו התקיעות ילכו לאכול, לכן אין לתקוע אלא אחר צאת הכוכבים, דהיינו עשרים דקות אחר השקיעה, שאז לפי דעת הגאונים יכולים לאכול. [ע’ בשו”ת יביע אומר (ח”ז סי’ מא וחלק י’ סי’ לא). ע”ש. חזון עובדיה על ימים נוראים עמוד שעו].
יב. אם שקעה החמה, והחשיך בית הכנסת, מותר לומר לגוי שידליק נרות, כדי שיוכלו לומר סליחות מתוך המחזור. [חזון עובדיה על הלכות הימים הנוראים עמוד שעה].
יג. מי שנאנס ומרוב חולשה נרדם ולא התפלל “נעילה”, ונתעורר בלילה אחר שעבר זמן תפלת הנעילה, אין לתפלה זו תשלומין. [ילקו”י מועדים עמוד קיז. שכ”ד הרשב”א ברכות כו. ובתשובה סי’ תמז. וכ”ה בריטב”א ובמאירי שם, ומהר”א אלאשבילי, והרשב”ץ, ובאלפסי זוטא, והרא”ה בפקודת הלויים, ומרן החיד”א, ובשלמי צבור, ובזכור לאברהם, ועוד. וכל זה נעלם מעיניו של הרב אור לציון שפסק להתפלל ערבית שתים. וע”ע בילקוט יוסף תפלה כרך א’ מהדורת תשס”ד, סימן קח, עמוד תקע, ובחזון עובדיה ימים נוראים עמוד שעא].
