מידי שבוע אתר “מורשת מרן” מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מרן פוסק הדור הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט”א, מח”ס ילקוט יוסף , שולחן המערכת, עין יצחק ועוד.
השבוע המאמר עוסק בנושא: מה יעשה המוצא מכשיר פלאפון לא כשר והאם ראוי להיות ש”ץ מי שיש לו מכשיר הנ”ל?
בס”ד, י”ז סיון תש”פ, 1184-2/פ’
לכבוד
היקר והנעלה כש”ת ה”ה יהודה ברשימור נר”ו
שלום רב,
בענין השבת אבידה במכשיר אייפון, הנכון הוא שלא להרים את הטלפון, ושלא יבוא לידו, ואז אין כאן שאלה של השבת אבידה. והוא בגדר פעמים שאתה מתעלם. וכמו זקן שאינה לפי כבודו. ולא יכשיל בכך את הבעלים לראות סרטי תועבה ח”ו במכשיר קלוקל זה. ונודע שכל גדולי ישראל אסרו להחזיק במכשיר זה שהרס בתים הרבה מבחינה רוחנית, בפרט לבחורים צעירים. ובמקומות שרובם גויים או אינם שומרי תורה, בלאו הכי אין דין השבת אבידה.
ומה ששאל בדבר מינוי שליח ציבור במי שמחזיק ברשותו מכשיר אייפון, ומה הדין אם נמצאים בערים חילוניות שאין מודעים כ”כ לאיסור, הנה נתבאר בילקו”י ימים נוראים (עמ’ קיג) שמי שיש לו מכשיר לא כשר רק אם הוא רגיל להסתכל במקומות אסורים ולא חזר בתשובה, אין להתפלל עמו כשהוא משמש שליח צבור עד שיקבל על עצמו לחזור מדרכו הרעה. אא”כ ידוע שאינו מסתכל בסרטי תועבה, מפני שהוא טרוד בעבודתו במאד, ואין לו פנאי לראות סרטי תועבה, וצריך לבדוק הענין בכל אחד לפי מה שהוא. ויש קהלות בחו”ל שכמעט לכולם יש טלפון לא כשר, ולא נוכל לפסול את כולם מלשמש כש”צ, ולא דמי המצב כאן בארצנו הקדושה ובפרט בערים החרדיות, למצב בערים חילוניות או בחו”ל. וצריך שיקול דעת של חכם הקהלה לדון בכל מקרה לגופו.
עוד נתבאר בילקו”י שם, שאסור למנות ש”צ אדם שעובר עבירה, כגון שמגלח זקנו בסכין, ואפילו להיות שליח צבור באקראי כגון ביום פקודת השנה להוריו (יאר-צייט). אסור. וכל שכן אם הוא מחלל שבת, ואפילו לתיאבון, שהוא פסול להיות שליח צבור. ואם גבאי בית הכנסת אינם דתיים כראוי וממנים איש כזה לשליח צבור, מוטב שכל אחד מהקהל יתפלל בביתו ביחידות מלהתפלל בבית הכנסת עם שליח צבור עבריין כזה. והקולר תלוי בצואר הגבאים, ועתידים הם ליתן את הדין. ואם חזר בתשובה, מותר למנותו כש”צ, שאין לך דבר שעומד בפני התשובה.
ועוד שם, שש”צ ששולח את בניו ובנותיו לבתי ספר שאינם דתיים, שהמורים שלהם הם מינים ואפיקורוסים, פסול להיות ש”צ ואפילו באקראי. כל ששלח את ילדיו לשם במודעות מראש, שהמקום הוא חילוני לחלוטין. או שהתיכון הוא דתי אבל יש בו חינוך מעורב של בנים ובנות, והאבא מודע לקלקולים שיוצאים שם, ועכ”ז שלח את בניו או בנותיו ללמוד שם, [שלח ביוזמתו וללא התנגדותו] שגם בזה יש לפוסלו מלשמש כשליח צבור. וכן שליח צבור שתבע את ישראל חבירו לבית המשפט של הערכאות, הדנים על פי חוקות העכו”ם נגד דיני התורה, ולא פנה לבית דין לדונו בדין תורה פסול הוא להיות שליח צבור. ואם פנה לבית משפט בהיתר בית דין רבני, אין בזה פסול, אחר שבית דין רבני שמע את שני הצדדים, ונתן היתר.
