א. כשחל פורים בשבת, מפסיקים מקריאת ד’ פרשיות, ובשבת כ”ב אדר קוראים בספר תורה שני פרשת פרה, וכשחל פורים באמצע השבוע, בשבת שאחר הפורים, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון פרשת השבוע, ובשני פרשת פרה. וקוראים עד “והנפש הנוגעת תטמא עד הערב”. ולדעת הרבה פוסקים ומרן השלחן ערוך אף קריאת פרשת פרה היא מצות עשה מן התורה. ואף על פי שיש חולקים על זה, יש להחמיר כדברי האומרים שהיא מן התורה. [כן הוא בתוס’ ר”י החסיד (ברכות יג.). ובתוס’ הרא”ש וברשב”א (שם). ובתוס’ שאנץ (סוטה לג.). ובריטב”א (מגילה יז:). ובתרומת הדשן (סי’ קח). ובש”ע (סי’ קמו ס”ב). ובספר ילקוט הגרשוני (סי’ תרפה סק”א), הביא בשם הארצות החיים, דהוא מפני שכתוב זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה’ אלקיך וכו’, וכיון שפרשת העגל היא גנאי לישראל תקנו לקרות פרשת פרה שבאה לכפר על מעשה העגל, תבא האם ותקנח צואת בנה. וכמ”ש רש”י בר”פ חקת בשם ר’ משה הדרשן. ע”כ]. ויקראוה בספר תורה היותר כשר. והשליח צבור והקהל יכוונו לצאת ידי חובה מן התורה כפי שנתבאר לעיל לענין פרשת זכור. [ילקו”י מועדים עמ’ רסד. חזון עובדיה פורים עמוד טז].
ב. אחר קריאת פרשת פרה מפטירים ביחזקאל ל”ו בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם, שכתוב בה: וזרקתי עליכם מים טהורים וגו’. [ילקו”י מועדים עמ’ רסה. חזו”ע פורים עמו’ יח].
ג. אם טעה הקורא בתורה וסיים פרשת פרה בפסוק “ולגר הגר בתוכם לחקת עולם” לא יצאו ידי חובתם, ואפילו כבר קראו גם ההפטרה בברכותיה, חוזר ופותח הספר תורה ומתחיל לקרות (בברכות שלפני הספר תורה ולאחריה), מראש הפרשה עד “והנפש הנוגעת תטמא עד הערב”, [הפסוקים שהחסיר]. ואפילו הפסיק בפסוק “מים חיים אל כלי”, גם כן לא יצא ידי חובתו וחוזר וקורא כאמור. ומכל מקום אם כבר בירך על ההפטרה לפניה ולאחריה ואחר כך נזכר, אין צריך לחזור ולברך ברכות ההפטרה כשמפטיר שנית. [ילקוט יוסף מועדים עמוד רסה. חזון עובדיה על פורים עמוד כו].
ד. המפטיר המברך עונה אמן אחר ברכת מקדש השבת. ומצוה להדר לקרוא ההפטרות מספר הכתוב על קלף ובכתב יד, אפילו אם הוא רק ליקוט ההפטרות ולא נביא שלם. ואם אין ספר כזה, נכון יותר שיקראו מנביא שלם. ומנהג קדמון לקרוא ההפטרה מתוך החומש. [ילקוט יוסף מועדים עמוד רסה. יחוה דעת חלק ב’ סימן כג].
ה. צבור ששכחו ולא קראו פרשת פרה, יקראוה בשבת החודש, באופן שלאחר קריאת הפרשיות יקראו בספר שני פרשת פרה בברכותיה, ובספר השלישי יקראו פרשת החודש, ויפטירו הפטרת פרשת החודש. [ילקוט יוסף מועדים עמוד רעא. חזון עובדיה פורים עמוד כד].
