א. מצוה זו היא חובת גברא, כלומר, חיוב על האדם הלובש בגד עם ד’ כנפות להטיל בו ציציות. וכל זמן שאינו לובש הבגד אינו חייב להטיל בו ציציות. ולפיכך אינו מברך על עשיית הציצית. [ילקוט יוסף ספר על הלכות ציצית, מהדורת תשס”ד, עמוד שמד. ושארית יוסף חלק א’ עמוד רסח].
ב. הלובש כמה בגדים עם ד’ כנפות, אם דעתו בשעת הברכה ללבוש כמה טליתות, די בברכה אחת. אבל אם לא היתה דעתו כן בעת הברכה, מברך על כל טלית וטלית. [ילקו”י על הל’ ציצית, עמוד שמו].
ג. אם מחליף הציציות בציציות מהודרות יותר, אינו חוזר לברך. [ילקוט יוסף על הל’ ציצית, עמוד שמז].
ד. עשה טלית לצורך תכריכין, אף על פי שלפעמים לובש הטלית בחייו, פטור מלהטיל בו ציציות. [ילקוט יוסף, ספק על הלכות ציצית, מהדורת תשס”ד, עמוד שמח].
