אמת מה נהדר חותמו הגדול של מרן פוסק הדור זצוקללה”ה שהטביע בעולם כולו, והשאיר אחריו בנים תלמידי חכמים מופלים, אלפי תלמידים חשובים, גאונים ויקרים, ספרים וכתבים עד לאין קץ ותכלית, מפעלים ופעלים, תקנות ומנהגים, וממילא לכאורה אי אפשר להגדיר את סילוקו של מרן זיע”א כ”שריפה”, אלא רק כ”חורבן”, כי בניינו ורוב חילו וגדולתו טבועה וקיימת בעולם כולו, ובכל בני דורו, שבישם את נשמתם באהבת ועריבות התורה.
ברם, יחד עם זאת, סילוקו של מרן זיע”א אינו כסילוקם של שאר צדיקים וחסידים. סילוקו של מרן הרי הוא כסילוקה של השמש בצהריים! סילוקו של המאור הגדול שהזריח את אור תורתו ויראתו בכל העולם כולו. סילוקו של הצדיק שלא פעל ועשה רק למען תורתו אלא למען הכלל כולו. סילוקו של מרן שנלקח מאתנו בפתע פתאום.
באחד הלילות מימי השבעה של מרן רבינו הגדול זצוקללה”ה, כשעלה הרה”ג הרב יוסף חי סימן טוב שליט”א אל ציונו הקדוש של מרן זיע”א, פנה אחת התלמידי חכמים אל הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט”א שנכח שם באותה שעה, ושאל אותו האם זה נכון שאביו הגאון הצדיק רבי סלמן מוצפי זלה”ה אמר על מרן זיע”א שהוא ניצוץ של משיח בן יוסף וראוי הוא להיות מלך המשיח?
והשיב לו הגאון רבי בן-ציון בהחלטיות שדבר זה הוא נכון, והפטיר ואמר: “אין לנו חליפתו אין לנו תמורתו!”.
(שלהבת יוסף חי).
