פעם אחת הגיע יהודי נגר לעשות עבודות נגרות בביתו של מרן פוסק הדור זצוק”ל. הוא הניח את העצים בסלון ביתו של מרן זיע”א, על מנת לפנות אותם בסוף היום. והנה, כאשר בא הנגר בסוף היום ליטול את העצים כדי לפנותם, הוא ראה לתדהמתו שמרן זיע”א בכבודו ובעצמו, הראשון לציון והרב הראשי לישראל, מתכופף להרים את העצים כדי לעזור לנגר!
כמובן שהנגר התנגד בכל תוקף. אך מרן השיב לעומתו: “אתה עבדת כל היום, ודאי שאתה עייף, ועל כן אני רוצה לעזור לך!”.
מרן זיע”א, שכל רגע ורגע היה בשבילו אוצר אשר לא יסולה בפז, מרן שהיה חס על כל שנייה ושנייה, לא יכול היה לראות את הנגר נוטל את העצים לבדו. מרן שעם כל מעמדו הרם, גדולתו ותפארתו נושם בעול עם אחרים! רבינו הקדוש ספר תורה חי, ספר מוסר קדוש המלמדינו ומאלפינו בינה ודעת. מידות! בין אדם לחבירו! (שלהבת יוסף חי).
