בשנת התשכ”ה היה משבר גדול בישיבת “פורת יוסף” המעטירה, שעמדה לפני קריסה כלכלית.
ראשי הישיבה נקטו בכמה צעדי חירום להצלת הישיבה.
אחר הצעדים היה לכנס את כל בוגרי הישיבה לדורותיה לכינוס חירום להצלת הישיבה. את המשא המרכזי נשא מורנו ראש הישיבה הגאון הגדול רבי עזרא עטיה זצוק”ל שעליו אמרו “אם תניח את כל החכמים בכף אחת, ואת רבי עזרא בכף השנייה מכריע את כולם”.
למרות שלא היה רבי עזרא רגיל לשאת דברים בכינוסים, באופן יוצא דופן ומפני דוחק השעה פתח בדברים אחדים להעלות על נס את חשיבות קיומה של הישיבה, וכך זעק בפני בוגרי הישיבה:
“לא איש דברים אנכי, אולם דבר אחד חשוב לי לומר לכם, אילו לא נוסדה “פורת יוסף” אלא כדי להוציא ממנה תלמיד כהרב עובדיה יוסף, דיינו!”.
(שלהבת יוסף חי).
