כתב מרן זיע”א (מאור ישראל ח”א, ברכות י: ד”ה הרוצה):
אף על פי שמצאנו בכמה מקומות שחז”ל התרחקו מלקבל מתנות מאחרים, וסמכו על הפסוק: “שונא מתנות יחיה”, מכל מקום המקריב דורון לתלמיד חכם, וכוונתו לשם שמים, ודאי שמצווה לקבל ממנו, דהוי כמקריב ביכורים, ואין למונעו ממצווה. (משוש תבל).
