מרן זיע”א היה בקי גדול בתורת המקאמים. הוא היה מחשיב מאד את הניגון להשי”ת, וכן היה חשוב לו שהשליח ציבור יהיה בקי במלאכתו.
עד כדי כך הגיע הדבר שפעם אחת בשבת חתן, עלה חתנו לתיבה בתפילת שחרית, וכדרך החזנים היה מפייט בשירה ובנעימה בכל קטע שמתאים לכך בשחרית של שבת.
בסיום התפילה פנה החתן הצעיר למרן זצוק”ל, ושאלו: “איך הייתה התפילה?”.
מרן השיב בפשטות מדהימה, כדרכו: “לא אליכם!”.
תמה החתן: “מדוע, מה לא היה יפה?”.
השיב לו מרן: “מה זה פתחת במקאם אחד, עברת לשני, סיימת בשלישי”.
“בא אלמד אותך” אמר מרן, “בשחרית מנגנים מקאם זה וזה, במנחה כך וכך וכו'”. וכן לאחר אותו מעשה היה מלמד את חתנו איזה מקאם עשה בתפילה.
(רבן של כל בני הגולה).
