א. פירות שביעית שאינם עומדים לסחיטה, אסור לסוחטם בשביעית. וכן אסור לעשות דבש מתמרים ויין מתפוחים. אבל זיתים וענבים אחר שהם עומדים לסחיטה, מותר לסוחטם ולעשות מהם יין או שמן. [ילקו”י הל’ שביעית פרק טז ס”א עמוד תיד].
ב. אם סחט פירות שביעית, המיץ קדוש בקדושת שביעית. [ילקו”י הל’ שביעית פרק טז ס”ב].
ג. מותר לסחוט גם תפוזים לימונים ואשכוליות של שביעית, הואיל ודרך לסוחטן. ויש מחמירים, והעיקר לדינא להקל. [ילקו”י הל’ שביעית פרק טז עמוד תטו].
ד. מותר לסחוט לימון לעשות ממנו מיץ לימון טבעי, או לסחוט לימון על גבי דגים מטוגנים וכדומה, כיון שהדרך בכך, וכל שדרכו בכך מותר. [ילקו”י הל’ שביעית פט”ז עמ’ תטז].
ה. נהגו כיום להקל לעשות גם מיץ גזר, אחר שכך הדרך כיום. ויש שכתבו להחמיר בזה. [ילקו”י הל’ שביעית פרק טז ס”ה עמוד תטז].
ו. כל יתר הפירות מותר לרסק אותם כל שדרכם בכך, אף על פי שיוצא מהם קצת מיץ, ואינו חושש להפסד שבא על ידי הריסוק. ובשביל תינוק מותר לרסק פירות וירקות שאין דרכם בכך. [ילקו”י הל’ שביעית פרק טז ס”ו עמוד תטז].
ז. מותר לרסק בננה שגדלה בשביעית, וכן אבוקדו, וכדומה. [ילקו”י הל’ שביעית פט”ז עמ’ תטז].
ח. מותר לטחון שום או בצל כדי לערבן בקציצות. וכן אגוזים ובוטנים כדי לערבם בעוגה. אלא שצריך להקפיד שלא יערב מעט פירות שביעית בהרבה חולין, באופן שלא יורגש הטעם של פירות שביעית, כי על ידי זה מפקיע אותם מקדושתם. [ילקו”י הל’ שביעית פרק טז ס”ח].
ט. יש אוסרים להפוך משקה של שביעית לאוכל, כיון שמשנה אותו מברייתו. ויש מקילין בזה. [ילקו”י הל’ שביעית פרק טז ס”ט עמוד תיז].
