א. במוצאי שבת אין מבדילין בנר חנוכה, שאין נהנים מאורו, ואין מברכים על הנר עד שיאותו לאורו. [ילקוט יוסף מועדים עמוד רלח].
ב. פשט המנהג להדליק נר חנוכה בבית הכנסת, קודם שהשליח צבור מבדיל על הכוס, אבל המבדיל בביתו, להוציא את בני ביתו ידי חובתן, יש לו להקדים ההבדלה לפני הדלקת נר חנוכה. [ילקו”י מועדים (עמוד רלו). יחו”ד ח”א (סי’ עה). וכ”כ הראב”ד בעל ההשגות. (דמאחרים את ההבדלה לבסוף, משום דאפוקי יומא מאחרינן, ברכות נב. ופסחים קה:). ומש”ה טעמא דתדיר קודם, נדחה מפני טעם זה. ועוד, משום פרסומי ניסא שיראו לפני קהל בהכ”נ, משא”כ אחר שמבדילים ממהרים לצאת. וכ”פ מרן הש”ע (סי’ תרפא ס”ב). וכן הסכים הרמ”א, שכן כתבו המהרי”ל והכל בו]. ושליח צבור ששכח לומר בתפלת ערבית אתה חוננתנו, אם הוא נמצא בצבור, יאמר ברוך המבדיל בין קודש לחול, וידליק נר חנוכה, ואחר כך יבדיל על הכוס. ואם הוא ביחיד בביתו, בלאו הכי קודם מבדילין על הכוס, ואחר כך מדליקין נר חנוכה. [ראה במג”א סק”א ובמשנ”ב סק”ב. אך כתבנו כן על פי מנהגינו להבדיל בצבור אחר ההדלקה, וביחיד להבדיל ואח”כ להדליק].
ג. הנוהגים בכל מוצאי שבת שלא לעשות מלאכה עד שיעור שעה וחומש, כשיטת רבינו תם, ומרן השלחן ערוך, גם במוצאי שבת חנוכה לא ישנו מנהגם, בדבר הדלקת נרות חנוכה. שאין זו חומרא וחסידות בעלמא לנהוג במוצאי שבת כרבינו תם, אלא חומרא חשובה מחשש לספק איסור סקילה, וכיון שמרן פסק שאם לא הדליק בחצי שעה ראשונה מדליק והולך כל הלילה, יש לעכב ההדלקה במוצאי שבת עד לזמן רבינו תם. ויש להם להבדיל בבית קודם הדלקת נרות חנוכה. ואין לחוש בזה לספק ברכות במה שמדליק אחר חצי שעה מצאת הכוכבים לשיטת הגאונים, שהרי המנהג להדליק בברכה גם אחר חצי שעה מצאת הכוכבים, ובמקום מנהג אין חוששין לספק ברכות. [ילקו”י מועדים עמוד רלז. יבי”א ח”ב סי’ כא. ודלא כמ”ש הגרש”ז אויערבאך בהליכות שלמה. כי המנהג שנוהגים החרדים לדבר ה’ בכל מוצ”ש להחמיר כדעת ר”ת, הוא מנהג יקר מאד שרבים מרבותינו הראשונים הסכימו עמו, ומהם: הראב”ד והרא”ש, הרמב”ן והרשב”א והרא”ה והמאירי והר”ן, הרז”ה והסמ”ג והמרדכי ורבינו פרץ ורבינו ירוחם. וכן פסקו מרן הש”ע (סי’ רסא) והרדב”ז. ועוד. וראה בשו”ת יביע אומר ח”ב (חאו”ח סי’ כא). וכתב הגר”ח אבולעפייא, שדברי ר”ת מוסכמים מרוה”פ ומרן הש”ע, ואף אני הכרזתי חרם פה עה”ק טבריה ת”ו, על המקילים נגד שיטה זו, ובהתראה שהמיקל ועובר על גזירתינו, ננדה אותו, וכל החכמים עמדו למנין והסכימו עמי. וקיימו וקבלו היהודים לנהוג כן לדורי דורות. ע”ש. גם הגר”ש לניאדו כתב אל הגר”ח אבולעפייא, בא אלינו רב גדול והודיע לנו כי מעלת כת”ר הכריז ברבים שצריכים לנהוג כדעת ר”ת במוצ”ש. ולכן גם אני ברגליו אעבורה ודרשתי ע”ז ברבים באיום ובגיזום לבל יקילו נגד סברא זו, כי הוא איסור סקילה, וקיימו וקבלו היהודים פה ארם צובה לנהוג כן. ע”ש. גם מהר”י פראג’י (סי’ מז), האריך לחזק ידי הנוהגים להחמיר כר”ת. ושהמקילים בזה אין להם ע”מ שיסמוכו. והמערער על זה, יש לדונו כמחטיא את הרבים, וכתב שם (דף מ.), שהגאון יחיד בדורינו הגר”ח אבולעפייא כתב דפשיטא שחובה להמתין במוצ”ש כדי מהלך ד’ מילין מהשקיעה (72 דקות). ובשו”ת חתם סופר (חאו”ח סי’ פ) כתב, שמנהגם כדברי ר”ת בהחלט. וכ”כ רעק”א בתשובה, הובאה בס’ אגרת סופרים (סי’ מז עמוד נו) ע”ש. ובאגרות החזו”א (ח”א סי’ מא) כתב פשטה ההוראה להחמיר כד’ ר”ת בכל תפוצות ישראל, והיא הוראה מקויימת כמפי סנהדרי גדולה בלשכת הגזית, ולא נמצא איזה גדול שיאמר שאין לחוש לסברת ר”ת. ע”ש. ולכן גם במוצ”ש של חנוכה חייבים להמתין שיעור מהלך ד’ מילין כדי להדליק נ”ח].
ד. בזמן הזה שמדליקים בפנים, ואין לו נר אחר, יש אומרים שאפשר להקל לברך בורא מאורי האש על נר חנוכה, בשעת הדחק. [ילקו”י מועדים עמ’ רלח. שו”ת יביע אומר ח”ד סי’ כד אות ה’]
