סיפר אחד מחכמי ירושלים כי באחד הימים נפגש מרן זצוק”ל עם ידיד נפשו משכבר הימים הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ”ל, וראה מרן זצוק”ל שהוא שקוע וטרוד באיזה עניין, פנה אליו מרן ושאלו: “מה מטריד את כבודו?”, השיבו הגרש”ז ואמר כי לפני זמן מה ראה דבר מה בדברי רש”י מסוים בש”ס ואינו זוכר היכן הוא מופיע, ומחמת זאת הרי הוא טרוד…
לשמע דבריו, קבע מרן זצוק”ל בהחלטיות ואמר: “אין רש”י כזה בש”ס!”. תמה הגרש”ז ואמר: “כיצד אתה אומר כן?! והלא אני בעצמי ראיתי כן”, חייך מרן זצוק”ל וביקש כי יביאו לפניו מסכת מסוימת מהתלמוד הירושלמי, פתח אותה מרן זיע”א היכן שפתח והראה לגרש”ז כי דבריו מופיעים שם בדברי אחד המפרשים של הירושלמי, ומשם הוא זוכר זאת!
בראותו זאת, השתומם הגרש”ז והתפעל מכוח בקיאותו וידענותו של מרן זצוק”ל בכל התורה כולה.
(משוש תבל).