וחבל מאד שיש בדצי”ם למיניהם שנותנים היתר לפנות לבית משפט חילוני, בלי לשמוע את שני הצדדים, ונותנים צו במעמד אחד. וכן לא יעשה, והוא דבר חמור מאד מצד הרב הנז’ לשלוח לבית משפט בלי לשמוע את שני הצדדים.
והנה כבר הרבנים וראשי הישיבות הקדושות גילו דעתם שאסור לכל ירא ה’ להחזיק ולהשתמש במכשירים שלא אושרו ע”י הרבנים, ושומר נפשו ירחק מהם כמטחוי קשת. וכבר הרבה אנשים נפלו ביראת שמים והתדרדרו מאד, עקב מכשירים אלה. ולא רק בחורים, ראיתי גם אברכים צעירים שנפלו בגלל מכשיר כזה. ואצל אברכים היצה”ר מוצא מקום יותר מאשר בעלי עסקים. ודו”ק.
ולכן אין די בזה שלא להסתכל במכשירים לא כשרים, אלא יש לסלק אותם מן הבית, מבחינת אל תשכן באהלך עולה, וישגיח על בניו ובנותיו שלא יהיו להם חברים שיש להם מכשיר טמא כזה, שרבים חללים הפילה, ורבים ירדו מדרך ה’ בגלל מכשיר טמא זה. ולכן יש להקפיד מאד שהטלפון יהיה חסום באופן מוחלט מאינטרנט, ולא יהיה בו שום פירצה, וגם אלו הנקראים אתרים חרדים, יש להזהר מאד שלא יהיה נגיש לאברכים, כיון שיש שם בזיון חכמים בכל שני וחמישי, ואברך אחד ניגש אל אחי רבי דוד שליט”א, וסיפר ששילמו לו כסף, כדי שיכתוב נגד חכמים באתרים הנקראים חרדים, והוא מבקש סליחה שהתפתה לכסף וכתב זמן רב באיזה אתר, וביזה חכמים. ואמרתי לאחי רבי דוד, שאסור לו למחול על בזיון התורה, וכבר אמרו חכמים ת”ח שמחל על כבודו כבודו מחול, אבל לא על בזיונו. שכל המבזה ת”ח אין ארוכה למכתו, ועינינו ראו ולא זר על כמה אנשים שפגעו בכבוד התורה ברבים, ולא הועיל להם שום בקשה מחילה, כאשר הבזיון היה ברבים.
ומ”מ בהיות והדבר נפוץ לצערינו, שהרבה מאד אנשים בחוץ לארץ שהם שומרי תורה ומצוות, מחזיקים מכשירים אלה ומהם איזה רבנים, בטענות שונות שזה לצורך עבודה, וצרכים אחרים שהם לתועלת, לכן המחזיק מכשיר זה, פעמים שיש לחשבו כשוגג, דלא שמיע להו לאינשי האי איסורא רבה, ולכן אין למנוע בעדו מלעלות שליח ציבור אם הוא שומר תורה ומצוות. אלא לא שידוע שהוא שטוף בהסתכלות בסרטי תועבה וכדומה.
אך יש להסביר לבעלי בתים בנחת את האיסור בדבר להיכשל במראות אסורות, ולשמוע ניבול פה, שעוברים על לאו “לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם”, ויש מכשירים כשרים שיכולים לתת מענה לצורכי עבודה, ואף אם אין בהם כל השיכלולים, יחליף למכשיר כשר, שבזה שומר נפשו ונפשות ביתו מלהכשל ח”ו באיסורים חמורים, ויראה נחת ושלוה מכל יוצאי חלציו.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון
הרב הראשי לישראל
תגובות (0)