באחד השיעורים דיבר מרן אודות דרכיהם הנלוזות של הרפורמים, וסיפר:
“פעם אחת בא לפני רשע אחד מהרפורמים הרשעים האלה, וטען כנגדי שאני עושה הפליות, שהרי יש לו קהילה והוא רוצה לסדר חופה וקידושין לבני קהילתו, ומדוע אני לא נותן לו אישור?
אמרתי לו: “שמע נא, אני מעולם לא נתתי אישור לסדר קידושין לשום אדם בעולם, לא לרב ולא לערב רב, מבלי שבחנתי אותו קודם לכן על כל הלכות חופה וקידושין, שהרי חכמים הזהירו אותנו (קידושין ו) שמי שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין, אסור לו שיתעסק בעניינים אלו. על-כן אם אישור אתה רוצה, לך בבקשה, תחזור ותשנן את כל ההלכות הללו, ותבוא ואבחן אותך, ואם תדע אני אתן לך אישור!”.
הלך אותו האיש ולא חזר, ראה שיש הרבה הלכות והתבלבל, וכך נפטרתי ממנו, “ברוך שעקר עבודה זרה מארצנו”.
