מקרה לא רגיל שבו זכה הרב משה יוסף אוברלנדר לחזות במופת של מרן זיע”א – אירע לפני כמה שנים, ומעשה שהיה כך היה:
זוג מסוים שהגיע לבית דין בתביעת גירושין, נשלח על ידי בית הדין לבדוק אפשרות של שלום בית בניהם, בני הזוג הגיעו אל הרב אוברלנדר, המדובר היה בבן תורה אמיתי, אברך כמדרשו, אלא שזוגתו לקתה במחלה שכתוצאה ממנה היו צריכים להתגרש.
לא נרבה בפרטים במקום שאין אנו רשאים, רק נאמר זאת: בסופו של תהליך ידוע חולי ומכאוב, רצוף עליות ומורדות בשלום הבית – הגיע הרגע הבלתי נמנע, אשר גם הרבנים שסייעו ביד המשפחה הרימו ידיים.
כצעד אחרון, יצא אותו אברך אל ביתו של מרן פוסק הדור, כדי להודיע למורו ורבו על הצעד הקשה שהוא נאלץ לו בעל כורחו, כיון שכבר ניסו את כל הדרכים האחרות, והם לא הועילו במאומה.
זיו פניו המאירות של מרן זיע”א הועם באותם רגעים שהאברך הרצה באוזניו את הקורה עמו בתקופה שחלפה, ואז… כשהגיע מרן זיע”א אל המסקנה הבלתי נמנעת, הוריד מרן את משקפיו ומעיניו הטהורות זלגו שלוש דמעות רותחות… אז קיבלו דברי הגמרא בסוף מסכת גיטין משמעות מיוחדת “מזבח מוריד עליו דמעות”.
אלא שלהפתעתו של אותו אברך, אך יצא מן הקודש פנימה, ולפתע – בשורה, לא ניתן להרחיב בפרטים המלאים, אך מאותו רגע חל שינוי עצום במחלתה של האישה, ואותם גורמים שהשפיעו על המהלך שלה – נעלמו כמאליהם…
(משוש תבל).
